12-09-2013, 10:48
|
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
|
|
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
|
|
ביקורת על הספר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי גיל חזקיה שמתחילה ב "בשם שמיים - טייסת "האחת" במלחמת יום הכיפורים"
סיימתי אתמול את קריאת הספר ולצערי הוא מאכזב. אין כאן מקבילה לעבודות המונומנטליות של דני שלום או למחקרים של שלמה אלוני על ההיסטוריה של ח"א. במהלך הקריאה נאלצתי לשים לידי את ספריהם של אלוני וקליין (אשר אינם מוזכרים ברשימת המקורות) על מערך הקורנס כדי להשלים את הפערים הרבים שבספר.
המחבר התבסס בעיקר על ראיונות עם ותיקי הטייסת, כולל עם ותיקים שאינם נחשבים לדברנים גדולים על תקופה זו (חולדאי, חלוץ, זמר). קו הסיפור מתבסס אם כן במידה רבה על הכרונולוגיה של העדויות ולא על יומן המלחמה של הטייסת.
אחד ההישגים הבודדים של הספר הוא הבאת סיפורו של מפקד הטייסת זמר על בסיס ראיון איתו, אולם בדיוק כאן עולה אחת ההחמצות הגדולות של הספר: למרות כמות הראיונות, כמעט שאין בספר ציטוטים מפי אומרם. לעומת זאת, ישנם ציטוטים רבים וארכניים של דיונים בממשלה, במטכ"ל ושל נאומי מדינאים. במקומות רבים העוסקים באנשי הטייסת ישנם ניסוחים בוטים, שאם היו מופיעים כציטוט, ולא כדברי המחבר, היו פחות צורמים. במקרים רבים התיאורים המבצעיים מקוטעים וקשה לעקוב אחרי קו האירועים.
בעיה נוספת נמצאת במבנה הספר. הוא בנוי כיומן אירועים השוזר את סיפור הטייסת בסיפור הכללי של המלחמה ובסיפורו של ח"א במלחמה. לעיתים השיטה עולה יפה - כמו במקרה תיאור העימות על שאלת השימוש בסקייהוקים במבצע "מפצח 22" ב-18 באוקטובר. לרוב, העסק לא עובד וסיפורה של הטייסת נבלע בהרבה "רעש לבן". הדוגמה הצורמת ביותר הוא סיפור המלחמה של גיורא אפשטיין - סיפור מעניין (ומוכר היטב), אבל שאינו קשור לסיפורה של טייסת 201. במקומות בהם כן נדרשת התבוננות רחבה יותר, למשל בסיפור התקיפות הגדולות על בסיסי האוויר המצריים ב-14/15 באוקטובר, ההקשר הרחב כמעט ואינו מוזכר.
חבל במיוחד שתיאורי המעטפת באים על חשבון הסיפור המרכזי, כי ישנם פערים גדולים בסיפורה של הטייסת: חוסר התייחסות לקליטת ה"קרפדות" בטייסת במהלך המלחמה, חורים בתיאור הפלות ואובדן מטוסים והתייחסות בפסקה בודדה לבעיות המורל בטייסת במהלך המלחמה (מלבד העיסוק המפורט בבעיות המנהיגות) .ועוד
|