בשנים 48-51 ערך כידוע בן גוריון מסע לטיהור פיקוד צה"ל מאנשי הפלמ"ח ותומכיו.
הרמ"א גלילי פוטר, מטה הפלמ"ח פורק, ואחר פורקו חטיבותיו.
מפקדי הפלמ"ח הבכירים הודחו או הושמו בתפקידים מבזים.
כך הודח יגאל אלון מתפקיד מפקד חזית הדרום בעודו בביקור בצרפת.
ליצחק שדה לא נמצא מקום במטכ"ל, ואילו המח"טים נחום שריג, יוספ'לה טבנקין, שמעון אבידן, ומולה כהן נאלצו לפרוש.

שאלתי היא - מה אפשר ליצחק רבין, שהיה מזוהה גם הוא עם השמאל, להשאר בצבא ולהפוך תוך 4 שנים לאלוף.

בתשובתכם אנא המנעו מתיאוריות קונספירציה, פוליטיקה עכשוית וציטוטים מפורום רוטר.

אז מה

הערכה שלי, אולי בי ג'י הבין שיש לו קצין מוכשר בידיים? חוץ מזה רבין לא היה כ''כ שמאלני לדעתי.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אני חושב שאבידן, שריג, ואלון נחשבו מצביאים לא פחות טובים.
רבין היה מזוהה עם מפ"ם בתקופה ההיא (לא יודע עם קצינים בקבע יכלו אז להיות חברי מפלגה).
הנה תמונה של רבין צועד בכנס הפירוק של הפלמ"ח ב49.
כנס שבן גוריון אסר על חיילים בסדיר להשתתף בו:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.palmach.org.il/View_files/Projects/Palmach/Object_Pic/157279/A_P_157279_0.jpg]

אז מה

לא קיבוצניק, לא כ"כ קשור פוליטית, ולא נושא תדמית של שורשים גלותיים כמו אבידן , שדה ועוד כמה.

המפקדים הבכירים ביותר אלון ושדה היו חייבים ללכת. יוספ'לה היה הבן של טבנקין.
לאבידן וסרגיי היה יותר מדי מוניטין ובן גוריון החשיב אותם כריזמטיים ומסוכנים.
כמו שקוני ציין רבין לא היה קיבוצניק, היה לגיטימי מבחינתו להוריד קצת את הראש ולחכות בתפקידים פחות פיקודיים. הקיבוץ לא דרש שיפרוש.
תוך כמה שנים מעמד מפ"ם ירד, התרחש הפילוג מאחדות העבודה, והתחיל להתברר כמה ב"ג צדק כשלא חבר לגוש המזרחי. כך שב"ג כבר לא חשש כל כך מפוטש סובייטי ונפתחה הדרך לקידום אנשי הפלמ"ח.

נושא הצבריות מול גלותיות לא שיחק יותר מדי לדעתי. אלון ויוספ'לה היו לא פחות צברים מרבין.

אז מה

שאלה מרתקת - אני חייב לציין שלא עלתה על דעתי עד היום.
ייתכן והסיבה היא שרבין היה זוטר יחסית במערכת ההיררכית הבלתי פורמלית של הפלמ"ח. בכל אופן, אי לא מאמין שהסיבה היא היותו מצביא דגול וחסר תחליף - אלון, שדה ואבידן היו מוכשרים לא פחות מרבין ואולי אף יותר.
מה שבטוח - למי שירים את הכפפה יש אחלה נושא לתזה!

עריכה: אולי ב"ג זכר לרבין את חסד ימי אלטלנה?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אם כבר, בן גוריון היה צריך להכיר תודה לדן אבן, יגאל ידין ויגאל אלון. והוא לא ממש הכיר להם תודה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shlomz עריכה: אולי ב"ג זכר לרבין את חסד ימי אלטלנה?

מסכים!!!

באלטלנה רבין הוכיח כי הוא נכון להישמע להוראות הפיקוד העליון בכל מחיר.

פירוק הפלמ"ח נבע בדיוק מהסיבה הזו - החשש של בן גוריון מפני חתרנות פנימית.

מפקד "התותח הקדוש" עמד במשימה שהוטלה עליו על ידי בן גוריון. אין פלא שקודם במהירות ולא הודח.

אבל אני מוכרח לציין שהשאלה מאוד מעניינת אותי ויפה שעלית עליה...!

...וגם להם לא היתה "עדנה" בצה"ל החדש...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

סביר להניח שהדבר נבע קודם כל מכך שרבין לא היה מפקד בכיר במיוחד. אומנם הוא היה לזמן קצר מפקד חטיבה, אבל רוב הזמן היה בתפקיד קצין מבצעים או מקביל לו. אין זה באמת עומד בשורה אחת עם מי שפיקדו על חטיבות לאורך זמן כגון שמעון אבידן או מולה כהן. בוודאי שמעמדו לא ניתן להשוואה לזה של יגאל אלון או יצחק שדה. המפקדים הבכירים הנ"ל היו מזוהים מאוד פוליטית עם מפ"ם האופוזיציונית, חשודים מבחינת נאמנותם (מבחינת בן גוריון-ולמען האמת בצדק) וייצגו מסורת צבאית מיליציונית/פרטיזנית שבן גוריון בז לה. הם היו מבחינתו "דור המדבר" שהיה בו הכרח במלחמת העצמאות אך לאחריה היה צריך לסלקם לטובת הקמת צבא מסודר וממלכתי. רבין היה אומנם מזוהה פוליטית עד תום מלחמת השיחרור אך הייתה לו תקנה מבחינת בן גוריוןן והוא אישר לו ולמפקדים אחרים מהפלמ"ח להמשיך לשרת בצבא בתפקידים משניים יחסית (רבין ואחרים מהפלמ"ח הושמו תחילה במין "הסגר" כמובילי קורס המג"דים של צה"ל).
מבחינה זו גורלו של רבין היה דומה לגורלם של מפקדים אחרים מהפלמ"ח כמו דוד אלעזר שהיו מפקדי גדודים במלחמת העצמאות.
לסיכום, דומה כי באופן כללי בן גוריון נפטר מקצינים שהיו ממקימי ומובילי הפלמ"ח ושהגיעו במלחמת השיחרור לעמדת מח"ט ומעלה. אני משער ששיחקה לטובת רבין העובדה שהוא נחשב מבחינות אלו לקצין בדרג בינוני/בינוני בכיר ולא לאחד מאותם בכירים ביותר.

רבין "נענש" על היותו פלמחניק בכך שלא קוימה הבטחה שניתנה לו להיות מח"ט הטנקים אחרי יצחק שדה. אחרי ניצנה פורקה חטיבה 8, והוקמה מחדש כחטיבת טנקים. הבטחה שניתנה לרבין לא כובדה והוא זעם וכתב מכתב מאד חריף לרמטכ"ל. חליפת המכתבים פורסמה בעבר באחד מעיתוני "במחנה" ותכתובת פנימית שפורסמה שם מאשרת שהוא נדפק בגלל היותו פלמחניק.
אבל בזה לא היה שונה מכל הפלמחניקים ששרדו את המלחמה.
הם, שהיו הכי נאמנים לשלטון והמשיכו להטיל את חייהם על כף המאזניים כמו שדרש מהם יצחק שדה, עשו זאת גם כשהיה ברור להם שבן גוריון מקדם קצינים לא ראויים (ראו פרשת האלוף בן חור9 וגם כשהיה ברור שבן גוריון פועל לחסל את רוח הפלמ"ח ברוח הטיהורים הסטלינסטיים.
אם אינני טועה, היו לרבין הרהורי פרישה אבל אלון ואחרים לחצו עליו להשאר בצבא ולשמור על הגחלת.
הטיהור שעשה בן גוריון בצה"ל היה כמיטב המסורת הסטליניסטית של שנות השלושים ובכלל לא ענין אותו שהוא מייצר צבא נכה ומסכן שלא יכול להגן על המדינה.
בן גוריון לא בחל בשום אמצעי (למעט הוצאות להורג) כדי לדכא כל יריב למפלגה שהוא המציא. הוא שבר שביתות באמצעות פלוגות בירניונים ומשטרה, הוא ניצל החלטות כדי לזרוק מפקדים, הוא התעלל כלכלית בכל מי שלא היה איתו ועוד.
למה העונש של רבין לא היה קשה כמו של בכירים ממנו? לדעתי, בגלל היותו לא בכיר ולא מאיים. אז הקפיאו אותו עד שנגמר מסע הטיהור של הצבא מהשרץ הנורא ששמו "צבא העם" ויצרו צבא שנכשל בפעולות צבאיות התקפיות פשוטות כמו תל אל מוטילה ועוד.
ו - כן - אני חושב שבן גוריון היה רשע שהנזק שלו הולך ומתברר ככל שעובר הזמן

קצת נסחפת קצת, לא כן?..
"הטיהור שעשה בן גוריון בצה"ל היה כמיטב המסורת הסטליניסטית של שנות השלושים"?....
ואני דוקא יותר קרוב מבחינת השקפה לאנשי הפלמ"ח.
לא ניתן לקיים צבא עם סיעות וצבאות פנימיים במיוחד בעיצומו של תהליך של Nation Building.
ולא שבן גוריון היה חף מטעויות קשות.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

היא האם בן-גוריון פעל מתוך פאראנויה ומגלומניה נוסח סטאלין בטיהור אנשי הפלמ"ח (ואנשי מפ"ם אחרים כגון ישראל גלילי, משה כרמל ואליהו בן-חור) או שמא היה יסוד לחשש שלו מפוטש בהשראה סובייטית.
אחרי הכול, כבר ב-55 נכנסה מפ"ם לממשלה ואנשי הפלמ"ח (בעיקר אלו שהיו מג"דים ומ"פים ב-48') החלו לבלוט בשורות המטכ"ל.
שמועות עקשות, אגב, עדיין סובבות על סליקים סודיים שלא נפתחו בקיבוצי השמו"ץ והקיבוץ המאוחד.

אז מה

לא צריך להסחף לפראזות.
בן גוריון פעל כך מול כל הקצוות מימין ומשמאל.
לגבי חששות מברה"מ, על יסוד הניסיון משנים עברו ובמדינות אחרות היה בסיס לחשש הזה. ברה"מ של סטאלין פעלה לחדור למקומות שראתה בהם אינטרס ולהשליט שם משטרים שילכו בקו שלה.
מה שבן גוריון כנראה לא ידע שבאותה עת, ברה"מ חדלה לראות בישראל יעד כזה ובמידה רבה ויתרה על כך.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

בן גוריון לא היה רשע ולא היה מלאך. הוא היה אדם. עם כל המעלות והחסרונות של אדם שבונה עם ומדינה.

סיימתי לא מזמן ספר קשה מאוד לקריאה (אותיות צפופות מאוד וקטנות) אבל מאלף ומצוין של נתיבה בן יהודה שהייתה חבלנית ולוחמת בפלמ"ח.
כל העניין הזה של "למה פירקו את הפלמ"ח" שאני שומע כבר עשרות שנים, הופך שם בין הדפים למשהו עוצמתי שרק אחרי שקוראים עדות של מישהו שהיה שם, מבינים את העומק שלו. של אנשים שיצאו למלחמה אך ורק מתוך אידיאלים, וכשהמעטים שחוזרים חוזים בהקמת המדינה, הם מקבלים לפרצוף את "המתנה" על הקורבן והמאמצים שלהם.
ספר שמשאיר המון מחשבות.

דברים נכונים ואמיתיים, במיוחד הרישא של הדברים.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

תודה ז'וקוב.

התרשמתי מאוד מהתמונה שלך על הסוס במצעד סיום המלחמה.

הא, ההוא עם השפם פחד לעלות עליו....

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

זה אכן ספר מטלטל.
בן יהודה, בצעד יוצא דופן, פתחה אותו לקריאה חינם באינטרנט.
ממליץ לכולם לקרוא כאן (או, מוטב, לחפש בחנויות ובספריות).
הספר גם כתוב היטב וגם נכתב, לתחושתי, בכנות יוצאת דופן.
עובדה שאפשרה לאורי מילשטיין וחבר מרעיו ללקט ממנו את הדובדבנים המרים כדי לתאר את הפלמ"ח כחבורה אימפוטנטית של רוצחים ובוזזים.

אז מה

מי שמתיחס ככה לאלה שהשליכו את נפשם מנגד כדי להציל תפיסות מעוותות
מי שיכול לזרוק מהצבא אלוף, ששרת את המדינה שבדרך מיום עליתו לארץ בשנת 1921, על ידי ידיעה בעיתון בלי פנסיה או מקור אחר להתפרנס ממנו
מי שיכול לברוח מתל אביב באמצע המלחמה ולבלות בנופש בטבריה באמצע המלחמה
מי שהרעיב אלפי יהודים שלחמו בתש"ח כי לא היה להם פנקס אדום
סוציאליסט ששולח את המשטרה לשבור שביתה של ימאים
הוא לא אחר מאשר רשע.
ואם הוא לא רשע, אז אין רשעים בעולם שלנו.