לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 04-06-2010, 14:07
  עבדול אלהזרד עבדול אלהזרד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים

או בקיצור, שרשור מידע, נוסטלגיה חידודים ומורשת קרב שיעסוק בכל מיני דוכנים מזנונים ורוכלים בהם נתקלים רק בשירות הצבאי.

פדי: טיפוס שהפעיל (ואולי עדיין) רשת מזנונים שמוספרו כ"הפונדק" בסמוך לבסיסים באזור מדבר יהודה - אני לא יודע כמה מזנונים היו לו, רק ש"הפונדק 1" היה בתקוע, "הפונדק 2" בנבי מוסא ו"הפונדק 5" באום-דארג'. בתפריט - מלאווח חרוך, מוקפץ מבשר לא ברור ושתיה קלה במחיר מופקע. האטרקציות העיקריות היו טלוויזיה, ציורי קיר פורנוגרפיים וביזאריים ב"הפונדק 2", העובדה שהוא היה פתוח גם בשבתות וצוות עובדים אקלקטי שבוסס על טהרת הנוודים ועובדים זרים שנמלטו מהקבלן שלהם וכולם התגוררו בקראוון צמוד למזנונים. כל מי שאכל ב"הפונדק 2" בוודאי יחייך עכשיו לשמע המילים הבאות "מלאווח מוכן!".

פרדי: אין לו שום קשר משפחתי לפדי. פרדי היה איש נחמד עם שפם מתולתל, שנסע בין מוצבי הגדר בגבול לבנון במשאית לבנה ומצוחצחת. מאחורה הייתה לו עמדת גריל, והוא מכר שתייה קלה ובגטים עם שיפודי פרגיות או המבורגרים. פרדי זכור לטוב בכך שמעולם לא תועד מישהו שנהיה חולה מהמאכלים שלו, ושבאופן כללי הוא שמר הן על נקיונו האישי והן על נקיון סחורתו, וגם הציע טרמפים לחיילים אם נתקל בהם.

בגנצי: המזנון של מחנה סיירים בניינטיז. מאז הוא שינה שם ובעלים כנראה. אני חושב שהוא מכר בגטים עם בשרים צלויים ושניצלים, אבל היה שם תמיד תור ארוך ולמי היה זמן לחכות בטירונות/מקצועות? מצד שני, הצ'יפס של בגנצי היה תחליף נחמד למזון הפלאים של המטבח המרכזי.
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 04-06-2010, 17:17
צלמית המשתמש של efekt
  efekt efekt אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.12.08
הודעות: 14,245
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי pisauron שמתחילה ב "רעיון נחמד. אני מכיר את תקוע..."

פרדי... כשהייתי בלבנון פעם אחת הוא כמעט נתן מכות לשליח פיצה שהגיע אלינו למוצב יקינטון... כשהש"ג הפריד בינהם, פרדי טען באוזניו שהפיצריות באיזור גוזלים לו את הפרנסה - הוא מסתובב במוצבים כבר שנים, וגם תחת כוננויות ספיגה, בעוד השליחים של הפיצריות לא מעיזים להתקרב למוצבים בתקופות מסויימות...
מסתבר שזה עיצבן אותו, אבל האמת היא שהיו לו את חורי הרסיסים ברכב שלו כדי לגבות את הטענות שלו.

[עריכה: איך התגובה הנ"ל השתרשרה לזו של pisauron ולא לזו של עבדול - נשגב מבינתי...]
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 04-06-2010, 15:18
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
ברמה"ג היה/ישנו טיפוס (אזרח) שנהג במשאית שק"ם צהלית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

והיה נכנס לכל המוצבים, כולל אלה שמתוקף הסכמים צריך פתיחת שער בגדר בשביל להגיע אליהם, כולל כל הנוהל. הוא היה אספן ספרים, כולל ספרים נדירים מחו"ל, ותמיד היה לו ארגז של ספרים ישנים שהיה מחפש להם "הורה מאמץ" מאחר ולטענתו אין לו מקום. טיפוס מוזר בעליל.

בכניסה למה שפעם כונה "בפל'חיש" (בסיס האימונים של פיקוד מרכז, ליד בית גוברין) היה "אהרון", שהיה קורא לעצמו "גזלן" ואני מודה שכשהגעתי לשם לקורס נגמ"ש, או משהו כזה, חייל צעיר שלא שמע מעולם את הביטוי "גזלן" (לא היה בבט"ר שלנו), חשבתי לכמה זמן ש"גזלן" זה שם המשפחה שלו (היה לי חבר ששמו היה גוזלן, אז חשבתי שזה משהו דומה), מאחר והיה מדבר על עצמו בלשון כזו. במילואים האחרונים עשיתי שם אימון ולא ראיתי אותו עוד. היה לו אוטובוס כחול, שהיה יכול לנסוע אם צריך, אבל לא נסע, והיה מוכר שניצלים, פיתה עם נקניק ועוד כמה דברים לא מאוד זוהרים.

בימי טרום העיר מודיעין, ו"חנויות הנוחות+ארומה" בכל תחנת דלק, היה גזלן "אזרחי" שהיה מחנה את הרכב שלו ביער בן שמן, לצד הכביש, קצת לפני מבוא מודיעין. היה מקום מאוד פופולארי לעצירה אצל מי שנסע לאזור בנימין, מאחר והלאה משם לא היה שום דבר סביר בשום מקום.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 04-06-2010, 15:20
צלמית המשתמש של High_Hopes
  משתמש זכר High_Hopes High_Hopes אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.02
הודעות: 8,838
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

למרות שלא מדובר במישהי שנמצאת בחור - פונדק ורדה הוא אחד המקומות היותר זכורים לטובה מהשירות.
אני לא יודע מה קורה שם עכשיו, מאז שהבן שלה נעלם אני חושב שהיא כבר לא נמצאת שם (היו חיפושים אינטנסיביים אחריו, בעיקר בגלל האישיות שלה)

לא משנה באיזה שעה היינו מגיעים, היא מקבלת אותך עם חיוך ענק וצועקת לבעלה את ההזמנה "עוד פופאי לחייל... עם טחינה? בלי טחינה?" ותמיד גם היית לוקחת מישהו הצידה ושואלת בשיא הצניעות אם יש חייל שאין לו כסף לשלם.

בשקד היו מגיעים מידיי פעם גזלנים, אחד מהם דווקא היה מעולה, לא יקר מידיי, היה עושה בשר על הגריל.

בניל"י היה מקום שנקרא ונילי, בית קפה באמצע היישוב שלצערנו לא היה פתוח רוב הזמן - מקום שהוא חצי בית חצי בית קפה. האוכל בו היה נהדר והמנהל הייתה כל כך נחמדה שלפעמים זה יצר מקרים מאוד לא נעימים שחייל לא הספיק להוציא בזמן את כל הכסף מהארנק אז היא פשוט לקחה את מה שיש וסירבה לקחת יותר גם אם היה לו עוד כסף.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הגלריה שלי בפליקר

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 04-06-2010, 15:36
  גיל חזקיה גיל חזקיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.04.08
הודעות: 4,322
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי High_Hopes שמתחילה ב "למרות שלא מדובר במישהי שנמצאת..."

אם כבר ניל"י,אי אפשר שלא להזכיר את מזנון בועז-ביס.
בועז,תושב היישוב ביחד עם אשתו,פתחו מזנון מחוץ לביתם שהפך עם הזמן למקום בילוי קבוע לחיילים,גם אם לא בהכרח באו במטרה לאכול.
בועז הכין כמעט הבל-שניצלים,המבורגרים,מוקפץ ועוד כל מיני מטעמים תוצרת הבית.


פעם אחרונה שהייתי שם הייתה באוגוסט 2007,ביום בו עזבנו את הקו בפעם האחרונה.
אין לי מושג אם הוא עדיין מפעיל את המזנון כיום.

אני חייב לציין שניל"י בעיניי היה הקו הטוב ביותר שהייתי בו במהלך שירותי.
הקרבה למרכז הארץ,הנוף מדהים לים ועל תל אביב והאופי הרגוע יחסית של הקו הפכו אותו לכמעט בית שני,מבלי שכמעט תיהיה בו אווירה צבאית.

היו זמנים.
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 04-06-2010, 16:32
  גיל חזקיה גיל חזקיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.04.08
הודעות: 4,322
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי High_Hopes שמתחילה ב "אני הייתי שם עד הינואר 2006..."

לבעל הפיצרייה והמכולת קראו דני הגנב.

בינואר 2006 זה באמת לא היה.
אנחנו הגענו במקומכם ונשארנו שם עד סוף מאי 2006,רגע לפני המלחמה.
הפעם השנייה שלי בניל"י הייתי מינואר עד אוגוסט 2007.(הקו הארוך ביותר שעשיתי וגם הטוב ביותר).
הנפילה האמיתית הייתה מיד אחרי זה,שעברנו משם לנחל גולן...


בועז ביס הופיע רק באמצע הקו השני.
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.


נערך לאחרונה ע"י גיל חזקיה בתאריך 04-06-2010 בשעה 16:37.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 05-06-2010, 01:53
צלמית המשתמש של GrimReaper
  משתמש זכר GrimReaper GrimReaper אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.04.04
הודעות: 4,734
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי golani_2 שמתחילה ב "כי אף אחד לא אוכל..."

כי לא שירתת שם, ואתה כנראה לא מתאמן מספיק. בסדיר כל פעם שהייתי קופץ מאזח"ע הייתי עוצר אצלו, כמעט בכל מילואים שאני עושה היום אני רואה חיילים מסגל הבסיס אוכלים שם, וגם כאשר יצא לי לעשות קורסים בשנתיים האחרונות לקחתי חלק מהמדריכים איתי. פלאפל טוב, עושה רושם נקי מאד והבעלים עם מבטא חביב שמעלה חיוך.
הקאובוי בפאב של צאלים גם חביב ביותר ואני כל אימון יוצא באחד הערבים עם החיילים שלי לשם.

הייתי מזכיר גם את המזנון מחוץ למשמר הנגב- אני מניח שגדס"ר צנחנים וגבעתי יוכלו להעיד על האיכות לאחרונה, אבל כשיצא לי לאכול אצלו חביתת הירק תמיד טובה.
_____________________________________
"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #52  
ישן 05-06-2010, 15:57
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
כי יש לאנשים עקרונות מוסריים
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי shai.shai שמתחילה ב "איך אף אחד לא מזכיר את הפלאפל..."

אני מוכן בלית ברירה לפרגן מחיר מופקע ל8 שעות על רווקיה כפולה לששה חילים עם סבון במשורה ובדיוק שש שקיות נס קפה עלית ישנות. אבל זה רק בשביל לילה נעים עם מספר חברים קרובים במנותק מהאוירה של שאר האימון + מקלחת בעלת חזות אזרחית. אני בחיים לא אפרגן עוד סכום מופקע בשביל רביחה מטוגנת שטובה ממנה וזולה ממנה קונים 5 דקות משם בצאלים. ארוחת הבוקר שלהם דווקא טובה ונדיבה והאנשים בחדר האוכל הרבה יותר נעימים ומסבירי פנים מהבחור עם הקלנועית שמשכיר את החדרים בלילה.

חיבים לציין שבאלי"ש השתפרו למדי במצב האוהלים, המקלחות והתאורה. מצב חדרי האוכל ובעיקר המרכזי הוא בכלל לא רע וגם השק"ם נותן אופציה טובה למילוי הבטן כשלא נמצאים בשטח.

למען הגלוי הנאות - עשרים וארבע שנים חלפו מבקורי הראשון בבאלי"ש ו5 חודשים חלפו מאז אימוני האחרון שם שחרורי ממערך המילואים. יתכן שדברים השתנו לבינתיים באורחן צאלים.

**

אם עבדול ממש רוצה זכרונות מגזלנים אז

[1] זכרון גרוע= שלל הדוכנים היקרנים שהוקם ליד משטח גיבור בשנות השמונים וציד את חילי צה"ל העולים צפונה בקיבה רגיזה במיוחד

[2] זכרון טוב = הפונדק בתחנת הדלק בכניסה לעפולה שהעניק קפה בחינם לחילים באשר הם כל זמן השהיה בלבנון בשנות השמונים

[3] זכרון מעולה = מושבניקים וקיבוצניקים וגם אנשי 'מושבות' שפתחו את הלב, המטעים, המטבח ומן הסתם את הכיס הלא מלא שלהם, סיפקו מקומות לינה מוגנים ללילה מכרגע לכרגע וסייעו לכל בקשה של כל 'מגיח לאחור' ומילאו את ידיו בפירות מדהימים בשובו קדימה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #53  
ישן 04-06-2010, 15:37
צלמית המשתמש של golani_2
  golani_2 golani_2 אינו מחובר  
מנהל 20+, מו"ס
 
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 23,509
שמרלינג
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

ב"אלונית" של כפר עזה (ולאחרונה גם בפ"ת...!)

מה אוכלים שם?
בעקרון יש מס' מנות ("תותח", "תותח-על", "מנת הרמטכ"ל", "סימן 4" ועוד כל מיני...) כולם הם למעשה אותה המנה (וגם עולים אותו דבר...) סנדוויץ (היה ג'בטה, הפך לבגט וחזרה לגב'טה) עם בשר מעורב (חזה עוף וכבש אאל"ט) עם רוטב שמרלינג.

יש גם מנות בצלחת- חומוס עם בשר.

שמרלינג האיש מוכר בעיקר בגלל הססגוניות שלו והמקום מפורסם בגלל השלטים התומכים בצה"ל (ובעיקר ברמטכ"ל) ובשלל אמרות כנף המפוזרות במקום.

האוכל טעים מאוד (אם כי יקר מעט לחיילים בסדיר) אבל לרוב אינו משביע חייל רעב (למרות שכמעט כלום לא משביע חייל רעב...) ועל כן האמרה המפורסמת: "אתה בא לדפוק שווארמה וללכת לשמרלינג?".
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ותודה לדורון

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #54  
ישן 04-06-2010, 15:49
צלמית המשתמש של High_Hopes
  משתמש זכר High_Hopes High_Hopes אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.02
הודעות: 8,838
בתגובה להודעה מספר 53 שנכתבה על ידי golani_2 שמתחילה ב "שמרלינג"

בגלל שאני גר באזור עכשיו, אני שומע ביקורות לא משהו על שמרלינג - נהיה יקר מידיי, האוכל ירד ברמה ועוד...

אם כבר מישהו באזור - יש את מידס בקיבוץ ברור חייל, אוכל ממש טעים מומלץ בחום. בצומת שער הנגב יש את הקדקס שזה טאפסים, לא אכלתי שם אבל המליצו לי עליו. בתוך שדרות יש את תנובל'ה שזה פיצה לא רעה בכלל וגם יש כמה דברים טובים בתפריט. מי שרוצה בשר אז השווארמה המפורסמת בשדרות היא השווארמה של איתן, אין בה שום דבר מיוחד אבל היא מצליחה ויש את גריל האוס שהם לא רעים בכלל.

לכאלו שרוצים "לפתוח שולחן" יש את אסא בצומת גבים, אישית אני לא כל כך אוהב את האוכל שם אבל כשחזרתי מהמילואים בבאליש אכלנו שם ופתאום הכל היה טעים מאוד - אז על מדים זה אחלה מקום לאכול בו.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הגלריה שלי בפליקר

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #61  
ישן 04-06-2010, 17:01
  ארנבתול ארנבתול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.12.08
הודעות: 687
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

רעיון יפה מאוד, אין ספק.

אני מתפלא שאף אחד לא הזכיר את "רמבו" שהיה מסתובב עם ואן מסגור גרוטאה ברחבי שטחי האש של רמת הגולן, היה לו שם מ.ק 77 ומפה של שטחי האש ובכל אימון הוא היה מופיע בדרך פלא, חורף או קיץ,
על קירות הואן הוא תלה כמה כתבות מהעיתון שנכתבו עליו, אחרי מלחמת יום כיפור אם אני לא טועה.

כמובן אכלתי גם אצל הדודות בצומת אלונים, ואי אפשר לשכוח את החביתת ירק הכל כך טעימה שלהם.

אבל הכי הכי אהבתי את "מפגש חנה" במצפה רמון בתחנת הדלק בכניסה לעיר, תמיד היינו עוצרים אצלה ביום ראשון בבוקר בדרך לסיירים וביום שישי בדרך חזרה הביתה, המנה המבוקשת ביותר אצלה היתה בורקס פיצה. היינו קונים את הבורקס עם קולה ויושבים בחוץ על שולחנות פיקניק מטים ליפול של קק"ל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #64  
ישן 04-06-2010, 23:01
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
תחילת שנות ה-70
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

בסוף שנת 1970 הייתי בקורס מכ"ים גולני בבזק. שטחי האימון של הקורס היו בחמאם אל מליח (לפני שהיו בסביבה מתקנים אחרים). בנינו מחנה מאוהלי סיירים ליד החמאם עצמו והיינו יוצאים מידי בוקר לשטחי האימונים, כל מחלקה באיזור אחר- מרחק מספר קילומטרים. מידי יום היה מגיע גזלען (ולפי דעתי היה זה הגזלן הראשון הידוע מאז ומעולם). הבחור נהג בוויליס סטיישן מתקופת מלחמת העולם והכיר את כל שטחי האש כאת כף ידו, ואף ידע מראש היכן מתאמנת כל מחלקה. היו פעמים שהגענו לנקודה מסויימת והבחור כבר המתין לנו שם. אגב, הוא גם שימש כרכב פינוי. באחד הימים כאשר חייל נעקץ ע"י עקרב צהוב, הוא פינה אותו. אני חושב שרק בזכות האספקה שלו לא מתנו ברעב.
מקום אחר, זכור לרעה, הוא שקם אל עריש. למקום היו מתנקזות כל ההסעות של יום א' בהן חזרו כל חיילי סיני מחופשות ועצרו לאכול מין קציצת המבורגר סולייתית בתוך לחמניה. בחניון השקם נאספו עשרות ילדים מקומיים וביקשו לצחצח את נעלי החיילים תמורת "עשר גרוש". כולם הכירו שם גם חייל קירח שהיה מסתובב בשקם ביום א' ו- ה' עם שק על גבו, ואוסף בקבוקי טמפו ריקים. בשאר ימות השבוע ניתן היה לראותו עם השק שלו בשקם רפידים שהיה אף הוא אושיית תרבות בפני עצמו. לשקם הרבו להגיע חיילים מכל רחבי סיני שהיו "מגורי חיילות" וניסו את מזלם אצל מרכזניות וצפניות/צפטיות האוגדה- שבסיסן היה סמוך, או, יותר טוב, אצל בנות הבח"א והיב"א.

לימים, גדלתי ונתקלתי בתופעת הגזלנים הנוהגים במכוניות המנגנות ומופיעים בלהקות. עפ"י השמועה, לחברה האלה הייתה קמבציה והיו להם מפות קוד. עובדה שהם תמיד ידעו במועדים הנכונים, להגיע לכל שטחי האימונים בשבטה, צאלים והר קרן וידעו בדיוק היכן פורסת כל יחידה. זכורני כי באימון עוצבה אחד, בסוף שנות ה-80 לערך, הייתה פלוגתי פרוסה לא רחוק מהמפקדה העיקרית. מרחק כ-100 מ' מאיתנו פרסה מחלקת גזלנים, שהורחקה מהפקדה העיקרית ע"י מפקד העוצבה ועושה דברו- מפקד המחנה.
אחר צהריים אחד, נמנמני מתחת לרשת ההסוואה, כאשר לפתע הופיע חייל מבוהל ואמר לי שיש בחוץ איזה תת- אלוף שדורש לראות אותי. ואכן בחוץ חנה גיפ צירוקי ובתוכו המפקד, קצין מהולל, ששמו ידוע לכל. הנ"ל פצח בצעקות, מדוע אני מרשה לגזלנים לפרוס לידי ומהשבתי כי איני אחראי ,לא עליהם ולא על השטח, הוא הורה לי לשפוט מיד את כל החיילים שרכשו מהם (שנעלמו כבר מזמן) ולהכניס את כולם לכלא. מובן שלא הכנסתי איש לשום מקום, אבל לאחרונה שמעתי שהמפקד עצמו נעצר ובילה מספר שבועות בבית האסורים.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #80  
ישן 05-06-2010, 16:32
  עבדול אלהזרד עבדול אלהזרד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
בתגובה להודעה מספר 79 שנכתבה על ידי golani_2 שמתחילה ב "הפיצריה הייתה עד יחסית..."

את המתחם המקולל-עסקית בצומת וואסט אני זוכר בכמה גילגולים:

א) מסעדה דרום-אמריקאית בשם "אלגסטו" ב-1998 - לא אכלתי שם, אבל ראיתי את השלט.

ב) ב-1999 זו כבר הייתה מסעדה וחומוסיה שבשעות הערב הייתה הופכת לפאב, בשם "אלמנה שחורה" - היו שם פיצות עם בצק נהדר, וחומוס ממש טוב שהוגש עם "לחם הבית" שבתכל'ס היה אותו הבצק של הפיצה רק בלי התוספות.

ג) בשנת 2003 בערך עברתי שם עם גב' אלהזרד שאז הייתה עדיין "רק" החברה שלי, אחרי שסיפרתי לה כל הדרך על החומוס המצויין. לזוועתנו גילינו שהאלמנה השחורה והחומוס נעלמו, ובמקומם צץ שם בית קפה שנראה כאילו תלשו אותו מאיזה מדרחוב ותקעו אותו באמצע הגולן, תחת השם "קרניבר" - למרות האסוציאציה ל"קרניבור" הוא היה חלבי לגמרי והגיש מילקשייק משעמם.

ד) בערך ב2007 או 2008 עברתי שם שוב כשטיילתי עם חברים, והייתה שם מסעדה בשם "רוח דרומית" שהשלט "כשר למהדרין" שהתנוסס עליה לא עורר בנו תיאבון, והעדפנו לאכול במסעדה במסעדה בהשגחת הרבנות הדרוזית הראשית.
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #81  
ישן 05-06-2010, 15:47
צלמית המשתמש של agent_amos
  משתמש זכר agent_amos agent_amos אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.08.05
הודעות: 4,021
שלח הודעה דרך ICQ אל agent_amos שלח הודעה דרך MSN אל agent_amos Facebook profile
טוב אז את שלי אני אחלק לפי גזרות:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

-קו צפון:
יום א' כשמגיעים לבית החייל בקריית שמונה רעבים,כולם הולכים ל"שווארמה של ציון",ציון ידוע בזריקת הכינויים שלו לעבר החיילים כמו צעיר לותיקים וג'ובניק ללוחמים והכל מתוך אהבה.אבל הטריק שהוא מנסה להביא לך את הבאגט מתוך הדוכן והיד שלך נתקלת בזכוכית והוא אומר לך צעיר זה בכלל מצחיק.ראוי לציין בשבילי המקום הוא בין שלושת הטובים ביותר לשווארמה בארץ,נקי,נדיב והכי חשוב עם לב גדול.הסוד הגדול הוא קודם ממרחים אח"כ בשר בכמות עצומה שמשאירה אותך בהלם ואח"כ הסלטים.חסרונות לא מקבל אשראי אבל ניחא עושים מאמץ והולכים לכספומט מסביב.

השניצליה בקצרין,אין פעם שלא עוצרים אם צריכים לנסוע לבדוק את שטח האש של משתא.פשוט מקום מצויין שניצל בטעמים נדיבות וטריות.

פיצה קלע,כשאתה רעב ובא לך משהו שקוראים לו פיצה עם 10 תוספות חינם תתקשר.זה יגיע פושר עם טעם מוזר וההזדכות תבוא במהרה.

קאו קאו,המבורגר שניצל חזה עוף מאיזור קצרין שמגיע במשלוח למחנות האימונים.סביר + בהנחה שאתה אחרי תרג"ד.

המקום של נידאל במג'דל,לפני שעולים לחרמון חייבים איזה חומוס טוב,לבנה וריפיל במחירים טובים מאוד.המקום מלא תמיד,היחס חם וטעים מאוד.

הפיתה הדרוזית בסיבוב של הירידה מהחרמון,האיש המבוגר ואשתו שתמיד מפנקים אותך בפיתה חמה שמן זית אסלי לבנה עיזים תוצרת בית והמון המון זיתים וברכת דרך צלחה וכל זאת ב10 שקלים.תמיד טוב במיוחד בימים קרים.

לא מומלץ הגזלן עם השניצל המזעזע בקובת קרע,שיקרע לכם את הקיבה.

שווארמה בטאבון במחנה שמשון לפני הכניסה בצד ימין,באמת שזה אחד הדברים היותר טובים שאכלתי בחיים שלי,מומלץ בחום.האבא והבן עובדים בעסק.האבא יותר נדיב ומכין גם יותר טעים.שווה לנסות!.

-איו"ש:

חברון-פיצה מערת המכפלה,בתקופה שלי בתל רומידה נהגו לתת לי בכל פעם ששמרתי בש"ג המוצב תלושים לפיצה מערת המכפלה.האנשים שהעניקו היו תיירים יהודים שתמיד נתנו לי נאום באנגלית על עיר אבותינו ולאחר ששמעתי בורכתי ביום טוב חג שמח או שבת שלום בתוספת תלוש למשפחתית ושתיה גדולה.
היה סביר.

חלמיש-בית הקפה של הנטלי,בערבים כשיורדים מכוננות ומסיימים את כמות המד"סים השבועיים,ויש קצת מרווח קטן בכיס היינו עולים לבית הקפה.בית פרטי שעוצב והותאם להיות בית קפה.מחירים שווים לכל נפש,אווירה ביתית והשקעה יתרה ועדיפה מהמטבח המזעזע במוצב.

כל הפיצות של חורש ירון,עטרת והשאר לא הכי מומלצות.זה נעשה מאכל פופלרי לחיילים אבל אף אחד לא רוצה להזדכות על זה בסבל.


עזה:

שיפודי הפינה בנתיבות,לאפות חמות מהטאבון,שירות מעולה,נדיבות וטעם מצויין.מסעדה מזרחית עם מחירים טובים והכי חשוב אוכל מצויין כי איך נצעד בלי זה.אישית יצא לי לסעוד שם כמה פעמים,באמת ממליץ בחום,עדיף משאר האוכל המהיר בהנחה שיש לכם זמן לעצור.

שמרלינג,כבר דיברו עליו,יקר במעט,לא משביע וגם גורם ללא מעט גרעפסים במיוחד התותח על סימן 4 למי שרגיש לבשר טחון ותבלינים.מומלץ בחום השהיטו שזאת מנת החזה עוף עם הדבש טעים במיוחד.

תנובהל'ה,עוד אחד מהמקומות שמנסה למכור לחיילים פיצה.חברים שכחו מזה אף פעם זה לא יגיע חם,פושר אולי כן.זמן המתנה ארוך מהרגיל ובנוסף איכות בינונית ולא יותר מזה בתוספת מחירים שיכולים להרקיע שחקים.גם כן מינימום הזמנה.הטוסטים סבירים בהחלט וגם הסלטים והפסטות.

סגפרדו כפר עזה,בית קפה לכל דבר,סנדוויצ'ים טובים למי שרוצה להתפנק וקפה איכותי-כי באלונית לא תקבלו משהו דומה לזה.

תבץ:

כל מיני פיצריות שצצו כמו פיטריות אחרי הגשם באות מבית שאן,ושאר ישובים קרובים כמו תרצה וכאלה.ותרו מראש תביאו מנות חמות מהבית.זמן הגעה ארוך בלבולים במשלוח ובעיקר רוטב עגבניות מאיכות ירודה וגבינה סינטטית של "כפיר",מי צריך את זה באמת?.
_____________________________________
"בגבורה ובענוווה"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #85  
ישן 05-06-2010, 17:48
צלמית המשתמש של TheOrev
  TheOrev TheOrev אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.01.10
הודעות: 172
בתגובה להודעה מספר 81 שנכתבה על ידי agent_amos שמתחילה ב "טוב אז את שלי אני אחלק לפי גזרות:"

פיצה לתבץ ? לא זכור לי שהיו עושים משלוחים לאזור הזה של תבץ\בקעות.

לעומת זאת אני זוכר גזלן עם וואן לבן שהיה מסתובב בין הבסיסים באזור והוא מתפקד בתור שק"ם רציני (השקם בבסיס היה על הפנים, הכיל בעיקר עוגיות והיה נפתח רק מספר שעות בכל שבוע - השמועה הייתה עוברת בכל הבסיס כמו אש בשדה קוצים וכולם היו מתקבצים על מנת להספיק לקנות קצת קולה ובמבה).

אני חושב שיש מקום לשבח גם את שליחי הפיצה האמיצים שהיו מגיעים לבסיסים השונים ובדרכם חזרה לעיר היו לוקחים את כל החיילים שהיו עומדים בשער ומנסים לצאת החוצה בזמן כדי להספיק לאוטובוס הביתה, אני אישית תפסתי טרמפ עם אחד כזה שהגיע לראמה, עמדתי בשער קרוב לחמש שעות עד שהצלחתי לצאת משם, באותו יום גם ביקר שם הרמטכ"ל דאז בוגי יעלון, כך שמצאתי את עצמי בתור כנראה החייל הראשון שהצדיע לו כשהוא הגיע.

ואפרופו פדי : באימונים שאני הייתי שם הלהיט התורן היה דווקא חומוס עם בשר טחון באמצע עם חתיכות ארוכות של מלפפון חמוץ.
_____________________________________
למנצח על הגיתית לאסף


נערך לאחרונה ע"י TheOrev בתאריך 05-06-2010 בשעה 17:51.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #89  
ישן 06-06-2010, 07:34
  sartorius sartorius אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.12.09
הודעות: 117
לאפה ברמת הגולן
בתגובה להודעה מספר 86 שנכתבה על ידי ארנבתול שמתחילה ב "מישהו פה זוכר/ מכיר את פיצה..."

בזמני, תחילת שנות ה-90 ברמה"ג; הפינוק הקולינארי ביום שישי כשנשארנו שבת - זה פחות או יותר כל השבתות - היה לאפה מקצרין. היו שם שני מקומות שעשו לאפות; מקום שנקרא (אם אינני טועה) המזללה שכולם קנו בו. ועוד מקום שאף אחד לא קנה בו. כל שישי אחד מאיתנו מאיתנו היה תופס טרמפים (היה אפשר על ב') לקצרין לעשות קניות לכל הפלוגה, ומתמודד עם האתגר הלא פשוט של כספומט אחד בכל הרמה- או במילים אחרות, כספומט אחד לכל האוגדה וגם לכמה אזרחים.

עוד זיכרון שיש לי הוא שהיזמנו פיצה לשיפון כשהייתי שם בצוות שמירה, בתקופת מלחמת המפרץ. הפיצה הגיעה עם אזעקה, ופתחתי את השער עם מסכה לשליח. הורדנו את המסיכות והלכנו לאכול בבונקר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #91  
ישן 05-06-2010, 20:59
צלמית המשתמש של GrimReaper
  משתמש זכר GrimReaper GrimReaper אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.04.04
הודעות: 4,734
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

מישהו יעזור לי להיזכר במה היה לאכול בגוש-קטיף וישובי חבל עזה?
אני זוכר פיצריה לא משהו בנווה-דקלים, זיכרון של משהו עמום בגדיד או רפיח-ים? בנצרים הייתי עסוק מידי בקו, לא זוכר אם הייתה אפילו מכולת. בד"כ בסיבוב מבפנים לכרם-שלום היינו מרחיקים אפילו לאסא באורים שלא היה משהו. ליקל"ז ואם צריך אפילו למוצבי הציר היינו מזמינים למעבר כרם-שלום מאחד מישובי הבשור, גבולות?
_____________________________________
"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole


נערך לאחרונה ע"י GrimReaper בתאריך 05-06-2010 בשעה 21:06.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #92  
ישן 05-06-2010, 23:20
  דורון גוטמן דורון גוטמן אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.04.08
הודעות: 491
אמנם לא גזלן, אבל שווה איזכור, צומת השומרים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

פינת האגודה למען החייל בצומת השומרים זכורה לי כנקודת העצירה האיכותית ביותר(אמנם אם אינני טועה היא היתה פתוחה רק בימי שישי)

ארוחה שלמה, דשנה וטעימה הכוללת:
לחמניה עם כל סוגי החביתות,
שוקו/קפה/כל שתיה אחרת,
עוגות ועוגיות.

וכל טוב.

והכל בחינם בחלוקה ע"י דודות ובנוסף תורנות בן חניכי בני-עקיבא מסניף שדה יעקב.

נכון לל"ג בעומר המקום עומד על תילו.

ובנוסף, הדודות ברכבת מרכז(פחות מושקע אבל עדיין שווה)

נערך לאחרונה ע"י דורון גוטמן בתאריך 05-06-2010 בשעה 23:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #98  
ישן 06-06-2010, 01:09
צלמית המשתמש של NehemiaG
  NehemiaG NehemiaG אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.03.07
הודעות: 11,647
אוו.. הדודות במרכז באריאל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

זה בכלל דודות ועוד איזה דוד וחצי, בחור חביב שאוהב מאוד לצפות בנערות ישראל הכשרות (ודוברות הרוסית) הולכות על המדרכות או סתם מתנדבות לעזור אצל הדודות..
יצא לי לאכול שם כמה פעמים, ובאחת מההזדמנויות ראיתי אותן מקבלות דיווח מהש"ג על כמה חבר'ה שחזרו ממעצר ותקועים בש"ג, מחכים לספיישל דליברי.
וכמובן, אם מישהו צריך להתפנות יש לו שלוש אופציות:
1. לקפוץ הצידה איפשהו ליד הגדר.
2. לחפש באיזור המרכז המסחרי שירותים פתוחים.
3. ללכת בדיוק 30 מטרים לבניין של חברת החשמל ולקוות שהם לא סגורים...

אבל הקטע הטוב שנתקלתי בו בשירות זה מגש הפיצה האחרון מהפיצריה של בסיס מסויים, במיוחד לשומרים של 22:00-02:00, או החלות של שבת מהמשאית של אנג'ל לשק"ם בימי שישי לשומרים במשמרת הבאה, או המנה האישית הארוזה היטב מחברה אחרת בבקרים במשמרת שלאחר מכן. בקיצור - אף אחד לא קופח.

ביננו, כל הגזלנים ומזנוני הדרכים צריכים לעבור סיווג בטחוני ובדיקות קבועות.. הם מקורות מצויינים למודיעין.
_____________________________________
Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #108  
ישן 06-06-2010, 11:55
צלמית המשתמש של DZZ
  DZZ DZZ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.06.07
הודעות: 6,305
להלן קטע מעזבוני המתייחס לתחילת שנות השבעים של המאה שעברה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

מה אכל הרב הצבאי במזרע



את עיקר השירות הצבאי שלי עשיתי בפיקוד צפון, שבאותם ימים היה ממוקם במחנה שנלר שבנצרת. עם הזמן התוודעתי לכל מיני מקומות מעניינים בסביבה. לחלק גדול מאותם מקומות היה קשר לאוכל. אילו האוכל הצבאי היה עומד באיזשהו סטנדרט למעלה מבינוני מינוס, ניחא, אך בכורח הנסיבות התוודעתי לרוב מקורות הקלוריות ברדיוס ניכר מהפיקוד.

אחד המקומות החביבים עלינו בהיותנו בדרך מהפיקוד ואליו, היה באמצע הדרך שמעפולה לנצרת. כיום עומד לו שם קומפלקס ענק של מעדניות, מלאות מכל טוב מכל קצווי תבל, אך אז – עמדה שם חנות המפעל של קבוץ מזרע, שמכר מתוצרת המפעל הידוע בצורה מוצנעת, וללא פרסומת יתרה, מחמת עיינה בישה של הרבנות. זו הייתה התקופה שלפני העלייה הגדולה מרוסיה, והאיסור על מכירת בשר "אחר" נאכף בצורה קפדנית, למעט המפעל הזה שהיה בגדר תקדים מלפני קום המדינה, וחלק מהסטטוס-קוו. פרט למזרע, היה רק עוד מפעל אחד כזה בארץ, בקבוץ להב, שלא גידל חזירים, חס וחלילה, אלה "חיות ניסוי". את עודף החלקים מחיות הניסוי האלה שיווק בחנות מפעל קטנה (ומשגשגת) שיודעי דבר סטו מרחק רב מדרכם כדי לבקר בה.

חזרה למזרע: כאן היינו נוהגים לעצור להפסקת ביניים, ומזמינים לנו קצת מזה וקצת מזה, כמה לחמניות טריות, קופסה של חמוצים, בקבוק שתייה קלה, והרי לך ארוחת דליקטס מאולתרת. לפעמים היה מתלווה אלינו אחד הרבנים הצבאיים הצעירים, והיה יושב לו בפינת השולחן ומסתפק בשתייה קלה בלבד. היות והיינו חברים טובים לא דאגנו שיספר משהו לרב היחידה, כי אז היה אולי נאסר עלינו לבקר שם! יום אחד, קם האיש, ג'ינג'י עם זקן דליל ושתי פאות מטופחות, וניגש לדלפק. הצביע על משהו שם וביקש 100 גרם ולחמנייה. המוכר, שזיהה מייד את הדתי שבו, ניסה להגיד משהו, אך זה השתיקו באמרו שאינו רוצה לדעת מה זה. התיישב וזלל את מה שהזמין. השיחה שהייתה מסביב לשולחן שלנו - גוועה, וכולנו הסתכלנו בו בדממה. האיש גמר לאכול, והודיע לנו בשלווה שאם במקרה מישהו אוכל משהו אסור שלא בידיעתו, אין בכך עבירה. כמו-כן, העיר, שאין כאן תוויות על המוצרים השונים שבדלפק, ומי שאינו יודע – אינו יודע!

כאמור, היינו חברים טובים, אז לא צחקנו, אך לימים פגשתי באוניברסיטה איזה ג'ינג'י מגולח למשעי וללא כיפה, שנראה לי מוכר. אז הסתבר לי שהארוחה הקטנה במזרע הייתה בשבילו תחילת הדרך של החזרה בשאלה, אלא שמסיבות של תועלתיות העדיף להישאר המסגרת הדתית כל עוד היה במדים.

לא רחוק מנצרת, באחד הכפרים הציוריים הקטנים שבגליל התחתון, הייתה מסעדה קטנה ואקסקלוסיבית. מסעדה זו הייתה ידועה ליודעי דבר, בזכות בשר הצייד שהוגש בה. אין לי מושג מי צד מה, ומה ממה שהיה אמור להיות ניצוד גודל בשבי, אך השמועה עשתה לה כנפיים למרחוק, כי מגישים שם אוכל שאין בשום מקום אחר. אנשים היו מזמינים תור ארבעה חדשים מראש וגם זה לא היה מובטח, כי הכל היה התלוי "במצב". המצב – זה מה שהצייד הביא באותו יום: חזיר בר, חוגלות, ארנבות, דרבנים, וכד'. אז מה לחייל פשוט ולזה? – תשאלו. אני לא יודע מה הסיבה, אבל לבעלי המקום הייתה איזושהי חיבה לחיילים. היות ותמיד הכינו שם הרבה יותר מזון ממה שנאכל בפועל על ידי הלקוחות, הם תמיד שמחו לתת לחיילים את הנותר במחיר סמלי. התנאי היחידי היה שאוכלים במקום, וזה כנראה שלא ייקחו כמויות. אני משאיר לדמיונכם החולני את עניין הטעמים של צלי חזרזיר בר, טרין ארנבות עדין בעשבי תיבול, חוגלה ממולאת ועטופה בעלי גפן, ועוד ועוד.

אי אפשר לעבור בעפולה מבלי להצטייד בפיצוחים בגרעיני עפולה. זה היה מקום אגדי בזמנו, שמכיריו ומקיריו היו באים מרחוק, בעיקר בימי שישי, כדי להצטייד בפיצוחים שנעשו בקלייה המיוחדת שלהם. לימים הייתה שיטה זו (וגם השם) לשם דבר ומותג מסחרי, אך האיכות אבדה לנצח! מעבר לכיכר מפיצוחי עפולה הייתה עוד תחנה לבקר בה. הייתה זו תחנת דלק. מה יש לך בתחנת דלק? בעל הבית. האיש היה מילואימניק של הפיקוד, והיה איש ידוע מאד בעפולה, ובצדק. מלבד שפם אדירים, היה לו לב ענק ואישיות מהממת. כשבא למילואים, היה מפנק אותנו בכל טוב, כי הרי כולם (אבל כולם) היו חברים שלו, ובדרך מעפולה לנצרת היה האוטו שלו מתמלא בארגזי תפוחים ואגסים רעננים היישר מבית האריזה, ארגז אשכוליות אדומות ממזרע, פיצוחים חמים היישר מהתנור של גרעיני עפולה, וכיוצא בזה דברים טובים. הוא עצמו היה צמחוני טבעוני אדוק, ואשתו הייתה עושה עוגה מיוחדת שהיה מביא לנו. זה היה מגש ענק במשקל של אולי חמישה קילו, עשוי מאגוזי מלך, אגוזי לוז, אגוזי ברזיל, קמח חרובים, דבש תמרים, שקדים, דבלים וגרוגרות, ועוד מיני פרות יבשים קצוצים. גם אני, שאכילה היא אחת מחולשותיי הגדולות, לא יכולתי לאכול יותר מחתיכה קטנה של יצירת הפאר הזאת. אז אוי ואבוי למי שהיה מעז לעבור בכיכר המרכזית של לוד, ולא סר ולו לרגע, אל האיש הזה. הוא היה נעלב אישית אם לא נכנסת, שתית איזה ספל קפה משובח או בירה קרה מתוצרת חוץ, ולא צוידת לדרך בשני קילו בוטנים ואגוזים, לפחות.

עם הזמן גם נהייתי מומחה לדקויות של השוק והקסבה של נצרת תחתית. שם ידענו בדיוק היכן הבקלאווה הטובה ביותר, היכן המעמול המשובח, מי מוכר רחת לואקום תורכי מקורי, היכן משיגים טחינה גולמית משובחת בפח של שני קילו, איפה מנגבים את החומוס האולטימטיבי, ומי מקצץ שישליק וקבאב מכבש עסיסי במיוחד. ואם סתם נתקעת בבסיס בשעות הקטנות של הלילה והטבח התורן נעלם לו, ובטנך מקרקרת? מה תעשה? תפתח מנת קרב? לא. תרד לאבו. אבו היה שם דבר. אף אחד לא ידע את שמו המלא. אף אחד לא ידע את גילו – רק שהיה זקן מאד וזכר את התורכים. אף אחד לא ראה אותו ישן אי פעם. נדמה היה שכל פעם שמישהו היה מתקרב לביתו הוא היה מוכן. אבו גר בבית אבן קטן במרחק קצר ממחנה הפיקוד, ובגדר האבן היה פתח ובו מעין קיוסק מאולתר שבו היה מוכר פיתות עם טחינה וסלט. התפריט מעולם לא השתנה, והוא לא מכר משקאות או ממתקים, אך הפיתות היו תמיד טריות והטחינה טעימה. ידענו שגם בשעות הקטנות של הלילה היה על מי לסמוך שיסתום לנו את החור בבטן. מה שעוד ידע לעשות חוץ מפיתות עם טחינה, זה להגיד לך היכן נמצא כל אחד. נראה שכל חייו בילה בתצפית על כביש הגישה לבסיס, וידע מיבא ומי הלך ומתי. ואם חיפשת מישהו מסוים, יכולת לשאול את אבו, וזה היה אומר לך שהאיש יצא לפני 25 דקות. האם היה מרגל? מי יודע?

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #109  
ישן 06-06-2010, 20:49
צלמית המשתמש של a_tell
  משתמש זכר a_tell a_tell אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.06
הודעות: 1,504
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "הצבא צועד על קיבתו: מזנונים ודוכנים שפוגשים רק על מדים"

א. דודות - במקרה שלי, הדודות היחידות היו מ"צומת הדודות" - הצומת שצמודה לתחנת הרכבת נהריה. במשך ארבעה חודשים ויום, אחת לשבועיים בדרך מהבית חזרה למוצב טבק (ז"ל), הייתי יורד מהרכבת עם עוד עשרות לובשי מדים ומסתער על הבוטק'ה שבצד השני של הכביש, שם העברנו את הזמן עם רוגלעך ושוקו, עד שהגיעה ההסעה למוצבי הגדר.

ב. לגבי "רמבו" שהוזכר כאן, אני זוכר גבר מקריח + קוקו, שהיה מגיע לנפח' תחתון בואן מתפרק ועושה על האש לחיילים. אני זוכר קטעי עיתון על הקירות, שבאחד מהם נכתב על תושב רמה"ג שנעצר בחשד לנסיון פיגוע נגד ערבים - זה הוא???

ג. כבר כתבתי כאן על השק"מית \ שק"לית שפגשתי בסדיר ובמילואים, תשע שנים אחרי.

ד. ולא לשכוח את מפגש ציפורה, מקום עצירה חובה למי שחוצה את בקעת הירדן. מה שמיוחד במזנון הוא שהקירות הפנימיים שלו הם בעצם קרונות רכבת.


נ.ב. - גם על "אחמד את סלים" ושאר הקניון ביוקנעם אסור היה לפסוח בדרך מרמה"ג ואליה.

נ.ב.2 - מישהו כאן זוכר את MUVENPIK (נדמה לי שככה כותבים את זה) ?
_____________________________________
"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה



נערך לאחרונה ע"י a_tell בתאריך 06-06-2010 בשעה 20:56.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 06:28

הדף נוצר ב 0.16 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר