שיר זה הוא שיר מאוד מיוחד בשבילי, אם הבחנתם כבר מעל שנה+ שלא כתבתי אף בית משיר כול שהוא,
וכבר חשבתי שאני מאבד את היכולת, אבל הודות למוזה ולקצת מוזיקה יצא לי משהו כמו שיר .

אני יודע שבלגנתי את כללי השירה, עשית חרוז חופשי - חופשי, עשיתי פסיחות , תורים לא מסודרים, כמה שניסיתי לסדר לא יכולתי כי אז הרסתי את העלילה.

השיר הוא יותר בכיוון סיפור, לפחות היה לי טוויסט. אני את האמת מרוצה מהתוצאה (קצת צולעת) אבל יש לי עדיין את הטאצ' בשירים .

קיצור בלי הרבה מגילות הינה שיר של 11 ביתים תיהנו:

התפני מבטך אלי?

מבט מעיניך שלחת לעברי,

בין עלים התפורר, ומעט ממנו החליק,

ואז הלכת לעצים ,

בין העלים הזהובים והאדומים נבלעת.



ואת פוסעת לך יהירה לא מפחדת ליפול,

שיערך המתרוצץ באוויר נקלע תוך ענפים ועצים,

ואת מחזירה אלי מבט גנוב

בתום הדרך הסלולה.



מחייכת, עינך דומעת,

דמעה נוצצת, ושיער פזור.

יד מנפנפת לשלום,

וגב שאלי פנה.



ואני עומד שם תוהה,

מסתכל בך עטורה בלבן ובעלים,

והשמים עלי מאפלים.



ואז מעדת ומהדרך הסלולה יצאת,

אל עבר שער לא קיים פסעת.



ואת היית כה מבולבלת,

חשוך היה שם ובקושי רב האירה שמלתך,

והלכת סחור ולא ידעת לאן דרכך.



ידיך שרועות למרום,

משוטטות בתוך העלטה,



ירוק על גבי לבן,

שיערך הזהוב לא נסבך עוד.



ואז עמדת באמצע,

אבודה.

והסתכלת למעלה אבל לא ראית חוץ מהחשיכה.



דמעות שלך ושל השמים התחילו לנזול,

וכבר הבד מלוכלך ואי אפשר להתנקות,

ועלי הזהב שהיו לך לתפארת התפוררו.



ואז חיש הוא בא,

ממהר ללא הרף,

על גבי סוס לבן, לקח את ידך,

ולדרך יצא.



ואז הסתכלת לאחור וראית אותי,

הירוק והחושך שממנו רוצים להינצל.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

אני רוצה ביקורת בונה ! בכול הנוגע לשיר או מצד טכני או מצד עלילה או כול מה שיהיה !

מקווה שאהבתם ונהניתם,

שיהיה לכולם אממ עכשיו כמעט לפני בוקר אז....

יום נעים,

אמיל .