הוריו של שליט יודעים מאיזה גלעד הם נפרדו. עמוס לויטוב שהיה בשבי המצרי 3 שנים יכול להעריך איך הוא יחזור: מתקשה להתמודד עם החיים

חן קוטס-בר | 28/11/2009 15:27

ביום שלישי בערב עוד צלצלו עיתונאים לנועם שליט לשאול מה הוא מרגיש. "מחכים", אמר שליט ביובש. המשא ומתן להחזרת בנו לימד אותו להתייחס לתקווה כמו לייאוש. באותה מידה של חשד. זה לא זמן לדיבורים, אמר שליט לתקשורת. גם לא זמן טוב לצאת בהצהרות. אחר כך חזר ואמר שוב רק ש"אנחנו ממתינים". כבר שלוש שנים וחמישה חודשים מאז שנחטף גלעד, הם חיים כמו על רכבת הרים. עולה ויורדת.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/1/098/243.jpg]
גלעד שליט כפי שמופיע בסרטון שצילם חמאס צילום: רויטרס

אומדים סיכון מול סיכוי. שמחה ומפח נפש. תעתוע ופיכחון. תורת הכמעט והאי-ודאות. "למודי ניסיון" אמר הסבא צבי שליט למחרת, יום רביעי בערב, כבר אחרי הודעת החמאס על דחיית העסקה לפחות עד אחרי חג הקורבן. "נהיינו מחוסנים". זה היה בתום עוד שבוע שבו גלעד לא חזר הביתה. הקפיץ שנמתח ונדרך לקראת עסקה מתקרבת, שוב פקע. מדינה שלמה המתינה, אבל בבית במצפה הילה לא תלו שלטים לקראת בואו.

מגרש הכדורסל נשאר ריק, וגם החדר שלו לא התמלא. ענפי העצים בחצר, אלה שאביבה, אמא שלו, מחכה שיגזום כשישוב מן השבי - נותרו ארוכים. "שמחה מהולה בעצב", אמר צבי שליט כשנשאל על היום בו יחזור נכדו הביתה לאחר שנים בבור בעזה. "גלעד כבר לעולם לא יהיה אותו גלעד, ומה שהיה לא יהיה". לקחו בן אדם מכדור הארץ ושמו אותו בכוכב אחר, תיאר השבוע עמוס לויטוב את גלעד שליט, אחרי שישוב, "ביום שאחרי".

כל יום בשבי, הסביר לויטוב, לא מקרב אותך לשחרור, אלא מרחיק אותך מהחיים שידעת קודם. לויטוב, נווט קרב בחיל האוויר, היה בשבי המצרי שלוש שנים וחמישה חודשים, כמו גלעד בינתיים. הוא חזר אחרי מלחמת כיפור, בגיל 24, וחי מאז חיים מלאים. לפני שנתיים הוציא ספר, "שקר השתיקה", על השבי והחזרה ממנו. היום הוא מרצה ומנחה סדנאות על התמודדות עם מצבי לחץ. גם על ההסתגלות לחיים שאחרי השבי. בזיכרון של הטלפון הנייד שלו מופיע מספר הטלפון של נועם שליט. הוא שומר אותו לימים שאחרי חזרתו של גלעד הביתה.


להמשך הכתבה:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...&loc=2&tmp=4202

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

עצוב להגיד, כנראה שגלעד שליט לא יחזור במצב טוב מדי.

להערכתי, עקב ההבדלים בין גישות אמצעי התקשורת אז והיום, והעובדה ששליט הוא אחד ולא אחד מתוך רבים כמו שהיה אחרי יום כיפור, תהפוך אותו למטרה גדולה וצבעונית עבור כל מיני עיתונאים חולי פרסום וצלמי פפרצי חסרי מצפון.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

מוטב להחזיר אותו חי (אבל על זה אנחנו לא דנים פה), ומוטב לו אח"כ לעזוב את הארץ לפרק זמן ארוך.

אל תדאג, אוכלי הנבלות ירדפו אותו לכל מקום, אתה תראה תמונות בפייסבוק של ישראלים שזיהו אותו בחו"ל ורדפו אחריו עם מצלמה, או מכרו את התמונות לצהובונים שלנו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

למרות שלדעתי היה עדיף לתאר את כל התרחישים רק מנקודת המבט של עמוס ולא כיומרה "לנבא" את התנהגותו העתידית של גלעד.
ויש גם נקודה תמימה מאד ולא רלוונטית לימנו. עמוס אומר ש "ילכו על בהונות כמו כולם" (?!)
נו באמת!
כבר הקדימו אותי וטענו שגלעד יהפוך למוצר התקשורתי "הכי חם" בארץ. זרמו קצת יותר מדי מים עכורים בירקון מאז שעמוס חזר.

מוזר, עצם ההתעסקות בנושא מחקה את התופעה של התנהגות התקשורת שכולם כאן מגנים

תנו לו קודם לחזור הביתה בשלום (בינתיים לפחות, שום דבר עוד לא סגור)

"הדבקת" כל התשובות של עמוס לגלעד עצמו ו"הכניסה לנעליו", יתכן שיש בה פן צורם כלשהו וגם כתבתי על כך בתגובה הקודמת.
אבל לעצם העלאת הנושא יש חשיבות רבה - כי חוץ ממי שהיה שם, אין שום אדם בעולם שיודע מה קורה לאחר השחרור.
אולי אפילו יעזור להוריד ממנו קצת לחץ של כלי תקשורת ומציצנים אחרים ולבטח יעזור להבין את מה שאנחנו ומשפחתו לא מבינים.

עם זאת, אפילו מה שעמוס כתב - זו החוויה המאד אינדיבידואלית שלו ואי אפשר להשליך ממנה על כל השבויים ששוחררו ולבטח שלא ניתן לנבא על פיה או להשליך בדיוק של 1:1 על גלעד.

אם כי שבויי ההתשה במצרים הם אלו שהיו הזמן הארוך ביותר בשבי, כמו גלעד, כמו גם חזי שי.
יש הבדלים מהותיים בין לויטוב והחוויה שלו:
א. במצרים, לאחר תקופה קצרה, השבויים היו בקבוצה - מאוד עוזר לשמור על שפיות
ב. בניגוד למצרים, ולפחות ע"פ כתבות שפורסמו ע"ב ספרו של סלימאן א שאפי, גלעד כן צופה בטלוויזיה וכן יש לו מידע פחות או יותר עדכני על מצבו ועל התהליך שנעשה לשחררו (מה שלא קרה עם שבויי ההתשה או עם חזי שי).

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אלו נקודות משמעותיות.

בכל זאת חדעתי נכון לעסוק בעום שאחרי ולטעמי על אחת כמה וכמה בצורה החושבת והמתחשבת שעולה מההודעות כאן.

בתקווה שראשי המדינה יתעשתו כבר ויכירו בקשר שבין אחריות לשבויי צה"ל לבין צבא ובטחון.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amirsgv אם כי שבויי ההתשה במצרים הם אלו שהיו הזמן הארוך ביותר בשבי, כמו גלעד, כמו גם חזי שי. יש הבדלים מהותיים בין לויטוב והחוויה שלו: א. במצרים, לאחר תקופה קצרה, השבויים היו בקבוצה - מאוד עוזר לשמור על שפיות ב. בניגוד למצרים, ולפחות ע"פ כתבות שפורסמו ע"ב ספרו של סלימאן א שאפי, גלעד כן צופה בטלוויזיה וכן יש לו מידע פחות או יותר עדכני על מצבו ועל התהליך שנעשה לשחררו (מה שלא קרה עם שבויי ההתשה או עם חזי שי).

א. אין כל ספק שהשהייה בקבוצה תרמה לשבויים תרומה אדירה. יחד עם זה, לויטוב הציג תמונת מצב מאד קשה ונוגעת ללב, אז על אחת כמה וכמה מי שיוצא מבידוד.
מכירה מישהו שמשווה את סיטואצית הבידוד, לזו שהוצגה בסרט "הפרפר". ראיתי אותו לפני מליון שנה, ולפיכך אסתפק בגרסתו הלקונית של גיורא רום שמסכם ואומר ש"שבי זה לא כיף".

ב. לגבי הספר של א-שאפי - אני לא רוצה לנבל את פי ולכן לא אכתוב את דעתי על כתיבת ספר פולשני כזה, בעוד "גיבור הספר" נרקב בתאו. לדעתי מעולם עוד לא נעשה דבר כזה בכל רחבי העולם.
אבל לגופו של עניין... אני חוזרת וקוראת ביקורות על מידת האמינות שלו ולכן צריך להתייחס אל המידע באופן ספקני לחלוטין (אם בכלל צריך לקרוא אותו).

ג. לפני כמה חודשים שמעתי הרצאה על שבויים מפרופ' עמיה ליבליך (שכתבה ספר על שבויי מלחמת ההתשה). מתוך יומרתה להיות גם "מומחית לשבויים", עמיה מעיזה לפקפק ולערער על מידת הפוסט טראומה של מי שחזר מהשבי, כי המרואיינים שלה בכלל "לא דיברו על זה".
העובדה שהם לא שיתפו אותה ברגשות האמיתיים שלהם, גורמת לה לצאת היום עם מצגי שוא והסברה שיקרית וזו סיבה נוספת לחשיבות הרבה של הראיון של עמוס (שהיה אגב, אחד ממרואינה של ליבליך).

שבויי מלחמת ההתשה כן היו חשופים לתקשורת
קלדס סיפר בספרה של ליבליך: "בשלב האחרון חדלתי להאמין שאחזור אי פעם. הייתי חוזר ואומר: עוד חודשיים או עוד שלושה חודשים, אבל לא האמנתי בכך. התחלנו לקבל עיתונים, האזנו לרדיו והתעדכנו במה שקורה בארץ. נראה היה שהחיים מתנהלים שם יפה מאד - ואילו אני בשבי".

בנוסף, משהו יותר גרוע....מישהו מהם סיפר לי שעל פי שידורי הרדיו המצרי הם ידעו בוודאת שעומדת לפרוץ מלחמה.

גלעד שליט בכותרות, הם לא היו - וכתבת בדיוק את מה שאמרתי ...
גלעד יכול להתעודד מהכותרות, הם לא.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amirsgv גלעד שליט בכותרות, הם לא היו - וכתבת בדיוק את מה שאמרתי ... גלעד יכול להתעודד מהכותרות, הם לא.

לא כתבתי את זה כסתירה לדבריך, אלא סתם כתוספת (-:
וכל זה בתנאי שהמידע של א שאפי אמנם נכון.
עכשיו אני גם נזכרת שבספר של גיורא רום הוא מספר איך הזדעזע כששמע במצרים בפעם הראשונה שידור מישראל, ובו דיווח על משחק כדורגל ולא עליו....

ואגב, אי שחרור שבויי ההתשה במשך כל כך הרבה זמן, זו תעלומה שעד היום אני לא מבינה. השבי הממושך שלהם דירבן במידה רבה מאד את פעילות המחאה של הורי השבויים ממלחמת יום הכיפורים.

כל עוד גלעד שליט לא חזר מוטב לנו לא לנתח את הנושא ולטחון כאן מים,
קודם שיחזור בשלום בריא וחי,וכל ברברת בנושא לדעתי מיותרת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אלון5560 כל עוד גלעד שליט לא חזר מוטב לנו לא לנתח את הנושא ולטחון כאן מים, קודם שיחזור בשלום בריא וחי,וכל ברברת בנושא לדעתי מיותרת.

לדעתי לא מתנהלת כאן שום ברברת, אלא דיון חשוב על שבויים ומשוחררי שבי.
כאשר גלעד נפל בשבי, ואלדד ואודי נחטפו ללבנון, עיתונאי בשם יונתן שם אור כתב במעריב ש"השבויים משחקים שש-בש" ושימשיכו לשחק עד בוא השלום..
בנוסף, לפני כמה שנים היתה בטלויזיה פרסומת ל-YES (שזכתה בפרס ראשון), שבה שבויים אמריקאיים רוקדים דיסקו בויאטנם.
לדעתי, דווקא כל המוסיף לדיון הרציני והמכובד בנושא הזה - הרי זה משובח.

לא משחקים שם שש בש, וגם אין שם דיסקוטקים. אולי אם היו מפסיקים לחשוב כך, גלעד היה כבר מזמן כאן.

אין סתירה בין הדברים.

אפשר לקיים דיון על שבי, מצב השבוי (אגב חטוף ואפילו לא שבוי במקרה המצער הזה), ולא להתעלם ממנו, או להשכיח את קיומו, וההכרח בהחזרתו במהרה.
אבל אין צורך (ואפילו מזיק) להתעסק באיך הוא יתנהג אחרי שיחזור (בתקוה שיחזור).

זה הכל.

ולא הזכרתי את היומרה המטופשת לחזות באיזה מצב הוא יהיה, ולהשליך עליו טראומות, מפגעים, ושאר מרעין בישין, שמומחים מטעם עצמם (גם אם ישבו בשבי) עושים על חשבונו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן77 אין סתירה בין הדברים. אפשר לקיים דיון על שבי, מצב השבוי (אגב חטוף ואפילו לא שבוי במקרה המצער הזה),

הפתרון לשאלה אם "חטוף" או "שבוי", הרבה יותר פשוט ממה שניתן לחשוב.
בארץ קיימת עמותת פדויי שבי, שחבריה מבקשים מאד להגדירם כשבויים לשעבר ולא כחטופים.
מקובל היום מאד להניח לבעלי העניין להגדיר את עצמם כאוות נפשם. לא ברור לי למה זה צריך להיות שונה במקרה הזה.
הבעיה היא שהמונח המעצבן הזה כל כך השתלט על השיח, עד כי טייס פאנטום שהיה בשבי הסורי, מצא עצמו מול מראיינת שהגדירה אותו כ"מי שהיה חטוף בסוריה...".

ולגבי הראיון עם עמוס, יתכן שרק שיקולי מערכת גרמו לשינוי והדביקו את תאור החוויות שלו לגלעד או לאחרים.

גלעד נשבה בקרב.
גלעד שליט הוא שבוי מלחמה.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אחרי הפיגוע הראשון שיוציאו משוחררי העסקה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller אחרי הפיגוע הראשון שיוציאו משוחררי העסקה.

מתוך חוויה אישית שלך - כי גם היית ארבע שנים בשבי ושוחררת.

"אשמה ושחזור
לכל השבויים יש רגשי אשם, אומר לויטוב. גם לגלעד שליט יהיו. אם דיבר, כמה והאם עמד בציפיות שלו מעצמו ובציפיות הסביבה. הוא בסך הכל לוחם פשוט, נכון. אבל זה לא פותר אותו אל המסע אל מה שהיה אחרי שחזור, ייפתח אולי מחדש נושא נפילתו בשבי. הוא לא יעסוק בזה. עסק בזה מספיק. יש להניח שימים ולילות ושעות ארוכות ניסה לשחזר מה קרה. אם היה לו כשל אישי בתפקוד, אם יכול היה לפעול אחרת באותו רגע. שליט, אומר לויטוב, מכה על חטא. בחודשים הראשונים יהיה עסוק בניסיון להתמודד עם החיים החדשים."

כמו אחרים פה באשכול, גם אני חושבת שהיה מוטב אילו הכתבה היתה עוסקת רק בתחושותיו של לויטוב עצמו ולא מנסה לייצג שבויים אחרים.
אני מבינה שלמרות זאת, אתה כבר מתיימר לחדור ולחקור אפילו את ליבו וכליותיו של גלעד עצמו.
קטונתי! אולי כדאי שתעלה את הספקולציות הללו בפורום העוסק בפסיכולוגיה.

את עמיה ליבליך, שראיינה שבויים, את פוסלת כי דעותיה שונות משלך.
את סאם את פוסלת כי הוא לא חווה שבי.
יש איזו סיבה מיוחדת, לפי הגיון זה ממש, לייחס איזושהי משמעות לדעתך?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH את עמיה ליבליך, שראיינה שבויים, את פוסלת כי דעותיה שונות משלך. את סאם את פוסלת כי הוא לא חווה שבי. יש איזו סיבה מיוחדת, לפי הגיון זה ממש, לייחס איזושהי משמעות לדעתך?

ממש לא שונות משלי כי מעולם לא הייתי בשבי.
דעותיה של ליבליך סותרות את דעת כל מי שחזר מהשבי ולמען הדיוק, הן בעיקר סותרות את ממצאיה המחקריים של פרופ' זהבה סולומון ששנים חוקרת את הנושא (ואף קיבלה על כך פרס ישראל השנה).
דעותיה של ליבליך מבוססות על עדות שנתנו לה כחמישה או שישה אנשים, אשר בחרו מסיבותיהם שלהם לא לשתף אותה בפוסט טראומה שלהם. כפי שאמרתי, אחד מהם (עמוס לויטוב) אפילו התראיין למעריב וגם כתב אוטוביוגרפיה. המציאות מוצגת לשיפוטך, בדיוק כפי שהיא נתונה לשיפוטי, אבל היא לבטח לא עולה בקנה אחד עם טענותיה של ליבליך.
ממש לא תפקידי לברר בשמה מדוע לא הצליחה לגרום לקבוצה לשתף ולערב אותה במה שעובר עליהם לאחר השבי. אולי כן תפקידה להתעדכן ולעיין במחקריה של סולומון לפני שהיא מציגה מציאות שונה ודימיונית בהרצאות.

את סאם לא פסלתי, אדרבא... אם הוא חושב שברור לו מה גלעד יחשוב בעתיד, כדאי לו לשתף בכך חברים בפורום של פסיכולוגיה או פורומים שונים של תורת הנסתר, פותחים בקלפים והורוסקופיה.

איש לא התבקש לייחס משמעות כלשהי לדברי, או אפילו לקרוא אותם. מבטיחה לך שלא יהיה מבחן בסוף סמסטר (-:

ליבליך הרצתה במכון ון ליר, במסגרת שלושה דיונים על נושא השבי, שהועלו במשך שלושה שבועות.
כששמעתי אותה, וטענותיה אכן מאד הכעיסו אותי, פניתי למארגנת הכנס וביקשתי אותה לזמן גם נציג של "ערים בלילה". נאמר לי שגיורא רום (שאינו חבר העמותה), הוזמן לפאנל הבא והוא ייצג את השבויים.
האמת היא שנראה לי שגוי ולא הוגן להזמין מישהו שקורות חייו לאחר השבי, רק מאוששות ומחזקות את טענותיה של ליבליך. (אתה יודע, אחרי הכל... גיורא רום!....)
ברגע שהוא פתח את פיו, הבנתי ש"ערים בלילה" לא יכלו לחלום על דובר יותר מוצלח ומרגש ממנו.
כבר במשפט הראשון הוא סתר את דבריה.

וכיון שזו איננה "דעה", אלא סתם סיפור פיקנטי מהחיים, אתה רשאי לייחס לו איזו משמעות שבא לך.

חייו של אחד מגיבורי "חוץ מציפורים" אכן מתפרקים בעקבות החזרה מהשבי.

אז מה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי salak חייו של אחד מגיבורי "חוץ מציפורים" אכן מתפרקים בעקבות החזרה מהשבי.

זה גם מה שאני זוכרת מקריאת הספר לפני כמה שנים.
אבל גם הוא התפרק בספר רק במובן "הבנאלי" והמוכר לנו, של בגידה/גירושין/הגירה (רק מהזכרון... רק מהזכרון...).
אני מדברת עכשיו על ה"פירוק" שלא נראה לעין ושאותו הם בחרו שלא לשתף את ליבליך.
נדמה לי שהראיון של לויטוב במעריב, מציג את אותו "פירוק" באופן שונה לחלוטין מכפי שהוא הציג אותו בראיונות איתה, לבטח זה מובן מהספר שלו - "שקר השתיקה".
גם ראיון לעיתון של אשת גיבור נוסף מהספר, שנערך איתה לפני כשנה, מציג תמונה קצת שונה.

מאחר והסיפור נדון בעבר ב"סופשבוע" של מעריב (הכתבה שמורה אצלי), וגם בפורום "תעופה קלה" של תפוז, אני ארחיב קצת בהתבסס על הכתבה.
מדובר ביצחק פיר, טייס קורנס מטייסת 201. במהלך התקופה בה שהה פיר בשבי, לאשתו היה רומן מתמשך עם מילואימניק שהגיע לבסיס חצור. פיר לא ידע מה קורה במהלך התקופה.
לאחר חזרתו אשתו גילתה לו והשניים ניסו לשקם את יחסיהם, ללא הצלחה.
לאחר גירושיהם התחתנו שניהם בשנית. פיר התקדם כטייס ניסוי בח"א, ועשה מסלול לא שגרתי: אחרי שהיה מפקד מנ"ט עבר לתפקיד טנ"ר (טייס ניסוי ראשי) ואחרי כן לטייס פשוט ...
מאוחר יותר עבר פיר לארה"ב (במקומו הוא יליד ארה"ב וגדל שם) ועבד שם כטייס ניסוי אזרחי.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH את עמיה ליבליך, שראיינה שבויים, את פוסלת כי דעותיה שונות משלך. את סאם את פוסלת כי הוא לא חווה שבי. יש איזו סיבה מיוחדת, לפי הגיון זה ממש, לייחס איזושהי משמעות לדעתך?

לתשומת לב עמיה ליבליך - זאב נשר (טייס שהיה שבוי בסוריה) התראיין השבוע לעתון ובין היתר אמר: "דווקא אחרי שחזרת, בגלל שהסביבה לא מבינה אותך, אתה מתבודד יותר ויותר". וגם "זו טראומה שמלווה אותך כל החיים".

אבל יתכן באמת שבנגוד לכל יתר פדויי השבי, הרי אלה שליבליך ראיינה, חזרו שלמים ובריאים לחלוטין בנפשם, משל היו בחופשת סקי בהרי האלפים השוויצריים (אהה... כמובן שחוץ מלויטוב שלאחר שהתראיין אצלה, החל לספר סיפור שונה לחלוטין, וגם חוץ מאשת מרואיין נוסף שגם היא בראיון מאוחר יותר לעתון דיברה אחרת).
אז באמת אין כל צורך לייחס שום משמעות לדעתי, אבל בנגוד לליבליך, אני לפחות כן קשובה לדעתם.

ולגבי הניחוש של סאם, הרי שאחד מהשבויים ששוחרר בעסקת ג'יבריל מספר: "אני יכול לפתוח עיתון ולקרוא מישהו שכותב 'חבל שהם לא חזרו בארונות', אני לא יכול להתמודד עם זה. יש עלי יותר מדי מטלות בשביל שאני אקח על עצמי עוד מטלה של מחשבה אם בכלל היה כדאי שיחזירו אותי".

אגב, אם אכן מישהו כתב כפשוטו 'חבל שהם לא חזרו בארונות' הוא מנוול.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller אגב, אם אכן מישהו כתב כפשוטו 'חבל שהם לא חזרו בארונות' הוא מנוול.

וזו אמירה ששמעתי אותם מצטטים פעמים רבות. כנראה לא מדובר רק במנוול אחד.

נאמר לי שאתמול התפרסמה כתבה דומה בידיעות אחרונות (עם חזי של וניסים סלם).
האם למישהו יש אותה וגם יכול לסרוק ולהעלות???
תודה מראש.