אשכנזי מכניס משמעת: צה"ל יעבור לדום

בעקבות ההתעללויות וטקסי ההשפלה החליט הרמטכ"ל על שורה של נהלים חדשים. בתוכנית: מסדרי בוקר, הנפת דגל ישראל ושירת "התקווה"

אמיר בוחבוט | 5/1/2010 7:51

דווקא במקום שאמור לשמש מופת למשמעת צה"לית, בית הספר לקצינים, נתקל לפני כחודשיים הרמטכ"ל גבי אשכנזי בחייל בדרגת סמל כשהוא לא מגולח.
הרמטכ"ל בחר להעיר לו על כך, וזה טען שיש בידיו אישור לכך. "זו דוגמה קלאסית למעורבות שמגלה הרמטכ"ל במשמעת של צה"ל", הסביר קצין בכיר באכ"א.
ואכן, באחרונה גיבש הרמטכ"ל תוכנית נרחבת להחזרת המשמעת לצבא.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&loc=2&tmp=1135



ומחשבה שחלפה בי למקרא הדברים: מתי נעלמו מסדרי הבוקר מצה"ל?...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ציטוט:

במקור נכתב על ידי G_Zhukov ומחשבה שחלפה בי למקרא הדברים: מתי נעלמו מסדרי הבוקר מצה"ל?...

ביום שאל"ח התחילו לחלק טוסטרים ליחידות...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

לא יודע איך זה, אבל אצלי ביחידה, למרות הטוסטרים - היה מסדר בוקר ואחריו בד"כ ארוחת בוקר, לא נראה לי שניתן היה להבריז מעינו הפקוחה של הרס"ר.
ובכל מקרה, גם אני מצטרף לתמיהה, מתי נעלמו המסדרים ?

עכשיו כבר אפשר לספר

הא, בזמני אל"ח גם חילקו כל מיני דברים והיו גם היו מסדרי בוקר.
בעצם במחשבה שניה זו היתה טלביזיה למועדון ולא טוסטר...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

כשקולה של אמא הגיעו אלינו ללבנון, קיבלנו טלויזיה+וידאו+טוסטר (אבל בשני קווים שונים)
ועדיין היה מסדרי בוקר (לא כולל כוננות עם שחר מקפיאה שבסיומה פריקה מסודרת, פירוט לו"ז וחזרה לעוד איזה שעה של התפנקות במיטה).

עכשיו כבר אפשר לספר

אז אתה רק מחזק את דברי.
ועדיין, לאן נעלמו מסדרי הבוקר?

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

בהחלט מחזק !
ומצטרף לשאלה...

עכשיו כבר אפשר לספר

ציטוט:

בין היתר יוחזרו מסדרי הבוקר לכלל היחידות, במסגרתם יונף דגל הלאום, תושמע "התקווה", והמפקדים יבדקו הופעה ושתיית אלכוהול לאחר בילוי במוצאי שבת. "בשלב הראשון אנחנו נמליץ על השמעת 'התקווה' ותרגילי סדר. רק ככה יהיה ניתן להעביר אותם ממערכת מקלה כמו התיכון באזרחות למערכת הצבאית.

בחלק מהיחידות לא מקובל מסדר בוקר. אני הייתי פוגש את הטכנאים שלי במחלקה ב- 8:00 אחרי ארוחת בוקר, מחלק משימות, מוודא שהם מסודרים ויאללה לעבודה. גם בקריה הדבר הקרוב ביותר למסדר היה עליית משמר. כך שאולי הכוונה להקפיד על מסדר ביחידות עורפיות.

אני יוצא חה"א ואני הייתי פוגש את הטכנאים שלי ב- 07:30 למסדר בוקר אחרי ארוחת בוקר.
כנראה זה היה ח"א אחר...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

איך המסדר היה? מחלקתי? גפי? עם דגל?

גפי - גף מנועים כולל מפקד הגף, סגנו, מ"עי המחלקות והחיילים.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

אולי הכתב החשיב את שירת "התקווה" והנפת הדגל כמסדר בוקר? אני משוחרר סה"כ שנתיים ואצלי בגדוד המצב אפילו החמיר - הכריחו את התאג"ד לקום למסדרי בוקר לקראת השחרור שלי

אולי דעתי תשמע מיושנת משהו, אבל חוששתני שהבעייה איננה מתחילה או נגמרת בצבא, וחבל ששוב גורמי העשייה במדינה מנותקים זה מזה. כוונתי היא לכך שגם בכתבה מוזכר ההבדל העצום מבחינת משמעת בין המישור האזרחי (תיכון) לבין המישור הצבאי. ואולם, זה לא שהאדם שמתגייס (לרוב חסר משמעת כמעט לחלוטין בימינו) הופך אוטומטית לממושמע - מדובר בתהליך שפעמים רבות לא ממש עובד. יותר מזה - יש הבדל בין פחד או חשש של מגויס טרי מהרס"פ שלו לבין משמעת אמיתית, שמשמעה גם משמעת פנימית של החייל והאדם. למען הסר ספק - אינני נגד המהלך של הרמטכ"ל (למען האמת גם אינני מכיר את המהלך די צרכו) אלא אני מדבר על מהלך גדול יותר שרצוי שייעשה ויש לו השלכות גם על הצבא וגם על האזרחות.

בקיצור, בכדי להפסיק לקשקש לכם, בראייתי, שלב ראשון הוא הגברה משמעותית של המשמעת בבתי הספר, כבר מכתה א'. אין סיבה שלא ישירו התקווה וירימו את הדגל (או לפחות יציגו את הדגל בכל כתה), ואין סיבה שלא יתחילו לקרוא למורה בצורה מכובדת ולא כאילו מדובר בחבר שלהם. יש עוד הרבה כמובן אבל זו לפחות תהיה התחלה.

את הדגל כבר מציגים בכיתה, אבל אכן הבעיה של הצבא היא לא הצבא, אלא מערכת החינוך. עצוב הדבר שהחיקוי של הילדה הפרחה בארץ נהדרת אינה סאטירה אלא אמיתה חדשותית.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

אולי לא שמתי לב, אבדוק שוב בכיתות של הילדים שלי.

כל מילה בסלעי..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

:-)

הדגל ושיעורי ציונות לא יוסיפו משמעת לתלמידים. משמעת צריכה להתחיל בגיל הגן (ואנשים כאן צריכים לראות איך נראה טיול של תלמידי גן באוסטרליה-תלבושות אחידות, הליכה מסודרת בטור וכו') ולהמשיך הלאה. בבתי הספר צריך להשליט סדר בלי חוכמות תוך שימוש בסנקציות משמעותיות.
אבל אפילו במצב הנוכחי ניתן להשיג משמעת גבוהה אצל החיילים בצבא. בשביל זה יש טירונות ואחר כך משטרה צבאית ומפקדים ביחידה. כאשר אתה מעניש בשיטתיות על עבירות קלות כחמורות, אתה מקבל משמעת. בצבא ארה"ב אתה יכול לראות חיילים בעלי משמעת למופת למרות שבמהלך חייהם קודם לגיוס הם היו טיפוסים בעייתים וברדיקסטים שנפלטו ממסגרות לימודיות ואחרות.

אני ממזג (או מערבב, אם תרצה) במודע, ורואה קשר ישיר בין הדברים. כמו שכתבתי קודם, אלה כמובן רק חלק קטנטן מהדברים שיש לשנות בראייתי, אבל לא נראה לי שיש טעם להכנס בפורום הזה לדיון בענייני חינוך לגיל הרך יותר מדי לעומק. אגב, אני מסכים גם איתך בכך שכבר בגן אנחנו מתחילים את הפספוס החינוכי בארץ, וגם עם אילן בעניין החינוך שמתחיל בבית - כל זה לא סותר לדעתי את מה שכתבתי.

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

אני השתחררתי לפני שנה לערך, וכל מה שתואר בכתבה היה גם היה. מסדרי יציאה, מסדרי דגל, הכל. אתם רוצים להגיד לי שתוך שנה הכל נעלם?

מילואימניק

ומה עם העבודה עצמה, לא אכפת לך איך היא נראית?
אני מסכים עם הדוברים פה לגבי הצורך בחינוך משמעתי מהגן, כי הגלחץ מהמסדר מתמלא באבק די מהר...

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ
משלי יד:טו

~

היה יאנוש קורצ'אק

מחנך לדוגמא...............

אבל זה לא חוכמה כי הוא עבד עם יתומים.

אני מסכים שהבעיה בחינוך אבל זה מתחיל מהבית.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

מתחיל מהבית, אבל תמיד אפשר לשנות את זה.
חבל שזה צריך לקרות רק בגיל 18, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.