גם השנה כבכל שנה החל מהקיץ האחרון - מקצה ידידת הפורום "חתולים" צמד כרטיסים ל'מיני ישראל' [הגרסה המקומית של "מיני-מאוס"] לפותר חידת ראש השנה.המסורתית.

באופן מסורתי יצאה לי חידה די מסורבלת אבל בתור היחיד שיודע את הפתרון אני גם חושב שהיא די מעניינת.
ארבעה חלקים, שני כרטיסים, חידה אחת, קדימה נסענו:

חידה בשלבים:

זקן וסב על עמו הוא כתב

בדרכו אך מעד ונורה הוא מיד

במותו, מה חשב על אשר הוא כתב?

לא נדע עד עולם גם קברו נעלם...

____________________
בקצה רמת גן יש מקום אחד

שם נגוז חלומם של הנגזלים מליד השוקולד

הם נותרו עטופים בצבא ורופאים יהודים

ואולם חתונות בעיצוב אצילים נשדדים

__________________________
בני רחובו של האיש [זה מחלק ראשון]

אשר לא קצרו במגל ולא הניפו קילשון

באופן קצת שונה רצו להיות 'מגשימים'

ויתד נעצו ליד האחים החולמים

_________________________
גם חלומם לא צלח ונגוז עדי עד

וכל שנותר ממנו זו 'יד'

ומי שידע של מי היד

[ואת דרכו גם יסביר]

אין כמוהו נחמד!!

החלק הראשון מרמז לדמות משמעותית. בעיקר לפורום זה.

החלק השני מרמז על מקום מסויים 'בקצה רמת גן' . ולא, הוא לא נמצא בצד של עלית ויש לצידו ספור הסטורי מעניין.

החלק השלישי מחבר בין השניים והרביעי נשען על השלישי...

עכשיו הכל בסיידר...

http://www.telerom.co.il/bg/images/%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3%20%D7%A8%D7%9E%D7%AA%20%D 7%92%D7%9F.doc

וללא קשר לחידה - איזה תענוג היה להריח את השוקולד החם בהמתנה בתחנת האוטובוס מול עלית....

יש טוענים כי חוש הריח הוא בעל טביעת הזכרון החזקה ביותר במוח האדם ואני למרות הכמעט תתרנות שלי - נוטה לאהוב את האמירה. כמה חבל שאין 'יוטיוב של ריחות'... אם היה כזה - ללא ספק הייתי מרחרח את הקליפ של השוקולד מעלית שוב ושוב.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

זבוטינסקי בן גוריון

http://telaviv100.blogspot.com/2008/08/70.html

[ותודה לת"א 100]

האם ה"שוקולד" מרמז על ביח"ר צד שהיה ברמת גן
בעניין שוקולד וריחות, ללא קשר לחידה כאספן בולים יש לי בול שוויצרי של שוקולד, שאם משפשפים אותו קלות עם האצבע ומריחים - יש ריח של שוקולד.

צ.ד זהו זכרון נהדר אבל הצד של רמת גן בו עוסקת החידה הוא הצד אליו הגעת. ה'שוקולד' נועד לרמוז למשהו שקשור בעקיפין לספור האיזור אליו הגעת למרות שכאמור ה'שוקולד' ממוקם בת"א. אפשר היה באותה מידה לציין את 'רמת הדר' בחיפה.

בשורה התחתונה, אתה בכיוון הנכון. - תה"ש זו הסביבה של חלקה השני של החידה וכעת בעזרת השוקולד ואולם החתונות - נסה להגיע לאצילים הנשדדים ולספור הרקע של חלק 2.

אולי אתה מתכוון למבנה הידוע ברחוב ליאון בלום. אולם איני משוכנע שויינרויב ומנספלד היו מסכימים איתך. האם אתה מתכוון למבנה מלבני גדול ?

ו'השוקולד' [שהוא אכן כנוי למבנים] הוא רק ליד מה שקשור או היה קשור לנשואי חלק זה של החידה אליהם קשורים גם תה"ש, רמת הדר ואפילו אולם הארועים [שגם הוא לא בר"ג]...

מסתבר שהאחים ליטוינסקי ירשו מאביהם גם את השטח המכונה כיום תל השומר, שבו יש רופאים יהודים וצבא, ורחוב אחד קטן בינותם הקרוי על שמם. חלק מרכושם שמעולם לא הושב להם היה גם השטח שעליו נבנו הבימה והיכל התרבות, ליד בתי השוקולד המפורסמים, בתל אביב.

ישראלה, אל תגיב עדיין. נותר לנו לפתור את בעית הסב הכותב היסטוריה, נועצי היתדות (טוב, ישראלה, בהתחשב בעברך הצופי....) ועוד כמה. תן לנו עוד רגע, רק עוד רגע.

והיד לזכרו הוא הגן העזוב והמוזנח בכפר סבא.
מעבר לזה - אני מאבד את דרכי במילות שיריך. עד כאן.
בכל מקרה - אם הכיוונים שלי נכונים, ואם תחליט שלא לחכות לפותרים נוספים (וגם אם כן) - נשמח לשמוע את הסיפור במלואו. מהמעט שקראתי על דה מנשה - הוא מדהים.

כמדומני שבעבר הועלה אשכול על גן מנשה בפורום.

ה'יד' מהחלק הרביעי היא לא שלו. נעיצת היתד היא מטאפורית, אפשר היה לומר גם 'התיישבו' .

[אבל אם לשף איל שני מותר לקרוא לביצה קשה 'חגיגה של חלמון וחלבון אשר נצרבו בבטן תרנגולת לתינוק של חביתה שנשלק באור כיריים לוהטות לאליפסה תלת מימדית בגון השמש והשלג' - מותר לי לומר 'נעצו יתד', לא?
למען הסר ספק - כותב חידה זו מעולם לא אכל במסעדת יוקרה שכזו, האכילה במקומות שכאלה אסורה עליו ועל בני משפחתו והאיסור מפוקח ע"י רואה חשבון].

וסיפורם של משפחת ליטוינסקי ותל ליטוינסקי מחלקה השני של החידה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3246292,00.html

http://www.ahuzatbait.org.il/Index....0&ArticleID=335

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...%A1%D7%A7%D7%99

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99...1%D 7%A7%D7%99

ודגל בהקמת אוטונומיה יהודית בגולה.
הקשר בין בני רחוב דובנוב שנעצו יתד ליד האחים ליטוינסקי עוד לא ברור לי.
לאט לאט.
חבר'ה - אני מרים כדורים להנחתות. אף אחד מכם לא רוצה להבקיע?

אבל ברחוב דובנוב מצאתי רק קשר לבני עקיבא.

אשר נרצח כאשר מעד בדרכו מהמכונית לגיא ההריגה. ראוי הוא לאשכול ארוך ומלא מחשבה משלו ואולי נגיע גם לכך...

במט"ח

http://avot.cet.ac.il/Entry.aspx?pid=9#C1015$6385

ומתוך 'דעת'

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1017

"ב- 8 בדצמבר 1941 הובל עם אלפי יהודים לגיא-ההריגה שֶבֹ-רוּמבּוּלי הסמוכה לריגה. הוא צוּוַה לעלות למכונית, שהובילה את הזקנים והנכים. מחמת מחלתו לא היה מסוגל לעלות למכונית. שוטר לטבי ירה בו והרגו."

ואכן חיפש יפה IRIR ברחוב דובנוב ואולי אפילו בדובנוב 10. הבעיה היחידה היא כי אחר לדעתי בכשנה פחות ארבעה ימים. ככה זה כשלאונרדו מחליף את דובנוב אחרי הרבה שנים...

ומאחר ולחיצת גוגל אחת כבר מובילה אותנו לזהוי שיוך החברים מחלקה השלישי של החידה נעשה סיכום ביניים:

דובנוב הוא פתרון החלק הראשון
האחים ליטוינסקי החולמים על עיר גנים ונחלותיהם האבודות באיזור תל השומר הם פתרון החלק השני

ברחוב דובנוב בת"א מצוי (או היה מצוי) בנין ההנהלה של תנועת בני עקיבא, וזה אולי הרמז לזה שקברו לא ידוע, והתנועה היא יד לו. ההוא שיהיה נחמד למצוא את קברו.
לא הצלחתי למצוא אף קשר בין בני עקיבא לאחים ליטוינסקי. בני ברק? היא הוקמה עשור לפני תל ליטוינסקי, ולא ע"י בני עקיבא.
גם לא הצלחתי להבין איך בני עקיבא מתיישבים עם הרמזים לכך שהם לא היו "אוחזי-קלשונות". הם כן היו, כהוגן. סיסמתם = תורה ועבודה. אגב - הסיסמא הזו היא גם סיסמתו של המסדר הפרנציסקני (Oro et Lavoro) וגם של בתי הספר ברוח תנועת העבודה (עבוד ולמד, או כפי שהם מכונים שם - עבדול מד).

נסו אתם. ישראלה, נראה לי שיש מספיק רמזים. שב בלול.

ההחלטה על העברת הכתובת הרשמית של התנועה הקיבוצית לרחוב לאונרדו דה וינצ'י נתקבלה באופן משעשע ב25/9/08... משום מה הייתי בטוח כנח"לאי לשעבר כי רחוב דובנוב מתקשר אוטומטית עם התנועה הקיבוצית... חבל שפתרון החידה אליו כמעט הגעתם יתעכב בשל פרט טכני שכזה.

'בני רחובו של דובנוב' = אנשי התנועה הקיבוצית

והחל משלב זה "אשב בלול" אלא אם כן יבואו פרנציסקנים ויפריעו לי להנות בשל"ת

[של"ת במקרה הנוכחי זו כמובן: 'שאלה ללא תשובה']

בני רחובו של האיש מהחלק הראשון הלא הם הקיבוצניקים
אשר רצו להגשים באופן קצת שונה - הקיבוץ העירוני הראשון, שנקרא אפע"ל
יתד נעצו ליד האחים החולמים - רמז לקרבה הגיאוגרפית (?) בין אפע"ל (כיום רמת אפעל) לבין תל ליטוינובסקי
חלומם לא צלח - הקיבוץ התפרק בשנות החמישים/שישים
כל שנותר הוא יד - המקום קרוי כיום יד יצחק טבנקין
והנחמד שידע להסביר את דרכו, זה לא אני. תאמינו לי - אין לי מושג וחצי מושג אפילו איך להתחיל להסביר את דרכו של האיש הזה. אולי לישראלה יש.

איפה פודים את הז'יטונים?

http://tnuathaavoda.info/zope/home/...ces/1167759884/

באתר תנועת העבודה:
בשנת 1946 קיבלה 'אגודת פועלים עבריים לאומיים' מארצות הברית ('אידישער נאציונאל ארבייטער פארבאנד') 250 דונם מקק"ל בסמוך לכפר אז"ר. האגודה ביקשה להקים במקום קיבוץ עירוני עם משקי עזר קטנים. שבעים מבנים הוקמו במקום עבור המתיישבים. במקום התיישבו פלוגת 'גל', עשרים איש עוזבי קיבוצים שעבדו בנמל תל אביב, וקבוצה שארגן ד"ר שמעון גלביץ, שביקש להקים קיבוץ עירוני ללא משקי עזר. חברי הקבוצה ניהלו חיי שיתוף ועבדו חלקם בעיר וחלקם במשק החקלאי של הקיבוץ.</FONT>

</FONT>

כשפרצה מלחמת העצמאות נמצא הקיבוץ בקו החזית בשל קרבתו לכפרים הערביים חירייה וסקיה. אחרי שנכבשו הכפרים קיבל הקיבוץ אלף דונם מאדמותיהם והרחיב את שדותיו. למרות שמצבו הכלכלי של הקיבוץ היה טוב, השתבשו היחסים בין אנשי 'הצווארון הלבן' שעבדו בעיר ואנשי 'הצווארון הכחול' שעבדו במשק. בעלי ההכנסות הגבוהות העובדים בעיר עזבו בהדרגה ועזיבתם החלישה את הקיבוץ. הפילוג בתנועת 'הקיבוץ המאוחד' השפיע גם הוא לרעה על המצב החברתי. בשנת 1952 התפרק הקיבוץ והמתיישבים עזבו את המקום. הועלתה הצעה להקים במקום יישוב עבור 400 משפחות עולים מארצות הברית. העולים לא הגיעו והתוכנית בוטלה. באדמות אפעל הוקמו היישוב העירוני 'רמת אפעל', בית אבות גדול ו'יד טבנקין', המרכז המחקרי, הרעיוני והתיעודי של 'הקיבוץ המאוחד'.</FONT>

ובויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...1%D7%95 %D7%A5)

והנה זכרונות של גברת יוגב באתר מוטק'ה http://www.motke.co.il/SelectedForu...ForumID=56&p=20

אני ילידת 1935. מ-1946 הייתי עם הורי בקיבוץ עירוני "אפעל" - כיום 6 הבתים (בתי רכבת 2 קומות) שהיוו אז את הקיבוץ מהווים חלק מדיור מוגן אפעל. חדר האוכל משמש גם היום כחדר אוכל. עם פריצת הקרבות ישבנו הילדים, אני הייתי בת 12 בחדר האוכל על הרצפה ומילאנו מחסניות של כל מיני כלי נשק שהיו אז ברשותנו. למעשה היינו בחזית מול חיריה וסלמה (כיום הפארק הלאומי). אני זוכרת כאשר היינו מטרה ליריות מ-2 הכפרים הללו - בשבת אחת ואני מדגישה שבת, הגיעו משאיות עם לוחות עץ ומשאיות עם חול וחצץ. אוטובוסים עם מתנדבים מרמת-גן ובני-ברק נשים וגברים. גברים עם פאות וזקנים ותוך שבת אחת העמידו 2 קירות לוחות עץ וביניהם מילוי שהיוו מגן.
בכניסה לקיבוץ עומד מגדל מים. בזמנו הוא נראה לי מאד מאד גבוה (היום אני צוחקת מהגובה). אנחנו (הילדים) היינו מטפסים על הסולם ועומדים על המגדל עם משקפות ואלחוט והיינו מודיעים ל"שומרים" במדי נוטרים על כל תנועה שאנו רואים. פלחים עובדים בשדות, נשים וילדים עובדים בשדות וכל תנועה חשודה. זוכרת גם את היציאה לשחרור חיריה - כיום היישוב אפעל. מפקד המקום היה אז יווני - מתנדב. אשר אח"כ גר ביהוד.
כשהיו יריות הייתי נעמדת עד מכסה האסלה בשירותים ועוקבת אחרי רשף היריות.
את ההכרה באו"מ שמעתי בעת היותי בקיבוץ וכן על הכרזת המדינה. בקיבוץ אפעל הכוונה ליוגב רינה (אז קליקה רינה). התוכנה כנראה לא יודעת לזהות יותר משם אחד על כל אימייל. יוגב יעקב הוא בעלי.

וגם: http://www.alexandroni.org/site.php?battle=litwinski

ו http://education.tau.ac.il/download...ktzirim2008.doc.

עם פרוקו של הקיבוץ הוקם על אדמותיו הסמינר המפורסם ושם גם 'יד טבנקין' ובה ארכיון תנועות הנוער.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

"חתתתוליםםם"!!!

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

מיאו.