פורום פרש גאה לארח את רוביק רוזנטל

(צילום: מעריב)

רוביק רוזנטל הוא מחבר ידוע ומוערך. הספרים שכתב, העוסקים בענייני לשון, נכתבו באווירה עליזה
ומבדחת, לצד מידע עיוני ומדעי (בירורי אטימולוגיה ומשמעויות שהתגלגלו).
רוזנטל הוא חתן פרס סוקולוב לעתונאות לשנת תשס"ד ובעל הטור "הזירה הלשונית" במעריב (לצפייה בטורים האחרונים).
בטור, עונה רוזנטל על מגוון רחב של שאלות לשון (כמו מוצאן של מלים, שימוש והגייה נכונים) -
שנשלחות אליו על־ידי הגולשים הסקרנים.

מפעלו של רוזנטל - רוזנטל אסף ביטויים שנוצרו עם בוא עידן האינטרנט והנציח אותם בספריו:

אֶבְּיוּז.
1. ניצול, התעללות: "אתה בהחלט עושה לאשתך אביוז מילולי. תצליח מאצ'ו" (שעת השין, 2004);
2. שימוש לרעה בערוצי הרשת (אינטרנט): "יש בברק .. היום כמה אנשים שכל
עיסוקם מבוקר עד ערב זה לטפל בתביעות אביוז" (יגאל ברקת, ועדת המדע, 25.11.03);
אנגלית: abuse.

אוֹף טוֹפִּיק.
השתתפות בדיון שלא בנושא שנקבע (אינטרנט): "פעמים רבות הם איפשרו לוותיקים לנהל
שיחות 'אוף טופיק', ורק מאוחר יותר מחקו הודעות אלו" (קרין ברזילי-נהון, פנים 30,12.04);
אנגלית: off topic.

בָּאן.
סילוק משתתף מחדר צ'ט לצמיתות (אינטרנט): "אני אחשוף את עצמי רק אחרי שאני
מקבל הבטחה מעמית שאני לא אקבל באן בגלל התעלול שלי" (msn, 2004); אנגלית: ban,
חרם.

בעעעעע.
ביטוי סלידה עמוקה (אינטרנט): "השנה רק התחילה ואני מרגישה כאילו כבר אנחנו לומדים
איזה חצי שנה בעעעעע" (היידפארק, 2004); "זה היה רגע מהפנט כזה ואז הוא נישק אותי....
בעעעעע" (בום, 2002).

התגלץ'.
1. החליק במורד, גלש: "שימו לב, דב הפנדה הזה עושה משהו שאני אישית מאוד
אוהבת! הוא מתגלץ' לו בכיף!!!" (תפוז, 2004); 2. גלש (אינטרנט): "אני אמשיך לגור בדירה
שלי ולגדל עציצים ריחניים, לראות את 'שי ודרור' צוחקים, להתגלץ' ברשת ולכתוב על תרבות"
(היידפארק, 2003); על פי גליץ'.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

(עוד)

מספריו;

1. מילון הסלנג המקיף,
2. הזירה הלשונית,
3. חדוות הלשון,
4. הלקסיקון של החיים, (ראו תוכן)
5. משפחת הבופור,
6. האם השכול מת?
7. רחוב הפרחים 22

האירוח יתקיים ביום ראשון, 8/11/2009 בשעה 19:00. אתם מוזמנים לשרשר את שאלותיכם לכאן עוד מהיום.

תודה

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

"לא שם עליו פס" - הכוונה היא שאני לא מתייחס אליו וכד'.
"שם עליו פס" - הכוונה דומה.


האם יש לנו כאן משמעות זהה עד דרך החיוב והשלילה?

אין הדבר דומה ל"קוטל קנים" ו"שאינו קוטל קנים" להם משמעויות הופכיות.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

התופעה של ביטוי שמשמעותו זהה לביטוי בשלילה קיימת בעברית התקנית בביטויים בסיסיים כמו "כלום" ו"לא כלום", "כל שכן", "לא כל שכן" ועוד והסיבה לכך תחבירית. בסלנג יש כמה ביטויים כאלה שהבולט בהם הוא "לא שם זין" ו"שם זין" - בשני המקרים "זין" הוא ביטוי לזלזול ומכאן "לא שם זין": אפילו זין אני לא שם, "שם זין": אני מזלזל בך ושם עליך זין כאות לכך. התופעה דומה ב"לא שם פס".

היי,

אני גולשת די מזדמנת פה, אז אני מקווה שזה בסדר
קודם כל, תודה על הספרים שלך. אני (וקרוביי) מאד נהנים מזה, ומצפים לעוד.

כעת לעניין-
כחוקר מילות סלנג עבריות, רציתי להפנות אליך שתי שאלות:

האם אפשר "להוליד" מילות סלנג באופן מלאכותי? אם כן, יש לך דוגמה למילת סלנג מעושות?

וגם - מה אתה חושב על כתיב לא תקני כמו "ביצפר"? במילה זו התלמידים מתעתקים את שפת הדיבור, אך
ככה המילים מאבדות ממשמעותן (גם מילים כמו: "אחשלי", "יפהשלי" ודומיהן).

תודה

מילות סלנג לא מעטות הן מילים מומצאות, אך בדרך כלל איננו יודעים מי המציא אותן ומתי. המילה המומצאת המעניינת ביותר בעיני היא "תחמן", שלפי מה שנמסר לי הומצאה על ידי טייסים בחיל האוויר בשנות החמישים. היא מזכירה "תככן", "חרמן" ועוד, וגם הפכה לפועל - לתחמן.

אין כל רע במילים מחוברות, והן קיימות בשפות רבות. בלשון חז"ל קיבלנו מילים חשובות באמצעות חיבור כמו "אפילו" או "משהו". דוד אבידן נהג לחבר מילים כאמצעי ספרותי, והעברית החדשה מלאה חיבורי מילים שהפכו למילים מקובלות, מ"חידק" ועד "רמזור". מתי הופך שעשוע לשוני או סלנג כמו "בצפר" למילה תקנית, את זה אי אפשר וגם לא צריך לנבא.

שלום רב רוביק ותודה על הסכמתך להתארח
אני קורא נלהב של הזירה הלשונית במעריב שבו אתה מרחיב על ביטויים שנאמרו במהלך השבוע.
בשנות ה60-80 לערך מהדורות החדשות ברדיו (ומאוחר יותר בטלוויזיה) היו רשמיות ומקפידות על עברית תקנית לרבות הדגשת אותיות גרוניות.
כיום נראה שהיחיד שמקפיד על כך הוא דן כנר
האם לדעתך צריך "ללכת עם הזרם" ולהוסיף סלנג וביטויים גם ללא עברית תקנית רק בגלל שזמנים השתנו או שדווקא לשמר עברית תקנית מכיוון שבבליל הערוצים ואמצעי המדיה,צריך ייחוד מסויים לשפה התקנית שלצערנו הולכת ונעלמת?

השפה מתפתחת ביחסי גומלין דינמיים בין התקן או הסטנדרט הלשוני לבין שפת הדיבור הטבעית. המתח ביניהן בריא. יש מקרים רבים בהם השפה הטבעית משנה תקנים ונורמות לשוניות, ויש מקרים רבים בהם המוסכמות הלשוניות נשמרות. הרדיו הישראלי הוא דוגמה נפלאה לכך - אין כל דמיון בין שידורי הרדיו בעבר לאלה של היום, הרדיו גמיש יותר, קרוב יותר לשומעיו ואין כל רע בסלנג בתנאי שהוא נעשה בסביבה המתאימה. לגבי האותיות הגרוניות, מסיבות שונות, גם בהשפעת השפות האירופיות וגם מעצלות סתם נעלמו האותיות הגרוניות וגם הנחציות מן העברית והיא היום ענייה יותר מבחינה פונטית. התהליך הזה הוא אחד התהליכים היותר עמוקים בהתפתחות השפה, והרדיו, חשוב ככל שיהיה, אינו יכול להיות כאן בודד במערכה.

אנחנו משפחה חובבת בלשנות וחקר מילים. במהלך אחת מארוחות הבוקר אצל סבי וסבתי, עלתה השאלה האם המילה הולנד מגיעה מהשם הולצלנד.

אשמח לתשובה

השם הולנד עתיק מאוד, ובמקורו הוא Holtland - ארץ העץ (עץ במובן חומר העץ ולא העץ הצומח). היום עץ בהולנדית הוא hout, ובגרמנית, שפה קרובה להולנדית, holz.

רוביק שלום

באחד מטוריך האחרונים, בעקבות המלחמות על החומוס הגדול ביותר בין ישראל ללבנון, כתבת שהחומוס הוא ממקור ערבי. שאלתי היא האם כאשר בועז מציע לרות לטבול את פיתה בחימצה, לא מדובר על חומוס? הרי אין זה סביר שהוא הציע לה לטעום פיתה בחומץ. האם ייתכן שבמקור זה נקרא החומוס בשמו הקדום ו ס' התחלפה בצ'

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אין כל תמיהה בטבילה של לחם בחומץ, שהיה גם מעין תבלין למאכלים שונים. חימצה היא מילה חדשה, והיא באה בעקבות המילה הערבית. הכתיב הערבי הוא חומוץ, והאות האחרונה, צאד, נשמעת בעברית כמו ס'.

רוביק שלום,

מפעם לפעם אני מתעסק בגופני מחשב. לשם כך יש לי צורך במשפט קצר שיכיל את כל אותיות האלף-בית כולל הסופיות. באנגלית המשפט המקובל הוא "The quick brown fox jumped over the lazy dog"
המשפט שאני מכיר בעברית הוא: "זה רעך יצחק הטייס מתעופף כנשר גדול בין שמים וארץ"

האם מוכרים לך משפטים נוספים או קצרים יותר?

תודה.

דג סקרן שט לו בים זך ולפתע מצא חבורה נחמדה.

איך נטוס עם גד כץ, הזקן שמֻחלף בצרפת?

עטלף אבק נס דרך מזגן שהתפוצץ כי חם.

כהרף עין נשבט לך גוץ צמא דם חזק-תפס.

"וגם נמאס לחפש עכבר-דת זקן," ציֵּץ הטף.

מנעולן הפך כף חצץ שגזר קט איבד סתם.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

השפה היא כלי משחק נפלא, וגם כאן מדובר במשחק, שבו כל אחד יכול ליצור באופן עצמאי. הדוגמאות שהביאו בפורום נהדרות וממש אין לי מה להוסיף עליהן....

שלום רוביק,

אנו מעריכים את אדיבותך ומודים על הסכמתך להתארח בשערינו.

(1) על הפרסומות המסחריות בערוצי־הטלוויזיה הישרְאליים מוטלת בקרה לשונית קפדנית.
האם לדעתך עדיף להתיר את הדיקות הלשון בפרסומות ובמוסדות הממלכתיים ולחסוך למפרסמים טרחה?

(2) חיברת ספרים שמשמרים את דמותו של הסלנג הישראלי. מהלך זה חשוב, לא רק לשעשוע
ולסקרנות אישית - אלא גם לחקר הלשון העברית גם בעוד מאות שנים.
מה היה השלב הכי מטריח בעבודת המילון?

(3) ו־שאלת השאלות:
איך להיות רוביק רוזנטל? אם אבקש ללמוד על מוצאה של המלה "צ'יק צ'אק" (כפי שפירשת בטור האחרון) - לאן פונים?

זה המקום לומר שאני נהנה מאוד לקרוא את טורי הזירה הלשונית!.
תודה

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

תודה אור, וזו הזדמנות להזמין את חברי הפורום לעלעל בספר החדש שלי, שיצא לחנויות לפני שבוע בדיוק: "מילוןן הצירופים", המכיל 18,000 מטבעות לשון בעברית החדשה ומקורותיהם השונים.
לשאלות - פרסומות חייבות להשתמש בסלנג, כיוון שעליהן להיות נגישות ואפקטיביות. מצד אחר, עליהן להימנע משגיאות בולטות בעברית כיוון שהן נחשפות לקהלים רחבים. אני אוהב בדרך כלל את הדרך שבה פרסומאים משתמשים בסלנג, ולפעמים גם מעשירים אותו.
החלק המטריח ביותר גם במילון הסלנג וגם במילון הצירופים ובכלל בכתיבת מילונים הוא בניית הקורפוס הראשוני של המילון, איסוף הערכים ממקורות שונים. יש כאן מעט יצירה והרבה עבודה אפורה. ככל שהמילון מתקדם לתחום ההגדרה, המקורות והשימושים העבודה הופכת להיות מסעירה, אם כי גם בה יש רגעי ייאוש לא מעטים.
לגבי השאלה האחרונה, אשתדל להתמקד בצורה שבה אני אוסף חומר: תהליך הכתיבה שלי מאז התחלתי לעסוק בכך במעריב ב-1997 הוא תהליך לימודי בלתי פוסק. המורים שלי הם ספרים, מאמרים, מומחים שאני נועץ בהם, ובראש ובראשונה הקוראים, שמהם למדתי בתחום העברית החיה חומר עצום שאינו נממצא בשום ספר. כדי לעמוד בהיקף החומר בניתי בביתי ספרייה של מאות ספרי לשון, וכן אני מחובר לשורה של מאגרי מידע כך שהעבודה נעשית מן הבית. אני חייב להודות שאין לי מושג איך עבדו אנשים בתחום הזה לפני היות המחשב.

בעיתון סוף השבוע, כמה עמודים אחרי טורך הופיע המילה "כ"ךניקים", ז"א פעילים של תנועת כ"ך.


הכצעקתה?

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

לא זוכר בדיוק היכן אבל זכורה לי פינה של הקולגה הד"ר אבשלום קור בעניין

ישעיהו ט', 6? "לםרבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם, קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת, תַּעֲשֶׂה-זֹּאת."

נמאס לכם לזכור סיסמאות? לחצו כאן!

בתור מפ"מניק לשעבר (ולא מפ"םניק) אני ממש לא אוהב את זה. על פי ההיגיון הזה היינו צריכים לכתוב זכרוןות או ברךיים.

שלום רוביק, כבוד הוא לנו לארח אותך בפורומנו


בתור אחד העוסק הרבה בעברית המדוברת, איפה לדעתך צריך להיות מונח הגבול בין טעויות לשוניות ובין התפתחות מקובלת של השפה?
האם אנחנו צריכים לקבל, לדוגמא, את תופעת הטשטשות ההבדל בין המינים, או להילחם בה בכל כוחנו?


תודה

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

הנושא רחב מאוד וממש לא כדאי לחפף אותו. אכתוב משפט אחד: יש להבדיל בין שיבושים מערכתיים (כמו שתי שקל או השגתי בסגול ואחרים) לבין טעויות לכאורה, שאינן אלא התפתחות טבעית של השפה. יש גם מצבים רבים שבהם אין סיבה לפסול צורה אחת ולהעדיף את השנייה, יפרחו שני הפרחים זה לצד זה, זה היופי של השפה, של כל שפה.

כיצד עלה בידך להכיר מונחי סלנג של הדור הצעיר לצורך כתיבת ספריך?

שוב תודה

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

קשה לענות על כך כי המקורות רבים: האזנה לאנשים ברחוב ובבית (יש לי בן צעיר בן 16), שיטוט בפורומים, האזנה לתוכניות טלוויזיה, פרסומות ועוד שבהם יש שימוש בסלנג. אני מקבל "טיפים" רבים מקוראים וגם בהרצאות שאני נותן. העיקרון הוא שמונח סלנג צריך נפח של זמן ושימוש לפני שאפשר יהיה לומר שחדר לשפה, ולדעתי אפשר להכתיר אותו בתואר אחרי שנה לפחות של שימוש, ובשנה הזו מן הסתם הוא יתגלגל גם אלי.

רוביק שלום.
קודם כל - ברוך הבא ותודה על הקדשת הזמן.
מעניינת אותי דעתך על השיבוש (המחריד לטעמי) של זמן העתיד בשפה המדוברת והכתובה (בעיקר ברשת).
הכוונה היא ל"אני יגיד לך מה הוא אמר..." או "אני ידבר איתך אח"כ..." וכו'.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

זו דוגמה מצוינת לשיבוש מערכתי. מה שאפשר לומר עליו שהוא השיבוש הוותיק ביותר בעברית המדוברת, וכשהייתי ילד בשנות החמישים כל הילדים אמרו "אני יגיד". זו דוגמה לשיבוש שהשפה דוחה. משתמשים בו, אבל יודעים שמדובר בטעות שיש לשרש.

תודה רבה רוביק רוזנטל

א. נחשפתי לאחרונה למילון די ותיק שחיבר דן בן אמוץ (מילון עולמי לעברית מדוברת).
אחת התופעות המסקרנות יותר בו, היא איתור בניין חדש מתוך התחקות אחר העברית המדוברת.
הכוונה לבניין התפועל "hitpu-al", המשמש למסירת מידע בעל עמימות עובדתית בדבר הגורם האחראי לפעולה,
כדוגמת התפוטרתי מהעבודה, או התנודבתי לעשות כלים.
מה הסיכויים של מהלך כזה להגיע עד לשערי האקדמיה, להידון ואף להתקבל?

ב. ראיתי שנשאלת שאלות רבות בדבר "מדיניות" השפה, יותר מאשר שאלות לשוניות ממש.
האם אתה סבור, ולאו דווקא עקב מלחמת המדוברת כנגד הרשמית, או המרשתת כנגד העיתונות,
שיש להקפיד על כללי יסוד בעת התחדשות השפה?
השינוי הלשוני במידה רבה אינו נמנע, אך אולי אין לאפשר לו בהכרח יד חופשית להתעלל בשפה כרצונו..
בכללי יסוד כוונתי לזיקה למקורות, להעדפת נטייה מזרחית על מערבית (השלמה מערבית ולא מאנגלית למשל),
להקפדה מגדרית (מבחינה לשונית.. למרות שברורה לי ההשלכה על המציאות) וכיוב'?

ג. אני חובב גדול של צורת הציווי.
גם בשיחות שאני מנהל עם מורות ללשון, אני נחשף לשגיאות רבות שנעשות,
לרוב אי שימוש בצורת הציווי מקום שהיא נדרשת, דוגמת בקשה או איחול.
כבן ללאום חצוף ואגרסיבי, אני יותר מתמה על הדעיכה והגסיסה של צורת הציווי,
האם יש לך הסבר יצירתי לתופעה?
ושאלה נוספת בנושא, היא האם יש צורה מקלה לציווי שורשים המתחילים בה"א,
למשל כשמאחלים למישהו הנאה מרובה (ההנא מאוד he-ha-ne me-od) שקצת קשה להגות.

ד. שאלה נוספת בתחום יישומי המחשב בעברית.
כיצד אתה סבור שראוי "בודק האיות" במעבד התמלילים האידיאלי לפעול?
האם התיקון הנדרש הוא עד לאיות תנ"כי מלא ומנוקד, עפ"י כללי האקדמיה,
שמא מן ממוצע שיכלול גם סלנג ועגות שונות?

ה. תודה רבה על הופעתך בפורום, ופעילותך המבורכת לשפה העברית.
התנצלותי על ריבוי השאלות, מובן כי אין כל חובה להתייחס לכולן, או אף לאחת מהן..
ושוב רוב של תודות.

"התפועל" הוא רעיון נחמד ולגיטימי, אך הוא מתאים במספר מקרים מועט מאוד ואין סיבה להכריז עליו כבניין חדש, בסך הכול הוא היתוך זמני של שני בניינים קיימים: התפעל ופועל.
הציויי בעברית דועך מזמן, והתהיות שהצגת נכונות. אולי אנחנו עם בוטה, אבל גם עם לא פורמלי שאינו אוהב שנותנים לו פקודות. בכל מקרה, הציווי הצליח רק בצורות ציווי קצרות: סע, לך, עוף, וכדומה.
לגבי המאיית, הוא נעשה על פי כללי הכתיב החסר הניקוד של האקדמיה (שום קשר לתנ"ך, להיפך). יש לו השפעה רבה על איות המילים הלא מנוקדות, אבל יש עדיין מקרים שנויים במחלוקת, וטוב שכך.

עוד שאלה אחרונה ממני (נכון לעכשיו )

קראתי שאתה מלמד (או מתחיל ללמד?) בבית-הספר למשחק ולאמנויות הבמה - בית צבי, אז אשאל את השאלה הצפויה:
מה לשחקנים ולבלשנות?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אני מלמד אותם "עברית" בשיטה חדשה שאני מנסה יחד אתם. "בלשנות" היא שיעור במדע הלשון וכמובן שלא זה מה שאנו עושים שם. אני מקווה שאין צורך להסביר מדוע שחקנים לעתיד צריכים לדעת עברית.

כבוד גדול לשוחח עמך =]

1. במילוני הסלנג של העברית ניכרת חדירה לועזית גמורה.
   
   האם עלה בידך למצוא חדירה לא לועזית, כי אם עברית לסלנג הלועזי [בעיקר לאנגלית]?
   
   [מילים כמו "לחיים" ו"מזל טוב" עונות להגדרה.]
2. מילון אבן שושן ידוע בקפדנותו [המבורכת] בענייני ניסוח והכשרתן של מילים.
   
   האם אתה מערער על כמה מפירושיהן של מילות סלנג שונות?
   
   [ויותר מרתק - האם הטבעת את חותמך בהערה להוצאה לאור של המילון שנתקבלה?
   שמך צועד לפניך וכל הערה שת[ע/א]יר למילון שקולה לשק של זהב]

תודה, וסליחה על מבול השאלות שהנחתי עליך

יש השפעה מעניינת של היידיש על הסלנג האנגלי, ובחלק מהמקרים מדובר במילים עבריות, אך כאלה שעברו במסננת היידיש. המילה היחידה שאולי עברה ישר מהעברית לאמריקנית היא copacetic, שם תואר שפירושו שהדברים מתנהלים כראוי, ויש אומרים שהוא גלגול של "הכול בסדר". ישראלים החדירו לסלנג האמריקני גם את "סבאבה".
לגבי מילון אבן שושן המעודכן - לא השתתפתי בכתיבתו, אבל העורך הראשי אמר לי פעם שאם היה יודע שאוציא מילון סלנג היה מכניס מספר קטן בהרבה של ערכי סלנג לאבן שושן החדש.

תודה על תשובתך.
אני אוחזת כעת ב'מילון הסלנג המקיף' שחיברת ומגלה ש'סבבה' היא בעצם מערבית - 'צבאבה' [מצוין].

וברשותך, עוד שאלונות קטנות:

-חביתה - מה מקור המילה? (והאם יש קשר בינה ובין מחבת?)
-ביצה עין / מקושקשת ותוצריהן. מי טבע את המונחים ואם היתה, איזו שפה השפיעה על התרגום?
-אבן שושן כותב שצריך לומר "חמוס" בחולם מלא (Hamos). מניין הקביעה הזו? והאם המילה מופיעה עוד במקורותינו הקדומים?
אני מודה שאני נחרדת לגלות שעד כה טעיתי כשאמרתי 'חמוּס'. משקל ה'חמוֹס' דומה למשקל 'חמוֹר'. אך מכאן והלאה קצרה ידי
-אה, ו... ב'מילון הסלנג המקיף' ציינת את fresh כמקור שממנו אספת מילות סלנג.
ניסיתי לחפש מילים בסיווג עפ"י אתר אבל לא מצאתי...


תודה

מאז שהפציע האינטרנט לחיינו, גם השפה המדוברת התגוונה
לדוגמא c u l8ter
במקום see you later
בעברית זה פחות נפוץ
והשאלה היא כמובן איך אתה רואה את התפתחות העניין בעוד כ10 שנים?
האם שפת הצ'אט תשתלט גם על העברית במקום הסלנג הנוכחי?
דבר נוסף, יש מילות סלנג שהחזיקו מעמד שנים רבות כמו "מגניב" לדוגמא
ויש כאלו שנעלמו כלעומת שבאו
תוכל לציין מספר דוגמאות למילים "אופנתיות" שכאלו?

שפת הצ'אט ושפת האינטרנט בכלל משפיעה מאוד על השפה, אבל הדברים מתרחשים במהירות וכל ניסיון לומר מה יהיה בעוד עשר שנים הוא נבואת שוטים. ההשפעה תהיה פחות על הלקסיקון ויותר על התחביר, הסגנון ואופן ההתבטאות בכתב ובעל פה.
הסלנג אכן מתיישן אך רוב מילות הסלנג החשובות אינן נעלמות אלא עולות למדף ולעיתים צצות במפתיע. כך למשל חידש זיו ב"הישרדות" את השימוש ב"אבדאן" הערבי שהיה פעם מאוד נפוץ ודי נעלם. פעם אמרו "קאנון" לאדם מוצלח ורציני, והיום אומרים "תותח", שאינו אלא תרגום של קאנון.

שלום רב,

מהיכן נובע שיוך 'סרטן' למחלה?

Greek physician Galen, among others, noted similarity of crabs to some tumors with swollen veins.
http://www.etymonline.com/index.php?term=Cancer

יהיה משהו, כי יש משהו

על שאלה זו עניתי בהרחבה במדור, והנה הלינק:
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/794/939.html

שלום רוביק.

רציתי לשמוע את דעתך בנושא האתר "דורבנות" http://www.dorbanot.com/

האם הם מחיי השפה העברית בני זמנינו, או שהם חבורת סטלנים שממציאה מילים וביטויים שלא יראו
את אור השמש?

דעתי בנושא אגב, חלוקה. ישנן מילים שאיש מלבד ממציאן לא יבין למה הכוונה, וגם אם יסבירו לו הוא
לא יזכור את זה יותר מדקה כמו נניח "סרפיפון" וישנן מילים שניתן לומר אותם לכל אחד ברחוב בביטחון
מלא והוא יבין מיד על מה מדובר, כמו "העץ הנדיף". לדעתי מילים מהצורה הראשונה לא יכנסו ללשון המדוברת אף פעם, אלא אם יהיה בהם צורך ממשי. מילים מהצורה השניה לעומת זאת, כן.

כאחד שהוציא לאחרונה ספר בנושא ביטויים בעברית (זאת למדתי מטורו של מאיר שלו בסופ"ש) ומן
הסתם עמד על המקבילה העכשווית ל"אליה וקוץ בה" (קוץ בתחת) האם נראה לך שביטוי כגון
"עליה ופוץ בה" (=רכב איטי, המעכב את התנועה בעליה) יתפוס?

..

אני מעריך מאוד את העבודה הנעשית בדורבנות, ובצורה שונה גם ב"המילה האחרונה" של ג'קי לוי ואברי גלעד. עם זאת מטרת העבודה הזו אינה להחדיר מילים לשפה אלא לפתח משחק לשוני מתוחכם ולהמשיך ליצור בשפה, בדיוק כפי שילד יוצר מילים חדשות באופן טבעי עד שהוא מגלה שאחרים אינם משתמשים בהן. אם במוצר לוואי יחדרו גם כמה ביטויים לשפה זה יהיה חביב מאוד, נדמה לי שעד היום זה לא קרה.

אני מעריך שבסופו של דבר יחדרו ביטויים שהומצאו שם. יש שם מילים מדהימות שעונות על צרכים מידיים.

תודה רבה לך על התגובה. נשמח לראותך כאן בכל עת

..

תודה.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

טוב נו, עוד אחת

אחד הדברים שאותי אישית מצחיקים הוא כאשר אנשים מנסים בכח להחדיר מילים/ביטויים לסלנג
לדוגמא כל הקטע עם "נפלה עליי עז" שמשרד הפרסום של חברת "ילו" מנסה להחדיר לעם, רק שזה לא מצליח לו..
האם ידועים לך על מקרים דומים?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

דווקא הקטע עם העז הוא נסיון לרכוב על משהו עתיק "להוציא את העז" מהספור ההוא, או משהו בסגנון (רוביק בוודאי יודע מה הביטוי המקורי). הבעיה היא שזה כל כך עתיק - שהרוב לא יודע על מה מדובר בכלל - ולכן זה יוצא מטופש משהו.

..

בדרך כלל פרסומאים ישתמשו בביטויים שהם מניחים שרוב הציבור מכיר. "להוציא את העז" נחשב ביטוי נפוץ. הוא נולד מסיפור יהודי על אשה הבאה לרב וטוענת שאין לה מקום בבית. הוא מצווה עליה להכניס עז לבית. אחרי שבוע באה האשה ומתלוננת שוב, והרבי מצווה עליה להוציא את העז. האשה חוזרת ואומרת לרבי, חוללת נס, פתאום יש מקום בבית. מכאן "להכניס עז" פירושו להכניס משהו שאיש אינו צריך. לפי התגובה ייתכן שפחות אנשים מכירים את סיפור העז ממה שחשב הפרסומאי, וחבל.

שאלה נוספת

באשר לקרבה בין "הִתְגַּנְדֵּר" ו־Gender;
בבירור הגיזרוני באשר למוצאה של המלה,
אבן שושן מציין:

ציטוט:

גנדר [מארמית תענית כג: אִיגַּנְדַּר התפאר...]

ויצחק אבינרי מאשר:

ציטוט:

גנדור, מגונדר. "מגונדר יותר מדי", "איזה גנדור!" התגנדר - בהשפעת הארמית - מצוי בעברית החדשה, בדיבור ובספרות כאחת. (י' הלשון, 181)

האם ישנו קשר גיזרוני בין "הִתְגַּנְדֵּר" ו־Gender? הייתכן שמדובר בסה"כ, בצירוף מקרים של ארבע אותיות זהות (ג'.נ.ד.ר - Gndr), כפי שמחדד יחזקאל קוטשר?

שלמי תודה

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

הצירוף מקרי לחלוטין, המקורות שונים וחלוקת המילה שונה. במקרה זה גם אין קשר משמעות סביר.

ועוד שאלה (כי יש פה גולש אחד נמושה אשר מתבייש לשאול בעצמו )


מהו מקור המילה "מלאנתלפים"?
(מלאן אלפים? מלא אלפים? מאיפה השתרבבה לה ה-ת'?)
ה"מספר" נחקר רבות (באופן הומוריסטי) ברחבי הפורום


תודה

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

מלאן היא מילה בערבית ופירושה מלא.
הת' היא שריד מצירופים כמו "חמשת אלפים", "עשרת אלפים" שבשפת הדיבור מתחברים ל"חמשתלפים". אז יש עשרתלפים, ויש מלאנתלפים.

נהניתי מאוד מן השאלות, אקפוץ לביקור השבוע להשלמות, אם יידרשו.
רוביק רוזנטל

תודה רבה, רוביק, על ששיתפת אותנו בדעותיך ועל שחשפת בפנינו מקשת ידיעותיך שלא יסולאו בַּפז.
דבר כזה לא היה קורה לולא ידי־הזהב, אותן ידיים שתרמו יותר מכול לאהבת הלשון שנתת (ושנטעת) בקרב הציבור.

שלמי תודה לעשרות השואלים הסקרנים.

אל תשכח שאנו מזמינים אותך לשבת פה ישיבת קבע.

אין ספק שאתה נכס לאומי, ותעיד על כך עדת המעריצים

אור

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אני וכל חברי הפורום מודים לך מקרב לב על שהתארחת אצלנו, ועל תשובותיך המאלפות.

כמו ששותפי לניהול ציין לעייל, אתה כמובן מוזמן תמיד לקפוץ ולבקר בפורום בזמנך הפנוי


ושוב תודה על הכל,
ברוך

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אשכול מהנה מאד ומפרה מאד.
שמחתי לקרוא אותו.

תודה רבה.

שאלתי נוגעת לסימן השייכות האינטרנטי "@"

באנגלית הוא נקרא at sign ומבטאים אותו כך גם במשפט
user@home= user at home

משום מה בעברית הוא קיבל שם מסובך להגיה "כרוכית" שנועד לתרגם את המילה "שטרודל" ששימשה לתיאור הסימן.

שאלתי היא, האם ניתן בעברית פשוט לקרוא לו "ב"
לדוגמה, כאשר בעתיד יהיו כתובות דוא"ל בעברית ניתן יהיה לבטא את הכתובת:
"משתמש@שרת" כ"משתמש-ב-שרת"
במקום "משתמש-כרוכית-שרת"

בנוסף, מה דעתך בנוגע ליצירת סימן עברי לתו הזה שיכלול את האות ב' בכתב יד המוקפת בעיגול (בדומה לאות a שבסימן הקיים) ?

תודה מראש.

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

בהמשך להודעה זו.
ניסיתי לקבץ כמה שאלות מהקרובים ואחת מהשאלות שעלו היתה מעניינת במיוחד.

מהן ג'ולות, גולות, גולים - מנין באו ומהו הצורה התקנית מכולן?

תודה

האירוח הסתיים, ולכן הוספת שאלות באשכול מיותרת.
האשכול נשאר פתוח לדיונים ולתוספות מהגולשים.

תודה

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן