מסקרן לדעת..

האמת? אחרי הטקס הממלכתי אני מתחילה לנבור בערוצים האחרים (יס דוקו, ערוץ 1 וכאלה) לראות אם יש עיניין. אם אין- אני צופה כרגיל בסדרות שלי (כופרת, אני יודעת. וזה לא מכובד, אני יודעת. אבל זה מה שאני עושה...)

אני מניח שזו זכותך, זה לא פשע (בניגוד לצלמית המזעזעעת הזו )

אני מניח שישדרו הרבה סרטי שואה או סרטי מלה"ע 2, יש כמה פנינים נדירות שם.

פעם ראיתי את הסרט על משפטי נירנברג, נראה לי שאת הגירסה הקצת יותר חדשה- היה מעולה. רשימת שינדלר תמיד טוב לראות, אני מקווה שישדרו גם את היום הארוך ביותר.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

(אולי מחמת ריבוי הערוצים, מה שדי ממצא את המאגר הרגיל של יצירות קולנוע וטלוויזיה צפויות בנושא) לפיה לוח השידורים נוקד בלא מעט "יצירות" קולנועיות שהקשר שלהן ליום השואה הוא או העובדה שהן עוסקות בנאצים, או שהמסר שלהן לא רק ששנוי במחלוקת, אלא גרוע מכך: ללא ספק הוא מכוון, ולא מבטא "היבט מסויים של הנושא שכולנו מכירים". בזיפזוק די אקראי נתקלתי לא רק ב"ואלקירי" (ניחא... אפוס הוליוודי שדרך ליהוק אנגלו סאכסים חביבים כמו קרוז ובראנה מחדד את המסר ש"היו כמה גרמנים טובים, היו כמה גרמנים רעים, תחי האחווה האנושית!"), אלא גם ב"קדמה" של עמוס גיתאי (רק משם הבמאי כבר אפשר להניח במה הוא עוסק ברצינות ובמה לא...) ובסרט גרמני אודות החיים המסכנים של הברלינטים אחרי הכיבוש הרוסי, ובו סצנות של נשים שמוכרחות לרקוד עם חיילים רוסיים וכל מיני דברים שסילחו לי - אבל אני מוכן לראות, ואפילו להרהר בהן - בכל יום חוץ מאשר יום השואה.

עכשיו יכול להיות ש"הגיעו לתחתית החבית" על סרטים צבעוניים, בעידן בו הצופה לא מוכן לראות שחור לבן או צילומים סטייל שנות ה-60, אבל איפושהו יש לי הרגשה שזה לא ממש מקרי, בדיוק כמו שלא מקרי שדווקא בשנים האחרונות פתאום צצים החצופים שבעודם עובדים ביד ושם כמדריכים, מטמיעים משנה פוליטית פרטית שלהם בדבר השוואות ש"אולי לא נכונות, אבל למה שלא נעשה סימולציה וננסה אותן" בין השואה ובין הנכבה...

.

המשפחה שלי חיה את השואה ולא רק ביום השואה
מצמרר לשמוע מה היה ואיך גם שזה בא מבני משפחתי וגם מהעדויות בטלוויזיה
נכון שזאת המטרה אבל אני מרגיש אי נוחות לשמוע את העדויות,לראות את הסרטים על הילדים הזכים והתמימים שנרצחו בעינויים קשים

אי הנוחות הזו היא בדיוק מה שיניע אותך לפעול כנגד מעשים דומים בעתיד ובהווה. גם לי לא נוח, בלשון המעטה, לראות את המראות הללו, אבל יש בכך משהו חשוב לדעתי.

לא חוסר הנוחות יניע אותי אלא העובדה שאני דור שלישי לשואה כך שאני חי את זה יום יום
שסבתא שלי (ז"ל) סיפרה לי מה שהיא חוותה אי אפשר להשאר אדישים.
יכול להיות שכן אצפה במשהו אבל אני לא מתכנן מראש במה
אני בהחלט מבין את המשמעות של היום הזה ומכבד אותו.
בגלל זה אגב אני גם לא מתכנן לצפות בדברים אחרים קלילים יותר
על מנת להתייחס אל זה בדרך שלי כיום זכרון
(ועדיין אני מרגיש גם אי נוחות שמכנים את היום "יום זכרון" כי המטרה היא הרבה מעבר לזכרון, המטרה היא לזכור,להזכיר ולעשות כל מה שניתן כדי למנוע שדבר כזה יתרחש שוב)

סרט שואה\דוקומנטרי כלשהו.

חוץ מטקס יום השואה ואחד או שני סרטים, אני לא ממשיך לצפות בטלוויזיה...

אצלי זה קצת מעורבב, כל שנה משהו אחר, יש פעמים שאני מתנזר בכוונה מטלויזיה כדי לא להכנס לראש של יום השואה,
ויש פעמים שאני נשאב קצת לתוך זה.
בכל אופן זה תמיד לצד כפירה וצפייה בתכנים אחרים.
טקס יום השואה ממש לא מעניין אותי.

יהיה משהו, כי יש משהו

מודה, אם אני צופה בטלוויזיה אז זה בעיקר בתכניות/סרטים מוקלטים שיש לי, לא נוהג לצפות בשידורים המיוחדים ליום השואה
לעיתים ממש ממש נדירות אני נופל על "סרט שואה" שמעורר בי עניין (כמו "חשבון השטן" שהמלצתי עליו לפני שנתיים, וגם לפני)

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

שכבר מזמן גיליתי שזו דרך ללמוד הרבה יותר, מאשר הדבקות לסרט אחד...

ראיתי (ביס8 אאל"ט) מין סרט דוקו סנסציה אודות "איפה צאצאי משפחת היטלר היום". היה מעניין לראות את האנשים, ואפשר להעריך את עבודת התחקיר שהגיע לחבורת הזקנים האלמונית הזו, היו גם רגעים הזויים (כמו הבלגי הנוכל שטוען שהוא בנו הלא חוקי של היטלר, בעצם על מנת לזכות בירושתו) אבל גם המון מלל מביך מצד המנחה (כמו כשהוא שואל את אחד הצאצאים "האם מאחר והיהודים קיבלו פיצויים, אתה חושב שגם הגיע הזמן שאתה תקבל ירושה". הגרמני ענה בחוכמה "אני לא מבין מה הקשר בין היהודים והפיצויים וענייני הירושה של רכוש משפחתי").

הסרט התיעודי אודות האיינזצגרופן בערוץ 1 היה מרתק, גם אם אחרים יחשבו שהוא מייגע. כלל המון ראיונות מקוריים, כולל עם רוצחים קשישים ועדי ראיה, והרבה צילומים מהאתרים עצמם בימינו. חבל ששודר דווקא בערוץ הנידח הזה. הקטע שבו ראיינו קשיש שהוא ניצול טבח היהודים (הידוע כי הוא צולם) בליפאייה שבלטביה, כשהוא מנתח את תמונות הרצח של אנשים שהוא הכיר כבר ללא דמעות (מאחר ועשרות שנים שהוא עוסק בכך, וכבר רגיל...) היה בעיני מדהים.

בין לבין "קפצתי" ל"התנגדות" שלמדתי להעריך אותו אפילו יותר. הקטע שבו יש מעבר חד בין סצנת החתונה היהודית ביער מצד אחד, ו"זוס ביילךסקי" העומד בראש התקפה רצחנית על שיירה גרמנית, באותו הזמן במקום אחר, פתאום נראה לי מאוד מרגש ועמוק: מצד אחד שמירת הערך היהודי של המשך החיים בכל מחיר, ובאותו הזמן המיעוט מבין היהודים שאומר "לעזאזל הכל, עכשיו נקמה" מן הצד השני. גורם לך להבין שבעצם אלה ששרדו והמשיכו לחיות, אלה שחלקו אוכל עם הזקנה והילד הלא הם הגיבורים האמיתיים.

.

יש ב HOT VOD חינם
פרקים של לואי ת'רו, כתב BBC שעושה סרטים דוקומנטרים, בכל מני נושאים מאוד מעניינים....

ממליץ לראות .

Flickr

חבל שאין אופציה רביעית- תשובות 1+2, קרי- גם וגם.
אני רואה מספר דברים בטלוויזיה, אך גם צופה פה ושם בסדרות\סרטים במחשב ובדיוידי.
(אני מדברת בכללי גם על שנים קודמות. השנה הזו עבדתי גם אתמול בערב וגם היום כך שאין לי כל כך זמן לצפות לא בזה ולא בזה)

09.07.00-16.07.12

1+
באמת חסרה אופציה.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

מודה שיותר "קל" לי לצפות בערוץ הזה/תוכניות דוקיומנטריות "יבשות" בערוצים אחרים עם עובדות בלבד מאשר בסרטים עלילתיים.

טלוויזיה - השנה היה סרט טוב שנקרא אזור אפור- על הזונדקומנדו באוושויץ - מצמרר