|
במקרה של נפילת טייס ישראלי בשבי האיראני
ככל הידוע, המלחמה נגד איראן נמצאת עדיין בירכתי האופק. אבל אם יוחלט לתקוף, עלולים טייסים ישראלים ליפול בשבי ואז תפתח טהראן בבזאר מיקוח רב-שלבי. מה יכולה ללמוד טהראן
מהתנהלות בפרשת שליט?
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P271109/m.0.2711.60.1.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
אימון משותף של צה'ל וכוחות נאט'ו בים האדום, ב-2005. תמורת החזרת הטייסים השבויים, תתבע איראן מישראל ויתורים מרחיקי לכת בנושאים שונים לחלוטין
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תצלום ארכיון: אי-פי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
עוד בנושא
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
"מודאגים מהגרעין האיראני, לא מכינים כוחות שלום לאזור" / ראיון עם סגן מזכ"ל נאט"ו, קלאודיו ביסוניירו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מדינת ישראל חמושה בנשק גרעיני. כך, בפשטות, בלי מצמוצים וחנחונים, קובע גנרל אמריקאי בכיר, שהיה במחצית הראשונה של העשור הנוכחי יו"ר המטות המשולבים. בזיכרונות שפירסם לאחרונה, "עיניים באופק", מתאר ריצ'רד מאיירס, קצין חיל האוויר, את השנים הסוערות שלפני פיגועי 11 בספטמבר 2001 ואחריהן. כאילו הכריח את עצמו להגדיר את ישראל בשתי מלים, הוא בחר לכתוב "החמושה בגרעין".
במערכת האמריקאית, בניגוד לרמטכ"ל צה"ל, יו"ר המטות אינו מצביא. הוא יועץ לנשיא ולשר ההגנה, מתאם בין ראשי המטות של שלוש זרועות הצבא וחיל הנחתים ומפקד רק על המטה המשולב, על אוניברסיטת ההגנה הלאומית (אן-די-יו) ועל הרבעון שהיא מפרסמת.
בגיליון האחרון של כתב עת זה, שיראה אור בתחילת 2010, מסביר מרצה לאסטרטגיה באקדמיה של חיל האוויר האמריקאי, ברנט טאלבוט, מדוע מסוגלת ישראל לתקוף את המערך הגרעיני באיראן, אף על פי שמבצע כזה אינו נראה במבט ראשון סביר או מעשי. הצבא האמריקאי, מדגיש טאלבוט, אינו מיועד להגן על המולדת, אלא רק להעניש בביתם-הם את האויבים שיעזו לתקוף אותה (פרל הארבור, 11 בספטמבר). לא כך מצבה של ישראל לנוכח איום קיומי דוגמת הגרעין העיראקי, הסורי והאיראני.
טאלבוט מדווח שב-14 ביוני ביקר בלשכתו של ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, וריאיין אותו. "הוא אישר שהמאמץ הגרעיני האיראני עומד בראש דאגותיה הביטחוניות של ישראל, יותר מחיזבאללה ומחמאס, ששתיהן טופלו לאחרונה ושתיהן יורתעו מהתקפות נוספות בעתיד הקרוב, לדעת ישראל. ידלין מאמין שישראל מסוגלת לטפל בהן, גם אם איראן תגביר את משלוחי הנשק ותעודד אותן לפגוע בישראל. אף שלא איזכר תוכניות כלשהן לתקוף את איראן, ראוי להביא בחשבון שהאיום הקיומי האיראני הוא האחרון שנותר לישראל, שמחמוד אחמדינג'אד שנבחר מחדש לנשיאות קרא למנהיגים מוסלמים למחות את ישראל מהמפה ושישראל תיכננה והתאמנה למשימות בסדר גודל ובאורך טווח ההולמים תקיפה מוצלחת של אתרים גרעיניים באיראן. אם כך, על ארצות הברית ובעלות בריתה להיערך מיד למה שעלול להתרחש לאחר התקיפה".
התרשמותו של האורח מהשיחה עם ידלין היא דוגמה טובה למטוטלת של המערכת הישראלית, המתנדנדת בין הסברה להסתרה. כדי לאיים ולהשפיע צריך לנופף ביכולת, אבל אם היריב אינו מתרשם, הפגנת היכולת עלולה לפגום בהפתעה ובתכליתיות של המבצע. זה היפוך של אזעקת השווא "זאב, זאב": כאן הזאב עצמו נוהם שהוא עומד לבוא ולבסוף באמת בא - אבל מאמינים לו וערוכים לקדם את פניו. לפעמים מתברר שזה כבש בעור זאב.
בלי מזימות
החלטה על המלחמה נגד איראן נמצאת עדיין בירכתי האופק. בסוף 2009 עוד מוקדם להחליט ולא נוצרו הנסיבות. בניגוד לדימוי העממי, במצב הנוכחי של סוגיית הגרעין האיראני, גם בשיחות הסגורות ביותר עם הידידים הקרובים ביותר בממשל האוהד ביותר, אין מזימות ותכנונים משותפים.
אבל במובן אחר, מלחמת ישראל-איראן כבר מתנהלת, ולא רק בהקשר המוכר של פעילות באמצעות באי כוחה של איראן בלבנון ובעזה. לאחר הפתעת יום הכיפורים חידד המודיעין האמריקאי את ההבחנה בין "מלחמה" ל"התקפה". מעריכי הסי-איי-אי קיבלו על עצמם את האחריות להתרעת מלחמה, אבל לא להתרעת התקפה. התרעת מלחמה היא "העברה של הערכת מודיעין למקבלי ההחלטות הלאומיים, שלפיה מדינה או ברית מתכוונת למלחמה, או נמצאת בנתיב המגביר מאוד את סיכוני המלחמה ונוקטת צעדים להתכונן למלחמה". התרעת התקפה, מתוך מצב של התרעת מלחמה, אמורה לכלול "העברה של הערכת מודיעין למקבלי ההחלטות הלאומיים, שלפיה היריב לא רק מכין את צבאו למלחמה, אלא גם מתכוון לצאת להתקפה בעתיד הקרוב".
להתרעה מהסוג השני סירבו להתחייב בסי-איי-אי. ראש המעריכים באמצע שנות ה-80 היה רוברט גייטס, עכשיו שר ההגנה. מי כמוהו וכמו שר הביטחון אהוד ברק, ראש אמ"ן לשעבר, מבינים את זיקת הגומלין החמקמקה שבין הערכה לבין החלטה. הצרה היא שגם בטהראן מבינים זאת ועלולים לרצות להקדים את ישראל. מבחינת ישראל, ההתגרענות האיראנית ההדרגתית היא התרעה למלחמה, אך עדיין לא התרעה להתקפה; מבחינת איראן, הכוונה הישראלית המוצהרת - ולעתים גם מה שמתפרש בגלוי - לסכל את ההתגרענות היא-היא התרעת המלחמה. זה תמריץ לאיראנים למהר ולהנחית על ישראל מהלומה מקדימה, מסיחה ומשבשת, באמצעות חמאס או חיזבאללה.
דומה שלכך כיוון האלוף ידלין, באותה אמירה שמצטט טאלבוט בעניין הרתעת הארגונים בעקבות מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה". עניין זה היה גם אחד ממוקדי השיחות שניהלה השבוע משלחת של ברית נאט"ו במשרד החוץ, במערכת הביטחון ועם יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, צחי הנגבי, וחברים בוועדה. בראש המשלחת עמד סגן מזכ"ל נאט"ו, קלאודיו ביסוניירו.
העילה המרכזית לביקור המשלחת בראשות ביסוניירו היתה חתימה על מהדורת 2010 של תוכנית שיתוף הפעולה בין ישראל לנאט"ו, כולל שיגור סטי"ל של חיל הים לפעולה במסגרת מבצע "אקטיב אנדוור" של הברית בים התיכון. אבל בדיוניה בישראל בלטו שאלות איראן, הטרור ומדיניות הפעלת הכוח של ישראל.
אנשי נאט"ו רצו לדעת כיצד מרתיעים את הטרור ותהו אם יש בישראל הרהור נוסף, שמא הפריזה בכוח האש שהורידה על ביירות, דרום לבנון ועזה. לא, השיבו להם בני שיחם, השקט והשלווה נשמרים בזכות הרתעת סוריה, חיזבאללה וחמאס. זו מושגת רק מפני שכל אלה חוששים פן "יוציאו את החיה הישראלית מהכלוב", אם יתחדש ירי הרקטות על העורף הישראלי. בלבנון יינתן הכשר לירי, רק אם תכליתו תהיה הפלת מטוסים ישראליים החגים בשמי המדינה.
התמרון הערבי נגד תפישת הגמול האווירי האדיר מגולם כעת בדו"ח ועדת גולדסטון. הישראלים ניסו לשכנע את נציגי נאט"ו שעיקור היכולת לפעול נגד מקורות אש הנמצאים בסביבה מאוכלסת יגדיל את שאננותם של ארגוני הטרור, יפגע בהרתעה ויביא לכך שהמערכות הבאות יהיו גדולות, קטלניות והרסניות יותר.
נוסחאות מחושבות היטב
ברית נאט"ו מתנהלת בכבדות. כושר התמרון של המזכ"ל החדש, ראש ממשלת דנמרק לשעבר אנדרס פוג רסמוסן, מוגבל. מוגבל עוד יותר מצבו של סגנו האיטלקי ביסוניירו. גם הבחירה באישים אפורים מבלגיה ומבריטניה לעמוד בראש האיחוד האירופי ולנהל את מדיניות החוץ שלו משקפת מגמה של השארת העוצמה המעשית בידי המדינות החברות בארגונים בינלאומיים.
מזכ"ל או מנכ"ל עצמאיים או חזקים מדי - באו"ם, בנאט"ו, באיחוד האירופי, בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בליגה הערבית - מאיימים על שולחיהם. הם יכולים להועיל מעט ולהזיק הרבה. מלחמת ששת הימים לא היתה פורצת לולא מזכ"ל האו"ם או תאנט, שנחפז להתיר לנשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר לסלק את כוח האו"ם מעמדותיו בגבול ישראל, בלי לגלגל את הכדור למועצת הביטחון. ישראל מעדיפה מגעים דו-צדדיים עם מקצת המדינות החברות בארגונים אלה, ובעיקר עם גופי ממשל, מודיעין וצבא שותפי-סוד.
כשביסוניירו מביע "דאגה עמוקה" מהתגרענות איראן, במטה הברית בבריסל רואים בכך איתות משמעותי מבעבר. כשהוא נשאל על תרומה אפשרית של כוח שלום לגבול ישראל-סוריה, תשובתו השלילית מהירה ונחרצת. המועצה הצפון-אטלנטית עדיין לא דנה בכך. מותר לנחש שבבוא היום, לקראת הסדר ואם יבקשו מוואשינגטון ולאחר פינוי כוחות נאט"ו מאפגניסטאן, יהיה מענה חיובי יותר.
בדיונים הסגורים ישראל משרגת שרירים ומשדרת שלא כדאי לחמאס, לחיזבאללה, לסוריה ולאיראן לבחון את רצינותה. התנהגותה בפרשת גלעד שליט סותרת יומרה זו. היא יכולה לצעוק אלף פעם ביום שעסקת שחרור הרוצחים הפלסטינים היא אחרונה בהחלט. אבל אם צודקים טאלבוט ומשקיפים זרים אחרים, המשערים שבנטל העיקרי במבצע ישראלי נגד איראן יישא מערך מטוסי הקרב של חיל האוויר, יש הכרח להיערך לאפשרות שמטוסים ייפגעו מאש אויב או שתתרחש בהם תקלה (כפי שקרה לפאנטום של רון ארד) ושלא כל הטייסים הנוטשים יחולצו.
אם ייפלו אנשי צוות אוויר בשבי האיראנים, אלה עלולים להעמיד אותם לדין, לגזור עליהם עונש מוות ולפתוח בזאר למיקוח רב-שלבי. תמורת ביטול ההוצאה להורג והפחתת העונש למאסר עולם, שחרור כל הרוצחים האחרים שבידי ישראל; אחר כך, תמורת החזרת הטייסים והנווטים ולוחמים שבויים אחרים, ויתורים מרחיקי לכת בנושאים שונים לחלוטין. למשל, בירושלים; למשל, בתחום שגנרל מאיירס מכנה "ישראל החמושה בגרעין". האומנם הציבור הישראלי, שהפציר בממשלתו לחתום על עסקת שליט, יעז פתאום לסרב? האם בנימין נתניהו, קשה הדיבור ורך התפקוד, לא יתקפל שוב, כדרכו?
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1131166.html
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
|
ראשי
צ'אט
28-11-2009, 09:16
מצב כלאיים
