21-03-2010, 13:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
[יש אומרים שנוראי - פירושו המילולי: הנורא שלי, מעין "המפלצת שלי".]
התצורה "נוראי", (כלומר: נורא + אי), כפי הנראה תחילתה בלשון ילדים, והיא חיקוי לִפְרָאִי,
ולא לתצורה הקדומה של רַבָּתִי, שָׂרָתִי (איכה א א) וכו'. היא אמנם מצויה בפיוטים, אך שם היא
משמשת לצורך החריזה, כגון: והוא רוכב בערבות מַבְהִיקִי,..., ויושב בחדרי תימן כְּבָקִי.
(עברית לכל רגע, ע' 180.)
מאז ומתמיד היה מקום המילה מעורער. המילה דחקה תכופות את "מאוד" והציקה למטהרי הלשון,
שטענו שאין טעם ואין שום משמע חדש לתצורה "נוראי" לעומת "נורא" בלשון ימינו -
ויחד עם זאת ביקשו להדביר את המילה: "כל המרבה בנורא ללא נשא - ידע כי ניב לועזי הוא
משריש בעברית, ובעיקר - ניב גרמני." (אבינרי, יד הלשון, נורא)
את השימוש הזה במילה ירשנו מיוצאי גרמניה (בגרמנית - "פורכטבר" - furchtbar).
ההמלצה היא לומר "יפה נורא" ולא "נורא יפה", כשם שעדיף "טוב מאוד" על "מאוד טוב".
ואם כבר - מומלץ להשתמש ב"מאוד" ולא ב"נורא".
_____________________________________
|