אני קורא את הספר שיחות עם אלוהים של ניל דונאלד וולש שהוא אומר שבספרו כשהוא הגיע למצב הכי קשה בחייו הוא זעק אליו והוא ענה לו הווא כותב את שיחתם בספר אני אשמח אם מישהו חוץ ממני שכבר סיים וקרא את הספר יולכ להביע את דעתו איך כיהודי אני מתייחס לספר הזה, האם הוא כולו כפירה או שיש משהו ללמוד מהספר

אחד לא קרא את זה? זה עד כדי כך ספר לא טוב?

זה לא פורום עם זרימה מהירה מאוד, לא כל הגולשים נכנסים לכאן ביום. אתה מוזמן לחכות, ואם אף אחד לא יגיב - לקבל את זה שאף אחד פה לא קרא את הספר. זה לא אומר שזה ספר לא טוב, אלא שלא יצא לנו להיתקל בו, ככל הנראה.
בהצלחה.