27-04-2010, 11:01
|
|
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
|
|
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,133
|
|
|
ההבדל הוא בגורם לדרישה, אם בגלל אנשים או בגלל המעשה עצמו, וכן, במקרה זה לציבור יש כח
המעשה עצמו לא משנה, נניח והייתה להם קבוצה תמהונית של אנשים החושבים שבחולצות לבנות יש סגולה אנרגטית בין-גלקטית תלת-פאזית האמורה לעזור איכשהו לגלעד שליט
אז אילו היית הולך לכנס מיוחד שלהם, זה יהיה לא ראוי לבוא בחולצה אדומה, אבל אם בשכונה שלך היה מתגורר רק אדם אחד כזה, אז למי אכפת ממנו..
הדרישה לא לעשות מעשה כדי לא לפגוע בציבור היא לגיטימית בעיניי, אך הדרישה לפעול כך בגלל עצם המעשה, כי הדורש סובר שהמעשה עצמו הוא ראוי ומי שלא פועל לפיו בזוי, זה כבר אינו לגיטימי.
מהות המעשה עצמו זניחה..
מאד מעניינת אותי עמדתך בעניין, הרי אם לדעתך זה אותו דבר בדיוק, אז בעינייך כל דרישה היא לגיטימית, או שכולן אינן כאלה? או שמא אתה מחשיב כלגיטימי רק דרישות איתן אתה מסכים?
מאיפה לי מה אחרים חושבים? פשוט מעדויות שלהם, כי כל המצודדים בעמידה בצפירה (שאני נתקלתי בהם) ומקטרגים על אלו שאינם עושים זאת, מנמקים את עמדתם בפגיעה ב"זכר הנופלים", "סמליות" ושאר סיסמאות נבובות
אם המצב היה כמו שאתה טוען, אזי הצפירה הייתה כבר מזמן מתבטלת, אין טעם להמשיך במנהג אם אין מי שחושב שצריך לעשות אותו בגלל עצמו..
|