פסטיבל "הלם כרך", יום שישי ה 02/10/09 - רשמים......
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב ""הלם כרך" - אירוע חובה למי שהאינדי והאלטרנטיבי פועמים בליבו !"
כאמור, היו שתי הופעות שאותן היה חשוב לנו לראות, הופעתו הראשונה מזה שנים של נטע וויסמן עם הרכבו "דה אלכימיסט" ו...את "מריונטה סול" כי אותם אנחנו אוהבים ובגלל של "עשור" שלהם שמורה פינה חמה בלב לעוד שנים רבות....
והנה, לאחר המתנה של לא מעט ימים הגיע המועד להכנס לאוטו, להשמיע מוזיקה אהובה במערכת האהובה (וקלת התפעול עד כדי כאב... ) ולשים פעמינו לעבר "לונדון מיניסטור" שבקומת המרתף שלו מצוי אולם "צוותא" המיתולוגי בו נערך פסטיבל "הלם כרך"....
נסיעה קצרה ואנחנו שם, מחנים בסמוך (חניון בחינם בלב תל אביב זה לא ברור מאליו)...
ושמים פעמינו לעבר הכניסה לפסאז' (שיו, שנים שלא אמרתי את המילה הזאת) של ה"מיניסטור"...
אני מודה שדי ציפיתי למצא במקום התגודדויות של קהל שוחר מוזיקה אך די התבדיתי,
שום דבר בקומת הכניסה לא רמז כהוא זה על כך שבמקום נערך אירוע שהוגדר במשך שבועות כ..."פסטיבל" ...
ניחא...
אנחנו יורדים במדרגות ומגיעים לקומפלקס שלם שהפתיע אותי למדי ולו מהעובדה שלמרות היותי תל אביבי ולמרות היותי חובב מוזיקה והופעות, יצא לי לפקוד את "צוותא" פעם אחת ויחידה בחיי וזה היה באמצע שנות השמונים כשבמקום הועלה המחזמר "מאמי" !
ומאז, "צוותא" תמיד היה זכור לי כאולם הופעות קטן למדי , אפלולי למדי ו...אינטימי למדי..
זה מה שזכרתי...
והנה, להפתעתי הרבה, אני מוצא את עצמי ניצב מול קומה שלמה שהוסבה לקומפלקס שכולל מספר אולמות בעלי גודל שונה, מזדרון ארוך ורחב מקשר ביניהם ולארכו מוצבים דוכנים לממכר בירה, דיסקים ושאר "אקססוריז" רלוונטיים לנושא...
הנה, כך זה נראה:
נחמד בסך הכל...
אנחנו מחפשים את האולם בו תיערך ההופעה הראשונה של וויסמן ומתמקמים בסמוך, קפיצה קטנה לדוכן הבירה הקרוב מלמדת אותי דבר מה על תחיית המתים...
"בירה מכבי" !
רבותי וגבירותי, היישר משנות השמונים, חיה ובועטת לה ה"מכבי" בבקבוק חדש ומעוצב !
אמרתי לעצמי (לאחר מאבק קל) שאני הולך על זה !...
והנה אני אוחז בכוס בירה מכבי בידי לראשונה מזה לפחות עשור ומחצה ...
בואו נכנה זאת...סוג של חוויה ...
חוויה שהביאה אותי מהר מאוד לחפש את דוכן ה"הייניקן" הקרוב...
ההופעה של וויסמן על פי מה שנכתב אמורה להתחיל ב 22:00 וזה הזמן הכנס לאולם ולתפוס מקום בשורה הראשונה כיאה להופעות (למרות הרמת גבה קלה שהופגנה כלפי... )....
יש מקום,, יש כמה דקות ויש דוכן הייניקן...צריך אספקה !
אני מפקיד את המצלמה בידיים נאמנות ורץ להצטייד...
כוס של חצי ליטר צוננים בידי ואני כבר חוזר...
אלא שכאן מחכה לי הפתעה..
"אין כניסה לאולם עם כוסות פלסטיק" !...אלוהים אדירים, מה עושים עכשיו?..
אסכם ואומר כי סביר שבאותו ערב נשבר שיא לאומי בגמיעת חצי ליטר "הייניקן"...
וזה לא היה קל !
אבל היות ועדיין יש צורך באספקה, הנה שוב אני רץ לדוכן המוכר ומצטייד לי בשני בקבוקי זכוכית שאותם דווקא כן מותר להכניס...
מתיישב.
מסתבר שלפני ההופעה של וויסמן יש הופעה נוספת (מה קורה עם לוח הזמנים )?..
אורי מארק !
האמת?.. נחמד מאוד!
מזה תקופה שהאיש סיקרן אותי, שירו "לא מדברים על מין" תפס לי את האוזן ברדיו לא פעם ...
אהבתי את המילים, הנגינה ובעיקר...הקול !
למארק יש בהחלט גוון קול מעניין ...
אורי מארק עולה לבמה ומתחיל מייד...
ניכר על פניו כי האיש חי את מה שהוא שר, ההבעות, התנועות הניאורוטיות משהו...
נכר...
עם זאת, אני לא חושב שהייתי שורד הופעה שלמה שלו ולו מהסיבה שבשלב מסויים השירים הפכו בעיני לדי...חד גוניים...
עם זאת אין ספק כי מדובר ביוצר מוכשר בהחלט !
מארק:
ואז זה מגיע.....
"דה אלכימיסט" !
לבמה עולה הרכב מכובד שכולל שתי זמרות וזמר, בסיסט, קלידן, מתופף וויסמן עם הגיטרה הלבנה והיפה שלו......
והם מתחילים...
ורבותי, זה מעניין !
משהו בשירה, בקצב פשוט נשמע מאוד מיוחד ומאוד...אחר !
מודה, היה קשה להתמקד במלל (ולי זה חשוב) אבל החבורה הזאת כשרונית בטירוף !
מעבר לכל, אי אפשר היה להתעלם מהאיש עם הגיטרה הלבנה !
וויסמן הוא פשוט סוג של וירטואוז, החיבור שלו עם הגיטרה הוא טוטאלי, אופן הנגינה, התנועות... זה פשוט כל כך יפה !
אין לי ספק שאם הייתי מכיר קצת יותר טוב את החומרים היה לי הרבה יותר קל להתחבר, אבל אין לי גם ספק שמה שהם נתנו שם היה מצויין !
וזה בגדול גם מה שהוסכם בינינו ....
"דה אלכימיסט" בפעולה :
ואז וויסמן מסיים ויורד מהבמה...
ואנחנו מגלים שצריך לרוץ לאולם אחר כי "מריונטה סול" כבר מחממים מנועים !
נכנסים..
אולם קטנטן ומקסים, ה"מריונטות" שזה אך סיימו לכוון את עצמם יושבים לכמה דקות בין הקהל, אנחנו מתמקמים לנו בצד הבמה ואז אני שם לב שברקע, הנה לראשונה אני שומע סוף סוף את "הלם כרך" האמיתי !
"הלם כרך" ההוא... של להקה ריטורית, של יוסי אלפנט הענק שסיים את חייו מוקדם ומהר מדי אז ב"לוגוס" .....
חולפות כמה דקות והמריונטות עולים לבמה...
לא יעזור, הם פשוט מצויינים !
מסוג הלהקות האלה שעושות מוזיקה נהדרת, עם המון כשרון אבל גם המון אפעס.... צניעות (?)...
נטולי פוזה לחלוטין, מוזיקה נהדרת נטו !
אני חייב לציין שלפני כחודש היינו בהופעה שלהם שהיתה הרבה יותר ארוכה אך הפעם הם נשמעו יותר טובים !
נכר שכל כלי בא לידי ביטוי הרבה יותר מאז וזה נפלא !
אוי והנה בא "עשור" ...
כמה דברים קרו לי בזכות ה"עשור" הזה...
את "מריונטה סול" הכרתי בזכותו...
וזכות גדולה נוספת רשומה לזכותו....
מרגש.
המריונטות נתנו את עצמם לחלוטין באותו ערב, הכלים באו לידי ביטוי באופן נכר אך חבל שההופעה היתה קצרה, קצרה מדי !
ורק התחלנו להתחמם...
בכל אופן, שוב אני ממליץ למי שלא שמע/מכיר לחפש את החומרים שלהם גם כאן באחד האשכולות וגם באתר שלהם וביו טיוב, תבדקו...
יש סיכוי גדול שתתחברו !
"מריונטה סול" (ולמה הסידור של הקלידים תמיד ככה, עד היום לא הבנתי)...
וכאן זה נגמר.....
לסיכום...
לא אוכל לומר שלא נהנינו, ממש לא...
זה היה שונה, לא ממש צפוי שיהיה כך, היה נחמד לראות את האמנים יושבים ומדברים עם המבקרים בין ההופעות, באמת נחמד...
נוסיף לכך את הקהל עצמו שהורכב מחובבי מוזיקה והז'אנר האלטרנטיבי באשר הוא...
אבל עם זאת משהו לדעתינו התפספס פה !
בשלב מסויים הבנו שכנראה היה כאן פספוס בצד הארגוני דווקא...
יותר פרסום, יותר "רעש"...רבאק, כמות כזאו של אמנים, חלקם מהשורה הראשונה בתחום, עשרות יוצרים, הופעה ראשונה מזה שנים של זה או אחר ואיפה הפרסום ?...
אני חושב, למעשה בטוח, שאם היה לאירוע הזה יותר פרסום הוא היה מצליח בגדול !
אין לי בכלל ספק בכך !
אירוע כזה יכל היה להיות הרבה יותר "צבעוני" ורועש ממה שהיה בפועל וחבל.
עם זאת בסיכומו של דבר, אנחנו נהנינו !
ולחיי האירועים הבאים שלנו !.........
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
נערך לאחרונה ע"י לבני בתאריך 09-10-2009 בשעה 00:00.
|