תותח 140 מ"מ "קונבנציונאלי" שפותח על ידי חברת ריינמטל בשנות התשעים ועבר ניסוי ירי, ופיתוח תחמושת בקוטר 140 מ"מ, התותח הותקן על כמה טנקים מסוג לאופרד 2 , אבל בסופו של דבר הוחלט להסתפק בתותח בקוטר 120 מ"מ (L55). התותח מצריך שימוש בטען אוטמטי שהרי אותה תחמושת כבדה וטען אנושי פשוט לא יהיה אפקטיבי (הייתה גם תוכנית לפיתוח טען אוטמטי עם חברת GIAT).


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2527/4072310916_96889bcbc6.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2594/4072310778_43a446fbf2.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm4.static.flickr.com/3509/4071548709_6939b0403f.jpg]

טכנולוגית ETC (אלקטרו-טרמי)


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2791/4072311248_21ca1c572a.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm4.static.flickr.com/3477/4071549007_054b753a62.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2570/4072311582_c9866f0d4c.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2790/4071549327_1dee580b10.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2685/4071549547_25a9e9a0e9.jpg]


טבלת השוואה בין שלושת הטכנלוגיות


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2785/4071549737_c8dee17e1f.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2588/4072312272_9a95a5937b.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2738/4072312428_5517084101.jpg]


* נתחיל עם תותחים "קונבנציונאלים",האם יש פיתוחים בכיוון תותחים בקטרים גדולים (יותר מ 120/125 מ"מ), מה המצב של אותן פרוקיטי פיתוח והאם נזכה בשנים הקרובות לראות טנקים עם תותחים בקוטר 140/152 מ"מ (מתוצרת מערבית או מזרחית).

*בקשר לטכנלוגיות אחרות, חברת ריינמטל טוענת שבסביבות השנה 2017 טכנלוגית ETC תהיה מספיק בשילה בכדי לפתח ולייצר תותחים באותה טכנלוגיה, האם זה מציאותי, ומה באמת היתרונות של אותה טכנלוגיה על פני תותחים קונבנציונאלים והאם שווה להשקיע בכיוון הזה?

קודם כל רלף תודה שהבאת את המידע.

אני התייחסתי פה כבר מספר פעמים לתוכניות הפיתוח של תותחים אלקטרומגנטיים (אני חושב שבשוליים גם הוזכר העניין האלקטרו תרמי אבל כבר בעצמי אני לא זוכר).

למיטב ידיעתי בארה"ב עובדים כבר לא מעט שנים על הנושא. אצלהם הכיוון שאני מכיר הוא בעיקר לצי. אני לא מכיר פרוייקטים לתחום השריון - זה לא אומר שאין כאלו.

בישראל היו גורמים שעבדו על הנושא ופרסמו מאמרים בעיתונות המקצועית הגלויה שיצא לי לקרוא (ניסיתי לאתר את אחד המאמרים עכשיו אבל לא ממש הצלחתי - חבל כי הוא היה מעניין מאד).

לגבי תותחים גדולי קוטר - אני זוכר עוד בשנות ה-80 שדובר על תוכניות פיתוח סובייטיות לתותחי טנק בקוטר 140-150 מ"מ - מאז אני לפחות לא שמעתי הרבה - שוב לא אומר שאין....

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

חלק מהנושא כבר נדון, למשל כאן:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%EE#post2288426

גם לפי החומר שאתה מביא, וגם לפי מקורות אחרים, הטכנולוגיות האנרגטיות (RAIL GUN, COIL GUN) עדיין רחוקות מאד מיישום ולו בגלל מגבלות החומר (עמידות הקנה בירי חוזר) ובעיות באספקת אנרגיה חשמלית. הטכנולוגיה האלקטרוטרמית קרובה יותר לאפשרות של יישום אך עם הרבה מגבלות. עקב עניינים של משקל ואנרגיה, סביר שהפלטפורמה הראשונה שתצוייד בנשק כזה תהיה אנית קרב, אך גם כאן יש לציין שתכנית אמריקנית מהפכנית לייצור המשחתת החשמלית - בוטלה מחמת אי בשלות הטכנולוגיה.

א. מה שאתה אומר תואם למה שקראתי באותו מאמר - קרי שהטכנולוגיה האלקטרוטרמית בשלה יותר.

ב. לגבי פרויקט "המשחתת החשמלית" אני מניח שאתה מתכוון לפרויקט הDDX בגלגולו המקורי - נכון?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא רק במאפיינים המקוריים. התכנית עברה מספר גלגולים, ורובם המכריע עקב בעיות בהפקת חשמל, זמינות אנרגיה רבה לחימוש על חשבון המנועים ומערכת ניהול ומיתוג האנרגיה. לא פורסם הרבה על החימוש והצורה בה נפתרו (אם בכלל) בעיות הפיתוח שלו, אך נרמז שהם כל כך להוטים לקדם את העניין שיהיו מוכנים גם להפעיל נשק RAIL GUN עם קנה מתכלה (יקר ומסורבלמאד לתפעול).

מ... כל קנה הוא מתכלה בסופו של דבר - למה הכוונה שלך במתכלה - אחרי ירי בודד - "צרור"?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

טוב אני מניח שתלוי מאד על איזה תותח מדובר - אם מדובר על התותח עם הטווח של ה-300 ק"מ ונגיד שהוא יכול לירות 10-15 פגזים - אולי.
עדיין מדובר בפיתרון מאד בעייתי וממש לא כלכלי - מצד שני אין היום אמצעי ארטילרי (פגזי) עם יכולת כזאת אז שווה לבדוק כל כיוון.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הדוגמה העומדת לנגד עיני היא תותח "סבסטופול" בן ה- 800 מ"מ, שדרש סלילת תשטית רכבת מיוחדת, שגם אותה הרס תוך מספר יריות, היה יקר להחריד, העסיק מאות אנשי צוות וירה פעם בשעה. נכון שהשפעתו על העיר הנצורה הייתה הרסנית, אך מטוס כגון היונקרס 88 יכול היה להשיג את אותה התוצאה בשבריר של העלות.
דוגמה אחרת היא ATOMIC ANNIE - התותח האטומי בן ה- 180 מ"מ שירה פגז גרעיני אחד בכל הקריירה שלו - ונשלח למוזיאון, או ה- DAVY CROCKET שטווח הירי שלו היה קטן מטווח ההריגה של החימוש.

אלה דוגמאות לכלי נשק שהתעקשו להמשיך בקו של "גדול יותר, חזק יותר, כבד יותר וכו'" גם כאשר היו בנמצא חלופות טובות וזולות בהרבה.

בחינת ההיבטים הטכנולוגיים של שלושת הכלים שרלף העלה בראשית האשכול מביאה אותי למחשבה שגם כאן מתעקשים למתוח את פיתוח התותח מעבר לכדאיות. כדי להביא חימוש אל מטרה בטווחים של 200 מייל, לא הכרחי להשתמש בתותח כבד וזולל אנרגיה, ואפשר להסתפק בחימוש מונחה מדוייק על בסיס רקטי, מל"ט או טיל שיוט. אלה טכנולוגיות בשלות "מן המדף", ללא סיכון כלשהו ובעלות נמוכה, ואף יורדת והולכת הודות לזמינות גדולה של מערכות הנחייה ע בסיס מרכיבים מסחריים (מעבדים דיגיטאליים, מצלמות במגוון מעטפות ביצועים, GPS וכדומה).

אעצור כאן, כי אני חושב שיש לי כאן התחלה של מאמר, וכשאגמור לדגור עליו - הוא ילך לפרסום.

אשמח לקרוא אותו

בעיקרון אתה צודק. אבל אני חושב שצריך להבדיל בין שתי הטכנולוגיות שרלף ציין - התרמית נראית יותר בשלה - אני לא יודע לומר כמה יותר. האלקטרומגנטית פחות לצערי כי יש לה פוטנציאל אדיר. כנראה שיעברו עוד הרבה שנים עד שנראה משהו כזה בשימוש מבצעי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

על הנייר - הרבה רעיונות נראים טוב.
קח למשל את העיקרון של תותח אלקטרוטרמי: הוא אמור להעניק לפגז הרבה יותר אנרגיה קינטית. היות ואין ארוחות חינם, מהו המחיר, והאם הוא סביר.

א. בתותח הקונבנציונאלי הגענו פחות או יותר לקצה הדרך בפיתוח:
1. הארכנו את הקנה כמה שרק אפשר. הארכה נוספת לא תביא לשיפור ניכר בביצועים.
2. הגברנו את לחץ בית הבליעה עד כמה שסביר ללא הכבדה נוספת על מבנה התותח.
3. שכללנו את הפגז הפשוט ע"י ירי תת קליבר עם סבוט, מטען הודף רקטי, וכעת - ERFBBB.

ב. התותח האלקטרוטרמי אמור להזרים יותר אנרגיה לבית הבליעה. זה יכול להיות ע"י פריקת מטען חשמלי רב אנרגיה לתוך תחמיש רגיל, או (בדגמים היותר מתקדמים שרלף הציג לעיל) תחמישים מיוחדים. המחיר? לחץ קנה מוגבר = הצורך בקנה עמיד יותר = קנה כבד יותר = יקר ומסורבל יותר.

ג. קנה כבד יותר = רכב נושא כבד יותר ומסורבל יותר.

ד. בלאי קנה מוגבר = שוב, עליות מוגברת של תחזוקת המערכת.

ה. הצורך במקור של אנרגיה חשמלית = מערכת נילווית לתותח, שעדיין לא נמצאת אפילו בניסוי.
המחיר - סרבול נוסף.

ו. מה קבלנו בסוף? עליה מאד משמעותית במחיר ובסרבול הפיזי והלוגיסטי. מה אנחנו מקבלים? עליה של כ-60% באנרגיה הקינטית של התחמושת. את אותו הדבר אפשר להשיג הרבה יותר בקלות ובזול ע"י מערכת רקטית. העיקרון הפיסיקאלי כאן פשוט בתכלית: כל התמרונים המסובכים עד כאן היו לשם הגברת האנרגיה הקינטית של הפגז לאורך אותו אורך קנה בערך. היות ופעולת המנוע הרקיטי אינו מוגבל לאורך הקנה - ניתן להגיע בנקל לאנרגיות גבוהות בהרבה, ובעלות סבירה ביותר (ראה פרוייקט LOSAT). על הדיוק המופחת של רקטות ניתן כיום לפצות בנקל - אם ע"י תיקון מסלול התחלתי לאחר מדידה מכ"מית של המסלול (מערכת שהוצגה ע"י תעש ורפאל), או ע"י חימוש מונחה מדוייק, שעלותו ב-20 השנים האחרונות נמצא בירידה מתמדת.

אם נחזור לאנלוגיה הקודמת שהבאתי - מי צריך את ATOMIC ANNIE, עם שיירת הגוררים ורכבי העזר שלה, אם אפשר להוביל רקטה ארטילרית פשוטה ביותר (HONEST JOHN) על משאית תקנית, עם צוות של שני אנשים, ולשגר פצצת אטום למרחק פי 3 מהתותח, ובעצמה של פי 50?

עדיין- פגז 140 מ"מ קטן מ- LOSAT; אם אתה רוצה רק"מ עם בטן של עשרות חימושים, תותח הוא יותר קומפקטי.
ולגבי "תיקון מסלול מכ"מי"- אני מניח שאתה מתכוון לתיקון לפגז הבא, ולא לשידור פקודות הנחיה לפגז.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור עדיין- פגז 140 מ"מ קטן מ- LOSAT; אם אתה רוצה רק"מ עם בטן של עשרות חימושים, תותח הוא יותר קומפקטי. ולגבי "תיקון מסלול מכ"מי"- אני מניח שאתה מתכוון לתיקון לפגז הבא, ולא לשידור פקודות הנחיה לפגז.

א. היות ואין לי נתונים על מימדי פגז 140 מ"מ - איני יכול להשוות. מכל מקום ה- LOSAT היה מדגים טכנולוגיות בלבד, ולא דגם מבצעי. העיקרון הוא פשוט - רקטה יכולה להאיץ לאורך עשרות ומאות מטרים ולהשיג מהירות סופית גבוהה מאדץ התותח חייב להאיץ את הפגז רק לאורך הקנה המוגבל בארכו.

ב. תיקון מסלול מכמי קיים לתותחים ארטילריים בצורת מכ"ם לוע לתיקוןירי בפגז הבא, כדבריך. אני התכוונתי למערכת המתקנת את מסלולה של רקטה ארטילית בתחילת מעופה. אינני זוכר כרגע את כינוי המערכת אך היא הוצגה כמדומני לפני כשנתיים.

ציטוט:

אעצור כאן, כי אני חושב שיש לי כאן התחלה של מאמר, וכשאגמור לדגור עליו - הוא ילך לפרסום

הייתי שמח מאוד לשמוע חוו"ד מומחה, היכן הקו המפריד בין טווח יעיל לנשק רקטי לטווח היעיל לנשק ארטילרי/קני, עבור צורך להעביר X ק"כ מנקודה לנקודה.
הייתי מניח שבטכנולוגיה של ימינו, הוא בין 30 ק"מ (תותח 155mm L52) ל- 42 ק"מ (טווח של MLRS).
ברור שהאמריקאים סברו שהם יכולים לדחוק את הגבול לתחום של מאות ק"מ.
כמובן שגורמים כמו רתע חזק יותר בירי ארטילרי, המחייב אלקטרוניקה וחיישנים מיוחדים, מרחיבים את הקו המפריד; ושיש גורמים נוספים- כמו קלות ופשטות של משגר רקטות (המאפשרות התקנת הרבה קנים על רכב אחד, וירי מטחים), מול קלות התובלה של פגזים לעומת רקטות, הדיוק העדיף של פגזים, ומשך הטעינה הארוך של מטל"ר.

ולעצם העניין- חלופה טילית לתותח כבד/מתקדם היא משהו בסגנון LOSAT
http://www.globalsecurity.org/milit...round/losat.htm
שעדיין נראה לי גדול מדי לטנק- אפשר יהיה לשאת בטן קטנה מאוד של חימושים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור הייתי שמח מאוד לשמוע חוו"ד מומחה, היכן הקו המפריד בין טווח יעיל לנשק רקטי לטווח היעיל לנשק ארטילרי/קני, עבור צורך להעביר X ק"כ מנקודה לנקודה. הייתי מניח שבטכנולוגיה של ימינו, הוא בין 30 ק"מ (תותח 155mm L52) ל- 42 ק"מ (טווח של MLRS). ברור שהאמריקאים סברו שהם יכולים לדחוק את הגבול לתחום של מאות ק"מ. כמובן שגורמים כמו רתע חזק יותר בירי ארטילרי, המחייב אלקטרוניקה וחיישנים מיוחדים, מרחיבים את הקו המפריד; ושיש גורמים נוספים- כמו קלות ופשטות של משגר רקטות (המאפשרות התקנת הרבה קנים על רכב אחד, וירי מטחים), מול קלות התובלה של פגזים לעומת רקטות, הדיוק העדיף של פגזים, ומשך הטעינה הארוך של מטל"ר. ולעצם העניין- חלופה טילית לתותח כבד/מתקדם היא משהו בסגנון LOSAT http://www.globalsecurity.org/milit...round/losat.htm שעדיין נראה לי גדול מדי לטנק- אפשר יהיה לשאת בטן קטנה מאוד של חימושים.

א. אין, לדעתי, קו מפריד ברור כפי שאתה מציג אותו. ארטילריה קנית כיום מגיעה בקלות לטווח של 40 + ק"מ, ומאידך ישנם מטל"רים שנועדו לטווחים קצרים או ארוכים מזה. הכל עניין של צרכים והגדרות המשתמש.

ב. קלות ההובלה של פגזים מול רקטות? לא לעניין. הדיוק העדיף של פגזים? גם ארטילריה קנית וגם רקטית הן מערכות שטח סטטיסטיות, אלא אם כן אתה עובר לחמ"מ, ואז אין הבדל גדול באפקטים, אך ישנו הבדל ניכר במחיר, כי פגז חייב לעמוד בהרבה הרבה יותר עומסי g מאשר רקטה או טיל.

ג. פשטותו הרבה של משגר רקטי מהווה הן יתרון כלכלי והן יתרון תפעולי רב.

ד. באשר ל- LOSAT , הוא נועד במקור כחימוש פשוט מאד וקטלני מאד לכוחות "רכים". החלופה לתוחת טנק, או ליתר דיוק - השלמה לתותח טנק, הוא, לעניות דעתי, הטיל המונחה המדוייק. ישנם טילים משוגרי תותח רבים. אם להביא דוגמה משלנו - הלהט - הוא לכל היותר בגודל זהה לתחמושת 120 מ"מ אחודה, אך בדגם המשוגר מזביל ולא מתותח הוא קטן יותר מפגז תקני! יחד עם זאת הוא מאפשר ירי לטווח של 6 ק"מ, הוא מאפשר פגיעה במטרות שלא בקו הראיה (ירי מעבר לגבעה) ועם נפ"מ של לא יותר מ- 70 ס"מ!

ה. לגבי הסרבול בטעינת מטל"ר: חלפו עברו ימי הקטיושה 240 מ"מ, שבה נטענה כל רקטה ידנית!
MLRS, LAR-160 ודומיהם - נטענים תוך דקות באופן ממוכן. יתרה מזו - לפני זמן קצר (והוצג גם בפורום זה) נודע על מערכת חדשה של התעשיה האווירית, שבה הגיעו לשיא הפשטות. משטח מטען פשוט הנישא ע"י משאית רגילה עם מנוף פריקה, ונפרק על ידה בשטח, ונאזב שם. כוח קרקעי יכול לשלוט במערכת מרחוק, "ולהזמין" מטח רקטי או ירי בודד על מטרה לפי הצורך לפי הכוונת GPS. אין מערכת נשיאה ייעודית, אין מערכת כינון מכנית, אין צוות הפעלה. מה יש - טווח גדול, פשטות, יעילות.

מקווה שעניתי לך.

מה בנוגע לאפקטיביות של נשק, לאו דווקא בקצה הטווח שלו?
נניח והיו ממציאים תותח אלקטרומגנטי שלא היה נהרס תוך כמה יריות, והיה ניתן לשים אותו על ספינה. יתכן שיריה אחת של תותח כזה, אוצרת מספיקה עוצמה ומכה (קינטית) כדי לזרוע הרס רב - אולי אף יותר ממה שמזל"ט או טיל כזה או אחר מסוגלים לעשות, והטווח הוא רק בונוס (קרוב לוודאי כתוצאה מהאנרגיה הקינטית הרבה של הכדור כשהוא נורה).
אם ימצאו שתותח כזה מסוגל לחדור מטרה של 50 מטר בטון מזויין בטווח של 100 ק"מ, אז אולי באמת יותר זול לפגוע במטרה הזו בעזרת טיל או מזל"ט כאמור, אך קרוב לוודאי שהתותח עדיין יעשה יותר נזק ולכן השימוש בו הוא עדיף - אפילו אם בלאי הקנה שלו מצטבר מהר.

בנוסף, לא מן הנמנע שבעתיד תימצא האפשרות להשתמש בתותח הפועל בצורה כזו על בסיס קבוע, ואולי אף לטווחים ארוכים בהרבה ולכן שווה להשקיע ולפתח את התחום הנ"ל ואף לנסות אותו "על רטוב". אם היו אומרים לי שבעתיד יהיו תותחים שיוכלו לירות פגזים לטווחים שהם מעל ל-1000 ק"מ, הייתי מהמר שהם יהיו תותחים אלקטרומגנטים או פיתוח עתידי שלהם שבבסיסו עובד על פי עיקרון זהה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני מסכים שלפחות בעשורים הקרובים, ספינות מלחמה יהיו הפלטפורמה האידאלית להצטייד בתותחים אלקטרומגניטים ( יקח הרבה מאוד זמן עד שנראה את הטכנלוגיה הזאת מיושמת בתותחי טנקים)

אבל, כנראה שאתה לא חושב שזה מציאותי שבתוך פחות מעשור אפשר יהיה להשתמש בתותחי טנקים בטכנלוגית ETC...

אם כי, אפשר לראות מטבלת ההשוואה שמבחינת יכולת חדירה ואינרגיה, תותח 140 קונבנציונלי מגיע ל 23 MJ , שזה בערך כפול מהתותח החדיש L55 שמותקן על טנקי לאופרד 2A6 (בערך 13 MJ), זאת אומרת שתותח בקוטר 140 מ"מ יספק יכולות גדולות בהרבה ויתן יתרון אדיר לטנק שמצויד בו על פני טנקים אחרים קיימים כיום, אז אולי יותר כדאי לחשוב בכיוון הזה...

הבעיה עם אותו תותח 140 מ"מ, זה שלמרות שאפשר להתקין אותו על טנקי לאופרד 2 , זה לא יהיה אפקטיבי מבחינת התפעול, וחייבים לפתח טען אוטמטי עבורו, כך שלשדרג את טנקי לאופרד 2 באותו תותח לא תהיה אופציה ריאלית, צריך לפתח טנק חדש וצריח מיוחד שיכיל בתוכו את התותח , מערכת הטעינה האוטומטית והתחמושת, אנשי הצוות יתמקמו בתוך התובה (הנה רעיון לטנק לאופרד 3 )

לאופרד 2 שמצוייד בתותח 140 מ"מ


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2782/4072456867_11058f5173.jpg]

אני מניח שהסיבה שאתה אומר שזה לא ריאלי היא עניין משקל הפגזים לא?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אני מניח שהסיבה שאתה אומר שזה לא ריאלי היא עניין משקל הפגזים לא?

משקל התחמושת והגודל שלה,צריך לפתח צריח יעודי עבור תותח בגודל כזה וכמובן עבור מערכת הטעינה האטומטית..

נשמע הגיוני.
אילו מערכות טעינה אוטומטיות יש כיום בשירות טנקים מערביים? (אני לא מכיר אבל אני גם לא מומחה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט נשמע הגיוני. אילו מערכות טעינה אוטומטיות יש כיום בשירות טנקים מערביים? (אני לא מכיר אבל אני גם לא מומחה).

לפי משידוע לי, טנקים צרפתים מסוג leclerc משתמשים בטען אוטומטי מתוצרת חברת GIAT (כיום NEXTER), וכפי שהזכרתי למעלה זאת החברה שריינמטל בחרה בכדי לפתח במשותף מערכת טעינה אוטמטית לתותח 140 מ"מ.

החכמתי - תודה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ralf * נתחיל עם תותחים "קונבנציונאלים",האם יש פיתוחים בכיוון תותחים בקטרים גדולים (יותר מ 120/125 מ"מ), מה המצב של אותן פרוקיטי פיתוח והאם נזכה בשנים הקרובות לראות טנקים עם תותחים בקוטר 140/152 מ"מ (מתוצרת מערבית או מזרחית).

תותחי טנקים בעלי קוטר גדול יותר מ-125\120 מ"מ זה לא משהו חדש. חלק מהטנקים הכבדים (מבצעיים או פרוייקטים) היו חמושים בתותחים בעלי קוטר גדול בזמן מלחמת העולם השניה ואחריה.

אם אנחנו מדברים על MBTs, אז יש "אובייקט 292" שעליו הותקן תותח 152 מ"מ:



ויש כמובן את T-95 ("אובייקט 195") שנמצא בשלבי ניסוי מתקדמים. אם נראה בעתיד הקרוב תותח טנק חדש בעל קוטר גדול, סביר להניח שזה יהיה T-95.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

בזמנו היה כתוב בג'יינס שהמרכבה 4 העתידית תהיה חמושה בתותח 140 מ"מ.
בפועל, זכורה לי תמונה של T72 עירקי שנפגע ב- 91': פגז חץ של M1 אברמס עבר דרכו ודרך סוללת העפר שמאחוריו, כך שנראה לי שגם פגז תותח 120 מ"מ חודר היטב.

לפני מספר שנים, "אוסף" מתכות שהסתתר מאחורת מטרת טנק נהרג על ידי פגז שנורה אל המטרה ויצא מהצד השני.
אם אני לא טועה אז זה היה במל"י.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור בזמנו היה כתוב בג'יינס שהמרכבה 4 העתידית תהיה חמושה בתותח 140 מ"מ.

אולי מרכבה 5 , לא נראה לי שזה פרקטי לחמש את מרכבה 4 עם תותח 140 מ"מ, בדיוק בגלל אותן סיבות שהזכרתי למעלה בקשר לטנק לאופרד 2.

ציטוט:

בפועל, זכורה לי תמונה של T72 עירקי שנפגע ב- 91': פגז חץ של M1 אברמס עבר דרכו ודרך סוללת העפר שמאחוריו, כך שנראה לי שגם פגז תותח 120 מ"מ חודר היטב.

תותח 120 מ"מ חודר מצוין, אבל תזכור שגם לאויב יש תותחי 120/125 מ"מ , ובהרבה פעמים מי שמכוון ויורה ראשון הוא המנצח, ולכן צריך להתחמש בתותח שיתן לך יתרון מובהק על פני טנקים אחרים, ותותח בקוטר 140 מ"מ בהחלט יתן לך יתרון גדול, לא רק ביכולת החדירה אל גם טווח אפקטיבי גדול יותר מתותחי 120/125 מ"מ.

מדריך הג'יינס המדובר קדם לחשיפת המרכבה 4..
ולגבי הטווח- קשה לי לומר כמה זה משמעותי; הרי הטווח היעיל בקרב מוכתב גם ע"י פני השטח, שבד"כ לא יאפשרו איתור מטרות בטווחים העולים על ק"מ בודדים; ועל יכולת זיהוי המטרה כדי לוודא שאתה לא יורה על כלי שלך. והרי טנק שנמצא בעמדה הצופה לטווח של ק"מ רבים- גם חשוף לתצפית מאזור נרחב, ומזמין על עצמו ארטילריה/ תקיפה אוירית..
אגב, אני התרשמתי שהסובייטים/ רוסים "השלימו" עם נחיתותם בתותחי טנקים- ופנו לפיתוח טילים משוגרים מהקנה, כפיצוי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור בזמנו היה כתוב בג'יינס שהמרכבה 4 העתידית תהיה חמושה בתותח 140 מ"מ. בפועל, זכורה לי תמונה של T72 עירקי שנפגע ב- 91': פגז חץ של M1 אברמס עבר דרכו ודרך סוללת העפר שמאחוריו, כך שנראה לי שגם פגז תותח 120 מ"מ חודר היטב.

תלוי איזה פגז, מאיזה מרחק ובאיזו זווית. והכי חשוב - לאיראקים היו T-72 בגרסאת יצוא, שהמיגון שלהם היה חלש יותר יחסית ל-T-72 שממנו פותח הדגם הספציפי ההוא. T-72 מודרני (כלומר כזה שהמיגון שלו שודרג לרמה של Rogatka או T-90S) מהווה מטרה הרבה יותר קשה.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

לעירקים היה,בנוסף לגירסת הייצוא של ה T-72 ,גם מקביל מתוצרת מקומי בשם Asad Babil
http://en.wikipedia.org/wiki/Lion_of_Babylon_tank

כפי שרשום בלינק,לא רק שהטווח היעיל של תותח טנק זה היה קצר מזה של ה M1 (חסרון עצום בקרב),אלא גם התחמושת בקוטר 125 מ"מ בעלת ליבת הטונגסטן,לא יכלה לחדור את שיריון ה M1 העשוי,בין היתר,מאורניום מדולל. (שהוא בעל משקל סגולי גבוה יותר מטונגסטן).
גם פגזי ה"חץ" האמריקאים היו עשויים מחומר זה,שהשיריון העירקי לא יכל לו.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גיל חזקיה לעירקים היה,בנוסף לגירסת הייצוא של ה T-72 ,גם מקביל מתוצרת מקומי בשם Asad Babil http://en.wikipedia.org/wiki/Lion_of_Babylon_tank

T-72 מתוצרת מקומית = ייצור (או הרכבה) של גרסאת ייצוא ברישיון.

ציטוט:

כפי שרשום בלינק,לא רק שהטווח היעיל של תותח טנק זה היה קצר מזה של ה M1 (חסרון עצום בקרב),

פה אתה מדבר בחיסרון נוסף של גירסאות ייצוא של T-72 המוקדמות - אין אפשרות לירות טילים.

ציטוט:

אלא גם התחמושת בקוטר 125 מ"מ בעלת ליבת הטונגסטן,לא יכלה לחדור את שיריון ה M1 העשוי,בין היתר,מאורניום מדולל. (שהוא בעל משקל סגולי גבוה יותר מטונגסטן).

שוב, זה תלוי בדגם של פגז, מרחק, וזווית פגיעה. אבל בגדול, מיגון הומוגני כבר יצא מהאופנה - ל-T-72 למשל היה composite armor.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion ויש כמובן את T-95 ("אובייקט 195") שנמצא בשלבי ניסוי מתקדמים. אם נראה בעתיד הקרוב תותח טנק חדש בעל קוטר גדול, סביר להניח שזה יהיה T-95.

שמעתי לא פעם על פרויקטים של הרוסים לפתח טנק חדש, פרויקטים כמו Black eagle ואחרים.. ואפילו פורסמו תמונות שלכאורה מציגים את "טנק העתיד" של הרוסים, אבל כנראה שמדובר בפרויקטים פקטיבים שלא קיימים..

אז אתה אומר שאכן הרוסים שוקדים על פיתוח טנק חדש והם אפילו בשלב של ניסוים מתקדמים, יש לך מידע בקשר לאותו טנק (T-95) כגון, נפח מנוע, קוטר תותח, משקל וכו...והערכה לגבי מועד הכנסתו לשירות מבצעי.

דרך אגב,אני אשמח אם תציג נתונים לגבי תותחי טנקים מתוצרת רוסית ..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ralf שמעתי לא פעם על פרויקטים של הרוסים לפתח טנק חדש, פרויקטים כמו Black eagle ואחרים.. ואפילו פורסמו תמונות שלכאורה מציגים את "טנק העתיד" של הרוסים, אבל כנראה שמדובר בפרויקטים פקטיבים שלא קיימים..

"הנשר השחור" פוחת למטרות ייצוא. לא הייתה אף-פעם כוונה להכניס אותו לשירות רוסי.

"אובייקוט 195" נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים כפי שכבר אמרתי. זה שהמראה והנתונים שלו נשמרים בסוד לא אומר שהוא לא קיים. גם את T-50 לא ראית - האם זה אומר שזה "פרוייקט פקטיבי שלא קיים"?

ציטוט:

אז אתה אומר שאכן הרוסים שוקדים על פיתוח טנק חדש והם אפילו בשלב של ניסוים מתקדמים, יש לך מידע בקשר לאותו טנק (T-95) כגון, נפח מנוע, קוטר תותח, משקל וכו...והערכה לגבי מועד הכנסתו לשירות מבצעי.

חלק מהמידע אודותיו זלג החוצה. כמו, למשל, תותח 152 מ"מ בצריח לא מאוייש, מנוע דיזל בתצורת X בעל הספק של 1,500 כ"ס וכד'. מי שמעוניין בפרטים נוספים יכול לחפש באינטרנט בכלל ובאתרים ממשלטיים שמפרסמים מכרזים בשביל משרד ההגנה. אבל כדאי לזכור שמדובר בדגם תרום-סדרתי, כך שלא בטוח שזה מה שניראה גם בטנקים סדרתיים.

הערכות לגבי מועד כניסה לשירות - לא שמעתי על כאלה. ברור שמדובר בטווח הזמן של שנים. כנראה הטנק החדש לא יכנס לשירות לפני 2015. סימן לכך אפשר למצוא בהגברת ייצור T-90A - סקירה יפה של ייצור הטנקים ברוסיה אפשר למצוא בכתבתו של מיכאיל ברבנוב ב-Moscow Defence Review כאן (דרך ה-cache של גוגל).

ציטוט:

דרך אגב,אני אשמח אם תציג נתונים לגבי תותחי טנקים מתוצרת רוסית ..

יש סקירה באנגלית באתר של וסילי פופאנוב כאן.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion "הנשר השחור" פוחת למטרות ייצוא. לא הייתה אף-פעם כוונה להכניס אותו לשירות רוסי. "אובייקוט 195" נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים כפי שכבר אמרתי. זה שהמראה והנתונים שלו נשמרים בסוד לא אומר שהוא לא קיים. גם את T-50 לא ראית - האם זה אומר שזה "פרוייקט פקטיבי שלא קיים"?

בקשר ל Black eagle, הצבא הרוסי עצמו הכחיש שיש תוכנית לפיתוח הטנק הזה, ושסך הכל מדובר במוק אפ (קישור)

הכוונה שלי הייתה שיש לא מעט מידע ולכאורה תמונות ותרשימים שמראים את "טנק העתיד" של רוסיה והרבה מאותו מידע לא נכון, וטוב שהזכרת את המטוס T-50 שמזכיר את העניין הזה, גם בקשר למטוס הזה מוצגים כל שבוע תמונות חדשות שלכאורה מציגים את המטוס שבפיתוח ולא מעט מידע ולוח זמנים שרק השד יודע אם הם נכונים..., אבל כמובן שלא התכוונתי לזה שהרוסים לא מפתחים מטוס חמקן ושיש להם תוכנית לפיתוח טנק חדש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ralf בקשר ל Black eagle, הצבא הרוסי עצמו הכחיש שיש תוכנית לפיתוח הטנק הזה, ושסך הכל מדובר במוק אפ (קישור)

כפי שאמרתי, לצבא הרוסי לא היה שום מעורבות בפרוייקט "הנשר השחור" - זה היה טנק שנועד למטרות ייצוא בלבד. ונכון גם, שבו הותקן דגם של צריח ולא צריח פונקציונאלי. וכיוון שאף לקוח זר לא הביע בו התעניינות, אז גם לא הייתה סיבה להמשיך בפיתוח.

ציטוט:

הכוונה שלי הייתה שיש לא מעט מידע ולכאורה תמונות ותרשימים שמראים את "טנק העתיד" של רוסיה והרבה מאותו מידע לא נכון, וטוב שהזכרת את המטוס T-50 שמזכיר את העניין הזה, גם בקשר למטוס הזה מוצגים כל שבוע תמונות חדשות שלכאורה מציגים את המטוס שבפיתוח ולא מעט מידע ולוח זמנים שרק השד יודע אם הם נכונים..., אבל כמובן שלא התכוונתי לזה שהרוסים לא מפתחים מטוס חמקן ושיש להם תוכנית לפיתוח טנק חדש.

כל האיורים של T-50 וגם T-95 הן ספקולציות מהסיבה הפשוטה שהפרוייקטים הללו מסווגים. ככלל, האנשים לא ירצו לבקר בלוביאנקה בשביל ההנעה המפוקפקת של פירסום מידע סודי. עם זאת, חלק מהאיורים הללו בכל זאת מבוססים על משהו (שמועות, פטנטים רשומים, פירסום מכרזים וכד').

לסיכום. מי שמעוניין בסקירות קצרות אודות "אובייקט 195" ו-"הנשר השחור", מוזמן לעיין כאן וכאן.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

-נערך, לא חשוב.