זה ביוונית. בעברית - מושב. כמו ספסל, אבל לא בדיוק. מקום שבו מתיישבים לרגע.
במאות החמישית והשישית התפתחה כאן בארץ ישראל, בקרב אנשי הדת הביזאנטיים, הערצה גדולה לדמותה של מרים, נושאת האל. הוקמו מסדרים שעסקו בעיקר בדמותה, והם המציאו המון מסורות הקשורות לחייה ולמותה, שרובן מוכרות בעולם הנוצרי עד היום.אחת המסורות הללו עסקה במסעה של מרים, בעודה בהריון, מנצרת לבית לחם, להתפקד במפקד עם גדול שערך הורדוס. כיון שיוסף, בעלה, היה במוצאו מבית לחם, הם נדרשו להתפקד ביהודה, והלכו לשם מנצרת. בסוף החודש התשיעי הם עברו את ירושלים, והדרימו הלאה לבית לחם. מרים היתה די הרוסה, ובמקום כלשהו ירדה מהאתון שלה, וישבה לנוח. זהו קתיסמה. המושב. אחר כך השיירה המשיכה, כשירד הערב הם לנו באורווה, וההמשך ידוע.

המסדר הנזירי של אוהבי מרים המציא/גלגל את הסיפור הזה, ואף זיהה את האבן. אי שם, באמצע הדרך מירושלים לבית לחם. במאה החמישית או השישית נבנתה סביב האבן כנסייה ענקית, מהמפוארות בכנסיות הביזנטיות של א"י. אחד הנזירים שחיו במנזר ליד הכנסיה הזו, שהיתה המרכז של מסדר אוהבי מרים, היה אחד בשם תיאודוסיוס. לימים הוא התקדש, ואף נבנה לכבודו מנזר וכנסיה, גם הם באמצע הדרך מי-ם לב"ל, וכולנו מכירים אותו. אלא שהכנסיה הענקית של קתיסמה הלכה לאיבוד.

בחפירות ליד רמת רחל (שוב, גם הם באמצע אותה דרך) נמצאו שרידי כנסיה ביזנטית, ולתקופה ארוכה חשבו שזוהי קתיסמה. אלא שב-1992, כאשר הרחיבו את הכביש מי-ם לב"ל, הטרקטור נתקל בקיר אבן. חפרו חפירת הצלה, לא ממש הבינו מה קורה, וכיסו את האתר. ב-96 העבירו במקום קו מים לשכונה החדשה על הר חומה. שוב - חפירות הצלה, והפעם קצת יותר נרחבות. המשיכו לחפור, וגילו אותה: אחת מהיפות והגדולות בכנסיות הביזנטיות בארץ.

ביקרתי שם היום, עם חבר שסיפר לי עליה, אבל אחרי שנפרדנו לא יכולתי להתאפק וחזרתי אליה. התאהבתי בה. ישבתי ושרטטתי אותה, מדדתי אותה, וניסיתי להבין אותה.מדהימה. היא בנויה כולה סביב הקתיסמה, אותו סלע שעליו מרים ישבה לנוח, ולפיכך היא לא מלבנית עם סיטראות, כמו הבזיליקות הרגילות, אלא מתומנת, כשבמרכזה הסלע.

...ואז זה היכה בי: רגע, אני מכיר בירושלים עוד מבנה מתומן, שבמרכזו יש סלע. גם בו אני מאוהב, גם הוא ענק ומרשים, אלא שלא נותנים לי לבקר בו. אם עוד לא הבנתם, זו כפת הסלע. קתיסמה, אם כך, היא המודל הקדום לכפת הסלע, ואין לי שמץ של ספק שעבד אל מאליק אבן מרואן, החליף הערבי שבנה את כפת הסלע - ראה והכיר את הקתיסמה. המסורות הערביות מספרות על תחרות עיצוב בכל רחבי האימפריה שלו, שממנה החליף שאב רעיונות, ולבסוף הוא עצמו תכנן את המבנה המפואר.

אף אחד לא הזכיר את הקתיסמה. הדמיון מדהים. הנה התכנית ששרטטתי היום, של הקתיסמה, ולידה, קטנה יותר,תכנית מהאינטרנט של כפת הסלע:



והנה פנורמה מפגרת של חורבות הקתיסמה:



עכשיו, אחד הדברים הנהדרים שנמצאו בחורבות הכנסיה, הן רצפות פסיפס די שלמות ומפוארות. כיסו אותן, כמובן, בחול - אבל בתנועת רגל קלה ניתן לצפות בהן. הנה "תנועת רגל קלה":



הכנסיה הזו, הקתיסמה, נמצאת בתוך מטע זיתים ששייך לכנסיה היוונית אורתודוקסית, והם גם שיפצו קצת את החורבות. היתה כוונה להפוך את זה לסיפור גדול בשנת 2000, אבל זה לא קרה, משום מה. האתר מוזנח כיום, פרוץ ועזוב. היי - כאן היה המרכז של מסדר אוהבי מרים! כאן התחנך תיאודוסיוס הקדוש! זה המודל לכפת הסלע! זו כנסיה מהממת בגודלה ויופיה! מה קרה לכם?

הייתי גם בגן העתיקות של רמת רחל. ממש יפה. על עמודי ברזל הם הציבו עותקים של כותרת פרוטו-איולית, בעוד המקור שנמצא שם שמור במוזיאון ישראל. אבל השטח מסודר, מלא פסלים, יש גם ביצורים מתש"ח. יופי של מקום!



ולסיום - תמונת הילד של הקתיסמה, בנה בכורה המוצלח:

האם יש משמעות להיות המבנה מתומן?

שתי תשובות אפשריות:
1. תשובה גיאומטרית: כאשר רוצים להדגיש את מרכז המבנה, ככל שהוא דומה יותר לעגול, המרכז שלו יותר מודגש. מאידך, נורא קשה לתכנן מבנה שהוא לגמרי עגול - כל אבן צריכה להיות מסותתת במיוחד, ובנפרד, הנחת האבנים היא קשה ומורכבת, ותכנון המבנה, ובמיוחד תקרתו או גגו הם בעייתיים. שלא לדבר על הצבת ריהוט, קביעת דלתות וכדומה.
לכל אלה המתומן נותן מענה פשוט ונוח. התחושה היא של מבנה עגול, אך כל הקירות הם ישרים, ואפילו הזויות נוחות למדי: לזוית הישרה, מוסיפים רק עוד זוית אחת, של 45 מעלות, וזהו. עגול מרובע.
האמת - נדמה לי שזו גם הסיבה שאין יותר מידי מבנים כאלה. זה פשוט כל כך קל, כל כך לא מאתגר!

2. תשובה אמונית: השם, יברך שמו, ברא את העולם בשבעה ימים. מכאן ואילך, כל מה שנעשה ביום השמיני זו מלאכתו של האדם, הממשיך את מעשי הבורא. או משהו כזה.לפיכך כל דבר מתומן הוא בעצם שיר הלל לאדם, הממשיך את מלאכת אדוניו. זו הסיבה, למשל, שתינוקות נוצרים נטבלים במבנה מתומן, ו/או באגן מתומן. זו תחילת בריאתו של העולם מחדש.
לתשובה הזו אין הרבה קשר לשני המבנים שציינתי קודם.

ומדוע אין הרבה מבנים אוקטגונליים (דווקא יש)? הרי זה אחד המאפיינים הנפוצים בארכיטקטורה מוסלמית, וודאי בקברים למיניהם וכיוב'.

אשר נחנכה בשנות השלושים של המאה הקודמת (תוכננה ע"י ברלוצ'י) היא אוקטגון.
יש עוד אבל כרגע זרחו מפרחוני

הכותרת הזו אולי מוכרת לכם מ.... מטבע 5 השקלים.... העתק נוסף של הכותרת מצוי בכיכר הסמוכה למשרד רוה"מ \ בנק ישראל \ גבעת רם





והיצירה הזו היא בעצם אנדרטא לזכרו של לוחם שייטת שנהרג בפעולה באנצרייה - בן רמת רחל.



הכנסייה נחשפה כאמור בשנת 2000 והוחל בשיקומה, ככל נראה לקראת ביקור האפיפיור, וכוסתה זמן קצר לאחר מכן בחול וחצץ וצמיגים....

כאחד שיצא לו לראות (לראות ולא לצלם רחמנא לצלן) את הכנסייה לאחר שנחפרה ושוחזרה - אני חייב להגיד שבהחלט מדובר במקום יפה. עצוב לי לראות מידי פעם אוטובוסים של תיירי עוצרים במקום רק על מנת לחצות גדרות ולבקר באתר חשוב כל כך ומוזנח כל כך....*

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הי
מרתק - מעניין - יופי

עבד אל-מאלכ - או יותר סביר - בעלי המלאכה הביזנטים ששכר - קיבלו השראה מהקתיסמא , או אולי מהכנסיה המתומנת בקיסריה.
הנה שרטוטה כפי שמופיע לצד שרידיה בקיסריה עצמה...
כל טוב
יואב


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/userfiles/image/yoaView/Sites%20&%20more/More/Cesarea%20octogonal%20church.jpg]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יואב אבניאון הי מרתק - מעניין - יופי עבד אל-מאלכ - או יותר סביר - בעלי המלאכה הביזנטים ששכר - קיבלו השראה מהקתיסמא , או אולי מהכנסיה המתומנת בקיסריה. הנה שרטוטה כפי שמופיע לצד שרידיה בקיסריה עצמה... כל טוב יואב

קצת א-ט אבל העין שלי נמשכה לצד השמאלי העליון של הציור לרחוב שחלקים ממנו נחשפו במהלך שיפוצים בכביש הגישה לאתר.

ממליץ לך להעיף מבט (אם לא עשית זאת עד כה) בספרו הידידותי למשתמש (כלומר, אקדמי "לייט") של אחד מחוקרי ההיסטוריה של האמנות הגדולים - OLEG GRABAR. הספר נקרא: THE DOME OF THE ROCK. באזור עמוד 100 דיון רלבנטי למסקנתך, שהרי בקשר האפשרי שבין הקתיסמה לבין כיפת הסלע כבר דנו. כך גם בקשר האפשרי שבין צורת האוקטגון לבין ארכיטקטורה ביזנטית באופן כללי.

ולסיום, האוקטגון במסורת המוסלמית מייצג (סליחה על הפשטות שבניסוח) את הקשר לגן העדן, שהרי 8 מלאכים נושאים את הכס האלוהי, ומייצגים את שמונה רוחות השמיים העיקריות (יש עוד, אבל וודאי המתעניין יוכל למצוא בקלות מכאן).

טוב, הזמנתי את הספר, אבל יקח כמה שבועות עד שהוא יגיע.
עשיתי זאת אחרי שוידאתי שהוא אכן חדש, ואכן מוקדשים כמה דפים לדיון על הקשר לקתיסמא.
תודה.
התוכל, בינתיים, לספר לנו מה כתוב בו על יחסי הגומלין בין המבנה המתומן הביזנטי, שנבנה סביב הסלע, לבין זה האומאי?

ולגבי השחזור של הכנסיה בקיסריה, אני נזהר, אך אכתוב זאת בכל זאת: למיטב ידיעתי אפילו היסודות של הכנסיה הביזנטית לא נמצאו. כל מה שנותר הן עדויות על מבנה מתומן שעמד היכן שקודם לכן עמד מקדש פאגאני, ואחר כך עמדה שם קתדרלה צלבנית.
המשחזר, על סמך היכרותו את כפת הסלע, שיחזר בעיני רוחו ומכחולו כך את הכנסייה. כלומר - במקרה הזה, כפת הסלע קדמה לשחזור של הכנסייה הביזנטית, שמראה המדוייק לא ידוע לנו. יותר מזה: אני די בטוח שהחתך של הכנסיות הביזאנטיות לא היה כפי שמופיע בשחזור, ולא היתה להם כיפה. כאמור - הכיפה מקורה בדמיון המוגבל של האמן שצייר את התרשים הזה.

זה לא המקרה עם הקתיסמא: כאן יש לנו עדויות מוצקות, ארכיאולוגיות וברורות, לגבי התכנית - וידיעות ספרותיות לגבי הסלע שניצב במרכזה. אנחנו גם יודעים שלתקופה קצרה, אחרי הכיבוש האומאי, היא היתה מסגד - ורק אחר כך נהרסה. כלומר - אין ספק לגבי התכנית, אין ספק לגבי הסלע, ואין ספק לגבי העובדה שעבד אל מאליק הכיר אותה.

בזריזות רבה, גרבר טוען שם (ואגב, כאמור, זה לא דיון מעמיק במיוחד, הספר הוא יותר לקהל הרחב למיטב שיפוטי) שקשה מאוד (אם כי לא בלתי אפשרי!) להשליך מהקתיסמה (מה התעתיק הנכון של זה?) לכיפת הסלע עקב כמה הבדלים (שאיני זוכר מהם לצערי), אבל מעבר לכך, היות והסגנון המתומן היה נפוץ למדי בכנסיות ביזנטיות הרי שגם אין סיבה לחשוד דווקא/רק/בעיקר בקתיסמה.

מיד אצרף בתגובה נפרדת מאמר ישן יותר שלו (טרם הקתיסמה...), שאולי יסייע במעט, ואם לאחרים אין גישה אליו - יוכלו להנות מן ההפקר.

טוב, מסתבר שכישורי המחשב שלי לא במיטבם, והקובץ - כ 7 מ"ב, לא יכול לעלות כאן. בכל אופן זה המאמר שרציתי להעלות:
Oleg Grabar. "The Umayyad Dome of hte Rock in Jerusalem," _Ars Orientalis_ vol 3, 1959, pp. 33-62

ספר אחר של גרבר בנושא (מ 1996, עדיין בלי דיון בקתיסמה) הוא:
The Shape of the Holy: Early Islamic Jerusalem

אגב, תוך כדי חיפוש באינטרנט בניסיון להוריד גרסה אלקטרונית עבורך של המאמר הבא:
Hershel Shanks, "Rediscovering the Kathisma - Where Mary Rested" Biblical Archaeological Review 32, no. 6, 2006 pp. 44–51
הגעתי לוויקיפדיה וראיתי שיש שם ערך לא רע בנושא (אולי אתה כתבת אותו במקרה?), עם כמה הפניות טובות. אז הרי:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...%A1%D7%9E%D7%94

ועוד דבר: קראתי כעת את מאמרה של רינה אבנר "כנסיית הקתיסמה בדרך בין ירושלים לבית-לחם," שהתפרסם בקדמוניות 130 (2006, עמ' 117-121). מאמר קצר נגיש ונוח גם למי שאינו בקיא ברזי הארכיאולוגיה.
בסיכומו היא טוענת שהקתיסתה "שימשה כמודל אדריכלי לכנסיית התיאוטוקוס" (שנבנתה ע"י הקיסר זנון על הר גריזים באזור שנת 484). היות והקתיסתה הייתה "המבנה המתומן היחיד באזור ירושלים שעמד על תלו כאשר נבנתה כיפת-הסלע" ייתכן והקתיסתה "השפיע[ה] על בנייתה" של כיפת הסלע. את ההבדלים הרבים בין הקתיסתה לבין כיפת הסלע אבנר מסבירה בכך שהמוסלמים "התאימו את התוכנית לצרכיהם", ואף התחרו בקתיסתה במובן מסוים.
מי צודק? אין לי מושג כמובן...

מאידך, מדוע דווקא מבנה בירושלים צריך היה להיות ההשראה לכיפת הסלע? הרי ידוע שעבד אל מאליכ עבר בכמה מקומות בדרך לירושלים, ייתכםן, לפי המקורות, שהוא ביקש רעיונות מכל רחבי האמפריה, ולפחות אחד מהמנצחים על המלאכה בפועל לא היה איש ירושלים. נשארנו, כמדומני, עם אופציה להשראה של הקתיסתה על כיפת הסלע, אך ללא מספיק סימוכין וכמה ספקות. אולי.

אגב, היא כותבת שהגילוי היה ב 93 לא ב 92.

צריך להכנס כאן לשימוש: כאשר יש שתי תיאוריות המסבירות את אותה תופעה, בחר בפשוטה יותר.
מבנה פולחני, מתומן, סביב סלע קדוש עומד בירושלים. בא שליט חדש, ומחליט לבנות מבנה פולחני אחר, גם הוא סביב סלע קדוש. יצא לו מבנה די דומה. האם היה קשר בין השניים?
לחלופין, ייתכן שעבד אל מאליכ רכב על סוסו, אי שם, וראה מבנה ביזאנטי אחר. המראה נחקק בזכרונו, ולימים - כשהחליט לבנות מבנה על הר הבית, שב וצף במוחו המראה של אותו מבנה, שראה אי אז, אי שם...

אגב, בעשורים קודמים היתה מאד נפוצה התיאוריה שכיפת הסלע הוקמה בהשראה וכאנטי-דוס של הרוטונדה של כנסיית הקבר. דומה, אך שונה, גדולה ומפוארת יותר משל הנוצרים.

את האמת המוחלטת לא נדע, כנראה, כי התיעוד הקדום ביותר על אודות בניית כפת הסלע נכתב כ-350 שנה לאחר בנייתה.

בענין 92 או 93 - זה לא ממש חשוב, כי באותה חפירת הצלה טרם התברר מה זה המבנה הזה, ומה צורתו. את הגילוי הזה יש לייחס רק לחפירה של 97. אמור מעתה: הקתיסמא (כמילה יוונית, משום מה נראה לי יותר לכתוב אותה כך) התגלתה ב-97. כחמש שנים לפני זה ידעו שיש שם "משהו".

והתיחסות אחרונה: לשאלתך אם אני כתבתי את הערך, התשובה לצערי היא לא. הייתי שמח לו אכן זה הייתי אני. מי שעשה זאת - עשה עבודה טובה.

לגבי התער - לא כך הוא במקרה זה, שכן קיימים גם הבדלים מהותיים בין השניים (וזאת מבלי להכנס לשאלת האפליקביליות - כך כותבים? - של אוקהם למקרים היסטוריים באופן גורף). מעבר לכך, וכאמור, אל מאליכ התייעץ לפי הכתובים (אכן, המאוחרים) עם אנשים מרחבי האימפריה לגבי איך לבנות את המבנה שבנה. גם לא מחוייב כמובן שהוא עצמו (ומדוע שנניח בכלל שהוא עצמו תכנן את המבנה?) ראה את הקתיסמה (עדיין, עם ה', היות ואני מניח שאבנר יודעת כיצד לאיית). ולסיום, היות ומבנים כאלה בתק' הביזנטית אינם כה ייחודיים לירושלים, הרי שהשאלה בעינה נותרה, ואני לפחות, מותיר בידי המומחים את שאלת פתרונה (אם יהיה).

לגבי 92 או 93 - כאמור, אני סומך ידי על המומחים, ולא כל כך מבין מה יש להתווכח על כך. היות ואתה הזכרת את 92, חשבתי שמעניין אותך לדעת מה כתבו אותם מומחים. לי זה לא קריטי בכל מקרה...

כידוע לכולנו, כאשר הנוצרים הראשונים רצו להתפלל, לא כל כך היה להם בסיס ארכיטקטוני (תקדים) להקמת בית תפילה, שכן מבחינתם התפילה היתה ארוע קהילתי, ואילו המקדשים הפאגאניים כלל לא תוכננו "לארח" קהילה. שם, במקדשים, לא התקיימו תפילות.

התקדים היחיד שהם הכיר, שבו מתכנסת קהילה לשם קיום אירוע, היה אולם בית המשפט. הבזיליקום. הם לקחו את הרעיון של הבזיליקום, או הבזיליקה, ומחזרו אותו לטובת בית תפילה. כמה מילים על הבזיליקה: היא מאופיינת ע"י חלל ארוך מרכזי (אולם התווך) ומשני צידיו אולמות, באורך דומה, אך נמוכים יותר (סיטראות). באולם התווך, בסופו (פונה מזרחה ברוב המקרים), יש אפסיס, שזו גומחה חצי עגולה, מקורה ע"י חצי כיפה. כאשר זה היה אולם בית משפט, השופט ישב באפסיס, ההתעגלות מאחוריו הגביר את קולו, בשמשה מעין תיבת תהודה. הקהל הנכבד ישב בצידי האולם המרכזי, ובני המעמדות הפחות מכובדים עמדו לאורך הסיטראות.

הנה תכנית של בזיליקה טיפוסית:


קשה להתעלם גם מהדמיון של הבזיליקה לאוניית משוטים, ארוכה, צרה, וחוזרת על עצמה לכל האורך. לפיכך ברוב השפות האולמות של הבזיליקה נקראים "סיפונים": סיפון מרכזי וסיפון צד. כאשר הבזיליקה הוסבה לאולם תפילה, הרעיון הפילוסופי היה שזוהי ספינה שמשייטת ברקיעים רוחניים. היא ממריאה מהקרקע הגשמית, ושטה/עפה אל מחוזות הרוח. שם, בבזיליקה, המתפלל יכול להביא לניתוק הנפש מן הגוף.

אלא שלא תמיד הבזיליקה התאימה. בעיקר במקומות בהם היה משהו פיזי ראוי לציון. כמו למשל הקתיסמה של מרים "נושאת ישו" (תיאוטוקוס), או הנקודה בה משיחם נולד, אן קברו, או המקום בו השליח פטרוס נסקל למוות, ועוד. בכל המקומות הללו היה צורך למגע ישיר עם האדמה (המקודשת), ו"הספינה המשייטת ברקיעים" לא כל כך התאימה. במקרים הללו, פנו הנוצרים הקדומים למודל שונה, שזהו המקדש החד-מרכזי, כמו זה של דיאנה ברומא, ורבים אחרים: מעגל של עמודים, נושא גג, ובמרכזו עצם מקודש. וכפי שכבר כתבתי - המעבר ממעגל למתומן הוא פשוט ומתבקש.

הנה כנסייה מתומנת טיפוסית, האפור במרכז היא "הנקודה הארצית החשובה":


אבל תלאותיו של האדריכל הנוצרי הקדום לא תמו, כי כאמור - במקדש לא מתפללים. במקדש מעריצים משהו מאד גשמי, ואין שם בכלל מקום לקיים פעילות קהילתית. אז אם רוצים גם להעריץ משהו גשמי, וגם להתפלל, יש לנו בעיה.

הפתרונות מדהימים: בכנסית הקבר, למשל, הם פשוט הציבו אותם בשורה: בזיליקה, חצר, ואחר כך רוטונדה (מבנה מעוגל, ממורכז, סביב הקבר). מדובר כמובן על הפתרון הביזאנטי. בפתרון הצלבני - זה שניתן לראותו כיום - כבר חיברו את שניהם למבנה אחד, נטול פשר והגיון בפני עצמו.



בכנסית המולד הפתרון היה די מגוחך: בזיליקה (עם 4 סיטראות, שתיים מכל צד. אאל"ט באל אקצה יש 6 סיטראות), אבל בראשה - במקום אפסיס - הם בנו מבנה מתומן, ובמרכזו אתר הולדתו של ישוע. הפתרון היה כל כך מגוחך, וכל כך לא פונקציונאלי, שלימים הביזאנטים עצמם שינו אותו, וקבעו שם פשוט אולם גדול עם 3 אפסיי (הריבוי של אפסיס זה אפסיי, עם קמץ מתחת לס') - אחד בכיוון ה"רגיל", מזרחי, ועוד שניים בכיוון צפון ודרום. בכך הם יצרו אולם גדול, עם דגש על המרכז, ואפילו הצליחו ליצור משהו דמוי צלב.

הנה הפתרון הביזאנטי המוקדם בבית לחם:


והנה המאוחר יותר, גם הוא ביזאנטי:


את ה"צלב" הזה אימצו כולם. לפתע לבזיליקות נולדו זרועות קצרות, ונוצר דגש על מקום המפגש של שני הצירים. אלא שבעוד שבבית לחם היתה משמעות ענקית למקום המפגש (הרי שם הוא נולד), בבזיליקות וקתדרלות מאוחרות יותר זה היה "סתם", ונותר לא ברור ולא פתור. ב"ספינה" הרוחנית יש פתאום מקום אחד שהוא יותר חשוב מאחרים, אבל ברמה התפקודית אין בו צורך. הבעיה הזו לא ממש הטרידה את בוני הכנסיות והקתדרלות, וזה הפך לתפישה מקובלת - שלנקודה הזו אין ממש חשיבות מיוחדת.

והנה המהפך: אדריכלי הרנסאנס היו צריכים להתמודד עם בניית כנסיה סביב המקום בו פטרוס נסקל למוות. חזרנו לבעיה הישנה של בית לחם ושל כנסית הקבר. אלא שהפעם, הפתרון הבית-לחמי לא עוזר, כי כבר הרגלנו את הציבור שאין חשיבות למפגש הצירים. איך, אם כן, נייצר שם חשיבות? היה זה בראמאנטה, אדריכל גאוני, שמצא את הפתרון: נקצץ. במקום אולם ארוך, שבקרבת קצהו יש ציר קצר חוצה, נייצר שוויון בין הצירים. במקום צלב נצייר X. כך הוא תכנן את הבזיליקה של פטרוס, בואתיקן, אבל מת. יורשו היה אחד בשם מיכלאנג'לו בואנרוטי, שהתלהב מהפתרון הגאוני של קודמו, ואפילו הצליח להלביש על זה מסר פילוסופי/חברתי: הכנסיה הממורכזת, ה-X, היא פרו-אדם. היא נעימה יותר, מפוארת יותר, לא מפחידה. האדם במרכז.

הנה הפתרון שהוצע ע"י בראמאנטה:


והנה זה של מיכלאנג'לו:


וכאן קרה משהו לא נעים: לותר קראו לו. לותר קרא תיגר על הכנסיה הקתולית, וניסה לטעון שהיא סתם מפחידה. האפיפיור נכנס למגננה, וגילה שהמסר שיוצא מהכנסיה "שלו", פטרוס הקדוש, הוא בדיוק המסר של יריביו הרפורמיסטים. האדם במרכז, לא להפחיד, וכל אלה. מהר מאד ציווה האפיפיור להאריך את אולם התווך, וכך נוצר יצור כלאיים, די דומה, בסוף לכנסיית המולד בבית לחם.

עשינו סיבוב.

והקתיסמה? עוד פתרון שבו יש גם בזיליקה וגם מתומן, הפוך לפתרון הראשוני של בית לחם. במקום בזיליקה שבקצה שלה יש מתומן, האדריכל של הקתיסמה המציא מתומן שבקצה שלו יש בזיליקה. אני לא מכיר את הפתרון של התיאוטוקוס בשכם, אבל זה נראה דומה. אלא שגם לפתרון הזה יש בעיה, כי הבזיליקה - בהיותה יבלת - איננה יכולה להיות מספיק גדולה. ולפיכך אינני מכיר הרבה מקרים (אם בכלל) שבהם אומץ הפתרון של הקתיסמה. יהי זכרו ברוך.

הנה קתיסמה:


ולסיום - אם לא הייתי מובן: שרידי הקתיסמה נמצאים ליד הצומת של דרך חברון והכביש החדש להר חומה. כ-100 מטר מצפון מזרח לצומת, בתוך מטע זיתים. גדר ממוטטת ועלובה סביב האתר תהווה סימן זיהוי מצוין. שימו לב גם לבור המים הגדול ליד הכביש להר חומה, שנקרא ביר-קאדיסמי, והוא זה שהסגיר את מקום הכנסייה.

באמת שכיף לקרוא את מה שאתם כותבים, וביחוד ללמוד תחום שבכלל לא נגעתי בו.

ובכל זאת, אם יורשה לי, אחת הוורסיות העתיקות של הנצרות, שממשיכה להתקיים במחוזותינו (ואין כאן אמירה תיאולוגית) היא הכנסייה הארמנית שקרובה למדי לנצרות הביזנטית.

מה באשר לכנסיות הארמניות? ככל הזכור לי - הן כולן בעלות כיפה על בסיס מבנה מתומן או במצורת X.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק