|
13-10-2009, 11:23
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
תגובה
בו נבחן פרטנית את הדברים... ישראל הרי שלטה בסיני 15 שנים תמימות... בוא נתעלם מרגע משנת הכיבוש הראשונה (בה לא נעשה כמעט דבר) ואפילו משלשת שנות הנסיגה... קרי נותרנו עם לפחות עשור שלם ורציף של עשיה... בפרק זמן זה (שכאמור אינו מבוטל כלל, בין היתר מאחר ולא ידענו הרי שסופו צפוי ולכן היה "אופק בנייה" ניכר) אתה יודע כמה תיירים בדיוק מהעולם "נהרו" מדי שנה לסיני הישראלית? מאות בודדות. אתה יודע מדוע? כי אזרחי העולם הגדול מוזרים שכמותם אינם נוטים לנפוש באזורי מלחמה הנמצאים בכיבוש ובמחלוקת.
ישראל הרי בנתה בסיני בעיקר תשתיות צבאיות (גולת הכותרת כמובן קווי בר-לב והתעוזים, שדות התעופה עציון ואיתם, העיר הצבאית ברפידים, ימ"חים וסדנאות למיניהם, מתקני מודיעין וקשר שונים וכן בסיס חיל הים בשארם, שכאמור חלקם התבססו על תשתיות מצריות קיימות) לצד ישובי פתחת רפיח, "הערים" ימית ואופירה ועוד כמה ישובונים והאחזויות נח"ל פה ושם למי שעוד זוכר. אפס השקעה בתיירות ולא בכדי.
אתה יודע, את אותה הטענה (IF YOU BUILD IT, THEY WILL COME) הרי אפשר היה להשמיע גם כלפי רצועת עזה עצמה, בה שלטנו דה פקטו לא עשור אחד כמו בסיני אלא כמעט ארבעה. חופי נווה דקלים, אזור המועזי, חוף דוגית וכו' כולם הרי חופים מהממים שאין כמותם במדינת ישראל "הקטנה" למעט אולי רצועה של ק"מ פה ושם באילת, באכזיב ובזיקים. כמו כן נגישים בהרבה מהשממה של סיני (קרבה לנתב"ג). אפשר היה הרי באותה מידה לטפח גם אותם, לבנות לאורכם תשתיות תיירות למכביר כמו מלונות, מתקני ספא, פארקי שעשועים, מסעדות, קניונים, חניונים, טיילת וכו' ולהזמין את עדרי הפנסיונרים הגרמנים לשכשך רגליים באותם המים ממש שאליהם עראפת רצה להשליך אותנו (בטרם מת מהאיידס שהזרקנו לו).
בפועל דבר לא נעשה וזאת למרות ממשלות בגין 1+2, שמיר 1+2, נתניהו 1 וכו'. מדוע? כי גם לממשלות אלו, שלא זכורות בנטייתם שמאלה, היה ברור לגמרי כבר אז (כפי שברור גם היום לכל בר דעת) שדינם של כל ההשקעות והמשאבים הללו לכליה. מדוע? לא בגלל שאינם חלק מארץ ישראל התנ"כית וההיסטורית שניתנה לנו אלא פשוט מאחר ולא טרחנו/השכלנו להגלות את האכלוסיה המקומית מיד אחרי כיבושם ב 1967. מה לעשות, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה. חשבת לרגע מדוע בעצם כמעט ולא הקמנו תשתיות לאומיות ברחבי יהודה ושומרון, מעבר לצרכים "מקומיים הטקטיים" של הישובים עצמם (כביש 5, כביש 443 דרך אלון וכו')? הרי את הרכבת המהירה ואת כביש 45 אפשר היה להעביר בחבל בנימין ולקצר משמעותית את הדרך בין תל אביב לבירה, כביש 80 לו נסלל היה מקצר לחצי את אורך הנסיעה מבאר שבע לירושלים וכן הלאה. אפשר באותו האופן היה להקים אתרי תיירות לתפארת בהר גריזים, בבקעת הירדן, בים המלח (חלקו הצפוני כן), באתרי הנצרות שבבית לחם וביריחו וכו'. בפועל רוב המקומות הללו עומדים בשיממונם גם מקץ 42 שנות שליטה.
אפילו לשיטתך, לו היינו ממשיכים לשלוט בסיני עוד שנים ארוכות והיינו משקיעים בה במתקני תיירות שונים, הרי הכסף לכך היה צריך להגיע ממקור כלשהו. מאחר ותקציב מדינת ישראל מוגבל הוא, בהכרח השקעות אלו היו באות בחשבון על השקעות אחרות בתחומי הקו הירוק, תוך פגיעה באיכות החיים שם. במידה והיו מאפשרים ליזמים פרטיים לבצע את ההשקעה, אזי גם כך ההכנסות הפוטנציאליות היו עוברות לידיהם ולא לידי קופת המדינה, למעט מיסים ישירים ועקיפים ואולי גם פרנסה לעובדים במתקנים. לגבי המשפט "להזכירך, סיני דווקא כן היה בידנו למשך תקופה לא מבוטלת, ובמהלכה ממש לא פשטנו רגל..." תגדיר קודם מה זה פשיטת רגל. תקציב בטחון שאוכל 25-30% מתקציב המדינה לאורך שנים ואולי עשורים הוא דבר חסר תקדים למדינה מערבית מתפתחת ומתכון בטוח לפשיטת רגל לאומית בכל האספקטים, כולל כלכליים וחברתיים. אפילו בדיקטטורות עשירות כמו איראן (של השאה) וסעודיה תקציב הבטחון אינו עובר את ה 10%.
לגבי הנפט, אכן שדות באבו-רודס וכו' איפשרו לישראל להגיע בפעם היחידה בשנות קיומה לעודף נפט וזאת למשך שנתיים. כמו כן אותרו שדות נוספות, כולל שדה גז טבעי, שלא פותח ונחקר מפאת קוצר הזמן והעדר ידע מתאים בארץ בזמנו. רק מה, נוטים לשכוח שאבו-רודס הוחזרה למצרים כבר בהסכם הביניים, קרי כמעט 4 שנים תמימות טרם נחתם הסכם שלום עם מצרים. כפי שכתבתי במקום אחר, הוחלט ובצדק כי מתן גזר כלכלי למצרים יאפשר להם לשקם את ארצם הרצוצה, יעניק להם "אופק מדיני" ואף יפחית את רצונם במלחמה נוספת. קרי הוחלט שהתועלת שבהחזקת שדה נפט שבסיני קטנה מהתועלת שבהחזרתו למצרים, בעיקר שניתנה לנו הזכות בהסכמים להמשיך ולרכוש נפט ממנו.
חשוב גם לזכור שהמצרים היו יכולים בקלות רבה יחסית לפגוע בשדה הנפט לו באמת רצו בכך (לפני 1973 לא הייתה להם ממש מוטיבציה לעשות כן - הן בגלל הפסקת האש שטרם המלחמה והן בגלל שהשדה עבד בתפוקה נמוכה יחסית). אותם אנשי הקומנדו שלהם שחדרו למעוזים ואפילו לנמל אילת היו יכולים בקלות לחבל באסדות הנפט, לחטוף אזרחים שעבדו בהן, לפגוע במתקני החוף הסמוכים ועוד. זה עוד לפני סקאדים, קלטים, סטיקס, מוקשים ימיים וטילי הוק טועים.
נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 13-10-2009 בשעה 11:44.
|
|