05-12-2009, 14:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,888
|
|
סיפור על מנה חמה
עד שנת 2002, שכן מחנה קטן בצמוד לגדר של שבטה. מדובר היה במתחם אוהלים לגדוד מתאמן, שכונה "שבטה הקטנה". היום כבר יש שם בסיס קטן ומסודר, עם מגורים ותשתיות.
אז לא היו שם תשתיות מתאימות, וכל משב רוח קטן כיס את כל הציוד האישי של החיילים בחול. שלא לדבר על אוהל המטבח והציוד שבו.
מתישהו בשנת 2000, הגדוד שלי התאמן שם (התגייסתי בסוף אותה שנה, ומהסיפור הזה נותרו בעיקר הזכרונות של אותם אנשים), ובשלב מסוים כל החיילים, כמעט ללא יוצא מהכלל, חטפו קלקולי קיבה, שלשולים והקאות.
נערכה ביקורת ברה"צ, והוחלט לסגור את המטבח.
מה יעשו? כיצד יאכלו החיילים? למי שלא יודע, מנות קרב הן דבר לא זול בכלל. אז החליט מי שהחליט, ולמחרת היום הגיעה משאית גדולה עם מנות חמות, הרים של מנות חמות.
הבעיה התעוררה כשפתחו את הארגזים, וגילו שכל המנות החמות הן מאותו סוג- פסטה ברוטב עגבניות עם המון מונוסודיום גלוטומט*.
במשך חודש שלם, זה מה שאכל כל הגדוד לארוחות הבוקר, הצהריים והערב, עד שהוקפץ לשטחים.
*לגבי מונוסודיום גלוטומט:
בהיותי מ"כ טירונים, הוחלט לערוך לנו מסדר סמב"ס בענף, כולל במגורי הסגל.
ניקינו הכול, שטפנו, צבענו, תיקנו.
במהלך המסדר, הסמב"ס פתח את הארונית של אחד המ"כים, ראה כמה חבילות של מנה חמה, ושאל אותו "מה זה?".
המ"כ השיב "מנה חמה הסמב"ס, כי לפעמים אנחנו לא מספיקים לאכול עם החיילים, אז אנחנו מאלתרים משהו מהיר".
הסמב"ס השיב: "תעיף את זה לפח, בפקודה. יש בזה מונוסודיום גלוטומט, אוקיינוסים של מונוסודיום גלוטומט. אתה יודע מה זה? זה חרא לגוף שלך".
ומאז אני לא נוגע במנה חמה...
_____________________________________
לעולם אשא דגלך בגאווה
|