[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
w w w . h a a r e t z . c o . i l
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
עודכן ב- 08:22 27/10/2008
לוחמה בשטח בנוי: סרן ר' נגד אילנה דיין בביהמ"ש
מפקד הפלוגה זוכה מאשמת "וידוא הריגה" בילדה פלשתינאית, אבל הקרב על שמו הטוב - נגד מגישת הטלוויזיה - בעיצומו. היא, מצדה, טוענת שהתוכנית על התקרית היתה אחד משיאי הקריירה שלה
מאת
עמוס הראל
ב-1 בצהריים, אחרי שלוש שעות של חקירה נגדית, אילנה דיין איבדה סופית את הסבלנות. עו"ד יואב מני, אחד מפרקליטיו של סרן ר', מפקד הפלוגה מגבעתי שזוכה לפני שלוש שנים בפרשת "וידוא ההריגה" בילדה מרפיח, דרש לדעת אם העיתונאית ומגישת הטלוויזיה בדרך כלל פותחת משפטים בו' החיבור. דיין, שר' הגיש נגדה תביעת דיבה בסכום של שלושה מיליון שקל, השיבה אש.
מני הקרין בבית המשפט את הקדימון (תשדיר ה"פרומו") לתוכנית "עובדה" של דיין, ששודרה בערוץ 2 בנובמבר 2004 ובעקבותיה הוגשה התביעה. מני חשב שקטע הקריינות בקדימון נפתח בו' החיבור ("וההריגה"); שאר הנוכחים באולם שמעו רק את המלים "וידוא ההריגה". הפרקליט חזר בו לאחר ויכוח וטען שמדובר ב"זוטות".
אבל דווקא דיין סירבה להרפות. "אולי זה אומר משהו על תפישתכם", הטיחה במני ובשותפו, עו"ד אלעד אייזנברג, שלטענתה מבססים את התביעה על היטפלות לפרטים לא מהותיים בכתבתה על הפרשה. "זה מה שאתם עושים לכל אורך הדרך. זה מעיד על כל העניין. אתם רואים כתבה בעיני רוחכם ועיתונאית בעיני רוחכם - והיא לא קיימת", אמרה, נרגשת בעליל.
תביעת הדיבה של ר' היא ההשתלשלות האחרונה, לפי שעה, באחת הפרשות המסעירות והעגומות בתולדות האינתיפאדה השנייה. ר', קצין מכפר דרוזי בצפון, הועמד לדין בעקבות מותה של איימאן אל-האמס, ילדה פלשתינאית בת 13. התקרית אירעה ב-5 באוקטובר 2004. מסיבות שלא הובהרו, אל-האמס הלכה באותו יום אל מוצב "גירית" שבפיקודו של ר', במקום לבית ספרה, המרוחק כ-700 מטרים מהמוצב. המ"פ וחייליו זיהו דמות חשודה וסברו שמדובר במחבלת. נפתחה אליה אש ולאחר מכן הסתער ר' ברגל לעבר הדמות, וירה בה לבסוף מטווח קרוב. המ"פ הועמד לדין על עבירות של שימוש בלתי חוקי בנשק (התביעה טענה ש"וידא הריגה" בילדה) ושיבוש הליכי משפט.
בעיני רבים, זה אמור היה להיות משפט גבעתי ג', לעשות לצה"ל את מה שחוללו שני משפטי גבעתי הראשונים באינתיפאדה הקודמת: לפרוס במלוא כיעורה את הפרקטיקה הבלתי אפשרית של הכיבוש. לא ר' יעמוד למשפט, נטען, אלא הנחיות הפתיחה באש הגורפות בשטחים, המביאות בהכרח להרג חפים מפשע (ר', בהקלטה ממערכת הקשר בתום התקרית, נשמע מורה לחייליו להרוג כל מי שמתקרב לשטח המוצב, "גם אם זה בן שלוש").
לא כך קרה בסוף. ר' זוכה מכל ההאשמות נגדו. זה היה מחזה שנראה בדרך כלל בסדרות טלוויזיה כמו "חוק וסדר", לא בבית משפט אמיתי. צעד אחר צעד, פירקו הסנגורים מני ואייזנברג לגזרים את הקייס של התביעה הצבאית. החקירה, התברר, נוהלה ברשלנות בידי התביעה והמשטרה הצבאית החוקרת. הסנגורים חשפו עדויות שקר של חיילים שביקשו להביא להדחת המ"פ, טעויות עובדתיות קשות של החוקרים, תמלול רשלני להחריד של רשת הקשר - חובננות לכל אורך הדרך. המשפט של ר' נהפך לסיפור חולשתה הגדולה של מצ"ח.
המלה האחרונה
ר' הוחזר לגבעתי מאז והשלים תקופת פיקוד על פלוגה אחרת. עכשיו הוא בלימודים, כבר רב-סרן. שמו המלא ותמונתו עדיין אסורים לפרסום. אבל ר' לא שכח ולא סלח. בדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום חמישי האחרון, אמר שלאחר פרסום הכתבה ב"עובדה" החלו גם קרובים לו לפקפק בגרסתו. "סיכנתי את עצמי בהסתערות מחוץ למוצב והיא (דיין) הראתה תמונה של ג'יפ ממוגן. זה לא העביר את הרוח של מה שהיה שם, את המצב האמיתי. היא פשוט שפטה אותי, עשתה לי את הנזק הכי גדול שיש", טען באוזני השופט נועם סולברג.
שידור הכתבה, שחשף לראשונה הקלטות מרשת הקשר בעת התקרית, סרט וידיאו שצילמו חיילים מהפלוגה סמוך לאירוע ותיעוד מצולם של חקירת מצ"ח, הוליד קרב תקשורתי בין דיין לרמטכ"ל אז, משה (בוגי) יעלון ודוברת צה"ל, רות ירון. אבל דיין אמרה בבית המשפט שהיא עומדת מאחורי הפרסום. "חשבתי על זה המון. אילו הייתי יודעת כמה עוגמת נפש, כמה כאב - והוא אינו נחלת צד אחד בלבד - כמה קיתונות של רוע אצטרך לבלוע, האם זה היה שווה את זה?". היא משיבה בחיוב. "זו אחת הכתבות הכי חשובות ששידרתי בחיים שלי", טענה.
המתח בין הצדדים ניכר מאוד. ר' ופרקליטיו השוו בכתב התביעה את דיין ל"חיית טרף". דיין, ד"ר למשפטים בהשכלתה, לוקחת את התביעה הזאת ברצינות תהומית. זו תביעת הדיבה הראשונה שהוגשה נגדה מעולם. חבריה אומרים שהיא מתכוננת למשפט כבר חודשים. יש לה מעורבות "מקצועית ואמוציונלית גבוהה" בתיק, אישרה בתשובה לשאלת מני.
כמראיינת וכמגישה, היא מורגלת לקבל את זכות המלה האחרונה ("תודה לך. זמננו תם"), לנצח ויכוחים בזכות כישוריה האינטלקטואליים ויכולת הביטוי שלה. אבל בבית המשפט, כפי שטרחו מני ואייזנברג להדגיש בפניה בסיפוק לא מבוטל, החוקים אחרים. כאן הם שואלים את השאלות וביכולתם לקטוע אותה כשהיא חורגת מהן בתשובותיה. השופט, שהשאיר לה מרחב תמרון מסוים, הצטרף אליהם מדי פעם בהערות ונזיפות.
דיין מודה בטעות אחת: בתוכנית שודר צילום של מקלע (מא"ג) יורה, ונטען שהוא לקוח מתוך התקרית. התברר שהסרט צולם מאוחר יותר. היא הבהירה את הטעות כבר בתוכנית הבאה. לדבריה, יצאה מגדרה כדי להציג גם את זווית הראייה של המ"פ: את החשש מאיום הטרור הקבוע, בפאתי רפיח, את העומס הבלתי נסבל על הקצין וחייליו. בכתבה, אמרה, השמיטה קטעים לא מחמיאים לר', משום שביקשה לאזן את התמונה.
"כמו מינכהאוזן"
דיין ועורכי הדין התווכחו על כל פסיק, בכתבה ולפניה. מדוע שובץ תצלום המקלע? מה נאמר בתוכנית על המרחק בין המוצב לשכונה שממנה יצאה הילדה? מדוע אמרה כי "המ"פ הקשוח יודע שהחיילים מחפשים אותו" ולא ציינה שכמה מהם שיקרו בחקירה, כדי "לתפור" לו תיק? כיצד בחרה קטעים מקלטות הווידיאו, אך ויתרה על אחרים? למה שידרה כתבה ובה מסקנות (אבחנות, לדעת דיין) כשהחומר המלא מחקירת מצ"ח אינו בידיה?
דיין נסחפת, בעל כורחה, להרצאות מלומדות, מבוא לעיתונות. "אתה מנסה לקבל כמה שיותר חומר: תמלילים, עדויות, פרוטוקולים. לא תמיד אתה מצליח. היכולת לבנות תמונה מלאה, אחראית, מאוזנת היא פונקציה של הבנתך. אילו היה תנאי מול המקור של קבלת כל החומר, לא היתה כתבה... לא קיבלנו את כל דברי ימי עם עולם. יש לי בכל זאת ניסיון של שנה-שנתיים. זו דרך העבודה העיתונאית". אילו הייתי מפעילה את אמת המידה שלך, אמרה למני, ספק רב אם הייתי משדרת את רוב הכתבות החשובות שלי.
הרושם שהתקבל מהדיון ומהתצהיר של ר' הוא שהפרקליטים מבקשים לאכוף סטנדרטים נוקשים, כמו-משפטיים, על עבודה עיתונאית. דיין, שנעה לאורך הקריירה שלה בין שני העולמות, טוענת שזה בלתי אפשרי. לדבריה, היא לא צריכה להישען על כרטיס הטווחים (המפרט את המרחק בין המוצב לאתרים שונים בקרבתו) שהיה חיוני לחקירת מצ"ח, כדי לבסס סיפור עיתונאי. "כשעיתונאי מקבל חומר כל כך חשוב, כל כך קריטי, האם הוא צריך להגיד: אני לא משדר את החומר בגלל שלא נתנו לי את כרטיס הטווחים?", שאלה.
מני, לעומת זאת, מאשים את דיין בתרגיל בנוסח הברון מינכהאוזן. את נאחזת בציצית ראשך כדי להיחלץ, טען כלפיה שוב ושוב. במלים אחרות: את קובעת שאת עיתונאית אחראית ולפיכך יש להאמין לך שפעלת בתום לב, כשבחרת בתצלום אילוסטרציה מסוים או בניסוח ספציפי. הוא ניסה, בהצלחה חלקית, להוכיח חוסר התמצאות של דיין בתנאי השטח. היא הודתה שלא ביקרה מימיה במוצב "גירית".
הסתעפות צדדית
בדיון התנהלו מחלוקות סוערות: האם ההרוגה היתה ילדה? מני בחר להכניס את המונח למרכאות (קיים ספק לגבי גילה המדויק). דיין הזדעזעה. האם ניתן לומר שהתקרית אירעה בדרך לבית הספר? הילדה יצאה מהבית עם תיק בית ספר, אבל המוצב נמצא בכלל רחוק משם.
חילופי הדברים היו בוטים, אישיים. "כמה פעמים אני עוד אגיד לך את זה, עו"ד מני? אתה עושה את עצמך?" התלהטה דיין באחד המקרים. "אמא שלי מבינה את זה... אפילו אתה (מני) מבין את זה". במקרה אחר, התערבה פרקליטתה, עו"ד טלי ליבליך בהערה עוקצנית: "מה שהם (התובע ופרקליטיו) רצו זו כתבה על איך נוהל המשפט של ר', הומאז' לעבודה המפוארת שהם עשו. לא על זה היתה הכתבה".
דיין באה לבית המשפט מלווה בבעלה, בחברה ובאחד מעורכי התוכנית שלה. יוקרתה המקצועית מונחת כאן על כף המאזניים. בקריירה עיתונאית בת 25 שנה הצליחה להרגיז לא מעט אנשים. יש בוודאי רבים שמחכים לנפילתה. ארבע השעות שבהן צפיתי היו רק מחצית מחלקה הראשון של החקירה הנגדית. היא עתידה להסתיים בדיון הבא, ביום חמישי הקרוב. במידה רבה, זו היתה הופעת חייה של דיין - והיא ניתנה באולם בית משפט, לעיני 20 איש וכמעט בלא נוכחות עיתונאים.
תביעת הדיבה של ר' היא הסתעפות צדדית, אבל חשובה, בפרשה שעדיין מדממת. לפי מידת הלהט שהפגינו הצדדים בדיון, המשפט הזה עשוי להגיע גם לערעור בבית המשפט העליון. אם השופט סולברג לא ידרבן אותם לפשרה (נתיב שתמיד נשקל בתביעות דיבה) קשה לראות איך דיין, או ר' ופרקליטיו, יסכימו לחיות עם פסק דין שידחה את עמדתם.
עיקרי הפרשה
5.10.04
חיילים, בהם מפקד הפלוגה סרן ר', יורים למוות בילדה איימאן אל-האמס, שהתקרבה למוצב צה"ל ליד רפיח
22.11.04
סרן ר' מואשם בשימוש בלתי חוקי בנשק ("וידוא הריגה" בילדה) ובשיבוש הליכי משפט. התוכנית "עובדה" בערוץ 2 מציגה עדויות מהתקרית
15.11.05
הקצין מזוכה מכל ההאשמות נגדו ומוחזר לתפקיד פיקודי
מאי 2006
ר' מגיש תביעת דיבה נגד מנחת "עובדה", אילנה דיין, בטענה שהתוכנית היתה מטעה ופגעה בשמו הטוב
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif]
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©