פרדוקס החמקן
המיראז', למען מי שאינו מצוי בנבכי ההיסטוריה של חיל האוויר, היה מטוס קרב צרפתי שהחל את שירותו בישראל בתחילת שנות ה–60, ויצא משירות בתחילת שנות ה–80, כלומר לפני יותר משלושים שנה. למרבה האירוניה, דווקא מקבילו הסובייטי, מטוס המיג–21 שנכנס לשירות בחילות האוויר הערביים באותו זמן שצה"ל קלט את המיראז', ממשיך עדיין לשמש את צבאות מצרים וסוריה. אם מישהו היה צריך להתלונן על התיישנות מטוסים אלה לא בכירי צה"ל וחיל האוויר, אלא דווקא עמיתיהם הערבים. אבל זו נקודה שולית.
ישראל הוכיחה בכל מלחמות העבר שעליונות אווירית היא עניין חשוב מאין כמוהו. העליונות של החמקן היא גם מול מערכות מכ"מ, כשהסובייטים בוודאי לא יקפאו על שמריהם בנושא,(חשיבות אדירה לעליונות על הנ"מ של האוייב אנו רואים בעובדה שכלים כאלה עוברים לידיהם של ארגונים לא ממשלתיים), וגם מול ההתעצמות הטורקית- מדינה שמנהיגה היחיד הולך וממצב עצמו כאוייבנו- ומצטיידת במספר ענק של מטוסים אלה. גם לולא הייתה טורקיה מצטיידת במטוסים האלה, על ישראל- מדינה קטנה מוקפת אוייבים- לשאוף תמיד להיות בחזית הטכנולוגיה הצבאית
סוגיה שאינה שולית כלל, נוגעת לעלות הכרוכה בהצטיידות במטוסים. הודעת משרד הביטחון מציינת, כי מחירו של כל מטוס הוא 110 מיליון דולר, אבל מכיוון שבאותה הודעה נמסר גם, כי היקף העסקה הנוכחית הוא 2.82 מיליארד דולר, חשבון פשוט מראה כי מחירו הכולל של כל מטוס הוא, בסופו של דבר, יותר מ–200 מיליון דולר. אמנם המימון לרכישת המטוסים בא מכספי הסיוע האמריקאי, אבל זאת על חשבון צורכי ביטחון אחרים, שימומנו בסופו של דבר מכספי משלם המסים הישראלי.
והוא לא מבין לבד שחלק מהעלות היא חלפים, הכשרה וכו'? נו באמת
במלים אחרות, התשלום יבוא במידה רבה מכיסנו. אין זה דבר של מה בכך. עלות חמישה עד שישה מטוסי אף–35 היא כעלות חיסול גירעונות מערכת הבריאות, שפוגעים מהותית באיכות שירותי הבריאות שמקבלים אזרחי ישראל. מחיר מטוס אחד מתקרב לעלות השנתית של רפורמת הבריאות (ז"ל) של השרה לשעבר, יעל גרמן. אין דרך לחשב בצורה מדויקת מה יתרום יותר לאיכות חיינו, אך סביר להניח שההשקעה בבריאות ולא במטוסים היתה מביאה תועלת גדולה הרבה יותר.
אם כבר, רכישת המטוס באה על חשבון רכישת אמצעי לחימה אחרים, שכן הוא נקנה בדולר סיוע בטחוני. ואפילו אם נרחיק לכת להגיד שאם נרכוש בדולר סיוע אמצעי לחימה אחרים שהיו נקנים בתקציב השקלי, אנחנו לא במצב לקצץ מתקציב זה להתעצמות ולאימונים, בטח בהתחשב בזה שויתור על העליונות שהמטוס מביא יחייב יצירת עליונות במקום אחר.
אבל הבעיה המרכזית ברכישת המטוס, שייחודו הוא ביכולתו לחמוק ממסכי המכ"ם, היא שדווקא ביכולת הזו גלומה הסכנה הגדולה ביותר לישראל. במלים אחרות, מערכת הנשק שאמורה לחזק את ביטחון ישראל, עלולה לפגוע בה. כדי להבין פרדוקס זה (המוכר בלימודים אסטרטגיים כ"דילמת הביטחון"), צריך לבחון את היעד המרכזי שאתו אמור האף–35 להתמודד.
החמאס אינו משולל כל כושר נ"מ, אך סביר להניח שגם הרמטכ"ל לשעבר גנץ היה מסכים שנגדו אפילו המיראז' יספיק. גם יכולות החיזבאללה לא מצדיקות רכש כזה, שהרי גם לארגון זה אין מערכות מכ"ם, ואם יצטייד בהן סביר להניח שיהיה אפשר להתמודד אתן באמצעים העומדים גם היום לרשות מדינת ישראל. לסוריה יש אמנם מערכת הגנה אווירית מורכבת יחסית, אבל מיושנת. הפעולות השונות המיוחסות לחיל האוויר בשמי סוריה מוכיחות שהיא אינה אפקטיבית. לכן, גם כדי להתמודד עם האתגר הסורי אין צורך ב"חמקן".
אז בואו נקפא במקום. ממש נשמע כמו רעיון טוב. האוייב יחכה.
מהאין ברור גם היש: חיל האוויר רוכש את המטוס כדי להתמודד עם האיום האיראני. ומכיוון שהמדובר במערכת נשק שעתידה לשרת בחיל האוויר עוד שנים רבות, ניתן להניח שעיקר תפקידה יהיה להרתיע איראן גרעינית מיצירת איום גרעיני על ישראל. הבעיה היא שבמאזן אימה כזה יציבות אסטרטגית היא המפתח לביטחון, ויכולתו החמקנית של האף–35 עלולה לערער אותה. יכולת כזאת תייצר חשש איראני קבוע, שישראל תעשה שימוש בעליונותה הטכנולוגית כדי להשמיד את יכולותיה הגרעיניות במכת פתע, שלא יהיה אפשר לקבל עליה התרעה מוקדמת באמצעות מערכות המכ"ם של איראן או בעלות בריתה באזור.
אבסורד. עדיף להחזיק יכולת להכות באיראנים כשיש להם שני ראשי חץ גרעיניים, או לאפשר להם לצבור 100, ואז להיות משוללי כל יכולת להגיב מול חיזבאללה, בא כוחם, בעוצמה?
החשש הזה יהפוך לחריף במיוחד בתנאי מתיחות או משבר עם ישראל, והוא עלול לגרום לצמרת האיראנית להורות על הפעלת היכולת הגרעינית לפני שזו תאבד במתקפת פתע ישראלית, בבחינת use it before you lose it. מצבים כאלה מוכרים מתקופת "המלחמה הקרה", והם היו היחידים שבהם התקרבו ארה"ב ובריה"מ לסף שימוש בנשק גרעיני.
יציבות בין מדינות גרעיניות יריבות מושגת על ידי צמצום הפיתוי של כל אחד מהצדדים להפעיל ראשון את יכולותיו הגרעיניות. הדרך היעילה ביותר להשגתה היא באמצעות בניית יכולת מכה שנייה, קרי היכולת להשמיד את היריב גם לאחר שהיכה ראשון. צוללות הדולפין של חיל הים מקנות לישראל יכולת כזאת, ולכן סביר להניח שיתרמו ליציבות גרעינית בעתיד. מטוסי האף–35 הם, מעצם אופיים, מערכת נשק של מכה ראשונה, ולכן עלולים לערער יציבות כזאת.
שוב, זאת לא המטרה האחת ויחידה להצטייד במטוס. גם האיראנים מבינים את זה, ואם הם יחליטו לשגר עלינו נשק גרעיני, זה לא יהיה בגלל שרכשנו אותו. מה גם, שעדיין תעמוד לרשותנו יכולת המכה השניה
לא ברור אם במערכת הביטחון ניתן משקל מספיק לשיקול הזה, כאשר הוחלט לרכוש את המטוס. אבל די בו, גם אם בדיעבד, כדי להציב סימן שאלה משמעותי נוסף באשר לכדאיות הביטחונית שברכישת מטוסי ה"חמקן".
פרופ' בר יוסף מלמד בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה
("
הארץ", 28.02.2015)
ראשי
צ'אט
06-11-2014, 23:22
, but even the price of the F-35 will go down. Not to mention maintainance is designed to be cheaper than the f-15's and 16's. As late as the F-35 is, it realy is the only game in town right now for Israel.
מצב כלאיים
