02-05-2009, 22:08
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
אוף!
יונה,
יצא לי להתווכח כאן, בפורום, עם אח שכול על נסיבות מותו של אחיו. האח דרש התנצלות על הדברים שכתבתי על אחיו ועל חבריו. אנא עייני באשכול הזה שבו כתבתי
ציטוט:
במקור נכתב על ידי יוסיפון
אם הם רק קצת היו עושים רק את הפקודות הם היו חיים! היום הם מתים ולצה"ל יש בעיה לומר שהם היו חיילים נצנצנים שלא הבינו מה הם עושים במקום וחשבו שהם ברווזים במטווח
|
ובאשכול הזה בו אח של הקצין שפיקד על המחסום מתרעם על האמירה הזו.
הגבתי לו כך:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי יוסיפון
ערן שלום,
אחיך הי"ד נהרג בקרב ע"י מחבל שפל. הדבר הגרוע ביותר מבחינתי לעשות עכשיו יהיה להתווכח איתך, כאח שכול. אין לי גם רצון להתווכח איתך, אף-על-פי שאיננו רואים עין בעין את העובדות. לא הייתה לי כל כוונה להעליב את אחיך, את זיכרו או אתכם, משפחתו.
ראוי לציין שבחרת להעלב מדברים שלא אמרתי, ואם אמרתי הרי שכיוונתי אותם לתופעה ולא לאדם ספציפי (ראה הודעה של צחי למעלה שהביא ציטוט מדוייק של דברי). אני מצר על עלבונך ומתנצל על כך שהובנתי כאילו אני מתכוון לפגוע בו או בכם.
כהצעתך, אתנצל גם בפני קברו של אחיך.
|
היו לי הרבה תשובות טובות לטיעונים שלו שפשוט לא מתיישבים עם המציאות. בחרתי לא להתווכח עם משפחה שכולה, רק בגלל היותה שקולה. אבל, אני כן חושב שיש מקום לקיים דיון וללמוד מהשגיאות (הרבות) שאותם חיילים ואותו מפקד עשו וגרמו למותם.
לגבי שירים והומור שחור. אני מציע שתעשי הנחה לפחות לחיילים קרביים שנמצאים בעצמם שוב ושוב באותם מצבים בדיוק בהם חבריהם נהרגו ומסכניחם את חייהם באותה הצורה.
יצא לי לעוף מהדף של פצמ"רים ורקטות ולהשטח כשזיהיתי פגיעות נק"ל מאד קרוב. יצא לי להיכנס לא פעם לעמדה שבה נפגע טנק מהגדוד ולשחזר במדוייק את אותו ארוע שבו נהרגו החברים שלי רק כי זאת הייתה המשימה ומישהו היה צריך להמשיך לעשות אותה.
איך היינו אמורים להתמודד עם מצב כזה? אולי לך יש פתרונים. אנחנו השתמשנו בהומור שחור.
עמדנו בעמדה ושרנו "אם יפגע בך הטיל, תהרג וזה רגיל. המחבל כבר בעינית מכוון לחצאית, והסאגר הנה בא. הוא יפתח ת'מרכבה".
בצרצר 19 ליד עישייה נהרג חייל מהגדוד שלי, עז 77, מטיל סאגר שפגע לו בראש. החייל הזה היה חבר שלי עוד מימי התיכון והכרנו כבר בבית הספר היסודי. אחרי כמה חודשים עמדתי אני בדיוק באותה עמדה ובאותן שעות. יכלתי לההרג בדיוק באותה הצורה. איך התמודדתי? עם השיר הבא של ברי סחרוף:
77
מילים ולחן: ברי סחרוף
לפתע ראשי עף לאחור
לא מצליח להפסיק לספור
וכשהגעתי לשבעים ושבע
לא יודע עוד מה
משהו קרה
יכולתי בעצם לחזור בתשובה
אז לקחתי כדור שמעודד ת' מחשבה
נדמה שבשבעים ושבע
לא יודע עוד מה...
הנה חייל בצבא ההגנה
רובה על הצוואר גיטרה מתחת למיטה
הייתה בי אהבה בשפע
בשבעים ושבע
(חייבים לשים כומתה)...
פגעתי בזכרו? אולי.
רציתי לחיות? מאד.
הכי לא רציתי? להשתגע.
המשפחה שלו תיפגע אם תדע שאני מקשר בין השיר הזה לבן שלהם? אני מקווה שלא.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|