06-05-2010, 14:02
|
|
|
|
חבר מתאריך: 02.06.07
הודעות: 6,279
|
|
לא התכוונתי שתגיב
פשוט, כתבתי מספר דברים שנראה היה לי (וכנראה שאני טועה), שהם מובנים לכל מי שמביט בתמונה שהוצגה בראש האשכול. היות ודברי לא הובנו, אנסה להסביר:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי DZZ
כיצד מחליפים מחסניות לתותחים העליונים, ובמיוחד לפנימיים, בהתחשב במשקל המאד משמעותי שלהן?
לא הבנתי מה הבעיה להחליף אותן.
כדור תקני של 23 מ"מ שוקל פאונד אחד = 450 גרם. נניח שבמחסנית אחת יש 100 כדורים, אז זה כבר 45 ק"ג, לא כולל חוליות ומשקל המחסנית. ZU-23-2 המקורי, כשהוא עומד נכון לירי הוא כלי נמוך, ושני חיילים יכולים בנקל להחליף מחסנית בכל צד, כשהיא בגובה המתניים. במפלצת הפרסית חוברו ארבעה תותחים, כאשר המחסניות העליונות הן בגובה שמעל לראש, וארבע מהן הן מעכשיו בצד הפנימי של ההרכב. תאר לעצמך צוות של 16 חיילים המתרוצצים ונכנסים זה בזה בנסותם להחליף מחסניות תוך ירי!
ציטוט:
הרכבת ארבעה תותחים דו קניים תקניים לצבר ההזוי הזה, לא נראה לי מדוייק אפילו בהכוונת מכ"ם, ולו בגלל הפיזור הרב שלהם, יותר מאשר סוללה של תותחים דו קניים בנפרד.
אין הגיון בדברים שלך. למה שלסוללת תותחים יהיה פיזור קטן יותר מאשר למתקן אחד?
כאשר אתה פורש סוללה של 4 או 6 תותחים על שטח של כמה דונמים, וכל תותח מכוון עצמאית אל אותה מטרה, אתה מעלה את סיכוי הפגיעה כפונקציה של מספר התותחים היורים. כשאתה מקבץ 4 תותחים, משעבד אותם לאותה כוונת, ויורה, אתה מוריד את דיוקם במספר אופנים:- בעית הפרלקסה: אם אתה מכוון את כולם במקביל זה לזה, תקבל פיזור טבעי גדול יותר מאשר בירי בודד. אם תכוון אותם כך שנקודת המפגע של כל הקנים תתלכד במרחק של נאמר 1000 מטר, תגדיל את הפיזור שמעבר לאותו המרחק.
- ויבראציה: לכל נשק אוטומטי יש פיזור הנובע בגלל הרעד של חלקיו הנעים ובשל הרטע. בתותח בודד, היושב נמוך, חלק מן הרטע והוויבראציה נבלע בקרקע, ישנם תותחים רבים בהם היה צורך בייצוב קפדני יותר של תנועת הלוע ע"י בניית מסגרת תומכת קשיחה המקטינה רעד זה. כאן, לעומת זאת הרכיבו ארבעה תותחים על עריסה משותפת (נראה לי שמקורה בתותח 57 מ"מ) וכל מרכיב בו אינו נמצא בקו ישר מול ציר הסיבוב התחתון (ציר הסיבסוב), אלא על זרוע מנוף נכבדת, אשר רק תשמש להגברת הויבראציות.
ציטוט:
ריכוז כזה, אומר גם שאם פגעת באחד - פגעת בארבעה.
פגעת בעמצאות מה? הרי נאמר שהדבר הזה נועד לשמש נגד טילי שיוט.
הכונה הייתה שבתקיפת סוללת נ"מ, יש יותר סיכויי הישרדות ו/או שיקום לסוללה מפוזרת מאשר לכלי שכזה.
ציטוט:
בכל צבא נורמלי, אם חשקה נפשך להעלות את קצב האש, עוברים לתותח על בסיס גטלינג, ולא משכפלים קנים כמו כאן.
זה פשוט לא נכון. רוב מערכות נ"מ קרקעיות משתמשות במספר תותחים חד- או דו-קניים ולא בתותחי גאטלינג.
פעם היו במטוסים 2,4, ואפילו 6-8 מקלעים או תותחים. כעת - התותח הנפוץ ביותר הוא וולקן 20 מ"מ. בסוללות נ"מ על אניות כיכבו תותחים כפולי קנה, ומרובעי קנה. כיום - מערכת פלנקס שש קנית על בסיס הוולקן. ו...נחש מה היה תותח הנ"מ הקני המתנייע האחרון בצה"ל? אלו רק דוגמאות בודדות, יש עוד. יתרונו של מנגנון הגטלינג שהוא מאפשר קצב אש מהיר מאד מכלי קומפקטי ואמין מאד.
לא הצלחתי להבין איזה יתרון מצאו הפרסים ביצירה ההזויה שלהם!
ציטוט:
צר לי, רבותי הנכבדים, אך עם כל התזכורות שלא לזלזל באוייב, אינני מסוגל להביא את עצמי לכדי התפעלות מן הגאונות הפרסית הזוהרת.
אני דווקה חושב שבמקרה הזה הם הלכו בדרך הכי הגיונית ופשוטה בהתחשב בנסיבות.
הנסיבות המקלות היחידות שאני יכול לראות הן שזה צמח במוחם של הפרסים. אם נתעלם לרגע ממגבלה חמורה זו, אנא הסבר לי, בטובך, כיצד אתה מוצא בזה היגיון.
נערך לאחרונה ע"י DZZ בתאריך 06-05-2010 בשעה 14:05.
|