23-09-2009, 13:11
|
|
|
חבר מתאריך: 22.03.09
הודעות: 2,018
|
|
אין לנו חילוקי דעות בכמה מישורים:
1. "הוא לא שווה את הנייר שעליו הוא מודפס" - נכון.
2. "לא צריך להתנצל ולתרץ" - נכון.
3. "לעמוד על שלך ולהסביר" - נכון.
כעת למה שיש לנו חילוקי דעות לגביו:
מה שאתה תופס כפוליטי איננו בהכרח זהה למה שהוועדה מכנה פוליטי, וכך לגבי המונח "צבאי". הוועדה מנתקת את שני הדברים הללו כאילו הם לא קשורים בטבורם, וזה חלק מהשוני השפה שהזכרתי קודם לכן. אם מוסדות השלטון של חמאס נתפסים כפוליטיים על ידי הוועדה ואצלך הם נתפסים כצבאיים, איך מגשרים על הפער הזה? ברור, אני מניח שגם לך, שהם גם וגם, אבל בראיית הוועדה, זה שמוסד הוא חמאס לא הופך אותו אוטומטית ליעד.
כשישראל מדברת במונחים של "בעל הבית השתגע" - זה לא מונח צבאי, וזה בהחלט פתח עצום לצרות (ברמת ההצהרה, אני לא מדבר על הפעולה בשטח). האמת שאפילו לומר "יצירת מציאות בטחונית חדשה" זה לא ממש יעד צבאי. אז בקיצור - הכל תלוי באופן שבו הוא נתפס ומוגדר.
השורה התחתונה מבחינתי היא שכן, הדו"ח לא טוב לנו, ולא פעם טועה ומטעה. האם זה בזדון? אני נוטה להאמין שלא. הדו"ח הזה לא הופק משום 8000 הרקטות ומספר ההרוגים בצד שלנו אלא משום ה 1000 ומשהו הרוגים בצד שלהם. הגיוני? כן, כי ככה עובדות האמוציות האנושיות, ודי מובן שהעולם מזדעק משום סבלו של החלש ולא משום סבלו של החזק. לא הוגן? גם כן, אבל (כמו שאני אומר לעתים לילדיי) - אלה החיים.
מה אפשר לעשות? להגיד לעולם - אתם יודעים מה? נקים וועדת חקירה ממלכתית, כמו שכבר עשינו בעבר כשנהרגו פחות אנשים. אפילו הדו"ח הזה מותיר פתח לסוג כזה של חקירה (וטוען שהסיכוי לחקירה שכזו אצל החמאס נמוך בהרבה). אם אנחנו נקיים - אין בעייה, ואם היו פה ושם חריגות ניתן יהיה לטפל בהם נקודתית.
|