http://cafe.themarker.com/view.php?t=1542363

עיקרי הדברים: תובל מספר כי הוא יתום מלחמת יוה"כ, שולל פסילה או כוונת עלבון כלפי האם ובניה ומצר על דבריו אשר לתפיסתו נכתבו במקום שאליו התייחס כפרטי. שכול נוגע בשכול. כמה קשה בארץ הזו, כמה בלתי אפשרי כל מקום אחר...

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

ציטוט:

בשום פנים ואופן לא הייתי מעלה על דעתי לפרסם ברבים דברים שיפגעו בך ובמשפחתך, בוודאי שלא בזמן הקשה הזה

זה לא בדיוק מה שהוא עשה?

דעתי היא שלדבריו פשוט אין סליחה או מחילה.
הדברים שהוא כתב נכתבו לאחר מחשבה ובמטרה לפגוע ולבעוט בכולם.

אני מתלבט.. אני לא יודע אם להאמין או לא.

אגב-
"אני עצמי קצין מודיעין במילואים. בחלק מימי מלחמת לבנון השנייה הייתי עם גולני, תחת אש קטיושות ומרגמות על גבול הצפון."

מסתבר שהיינו ביחד כל המלחמה ואפילו לא ידעתי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני רק יכול לברך את מר תובל על התגובה ואת דעתי על מה שנאמר קודם כבר אמרתי.

-----------------------------
S e g m a n y

הגבתי שם. אני מסכימה כאן עם זד. אולי מרים פרץ תמצא בליבה הרחב לסלוח - אני לא יכולה...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ראיתי שהגבת, והיו שם עוד תגובות, אבל הכל נמחק...

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ההנחה שההתנצלות לא כנה נובעת מכך שהנזק שהסבו הדברים לעיתון שלו, הוא עצום - בעיקר מול מנוי
חשוב ביותר ששכחתי ממנו עד עכשיו - צבא ההגנה לישראל, שרוכש אלפי גיליונות בחודש, וראשיו לא
התלהבו, מן הסתם, מהשמצתה של משפחה ששניים מבניה נפלו במסגרת שירות קרבי, וששאר בניה עדיין
נמצאים בעיצומו שירות שכזה.

ושוב, חרף חוסר האמון שאני רוחש להתנצלות, הרי שעדיף לקבל אותה ולקוות שהיא אכן כנה. לפחות הניסוח
שלה אינו מתפתל ומתחמק.

אני חושב שעל ההתנצלות אפשר ללמוד מהציטוטים האלה (ההדגשות הן שלי):

ציטוט:

בשום פנים ואופן לא הייתי מעלה על דעתי לפרסם ברבים דברים שיפגעו בך ובמשפחתך

ציטוט:

בחרתי בדרך פרובוקטיבית כדי להביע את העמדה הפרטית שלי על מציאות חיינו, בפורום שאליו התייחסתי כפרטי.

לדעתי הוא לא מצטער על מה שהוא אמר, הוא מצטער שתפסו אותו אומר את הדברים.

גם זה משהו. בכל-זאת יש הבדל בין עמדות שאתה מביע ב-ד' אמותיך לבין מה שאתה צועק בראש חוצות.

לצערי הרבה אנשים טובים ושפויים יהיו מוכנים לסלוח לו או לשכוח את הפרשה בגלל ההתנצלות השנונה והרהוטה הזאת, מתוך דחף פנימי להבין, למחול ולהתפייס עם הבריות... בגלל הסלחנות הזאת שרצים כמו תובל משגשגים בחברה הישראלית ומגיעים לאן שהם מגיעים בעסקים, בעיתונות, בצה"ל ובפוליטיקה.

אצלי ההתנצלות הזאת רק מחזקת את מה שחשבתי קודם על הנבל. אתאפק מלכתוב בכנות את מה שאני חושב עליו, על חוג חבריו ועל הטיפוס של בן אדם, קצין צבא ועיתונאי שהוא מייצג, כי וודאי אחסם בפורום.

מעניין... מחקו את התגובות ואין אפשרות להגיב יותר, וחבל, אם כי לא ממש מפתיע.
חבל לי שתובל לא מוצא לנכון לענות למגיבים לו....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

הוא ענה שם למישהו אחר, אחרי זה לא ראיתי עוד תגובות.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

היו 3 תגובות: איזה בחור (דוד או דודי), טלי, ואז של תגובה של תובל לדוד הזה.
הופה היי, התגובות נעלמו.

בלי להסכים או להתנגד לאף אחת מהתגובות הוא יצא אפס. כמו בן כספית והבלוג שלו ב-NRG.

גם בעיני. הרעיון בבלוג הוא לתקשר עם הקוראים....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

והעניין הוא שהוא בחר בצעד הגרוע ביותר מתוך מספר אפשרויות:

• אפשר מראש לא לתת אפשרות לתגובה לפוסט מסוים (תובל) או לכל הבלוג (כספית), מכל
  סיבה שתעלה על דעתו של הכותב.
• אם לא חשבת על בעיה, אבל אחרי שנכתבו מספר תגובות אתה פתאום מבין שלפוסט יש
  פוטנציאל לטוקבקים בעייתיים, אתה יכול לנעול את האפשרות לתגובות - בלי למחוק את
  התגובות הקיימות.
• ואתה יכול להשתיק הכל כי אתה אפס.

אפשר לקבל את זה שחוסמים פוסט לתגובות. גם פה בפורום נועלים אשכולות לפעמים. הבעיה היא
הניסיון "לשכתב את ההיסטוריה" עם מחיקת התגובות. (אצל כספית גם הבעיה גדולה עוד יותר כשהוא
נובח מבוקר ועד ערב כנגד "ישראל היום", וטוען שרומסים את חופש העיתונות...)

בהיותי נטול אמונה, ולכן אני לא יכול לייעץ לה (גם לא בעקרון) שלא לקבל שום סוג של התנצלות באופן אישי. מה שכן, באופן כללי, מבחיל כל פעם מחדש לצפות באיזו קלות אנשים שמתיימרים להיות "מיושבים" משחקים את הפינג-פונג "לכלך-התנצל"...

בימים האחרונים יצא שהזרקור כוון לכמה וכמה המתהדרים בתואר "עיתונאים" ומכולם עולה ריח מיזנטרופיה עז מאוד: אנשים קרים ומנוכרים - אני לא בטוח שיש להם הרבה חברים (במקרה של קם זה גם נאמר בקול רם ע"י מי שמכיר אותה) בכלל... המעשים שלהם, או התוכן המדובר מראים סימנים ברורים של התנשאות מובנית. אני לא מבין מדוע בכלל יש לעסוק ב"התנצלות" של אדם שנראה שהוא נכה רגשית ולא מסוגל להפיק כזאת אמיתית. עצם העיסוק ב"התנצלות", בדיוק כמו "כתבות פרופיל חושפניות" שעושים כל בוקר על פושעים בזויים, יכולים רק להוסיף נקודות למושא הסיפור: ולא מטעמים שהוא ראוי להם, אלא פשוט כי בעולמינו אם אתה בתחתית (והתובל הזה לחלוטין שוחה כרגע ברפש שבתחתית של התחתית) אז כל פרסום הוא שדרוג חיובי עבורך.

.

It's easier to ask forgiveness than it is to get permission.
~Grace Hopper

אין לי ספק שמי שהיה יכול לדבר בכזאת ארסיות על אם שכולה , יעשה הכל כדי לרצות את הציבור ( ואת שבעת מנויו של העיתון) , מקנן בי חשד שאם לא היה נגרם נזק כלכלי להארץ אז גם התנצלות לא היתה נכתבת.
רק מרים פרץ תחליט אם למחול לו. אני לא מאמין לו..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000