לפני שאעלה את הסיפור,חשוב לציין שאני יודעת שהוא כתוב בצורה מוזרה כתבתי אותו ב2005 עם מישהי אחרת..ניסיתי לשנות דברים אבל לא הצלחתי..אתם מוזמנים לשנות ולתקן ולעזור לי להפוך את ה-6 פרקים האלה ליותר פרקים וגם בכלל לסיפור נורמלי הרבה יותר..

פרק ראשון

"ג'ס בואי לפה מהר" צעקה ג'ן

"לא רוצה...אני שומעת עכשיו משהו" השיבה לה

"נו, בואי אני רוצה לספר לכם משהו" אמרה

"אוף..." ענתה ויצאה

"ג'קי את תכיני את השוקו, ג'ייקוב, אתה תסדר את המיטה וג'ס את תסדרי את הרצפה כך שנוכל לשבת בצורה נוחה" פקדה ג'ן

"אוף למה דווקא אני מסדרת הרצפה?" התלוננה ג'ס

"כי את הבינונית" ענתה לה ג'קי

"רוצה להחליף איתי?" שאל אותה ג'ייקוב

"פראייר, יאללה תסדר מהר את הרצפה"גחחה ג'ס בלגלוג

לאחר שכולם סיימו את מה שהוטל עליהם הם התיישבו על הספה ליד ג'ן, חברת אמם- לילי, החזיקו את השוקו שג'קי הכינה והקשיבו לג'ן.

"הכל קרה לפני כמה שנים...הייתה נערה שקראו לה ג'ני...הייתה לה חברה טובה בשם לילה..

היא הכירה בין ג'ני לבין כמעט אחיה שקוראים לו מייק..."

"מה ג'ני היא כאילו את דודה ג'ן?"שאל ג'ייקוב

"לא טיפש אחד..היא אמרה שזה סתם סיפור..לא שמעת?"אמרה ג'ס

"תירגעי הוא לא ידע.."אמרה לה ג'קי

"תישתקי ג'קי.."אמרה ג'ס

הן החלו לקלל ולהעליב אחת את השניה..

"די בנות הפסקנה לריב.."אמרה להן ג'ן

הן נירגעו וג'ן המשיכה לספר



פרק שני

"ג'ני ומייק החלו לצאת ונהיו חברים מאוד טובים" המשיכה ג'ן

"הם אהבו אחד את השני?" שאל ג'ייקוב

"רגע" אמרה ג'ן

"ג'ייקוב תפסיק לשאול שאלות יא מטומט... "

"שקט, אל תקללי אותו" קטעה אותה ג'קי...

"מייק היה בחור יפה תואר, הוא הגיע לבית יתומים בגיל 4 באותו יום שלילה הגיעה כשהיא הייתה בת 2 בהגיעו לגיל 13 הוא ולילה אומצו יחדיו וכשהוא הגיע לגיל 18 הם עזבו את הבית, הוא שינה את שם משפחתו ולילה עברה לבית חברה... כשהיא הגיעה לגיל 20 היא וחברה התחתנו..."

"כשמייק הגיע לגיל 22 לילה הכירה לו את ג'ני שהייתה בת 20 באותו גיל של לילה, הן אפילו נולדו באותו יום..."

"מגניב, כמו שאת ואמא נולדתם באותו יום" אמרה ג'קי

"כן, אהה?" אמרה ג'ן

"טוב אז ג'ני נולדה לאמא שלה- אלמה, היא( אלמה ) חלתה במחלת השכחה ולכן גם ג'ני הייתה נשאית,המחלה הזאת גרמה לאובדן זיכרון ומוות בגיל צעיר. ג'ני גם הייתה חולה בזה אבל בגלל שאביה לא חלה בזה אז המחלה לא באה לידי ביטוי אצל ג'ני"

"מה זאת אומרת?" שאל ג'ייקוב הקטן

"אבא של ג'ני גרם לכך שג'ני תיהיה חולה בזה אבל לא תרגיש כלום...נגיד אישה אחת חולה במשהו אז זה אומר שהבת או הבן שלה יהיו גם חולים בזה אבל הבעל של האישה גרם לזה לא להיראות" ענתה לו ג'קי

"טוב..." אמר ג'ייקוב, עושה את עצמו מבין...

"ג'ני גדלה בידי בוריס ה..." החלה ג'ן לומר

"פחחח...בוריס, מזה השם הזה?" קטעה אותה ג'ס

"זה לא יפה ג'ס...זה ממש לא יפה" השיבה לה ג'ן

"טוב, סליחה" ענתה לה בלגלוג

" כאשר בוריס היה ברוסיה, ביום שנולדה בתו הקטנה, בדיוק ביום שג'ני נולדה כל משפחתו מתו בתאונת דרכים, הוא לקח את הבת ועלה ארצה, מסר את בתו לאימוץ ועבר לגור באמריקה, לאחר כמה זמן אלמה וג'ני בעודה בת שנתיים עברו לגור באותו בנין שבו הוא גר והוא עזר בלגדל את ג'ני" המשיכה

"כמה נורא" אמרו ג'קי וג'ייקוב הקטן

"לאחר כמה זמן שג'ני ומייק היו חברים מייק החל לשלוח לג'ני פרחים, שוקולדים, ברכות ומה לא? כל יום היה מעודד אותה כשכאב לה ומצחיק אותה כשרע לה"

"כמה רומנטי" אמרה ג'קי

"לאחר 4 שנים שהם היו ביחד, רבו ביחד והשלימו ביחד, נהנו ביחד ו..."

"הקיצר ביחד" קטעה אותה ג'ס

"כן, מייק הציע לה נישואים..."אמרה ג'ן

"נו? מה ג'ני אמרה?"אמרה ג'קי

"היא מאוד התלבטה,היה לה מאוד קשה להחליט"אמרה ג'ן

"4 שנים איתו והיא לא יודעת להחליט?" אמרה ג'ס

"זה קצת קשה,חתונה זה לא משהו שעושים כל יום, וג'ני תמיד חיפשה את נסיך החלומות שלה" ענתה לה

"איזה חמודה, תמשיכי" העירה ג'קי

"היא התייעצה רבות עם לילה, מי יודע יותר טוב ממנה על מייק, הרי היא כמו אחותו הקטנה...לבסוף היא הסכימה"

"...אבל איך הוא הציע לה נישואים?" שאלה ג'קי

"מה אכפת לך? העיקר הציעה..." אמרה ג'ס

"אבל אלא הקטעים שאני הכי אוהבת"

"זה היה מאוד רומנטי, ביומולדת שלה הוא ביקש מחברים שיגידו לג'ני שמייק עושה לה מסיבת הפתעה אבל היא לא אמורה לגלות את זה, אז שלא תספר את זה למייק. היא ציפתה להפתעה וכלום לא קרה.

לילה באה ולקחה את ג'ני לטייל, היא ציפתה שבזמן הזה מייק מארגן לה מסיבת הפתעה בבית אך כשחזרה ראתה שטעתה. לאחר כמה זמן הוא התקשר אליה ואמר לה שהוא מצטער שלא התקשר אליה ולא אמר לה מזל טוב פשוט הוא שכח שיש לה יומולדת אבל במקום זה הוא מזמין אותה לצאת איתו... כשהם יצאו הוא הכניס לתוך פרח את הטבעת והביא לה את הטבעת ואז הוא אמר לה שהוא לא שכח כלום, והאם היא רוצה להתחתן איתו"

"או...איזה חמוד" אמרה ג'קי

"לאחר כל ההכנות המרובות, איזה שמלה ללבוש, איזה בגד, אולם, איך הוא יראה וכו' הם החליטו שהם יעברו לביתו החדש של מייק...שבוע לפני החתונה ג'ני ארזה את חפציה והבחינה במין מחברת ישנה...היא פתחה אותה, בדף הראשון היא ראתה תמונה של תינוק או תינוקת שרק נולדו ובן, ילד בערך בן שנתיים...היה רשום שם 'הילדה נולדה, עוד אין לי שם לה... התברר שאני חולה במחלת השכחה...בעוד כמה שנים אני לא אזכור דבר ואחרי כמה זמן אני אמות...אבל לא כל כך אכפת לי, חיי נהרסו מהיום שבו התחתנתי עם ג'ורג' וביום שבו קיימתי איתו יחסים ובפעם השנייה...התקווה היחידה בחיים שלי היא הילדה ונייק..., גם הם נשאים...הם לא יסבלו מזה כמוני אך עדיין יש בזה חסרונות..'

ג'ני עברה דף ושם ראתה ילדה בת שנתיים, התמונה הייתה מוכרת לג'ני, זאת היא משהייתה בת שנתיים... אך בצד השני של הדף היה עוד תמונה ילדה בת שנתיים וילד בן 4

הם חיבקו אחד את השני, ג'ני זיהתה את הילדה, היא עצמה אך את הילד לא הכירה היא החלה לקרוא את שכתוב שם 'כבר שנתיים שלא כתבתי פה... לא היה לי זמן...לג'ני היו כאבי בטן בלתי פוסקים ונייק קינא באחותו הקטנה, הייתי צריכה להפריד בין האחים...' ג'ני חשבה לעצמה ' אוקיי הבנתי, הג'ני הזאת זאת בעצם אני אבל מי זה נייק? הוא אמור להיות אח שלי? איך זה שאני בחיים לא הכרתי אותו?' היא המשיכה לקרוא ' אוי לא, הוא מרביץ לה...' היא ירדה קצת למטה 'שבוע מסכן שקרה בו המון... בעלי ג'ורג' מת...משפחתו סילקו אותי מהמשפחה עם הילדים ובלי שום דבר..., בקושי עברתי לבית והתברכתי בשכן- בוריס...הוא עזר לי עם ג'ני אך אני לא יכלתי להסתדר עם נייק לכן הייתי צריכה למסור אותו לאימוץ...'"



פרק 4- יסיקה

ברגע הזה ג'ני החלה לבכות...היה לה אח, והיא בחיים לא הכירה אותו...ועכשיו יש לה הזדמנות לראות אותו שוב...ג'ני לא ידעה אם הדמעות מאושר או מעצב...היא הפכה דף וראתה שכל הדף מלא בשם 'יסיקה', היא לא הבינה מה זה....לא הבינה מה זה קשור לעכשיו, היא לא יכלה יותר...היא התקשרה למייק.

"אני לא מאמין" אמר מייק אחרי חצי שעה שכבר היה בביתה של ארוסתו

"יש לך מושג מה זה יסיקה?" שאלה ג'ני

"זה נשמע לי מוכר אבל אני לא מצליח לזכור" ענה

"אולי תתקשרי לאמא שלך...?" הציע לאחר השקט ששרר פתאום

"לא...היא חולה במחלת פורדט...היא לא זוכרת כלום" השיבה

"נכון...רגע, ומה עם מוריס?" הציע רעיון

"רעיון טוב...אבל קוראים לו בוריס..."

הם הלכו לביתו של בוריס, באותו בנין שהוא גר לפני כ-20 שנה

נשמעה דפיקת בדלת והיא נפתחה

"ג'ני, ואו, כמה זמן לא ראיתי אותך...למה את לא באה לבקר, לא את אמא שלך, לא את בוריס...בקושי מתקשרת...את יודעת כמה הם מתגעגעים אלייך פה" אמרה ג'נט, עוזרת הבית של בוריס ואלמה

"כן...מה לעשות אין זמן..., תכירי, זה מייק ארוסי" השיבה לה

"ואו...מזל טוב, מתי החתונה? כנסו, מה אתם עומדים שם" ג'ני ציחקקה והיא ומייק נכנסו לבית

"עוד שבוע...איפה בוריס?" ענתה לה

" אהה...לא ידעת? הוא נסע לחופשה..." ג'נט הסבירה לה איפה בוריס וג'ני ומייקל התארגנו לקראת הנסיעה למקום

"מייק, תקשיב...אני רוצה לדחות את החתונה, עד לזמן שבו אמצא את אחי..., אני ידעת שזה מצער גם אותי זה מצער אבל אני לא אוכל להתחתן בידיעה שיש לי איפשהו אח שאני לא מכירה אפילו"

"זה בסדר, אני מבין אותך..." אמר לה

"אני שמחה" אמרה והם נכנסו למכונית והחלו לנסוע



פרק 5-עצור

"עצור"אמרה ג'ני.

"מה קרה?" שאל מייק לאחר שעצר את מכוניתו, הוא ראה לאן שהאצבע של ג'ני מופנית... זה היה על בנין גדול ובו כתוב יסיקה בגדול, הבנין כבר היה הרוס אך השלט עדיין נשאר שם. ג'ני ומייק בהו אחת בשני ויצאו מהרכב.

הם התקדמו לעבר האתר ההרוס וראו ברצפה נייר, מייק הרים אותו והחל לקרוא...

פלאשבק...

"מה יכול להיות לדעתך ה"יסיקה" הזה?"שאלה ג'ני

"לא יודע..אוליי הדורג' הזה אמר לפני מותו?"אמר מייק

"זה ג'ורג'..."ציחקקה ג'ני..."ולא יודעת..לא חושבת...ניראה לך?"המשיכה,

"את יודעת..."אמר לה מייק...

"אוליי..."ניסתה לחשוב בקול...

היא השתתקה...

"אוליי...?"חזר אחריה מייק לאחר שתיקה ארוכה ששררה ביניהם...

"אוליי זה היה מישהו שאימא שלי התאהבה בו אחרי מותו של ג'ורג' אבי?"אמרה ג'ני לבסוף.

"את חושבת?"אמר מייק.

"כן...תחשוב על זה..."אמרה ג'ני.

"את תחשבי על זה...אני לא יודע אפילו על מה את מדברת..."אמר...אך בתוך תוכו "יסיקה" היה משהו שלא הצליח להבין מהו...זה היה בשבילו כמו משהו לא פתור...

"עכשיו אתה שוקע במחשבות מייק..."אמרה לו ג'ני...

"אהה...אממ...כן...מצטער...אמרת משהו?"אמר מייק.

"לא ממש...אבל שקעת במחשבות...על מה חשבת?"שאלה ג'ני.

"לא חשוב...מה ניראה לך ה"יסיקה" הזה?"ניסה מייק להדחיק.

"בטח מישהו שאימא אהבה..."אמרה ג'ני.

"אימא?"ניבהל מייק.

"כן...אימא...אימא שלי..."אמרה ג'ני.

"אה..."אמר מייק

"טיפשון...על מה כבר חשבת?"אמרה ג'ני.

"כלום..."אמר מייק.

"אתה קצת מוזר היום..."הודתה ג'ני.

"אני יודע...אבל אין לי מושג למה...מצטער"אמר מייק.

סוף פלאשבק

"תודה שהגעתם לבית היתומים שלנו...עברנו כתובת..."קרא מייק בקול.

"מה רשום שם?"שאלה ג'ני.

"הם...הם...עברו כתובת..."אמר מייק.

"אה...אז בוא ניסע לשם..."אמרה ג'ני.

"המקום הזה עושה לי בחילה ג'ני..."אמר מייק.

"למה?"שאלה ג'ני.

"אל תשאלי שאלות...בואי ניסע מכאן וזהו"פקד מייק.

"טוב...אז יאללה בוא ניסע לשם..."אמרה ג'ני.

"לא היום מאמי... בואי נלך לבוריס, תשאלי אותו מה שבא לך, ואני גם רוצה לנוח מהנסיעה...את יודעת...הכתובת השניה היא בקצה השני של אמריקה..."אמר מייק.

"אוקיי...מה שבא לך..."אמרה ג'ני.

הוא נתן לה נשיקה על שפתייה והם ניכנסו למכונית.

"אז בסוף יסיקה זה לא השם של מי שאמא אוהבת"אמרה ג'ני והחטיפה מבט אחרון למקום...



פרק 6- דמעות בעינים

"מה קרה אתם שואלים?" אמר בוריס

"כן" ענו פה אחד

"האמת היא שאני זקן מדי בשביל לזכור אירוע מכל כך לפני הרבה זמן אז תשאלו שאלות ואני אענה לכם, אם אני אזכור" אמר

"טוב...האם היה לי עוד אח?" שאלה ג'ני

"מה?... לא...מאיפה שמעת את זה? זה...לא...מה פתאום...מי אמר לך את זה?...כן" אמר

"אוקיי...אז..."

"אפשר אני עכשיו אשאל שאלה?" שאל

"כן" ענתה ג'ני

"מאיפה את יודעת את זה?"

"מצאתי מחברת כלשהי, דפדפתי בה וגיליתי שזהו יומנה של אמי, ביומן זה היה רשום שהיא התחתנה עם מישהו בן ארבעים ו...והיא ילדה אותו- קראו לו נייק אח"כ היא ילדה אותי והיא גילתה שהיא חלתה ב- פורגט, פורמט משהו כזה..."

"פורדט, פורדט זה מחלת השכחה, גורם לבן אדם לשכוח ככל שגילו יותר גבוה עד למוות" תיקן אותה

ג'ני נעצבה, היא הורידה את ראשה לכיוון שמאל ונשכה את שפתה, מייק הסתכל מעלה, ואז לצד ואז למטה ואז לצד השני, לא מוצא את התנוחה המתאימה, היא לא הייתה אישה שמוכרה לו לכן לא כאב לו בצורה כזאת כמו שכאב לג'ני ולבוריס שבאותו רגע ישב על כיסא נדנדה, שילב את ידיו והסתכל עליהם. מייק היה מוכן להישבע שראה דמעות בעיניו אך שניה אחרי זה הוא שינה את דעתו.

"כן, נכון" אמרה ג'ני שדבריה שברו את השתיקה ששררה שם "היה רשום שאבא שלי מת ומשפחתו סילקו אותה מהירושה, היא הייתה צריכה לעבור מהר וכך היא פגשה אותך" המשיכה

"כפי שידוע לי זה נכון" ענה מיד

"היא שלחה את אחי לבית יתומים כי היה לה קשה לטפל בי ובו, לא היה כסף לממן הכול והיא הייתה חייבת לעבוד" המשיכה

"אוה, אני זוכר את זה טוב, את היית חולה אז היא ביקשה שאני אביא אותו לשם, אבל אני לא ידעתי שפה...המתרגם הרוסי היה חולה באותו יום והשני היה תפוס, אז בסוף הסתדרנו בבלגנים"

"בוריס, איפה אחי עכשיו?" שאלה ג'ני

אך צלצול הטלפון מנע מבוריס לענות לתשובתה

"הלו...כן ג'נט כמה זמן לא דיברנו... עוד הפעם...מה??? מה איתה? היא מה? את צוחקת עליי...ג'נט זה לא צחוק...כאלה דברים לא צוח...ג'נט...זה לא יכול להיות...תגידי לי שזה שקר...זה לא יכול להיות" בוריס שם את השפופרת על השולחן בעצבנות. הוא לא אמר מילה והלך במהירות לחדרו. ג'ני ניסתה לתפוס קשר עין בשביל לשאול בנוגע למה שקרה אך לא הצליחה...היא רצה אל השפופרת

"הלו" ברגע זה בוריס עצר והצטער על הרגע שבו הוא עזב את השפופרת...הוא הסתכל על ג'ני ומייק הסתכל על בוריס וראה את הדמעות שיוצאות מעיניו...אך לא רק לשניה...

"ג'נט? זו ג'ני... מי מתה??? מהההה???" שאלה ג'ס .

לכניסה לגלריה שלי לחצו כאן

יכול להיות שלשם את חותרת?