10-09-2009, 22:07
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 1,860
|
|
|
ורד לילדת חמדות
ניסיון חריזה מס' 2. אתם יותר ממוזמנים להשמיע את דעתכם  .
ילדת חמדות סמוקת שפתיים
טיילה ביער שחור משחור
ותחת עיניי כוכבי שמיים
לפתע התמלא לבה בקור.
"מהיכן נובע הרגש האפל?"
תהתה בקול ילדת חמדות
ושפתיה החלו רועדות.
מסביבה התפשט ערפל,
סימן לא מעודד
ועליה נפל עול כבד
של אימה מיצור הלוטש עיניו
ובחשכה מכין טלפיו
רק לה, לילדה
שמנמנה, נחמדה,
ילדה אדומת לחיים
שבה כיף לנעוץ שיניים.
רעיון זה רק לרגע הבליח
ולפתע מתוך ערפל הגיח
המוות רכוב על סוס אציל
ואת צילו הטיל
על ילדת חמדות כחולת לחיים
שרעדו לה השפתיים.
"נשמעות יללות התן
לעבר המלך, הירח
ואין עכשיו דבר פורח.
אז מה הם מעשיך כאן?"
היא השיבה בקול רפה:
"כמעט דבר אינו פורח
למעט ורד כה יפה
שאוהב אור ירח".
המוות חייך חיוך זדוני.
"לא בשביל הירח אלא בשבילי
פורח ורד הילדים
שעזר לי לקטוף חיים כה רבים".
"פרח ניתן לקטוף
אך כיצד איתו נשמות תחטוף?"
"סוד זה לא אספר
אולם אתן לך שי אחר".
לפתע הורד מכף ידו בקע,
ראשו אדום
עליו שחורים
והיא בצהלה רקעה.
"הקשיבי היטב בתי-
באף קוץ אל תגעי"
אמר המוות בקול מתקתק
והעניק לילדה את הממתק.
בחיפזון חטפה מידו,
הרוותה קוצים בדם
ונפלה לקול צחוקו-
"כה נחפז הוא האדם
והנה עוד אחד מעד
ובין טלפיי נלכד!"
ובמילים כה איומות
קטף עוד ילדת חמדות.
וכעדות נותר רק דרדר,
ראשו שחור, בודד וקר.
ושם בשקט יצמח
עד שגם הוא לורד יפרח
ואז עוד ילדת חמדות
בידי המוות תלקח.
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
.
, הוא פשוט מדהים.
מצב כלאיים
