א. זה לא צריך להפתיע אף-אחד. ידוע שארגוני ביון מאזינים לטלפונים סלולריים, ככה
שאתה לא צריך להגיד שרק ייתכן ש"ארגוני מודיעין עם הרבה יותר משאבים וגישה
לטכנולוגיה מתקדמת" מסוגלים לכך. נראה לי טריוויאלי שארגוני ביון מאזינים לשיחות
סלולריות.
מצפייה ב
מצגת של החבר'ה שעשו את זה רואים שגם הם אומרים זאת:
ב. תקני האבטחה של GSM מלאים בהתערבות של ה-NSA. למען האמת היו שני
תקני אבטחה ל-GSM: אחד מוחלש במידה עצומה למטרות ייצוא (כדי שה-NSA יוכלו
לרגל ביתר קלות אחרי מדינות יעד שלהם). בהינתן זאת, ניתן להניח שגם בתקן של
אירופה וארה"ב היו החלשות. ה-NSA ידוע בחיבתו לריגול אחרי אזרחים אמריקאיים,
ויש לו היסטוריה של החלשות כאלה (הדוגמה הקלאסית היא DES).
ג. ברשתות "דור-שלישי" (UMTS) יש מנגנון הצפנה אחר, מאובטח יותר. הבעיה
איננה ש"לא משתמשים בו", אלא שרוב הפלאפונים מוגדרים לעשות fallback לדור
שני אם אין שירות דור-שלישי באזור (הרי לא תרצה שלא תהיה מסוגל לבצע שיחות
רק כי אין אנטנת דור שלישי באזור, נכון?
)
ד. לא אמורים לדבר על נושאים מסווגים בפלאפון (או מחוץ לסביבת העבודה בכלל),
בלי קשר לכמה שהוא מאובטח. במקרים שאנשים פותחים את הפה כשלא צריך
מדובר בבעיה בגורם האנושי ולא בבעיה טכנולוגית כזו או אחרת.
ה. תוספת בעריכה:
לא הייתי סומך על הכתבה ולו רק בגלל המשפט:
ב-2007 פרסם ה-GSM Association גרסה משופרת של מנגנון האבטחה
בשם A5/3, המבוסס על מפתח בן 128ביט (לעומת 64ביט של A5/1), אך
הוא לא אומץ בצורה נרחבת על ידי חברות הסלולר
בטיחות של צופן נקבעת קודם כל על-ידי מאפייני הצופן. בדרך-כלל כשמדובר באותו
צופן מפתח גדול יותר בטוח יותר, אבל להשוות גדלי מפתח של צפנים שונים זה פשוט
חסר משמעות.