http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...&loc=1&tmp=7268

טייס מטוס ה- F-16שנהרג היום בהתרסקות במהלך טיסת אימון הוא אסף רמון, בנו של האסטרונאוט אילן רמון, שנהרג בהתרסקות מעבורת החלל קולומביה ב-2003, בעת שהייתה בדרכה לנחיתה בארצות הברית. רמון הבן סיים את קורס הטיס לפני חודשיים וחצי
אמיר בוחבוט ורועי שרון | 13/9/2009 18:29

חשש לחייו של טייס חיל האוויר שמטוס ה-F-16 נץ, אותו הטיס במסגרת אימון באיזור הר חברון נעלם בצהריים (א') מעל מסכי הראדר. לוחמי יחידת החילוץ 669 יצאו לאיזור היישוב כרמל ופתחו בסריקות אחר שרידי המטוס.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/1/038/956.jpg]

אסף רמון, שנהרג היום בתאונת מטוס. צילום ארכיון: דודו גרינשפן

מדובר במטוס קרב חד מושבי שיצא לטיסת אימון במסגרת רביעיית מטוסים בשעות הצהריים, כשבשלב מסויים אבד עמו הקשר והוא נעלם ממסכי הראדר.

מטוס ה-F-16 נץ הוא מטוס קרב רב משימתי, המשמש את חיל האוויר למשימות תקיפה ויירוט. הוא נכנס לשירות ב-1980 ומהווה עד היום את עמוד השדרה של החיל, שמשתמש בו למגוון רחב של משימות מורכבות, החל מתקיפות בעומק שטח האויב וכלה בהשגת עליונות אווירית. בשל היותו מטוס קרב רב משימתי, הותאם ה-F-16 נץ במהלך השנים לנשיאת מגוון עצום של טילים, פצצות ותותחים, במשקל של קרוב לשבעה טון.

התחקיר קבע: התרסקות הצוקית - בשל טעות אנוש
ההתרסקות היום מגיעה לאחר שלפני לפני כעשרה ימים נאלץ הצוות האווירי של מטוס F-16 מסוג סופה לבצע נחיתת חירום בבסיס חיל האוויר בדרום. המטוס המריא מבסיס חצרים אל כיוון מצפה רמון במסגרת טיסת אימונים, כשלפתע איתרו הטייס והנווט תקלה טכנית שאילצה אותם לכבות את המנוע והנחית את המטוס בדאייה, פעולה הנחשבת מורכבת ומסוכנת. למרבה המזל הסתיים האירוע ללא נפגעים. בחיל האוויר השביתו בעקבות האירוע את כל מערך מטוסי האף-16.

לפני שלושה ימים פורסמו מסקנות תחקיר התרסקות מטוס הצוקית בעת טיסת אימון לפני כשנה, מעל נחל הבשור בדרום, בה נהרגו מדריך וחניך בקורס טיס. התחקיר קבע כי ההתרסקות, שהייתה התאונה הקטלנית האחרונה בחיל האוויר, נגרמה בשל טעות אנוש. התרסקות הצוקית התרחשה ב-22 באוקטובר אשתקד בשעות הצהריים. המטוס שהיה במהלך טיסת הדרכה במסגרת פעילות בית ספר לטיסה של חיל האוויר התרסק כשלושים דקות לאחר המראתו מבסיס חצרים.

מטוס הצוקית התרסק באיזור נחל הבשור, סמוך לפארק אשכול, ואותר באיזור חולי במרחק של כ-200 מטרים מצפון לכביש צאלים-רביבים. בהתרסקות נהרגו מדריך הטיס מתן אסא ופרח הטיס סגן משנה אילן כרמי.


http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...1&loc=1&tmp=960

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

הנה תמונות שצילמתי בטקס חשיפת הדרגות

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יהי זכרו ברוך

מסכנים משפחת רמון.... סגן אסף רמון ז"ל נהרג בהתרסקות מטוס...משתתף בצערם יחד עם כל משפחת ח"א ביום קשה זה.
מי ייתן ולא יידעו עוד צער...

Impossible is Nothing

פשוט בא לבכות.

יהי זכרו ברוך, תנחומי למשפחה

יש למישהו פרטים לגבי ההלויה שלו??שעה? מקום?

Impossible is Nothing

כך נמסר בערוץ 1.

לעולם אשא דגלך בגאווה

תודה רבה.

Impossible is Nothing

איני מאמין, איך הגורל היכה פעמיים במשפחת רמון...

יהי זכרו ברוך.

ארץ ישראל יפה

שלא יידעו עוד צער, וגם אנחנו...

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יהי זכרו ברוך

כואב הלב. לא להאמין.

יהי זכרו ברוך.

מכה כפולה למשפחה , קשה מאוד להתמודד עם שכול אחד , הרבה יותר קשה שניים .

יהי זכרו ברוך , ואני מאחל למשפחה שימצאו את הכוחות להמשיך לחיות הלאה.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אומי 5 מכה כפולה למשפחה , קשה מאוד להתמודד עם שכול אחד , הרבה יותר קשה שניים . יהי זכרו ברוך , ואני מאחל למשפחה שימצאו את הכוחות להמשיך לחיות הלאה.

ושיזכו לשנה טובה ומכאן והלאה רק שמחות!

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

ציטוט:

התרסקות ה-F-16: מפקד חיל האוויר מינה ועדת חקירה מפקד חיל-האוויר, אלוף עידו נחושתן, מינה ועדת חקירה בראשות קצין בדרגת אלוף-משנה לבדיקת נסיבות התרסקות מטוס ה-F-16, בה נהרג אסף רמון, בנו של אילן רמון ז"ל. כמו כן, נעצרו טיסות האימונים של מערך מטוסי ה- F16A עד להודעה חדשה.

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaN...221_184,00.html

פלסטינים הם אלו שדיווחו לקב"ט באיזור על הפגיעה של המטוס ,באיזור הררי.

יהי זכרו ברוך, תנחומיי למשפחתו.

מוות למחבלים!

גם מתיישבים יהודים בדרום הר חברון ראו את ההתרסקות, כמה מהם דיווחו במקביל לרשויות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אסף רמון הועלה לדרגת סרן לאחר מותו.

מועד לוויתו יקבע על ידי משפחתו.

ועוד פן, מגעיל ומקומם באותו אירוע:

רונה רמון ידעה על האסון בעקבות התגודדות של עיתונאים מחוץ לביתה.

מוות למחבלים!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי elvis1977 ועוד פן, מגעיל ומקומם באותו אירוע: רונה רמון ידעה על האסון בעקבות התגודדות של עיתונאים מחוץ לביתה.

וזאת התגובה לאותם אנשים ששלחו לי הודעות פרטיות זועמות, על כך שמחקנו הודעות ואשכולות שדיווחו על התאונה (וזהות הטייס) לפני שהיא הותרה לפרסום.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אני לא מאמין שמי מבאי הפורום לא חשב קצת לפני שהקליד את המילים הללו...

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו403 וזאת התגובה לאותם אנשים ששלחו לי הודעות פרטיות זועמות, על כך שמחקנו הודעות ואשכולות שדיווחו על התאונה (וזהות הטייס) לפני שהיא הותרה לפרסום.

ראתי את ההודעה, ואת המחיקה, וגם את גל השמועות ההזויות והמרושעות ממול, ובאמת טוב שלא קופצים כאן בראש עם "פרסום ראשון" , ו"בלעדי", כמו באתר הרכילות שמתחזה לאתר ספורט מוביל, ואותם עיתונאים ופאפארצי שהמתינו מחוץ לביתה של רונה, הם חלאות מהסוג הגרוע ביותר, מוצצי דם שרואים מול עינייהם רק כסף, ופשוט נהנים.

אולי כדאי כבר לחוקק חוק שיטיל עונשים על מי שעוקף את קציני העיר מסיבות אלו ואחרות, ומפריע למי שאמון על מלאכה קשה וכואבת זו?

מוות למחבלים!

זה לא המקום ולא הזמן.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי elvis1977 ראתי את ההודעה, ואת המחיקה, וגם את גל השמועות ההזויות והמרושעות ממול, ובאמת טוב שלא קופצים כאן בראש עם "פרסום ראשון" , ו"בלעדי", כמו באתר הרכילות שמתחזה לאתר ספורט מוביל, ואותם עיתונאים ופאפארצי שהמתינו מחוץ לביתה של רונה, הם חלאות מהסוג הגרוע ביותר, מוצצי דם שרואים מול עינייהם רק כסף, ופשוט נהנים. אולי כדאי כבר לחוקק חוק שיטיל עונשים על מי שעוקף את קציני העיר מסיבות אלו ואחרות, ומפריע למי שאמון על מלאכה קשה וכואבת זו?

למה לוקח לאנשי צה"ל כל כך הרבה זמן להגיע ולהודיע למשפחה?

אני מבטיח לך שהמידע זרם אל התקשורת מתוך הצבא, על התאונה, ועל זיהוי ההרוג... אז למה הצבא לא מתארגן בהתאם?

ואם אתה חושב שזה תענוג גדול להיות צלם בסיטואציה הזו - אתה טועה. ואם אתה חושב שמדובר כאן באנשים רודפי ממון וכסף - אתה טועה עוד יותר.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia למה לוקח לאנשי צה"ל כל כך הרבה זמן להגיע ולהודיע למשפחה? אני מבטיח לך שהמידע זרם אל התקשורת מתוך הצבא, על התאונה, ועל זיהוי ההרוג... אז למה הצבא לא מתארגן בהתאם? ואם אתה חושב שזה תענוג גדול להיות צלם בסיטואציה הזו - אתה טועה. ואם אתה חושב שמדובר כאן באנשים רודפי ממון וכסף - אתה טועה עוד יותר.

למה לנסח מחדש כבודו? אני יודע מה זה עיתונאים, צלמים, ועורכים, רק "טובת העיתון", ו"זכות הציבור לדעת" ( שמות קוד למילה כסף ) מעניין אותם. רגישות? התחשבות? זה לא ממש מעניין אותם.

רונה רמון, כמו כל אם/אב במצבה, זכאית לקבל ידיעות איוב מעין אלו ממקור ראוי, ובצורה ראויה, ולא מהתקשורת, בין אם פיזית מתחת לחלון ביתה, או באינטרנט.

ואם המידע הגיע אכן מהצבא, הרי אין אפשרות אחרת, זה עדיין לא מנקה את העיתונאים והצלמים, וזה לא משנה אם הגיעו על דעתם או נשלחו על ידי העורכים/רכזי כתבים. די להיתממות שלהם.

מוות למחבלים!

אתה באמת יודע מעט מאד איך דברים עובדים... כי אם היה לך מושג - כנראה שלא היית כותב כל כך הרבה שטויות בהודעה אחת.

פה גדול הוא לא הוכחה לשום דבר חוץ מפה גדול.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

כבר הזהירו אותך כאן בפורום, לא תהיה אזהרה נוספת.
אני לא ארשה לך להרוס אשכולות, בטח ובטח שלא את האשכול הזה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

נקטף צעיר בפעילות שהיתה משאת נפשו. תנחומים למשפחה, ולמשפחת ח"א.

כואב הלב..

יהי זכרו ברוך

פושט קשה לקלוט...
יהי זכרו ברוך

יהי זכרו ברוך

יהי זכרו ברוך.

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ
משלי יד:טו

~

עכשיו הודיעו בערוץ 22 כי ועדה בח"א החליטה להעלות את אסף רמון ז"ל לדרגת סרן

לזכרו:

אני מעריך כי בשלושת התמונות נראה סגן אסף רמון ז"ל

מחבק את הסבא שלו . התמונות המרגשות והכואבות האלה תישארנה חקוקות

בזכרוננו הלאומי. יהא זכרם של אסף ז"ל ואביו אילן רמון ז"ל ברוך.

מדובר בנשיא המדינה שמעון פרס

ציטוט:

התרסקות מטוסו של אסף רמון: שרידי מצנח נמצאו על הקרקע דן קפח, קצין הביטחון של מועצה אזורית דרום הר חברון, אמר ל-ynet כי "מצאנו שרידים של מצנח, אנחנו לא יכולים לקבוע כלום, אם היה ניסיון מילוט או לא - זה יידעו רק לאחר תחקיר". קפח סיפר על עדי הראיה להתרסקות ה-F-16 בצהריים, שסיפרו ששמעו פיצוץ גדול וראו פטריית עשן. "היה קשה מאוד לאתר את אזור ההתרסקות. לבסוף ראינו סימנים של פגיעת מטוס בקרקע. היו במקום בור גדול והרבה שרידים"

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaN...235_184,00.html

מוות למחבלים!

עצוב.
יהי זכרו ברוך, תנחומיי למשפחה.

www.xnir.com

http://www.facebook.com/photo.xnir

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

כמה עצוב =\ פשוט לא יאומן איך טיס כל כך צעיר .. פשוט נהרג..
למה נתנו לו לטוס לבד ?. .

זו ההערה הכי מטומטמת ולא במקום שמישהו יכול להגיד, פשוט מיותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DiDiArari למה נתנו לו לטוס לבד ?. .

כי זה חלק מההכשרה שהוא עבר, מדובר היה בגיחה ה-47 שלו מאז החל את קורס האימון המתקדם.

לעולם אשא דגלך בגאווה

יהי זכרו ברוך

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

יהיה זכרו ברוך
הודיעו עכשיו שהוא הועלה לדרגת סרן
מי ייתן ולא ידעו עוד צער

לעולם אשא דגלך בגאווה

איזה אסון..פשוט אני לא מצליח לעכל את הדבר הזה.
פשוט לראות ולבכות.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות מחנך אנשים"

ג ו ל נ י 51 !

תנחומים למשפחה הניפלאה הזו, מי ייתן ולא ידעו עוד צער

סרן אסף רמון ז"ל..
לך אל אבא שלך ונוח על משכבך בשלום!
יהי זיכרך ברוך

חניך מצטיין מצדיע, זקוף וגאה


נשיקה מהנשיא

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

כואב מאד

משתתף בצער המשפחה


יהי זכרו ברוך!

http://www.idf-armor.blogspot.com/

http://wiadomosci.gazeta.pl/Wiadomo...elski_F_16.html

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

הנה האתר בקשר להתרסקויות של מטוסנו...:

http://www.ejection-history.org.uk/.../f16_israel.htm

לפי דברי הפולנים, המדהים שגם אילן ז"ל התרסק עם אותו הדגם של המטוס F-16A.
ממש נצבט בלב איזה אסון למשפחה, איזה מחיר צריכים לשלם שאנו כאן נוכל לכתוב עליהם.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

http://www.altair.com.pl/start-3416

http://www.altair.com.pl/start-2560

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

יהי זכרו ברוך.

פורסם מספר הזנב-140.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm4.static.flickr.com/3030/2574895585_ca871255fc_o.jpg]

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אסון למשפחת רמון
אסון לחיה"א
אסון למדינת ישראל

יהי זכרו ברוך

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/vBulletin/images/freshsmilies/candle.gif]

מרחוק שמעתי בכי,
אחי אחי האם תדע
מאין בא, הגיע הנה.
לא חדל ביום בלילה,
אחי אחי ובביתי,
החריד שנתי, לא סר ממנה.
מתוך בדידות, מתוך שממה,
מרעב או מצמא.

בגינה, בכל פינה הוא,
אבי, אבי האם היה זה
קול חיה או קול של ילד.
בגגות דבק הבכי,
אמי, אמי, אמרי לי מי,
אמרי לי מי בוכה בדלת.
מתוך כאב, מתוך צמא,
ואימת המלחמה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הידיעה הרסה לי את היום. אני משתתף בצערם של משפחת רמון. יהי זכרו ברוך.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

כמו לרבים אחרים גם לי הידיעה הרסה את מצב הרוח.
יהי זכרו ברוך.

צער גדול,
ליבי עם המשפחה למרות שזה לא עוזר.
-
קיים במשפחה עוד חייל אחד ביחידה מבצעית, מקווה ששלומו טוב. ואולי עדיף להרחיק את שני הבנים הנותרים מיחידות קרביות

קטעים מכתבות:

"טל רמון: אנחנו גאים בו מאוד אמו של אסף, רונה רמון היתה צריכה לאשר לאסף להיות טייס ואף עודדה אותו. "כבן שכול, הייתי צריך לבקש את אישורה של אמי על מנת להתנדב לקורס טיס", אמר לביטאון חיל האוויר. "אני מניח שזה לא היה פשוט עבורה, אבל היא תומכת בי ולא הייתה רוצה לעצור אותי מלעשות את הדבר שבו בחרתי". רונה הוסיפה: "אני מקווה שיתייחסו אליו כאל אסף, ולא רק כבן של אילן".

אסף לא היה הנציג היחיד של משפחת רמון בחיל-האוויר. אחיו הצעיר, טל (19),משרת גם הוא בחיל האוויר ביחידה מבצעית מיוחדת בבסיס רמת דוד. "כל המשפחה, וגם אני כמובן, תמכנו באסף מתחילת הדרך ועכשיו אנחנו שמחים וגאים מאוד להגיע איתו אל סוף הקורס", אמר טל לפני טקס הכנפיים. "אנחנו אוהבים אותו וכבר מחכים לראות מה הצעד הבא שיעשה ומה הפסגה הבאה שיכבוש"."

http://www.mako.co.il/news-military...&pId=1703146783

--


התמונות האחרונות של אסף רמון:

החניך המצטיין של קורס 158 הוא סגן אסף רמון" - במילים אלו חשפו מפקד בסיס חיל האוויר בחצרים ומפקד בית הספר לטיסה את דרגות החניך המצטיין - טייס הקרב הטרי, אסף רמון. בסופו של הקורס אסף רצה לומר תודה למשפחה, לחברים ולחברה עדי על התמיכה והאהבה. היום התמונות האלה מקבלות משמעות טראגית במיוחד

http://www.mako.co.il/news-military...a214b321004.htm




--


מפקד חיל האוויר לשעבר: "הוא כנראה נכנס לבלק אאוט"

אלוף (במיל') אביהו בן-נון, מפקד חיל האוויר לשעבר, מסביר מה עשויה להיות הסיבה להתרסקות הטרגית בה נהרג היום אסף רמון, בנו של אילן רמון ז"ל. "אם אתה לא מספיק מיומן, יכול מאוד שלא תספיק לצאת מהבלק אאוט", מסביר בן-נון את התופעה שמתרחשת בקוקפיט איתה מתמודדים טייסי הקרב

http://www.mako.co.il/news-military...a214b321004.htm

איזה אסון , זה פשוט לא נתפס.

NZSAS

הלב נקרע.

יהי זכרו ברוך.

מי יתן ומשפחת רמון תדע מעתה והלאה רק שמחות.

.

http://edition.cnn.com/2009/WORLD/m...lled/index.html

עוד בטרם הגיעו נציגי הצבא לביתה של רונה רמון להודיע לה על מות בנה בהתרסקות, היא ראתה את הכתבים בחוץ והבינה שהנורא מכל קרה

נתיב נחמני ואמיר בוחבוט | 13/9/2009 19:17
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_comment.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_print.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_write.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_send.gif]

את הבשורה הקשה על מותו של בנה, סגן אסף רמון ז"ל, קיבלה היום (א') רונה רמון שעה שהייתה לבדה בבית. צוות קצין העיר הגיע לבית המשפחה ברחוב הושע בשכונת רמת חן ברמת גן על מנת לבשר לה על התרסקות המטוס שהטיס אסף באיזור דרום הר חברון.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/1/092/358.jpg]
רונה רמון צילום: דודו גרינשפן



הקצינים שהגיעו לבית גילו כי רונה ידעה על האסון במשך שעה לפני שהגיעו. רונה ראתה מחוץ לביתה את העיתונאים הרבים, הבינה שאירע אסון במשפחתה, ובעקבות זאת נכנסה לבית והסתגרה בו. למקום הוזעקו גם שלושת אחיו של אסף, טל, בן 19, חייל בחיל אוויר, יפתח, בן 17, ונועה, בת 12.

לבית המשפחה הגיע מפקד חיל האוויר, האלוף עידו נחושתן, כשהוא מלווה בראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, ובמפקד הבסיס בו שירת אסף. רונה יצאה מן הבית למספר רגעים על מנת לקבל את אנשי קצין העיר.
מאות חברים הגיעו לנחם
מלבד קציני צבא בכירים שהגיעו לנחם את רונה, הגיעו לבית המשפחה גם מאות מחבריהם לספסל הלימודים של אסף ושל אחיו.

בשעות הצהריים, זמן קצר אחרי ההתרסקות, כתב אחד מחבריו ליחידה של אסף להוריו: "קרה דבר נורא. אני בסדר". אביו, שהגיע בשעות אחר הצהריים לבית משפחת רמון, סיפר ל-nrg מעריב: "הבן שלי כנראה פחד שנשמע על האירוע בתקשורת ונחשוב שזה הוא".

לדבריו, "על האירוע נודע לי מחברה שקראה על כך באחד הפורומים באינטרנט. רציתי להיות בטוח, קיוויתי שהיא טועה ושהשמועות מופרכות, ובכל


זאת מיד נכנסתי לאוטו ונסעתי לביתה של רונה. עוד לפני שהספקתי להיכנס לרחוב כבר ראיתי את כלי הרכב של אנשי הצבא ואת האמבולנסים, ואז הבנתי שהאירוע הנורא אכן קרה".

לחיילים בטייסת בה שירת אסף לא ניתנה האפשרות לצאת מהבסיס על מנת לנחם את המשפחה או לדבר עם הוריהם, ככל הנראה בשל תחקיר פנימי שנעשה כעת בחיל האוויר. "אסף והבן שלי היו חברים קרובים וטובים כבר מהיום הראשון לקורס הטיס", סיפר האב. "שניהם המשיכו יחד למגמת קרב והיו צמודים עד הרגע האחרון, כך גם הכרתי את רונה".
"בחור מדהים, שנון וחכם"
האב המשיך וסיפר כי "אסף רמון הוא בחור מדהים, שנון וחכם, שהיה בא לבקר אותנו הרבה. את רונה פגשנו בסיום קורס הטיס ואפילו הגענו, כמה הורים, לבקר אותה בביתה. תמיד ראו לה את העצב בעיניים. היא הייתה לרוב נורא מאופקת והיה קשה לדעת מה עובר לה בראש".

האב, שהגיע לבית כבר לפני שעות ספורות, עדיין ממתין בחוץ. "אני פשוט לא מסוגל להיכנס", הוא מודה. "מה אפשר להגיד לה במצב כזה? אני לעולם לא אוכל להגיד לה שאני מבין לגמרי את הכאב שלה".

סגן אסף רמון, בנו של האסטרונאוט המנוח אילן רמון, נהרג היום בשעות הצהריים בהתרסקות מטוס F-16 שאותו הטיס במסגרת אימון באיזור הר חברון. לוחמי יחידת החילוץ 669 גילו את שרידי המטוס באיזור דרום הר חברון, וזמן קצר לאחר מכן זיהו את גופתו של רמון.

מחקירה ראשונית של פרטי האירוע עולה כי מטוס הקרב של חיל האוויר התרסק בשעת צהריים על צלע הר, כשני קילומטרים מדרום להתנחלות בני חבר שבדרום הר חברון. מדובר במטוס קרב חד מושבי שיצא לטיסת אימון במסגרת רביעיית מטוסים בשעות הצהריים, כשבשלב מסויים אבד עמו הקשר והוא נעלם מעל מסכי הרדאר.


עדכון אחרון : 13/9/2009 19:49

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...&loc=4&tmp=8572

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

יש באחד ממוספי סוף השבוע טור קצר של סמדר שיר, שהייתה מיודדת עם רונה רמון.
לפחות ע"פ הטור, היא החלה לחשוד עוד לפני שהעיתונאים הגיעו לביתה, בגלל סדרת טלפונים שקיבלה מחברים שבאופן חריג התעניינו בשלומה.
רק אחרי שהבינה שיש תאונה, וראתה את העיתונאים, היא הבינה את האסון.

אני חושב שבנסיבות הללו, היו יכולים ח"א וצה"ל להזדרז (תאונה בשעה 13:45 אבל הודעה למשפחה בשעה 16:30)

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

על ההתרסקות עצמה ניתן היה לקרוא באתרי החדשות כבר ב-13:58, אז עלו הדיווחים הראשונים ברשת על כך שבדרום הר-חברון התרסק מסוק או מטוס קל.
ובינינו, השמועות על זהות הטייס הרי מתחילות ממישהי ששמעה על ההתרסקות מחברה שלה- פקמ"צית בטייסת, שסיפרה לה מי ***כנראה*** היה במטוס, ומשם זה מתחיל להתגלגל- פייסבוק, טוויטר, או שלל פורומי סקופים למיניהם אשר שמים ז' אחד גדול על הצנזורה.
כמובן שהשמועות לא מחכות שצוותי ההצלה יגיעו לאתר ההתרסקות, יחפשו (וימצאו) את גופת הטייס, ויזהו אותו בוודאות ומעבר לכל ספק.
העיקר להיות ראשונים ולכתוב "שמעתי ש..." "כנראה ש.."

לדעתי, בנסיבות הענין, שעתיים וארבעים וחמש דקות הן זמן סביר בין התרחשות התאונה לבין הזיהוי הסופי והמוחלט של הגופה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ברוב רובם של המקרים, היית צודק. בנסיבות הנוכחיות, חה"א ידע אחרי דקות ספורות שהמטוס אבד:
(א) אבד קשר העין עם המטוס
(ב) היו דיווחים של כוחות הצלה על ההתרסקות

בהתחשב בעובדה שזו הייתה האמת המוחלטת מי היה על המטוס (הרי יש חתימות בספר המטוס ורישומים בדפי המשימות של הטייסת), תוך דקות ספורות היה ברור מי הטייס. בנסיבות הנוכחיות של האובדן, ברגע שנמצא ולו חלק גופה אחד, לא היה טעם לחכות לזיהוי מלא (אגב, מניין לך שחיכו ?).

הרי הפוטנציאל התקשורתי הנפיץ של האסון הזה היה ברור שלוש דקות אחרי ההתרסקות, אז אולי היה מעט טעת לשנות - להגיע לביתה של רונה רמון, להודיע לה שהמטוס התרסק ושהסיכוי למצוא את בנה בחיים הוא קלוש. היו מקרים כאלה גם בעבר (בגין-הררי במרס 2000, שלומי-בנימין ביולי 1995, בכר-סלע-גרביה בספטמבר 1996), שכלי טיס התרסק וטרם ניתן זיהוי מלא של הגופה אם בכלל נמצאה, ובכ"ז הודיעו (כולל מקרה עם פוטנציאל תקשרותי "בעייתי" כמו בגין ז"ל).

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ברגע שנעלם המטוס והסמבצ"ית התקשרה לחבר שלה ואמרה שרמון התרסק וכדור השלג החל להתגלגל, היו צריכים הכוחות בשטח לחפש את שברי המטוס, לחפש את הגופה - והכי חשוב לזהות אותה. עד שאין זיהוי של הגופה על-ידי מישהו שמכיר את הנפטר - ואין זה משנה שהסיטואציה ברורה - הצבא לא יכול להכריז על מוות של חלל.. בטח שלא "לקחת סיכון" ולהודיע שמישהו מת.


בנוסף, למיטב הבנתי מי שהודיע על האסון הוא מפקד הבסיס ולא קצין העיר וייתכן שדבר זה גרר עיכוב נוסף.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

ציטוט:

במקור נכתב על ידי FiReBall ברגע שנעלם המטוס והסמבצ"ית התקשרה לחבר שלה ואמרה שרמון התרסק וכדור השלג החל להתגלגל, היו צריכים הכוחות בשטח לחפש את שברי המטוס, לחפש את הגופה - והכי חשוב לזהות אותה. עד שאין זיהוי של הגופה על-ידי מישהו שמכיר את הנפטר - ואין זה משנה שהסיטואציה ברורה - הצבא לא יכול להכריז על מוות של חלל.. בטח שלא "לקחת סיכון" ולהודיע שמישהו מת. בנוסף, למיטב הבנתי מי שהודיע על האסון הוא מפקד הבסיס ולא קצין העיר וייתכן שדבר זה גרר עיכוב נוסף.

א. מי שהודיע על האסון הוא מח"א יחד עם ראש אמ"ש
ב. אני אהיה קצת בוטה לגבי הגופה - במקרים של התרסקות מטוס קרב עמוס דלק (ובחלק מהמקרים חימוש), מה שנשאר מהגופה זה מעט מאוד. לא היה שום זיהוי ודאי ע"י אף אחד.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3776285,00.html

די בושה סה"כ....
כבר אין מה לצפות כנראה...

!Ya Gotta Believe

הלוויה של סרן רמון ז"ל, ביום ב' בשעה16:00 על מדרון הגבעה של בית עלמין ששמקיף על נהלל והעמק לצד אביו, אל"מ רמון ז"ל.

האם יהיה מטס מבנה חסר כפי שהיה בלווית אביו מפברואר2003?

אני מניח שיהיה כמו שהיה בלווייה של מתן אסא. מי שהיה יוכל לספר...
אחרי הכל לוויה צבאית היא טקס קבוע ומסודר.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יהי זכרו ברוך! כל כך עצוב...זה ממש זעזע אותי! אני ממש התעצבתי היום לשמוע את הדבר, מרגיש כל כך מסריח כל הדבר הזה ובמיוחד מתסכל.

מה שאני לא מצליח להבין איך זה שחניך מצטיין שלכל הדעות הוא טייס מעולה נהרג בתאונה כזאת בתרגיל שממה שהבנתי הוא דיי שגרתי ? (אם אפשר לקרוא לקרב אוויר שגרתי). כל ההסברים ששמעתי עדיין לא משכנעים אותי, במיוחד שאמרו שהאימון היה ב14 אלף רגל...קשה לי להבין שכל כך במהירות צונחים עם המטוס ולא חוזרים להכרה אם נאבדת ההכרה. פשוט עצוב. זה מרגיש שזה לא היה אמור להיות ככה... תמיד קיוויתי שהוא ילך בדרך אביו ויהיה אסטרונאוט אלא שהפעם הוא יחזור בשלום...

יהי זכרו ברוך

כל חלל צה"ל הוא דבר כואב לכולנו. לפני מספר שבועות נהרג סמל אוריאל פרץ ליברנט, מט"ק ברמה"ג בהתהפכות הטנק, ולוחם גולני אור חדד נהרג מפליטת כדור. כל חייל, כאדם, עולם ומלואו. משפחה. חברים מבית. חברים מהשרות הצבאי. האובדן של אסף, שלרובנו לא יצא להכיר אותו, הוא אובדן בעל משמעות נוספת משום שבאמצעות החשיפה של אילן רמון כאסטרונאוט הישראלי הראשון גילינו אדם מקסים ומשפחה מקסימה ותומכת. יותר מכל, לכל אוהבי הארץ סימלה משפחת רמון את סמל הישראליות במיטבה, של מצוינות, ענווה, דרך ארץ ואהבת המולדת בלי שבב של ציניות. מותו של אסף,שמתברר מסיפורי החברים כממשיך דרכו של אביו, קודם כל כאדם, ואחר כך כמקצוען הוא אובדן מחודש של אותם אותם האלמנטים האנושיים שגרמו לאומה שלמה להתאבל על מותו של אילן רמון, ועתה על בנו אסף, ממשיך דרכו. תהה מנוחתם עדן.

עצוב עצוב יהי זיכרו ברוך.

דברים זולים עולים פחות!

ציטוט:

שלוש פעמים קרא הטייס המוביל לאסף רמון בקשר, אבל הוא לא לא ענה. בחיל האוויר עדיין מנסים להבין מה בדיוק אירע בתוך תא הטייס ב-20 השניות שבהן צלל המטוס אל הקרקע. "ראיתי אותו נכנס לענן ואז הוא נעלם", סיפר הטייס שהוביל את טיסת האימון

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...oc=103&tmp=2736

מוות למחבלים!

אפשר להניח שלNRG נשמטה מילה מהכתבה, וועדת החקירה היא בראשות אלוף משנה (כמו בועדה שמינו אחרי התרסקות הצוקית)? או שיש הבדל בין החומרה של הארועים?

ראש הוח"ק כאן הוא אל"מ אילן בוגר (בנו של מח"א לשעבר הרצל בודינגר)

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

למה אנשים כאלה מתים ככה פתאום יום אחד.

פשוט נורא, מסוג המקרים שגורמים לך לנסות למצוא את המילים המתאימות-ללא הצלחה.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

את תמונת המטוס,ההיסטוריה שלו בח"א ואת הידיעה על התאונה תוכלו לראות באתר "מרחב אוירי"
בקישור: http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/1676/36

אבינעם

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1114497.html

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
w w w . h a a r e t z . c o . i l
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
עודכן ב- 23:36 14/09/2009
בני ציפר | למה אני לא מסוגל להתרגש כמו כולם ממותו של אסף רמון?

מאת בני ציפר

איכשהו קשה לי, באופן כללי, להתרגש יחד עם כולם מכל דבר שהוא. וזה כולל לצערי גם את ההתרגשות הכללית ממותו בתאונת טיסה של אסף רמון, הבן של אילן רמון. עצוב שצעירים מתים, זה ברור. אבל למה הגענו לידי כך שהדבר היחיד שמאחד אותנו כחברה הוא המוות, ולא שום דבר אחר. נהרג רבין - יאללה, כל העם מתאחד לרגע. נהרגים שני הומואים במועדון ברחוב נחמני - יאללה, כולם נוהרים לעצרת. ואלה רק שתי דוגמאות שאני נזכר בהן ברגע זה.

למה זה כך? כי לפי דעתי החברה הישראלית עברה פרימיטיביזציה מרחיקת לכת מבחינה תרבותית, עד כדי כך שהיא כבר לא שמה לב עד כמה היא איבדה את המכובדות שלה ועד כמה היא מתבוססת כל הזמן ברגשנות זולה.

כשהייתי קטן, העוזרת שלנו, מזל, היתה נכנסת הביתה ומיד מספרת על כל הטרגדיות האחרונות שקרו במשפחה שלה, בשכונה שלה. כל המחלות, המיתות, המסכנויות. וסבתי היתה מפטירה בצרפתית, כדי שהעוזרת לא תבין: כאלה הם האנשים הפשוטים, הם אוהבים ללכת ללוויות כי לתיאטרון אין להם כסף ללכת.

ההתחככות הרגשנית הזאת במוות ובאסונות, שיש בה מן הפרוורסיה הפורנוגרפית, צריכה להיחשב, אם כן, כדבר לא מכובד בעליל על ידי כל בן תרבות. אלא מה, התפרצות הרגשות המוגזמת נהפכה היום למיינסטרים, ולא סתם למיינסטרים, אלא ראש הממשלה בכבודו ובעצמו מעודד אותה, ושר החינוך אחריו.

ההצדקה לכאורה היא שיש לפנינו סיפור סמלי של הקרבה למען המדינה, שכן הטייסים נתפשים בפנטסיה הקולקטיבית הישראלית כאנשים המקריבים את עצמם לחלוטין למען הכלל, לא חושבים על שום טובת הנאה אישית מהעובדה שהצבא מכשירם להיות טייסים, ושבכלל - יש משהו נאצל, כמעט מלאכי או אלוהי בדמות הטייס, אולי מפני שיש לו כנפיים ושהוא עף בשמים.

אבל בואו ניזכר לרגע בדן חלוץ, למשל, הרמטכ"ל לשעבר שהיה בין האחראים לאחת הפאשלות הגדולות בהיסטוריה הצבאית הישראלית ושמה מלחמת לבנון השנייה. דן חלוץ היה טייס. אבל כאדם, הוא בהחלט לא מצטייר בעיני כמשהו שדומה למלאך או לאלוהים או דמות לחיקוי. הוא זה שאמר את המשפט המפורסם בדבר האדישות המוחלטת שהוא חש כשאנשים נהרגים מהפצצה שהטיל ממטוסו.

דן חלוץ אינו היחיד שחושב שהטייס צריך להיות מנותק מלבטים הומניים אלה ואחרים. הרי במלחמת עופרת יצוקה בעזה היו טייסים שהטיסו את מטוסי הקרב שהפציצו בלי הבחנה, ויש אומרים שהטילו פצצות זרחן האסורות בשימוש על פי אמנות בינלאומיות. לא שמעתי על אף טייס שסירב לצאת למשימה או על מישהו שהתחרט לאחר מעשה. כלומר, נוח מאוד לחשוב שהטייסים הצבאיים שלנו מתאמנים כדי להצילנו מיד איראן. אבל למעשה, בינתיים, הם עושים בדרך כמה עבודות מלוכלכות, מלוכלכות מאוד, ששוב, איני רואה סיבה להעריצם עליהן.

המיתוס הזה, שהטייס הוא מישהו העומד מעבר לטוב ולרע, משהו שבין ספורטאי-לוליין לבין מתאבד, שחוקי המוסר המקובל אינם חלים עליו, יש לו שורשים במקומות לא סימפטיים כלל. נכון שהמודל של הטייס כאיש הומאני ואמיץ לב עד בלי די, שואב את השראתו מהטייס הצרפתי אנטואן דה סנט-אקזופרי, מחבר "הנסיך הקטן", אבל יש גם מודלים אחרים, שנוטים להשכיח אותם. אלה המודלים של טייסי הקרב של גרמניה הנאצית, שהיו אובייקטים להערצה גם על ידי אויביהם, כגון טייס הקרב הנאצי וילי שלודקר, שנהרג לפני שנה בתאונת טיס בגיל 88! מעל לשמי בריטניה, שאותה הפציץ בעת מלחמת העולם השנייה. או וילהלם בץ, עוד טייס מהולל שאחראי למותם של אלפים ולחורבנן של ערים שלמות, אלא מה - בתור טייס יש לו חסינות מוסרית ודמותו נשארה נושא להערצה עד היום בקרב כל המתעניינים בתחום הזה של מלחמות אוויריות.

הייתי רוצה שיום אחד, נתניהו יישא באותו להט שהוא מפגין כלפי מיתות טרגיות אלה ואחרות, נאום על כמה שמרגש אותו ספר שקרא, או סרט שראה, או דבר חיובי שהיה עד לו, ולא ישמור את ההתרגשויות הגדולות שלו רק למיני מוות. אבל איפה אני חי? הרי נתניהו הוא מין בובת גומי הצפה במים של אמבט. ונסחפת לאן שהעם מזיז אותה. והעם רוצה ואוהב מלודרמות.

שוב, אני לא בא להמעיט בעצב שצריך לחוש על מותו של הבן של אילן רמון. מה שאני מנסה לעשות הוא להפריד בין המקרה המצער עצמו לבין החגיגה שנוצרת סביבו, שברור לכל שהיא משרתת את הפוליטיקאים וכל המרבה מקרב הפוליטיקאים להראות גילויי עצב, הרי זה משובח. היא משרתת גם את העם באופן כללי כאשר היא מעניקה לו בידור חינם אין כסף, בידור מהסוג העצוב שהוא המבוקש ביותר.

הדבר היחיד שהאבל המעושה הזה לא משרת הוא את הרמה התרבותית של מדינה הזאת, הנהפכת יותר ויותר למין חבורת מקוננים מטורללת, הנאחזת במוות בציפורניים, כל מוות שהוא, כדי להנציח את הדבר היחיד שעוד יכול לאחד את העם הזה, והוא תחושת האובדן.

ולמה יש כזה כוח לתחושת האובדן? מפני שהיא בנויה על הרעיון שלא משנה מה נעשה, תמיד בסוף יהיה רע, ושהכל חרא. והרעיון שהכל חרא יש בו, אם חושבים על כך, דבר מנחם מאוד. גלומים בו אינסוף רחמים עצמיים ומין אישור מגבוה להסתובב סביב הפופיק של עצמנו ולטפח את הרעיון שאם זה מה שקרה לבן של אילן רמון אז אנחנו כולנו, באופן קולקטיווי, נורא נורא מסכנים.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif]
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://server-uk.imrworldwide.com/cgi-bin/count?cid=uk_haaretzx_0]

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

בקריאה ראשונה הכתבה של בני ציפר מעוררת כעס ותמיהה. אבל אני בחרתי להגיב כי בקריאה שניה ושלישית היא עוררה אצלי משהו נוסף. הכי פשוט לדחות אותה בבוז או לסמן אותו כ"עוף מוזר". אבל אולי צריך לעצור רגע ולחשוב. צריך להבין שהתגובה שלו לא מדברת כלל על אסף רמון (שבמקרה הכרתי -אני איש מילואים בביס"ט) או על כל חלל צה"ל אחר. המוות שלו הוא אכן טרגדיה קשה למשפחה, לחיל האויר ולכולנו. גם כי אביו ובעקבותיו גם הוא, היוו סמל עבורנו. וזה קשה לאבד סמלים בטח בנסיבות כאלה טרגיות. אבל בני ציפר מדבר על משהו אחר. על קהות החושים של החברה הישראלית. על כך ששום דבר לא מרגש אותנו רק אם הוא טרגדיה "בנוסח הוליוודי". על כך שמאות אנשים נהרגים בכבישים מדי שנה, ואנחנו נותרים אדישים לכך. על כל שבני נוער דוקרים ונדקרים במקומות בילוי ואנחנו לא עושים דבר, על כך שילדים נרצחים על ידי הוריהם, ואני יכול להמשיך עם אינספור דוגמאות.
הזעקה היא על כך ששום דבר לא מרגש אותנו. גם לא במובן החיובי. שבני נוער צריכים לגמוע כמויות של וודקה כל יום שישי בערב, כדי להרגיש שהם "נהנים" ומבלים. שאנחנו הפכנו לחברה שזקוקה כל הזמן לעוד ועוד גירויים, ורק דברים עוצמתיים מזיזים אותנו מהאדישות או מקימים אותנו מהכורסא. תוכניות הטלויזיה המרתקות הכי הרבה צופים כיום, הן תוכניות ה"ריאלטי". שם אין שום מטפורות, או סימבוליזציה או עידון. הכל מוחשי, קונקרטי ומיידי. זו החברה שהפכנו להיות.
ועל כך גם אני מבכה.
וכמובן שגם על אסף רמון ז"ל.