נח"ל מוצנח – סיפור בראשית

החיילים אשר שרתו בגרעיני הנח"ל השונים נהגו לעבור מהיאחזות לאימוני חי"ר במסגרת גדוד האימון המתקדם. בסיס האימון המתקדם של הנח"ל היה במחנה נתן בדרום (בא"פ נח"ל). מפקד הבא"פ היה אז בן בראון ומפקדי הפלוגות היו: אליעזר שפילברג וזאב וקס בחודש אפריל 1956 קיבל את הפיקוד מוטה גור (גורבן), וביום 1.5.1956 שונה שם היחידה מבא"פ נח"ל ל"יחידה 88", והיחידה הועברה לבסיסה החדש במחנה ביל"ו. גדוד 88 השתתף בחלק מפעולות התגמול של הצנחנים, בכיבוש כונתילה, תמד וא-נחל בסיני וכן בקרב המיתלה במבצע קדש. גדוד 88 ספג אבדות ופצועים רבים בכל פעולותיו הקרביות. חיילי הגדוד זכו לקבל עיטורי גבורה ועיטורי עוז על אומץ ליבם בשעת הקרב. 2 פלוגות מגדוד זה השתתפו בצניחה מבצעית בא-טור וכבשו שם את שדה התעופה. לוחמי פלוגות אלה זכו לקבל כנפיים על רקע אדום. לאחר מבצע קדש שונה שמו של גדוד 88 ל: גדוד 50. ובשנת 1987 הועבר הגדוד מחטיבת הצנחנים הסדירה לחטיבת הנח"ל.
האם ידועים פרטים נוספים?
הועברו אלי שני סמלים מתקופה זו איזה מהם שייך לגדוד 88?

המחנה היה בפאתיה הדרומיים של בית לחם.
בעירה בשם בית סחור.
גדוד 50 נחשב לגדוד מעולה בחטיבה. חייליו היו ותיקים ומנוסים יותר משאר הגדודים.
זה נבע מאופן הגיוס לגדוד, החיילים גויסו לאחר טירונות ובט"ש בגדודי הנח"ל.
כך שכל הפלוגות היו בוותק זהה.
בנוסף, החומר האנושי שנשאר בגרעינים היה גבוהה מאד (לא לכולם היה ב**ן להתנדב, חחחחה).
אל הגדוד צורפו בני המשקים לאחר מיון קפדני ויועדו להיות מפקדים, לכל אורך שרותם.

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

ואם לא, אשמח לקבל פרטים נוספים.

טל

הצניחה הייתה למען הרקע יותר מאשר לצורך המבצעי.
אגב, גם נטישות של טייסים במלחמה נחשבות לצניחות קרביות (כך שמעתי).

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

כדאי לך לקרוא מאמר מסכם כאן:
http://www.202.org.il

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

הצנחה בא- טור היתה לספק רקע אדום לכוחות שלא צנחו למיתלה.
על צניחה זו אפשר היה לותר. אבל צניחה היא גם מורל וגיבוש ולכן הרחיבו היריעה.
באשר לגדוד, היה תמיד מאד איכותי.
החיילים לא היו כל כך "מושקעים" חירית, אבל הסגלים היו מהמעולים והמושקעים שבחטיבה.
זאת מאחר והלוחמים היו חלק ניכר מהשירות בהגשמה.
באשר להחלפת השם 88 ב- 50, היתה פעם שמועה או אגדה אורבנית שהיו מס' תאונות באבן דרך 88 על הכביש הישן לחיפה,(כביש 4 ). החברה הגיעו למסקנה שיש קללה ולכן הוחלף השם ל- 50.
שימו לב שבד"כ שמות של יחידות סדירות, נשארות הרבה מאד שנים, למעט אם מרחיבים יחידה...
הקנאים בגדודים סיפרו שהחברה מ- 50 דואגים להרים כף רגל אחת, בצניחה האחרונה, המזכה כנפיים, כדי לחסוך המסע ולקבל חופשה הגונה (שבר = חופש), עם כומתה אדומה.
אבל כמו רובאי בגדודים, אני יכול להעיד שדי קינאנו בהם, אז אולי זהסתם היה סיפור.

לגבי ההיסטוריה של גדוד 50 בחטיבת הצנחנים. הגדוד לא עבר לחטיבת הנח"ל ב-1987 . מניסיון אישי. שירתתי בשנת 1988בגדוד 50 כולל צניחות ומסע כומתה אדומה (לאחר מסע לשחורה בטירונות נח"ל). הבסיס היה בבית סאחור (אחד הגדודים החי"ריים היחידים בצה"ל עם נמל בית אמיתי ). הגדוד ניצח בדר"כ בכל התחרויות החטיבתיות. רוב חבריי במילואים בחטיבת הצנחנים היו נחלאים לשעבר.