חמוש מאיים על צלמי העיתונות Paula Bronstein ו-Kevin Frayer בזירת ירי בקבול


צלם AP בשם Emilio Morenatti שאיבד את רגלו השמאלית בפיצוץ ממשיך לצלם בעת העברתו לשיקום וקבלת תותב


מסוק מגיע לפנות פצועים מזירת פיצוץ IED בעמק TANGI באפגניסטן


http://www.boston.com/bigpicture/20...bombs_in_a.html

++++++
Intel® Core™ i7-4790K 4.0GHz, Gigabyte GA-Z97X-UD5H-BK
Gigabyte GTX 460SE 1GB, G.Skill RipjawsX 16GB 1600MHz
Samsung 840 Pro 256GB, Dell 2408WFP
Seasonic G650, Fractal Design Define R5

בתמונה הרביעית, בולטת איכות התיעוד של זירת מטען (=IED) בזמן המתנה לפינוי מאיזור מבודד.
בדר"כ כל הנוכחים בשלב הזה באירוע (כולל עיתונאים המסופחים לצוות), יהיו מנוטרלים או עסוקים בטיפול בפצועים/אבטוח הזירה.
היה מעניין לשמוע מפי הצלם על המצב שבו הרים את המצלמה לעין.
לדעתי זו תמונה המראה על צלם מקצועי, בעל קור רוח וניסיון רב בתיעוד איזורי עימות.

*יתכן כמובן שבזירה היו מספיק ידיים פנויות, והצלם פשוט עשה את מה שבא לעשות,
מה שלא מוריד מאיכות התמונה.

בתור אחד שעבד כמה שנים טובות כצלם עיתונות - אני יכול להגיד, מניסיוני האישי, שצלם העיתונות חי את הסיטואציה בצורה אחרת לחלוטין.

אתה מגיע לאירוע, מוציא מצלמה, ומהשלב הזה - כל מה שעובר לך בראש זה הקומפוזיציה, האור, החשיפה, וההתרחשות שסביבך. בשלב זה המצלמה הופכת לסוג של חוצץ בינך לבין המציאות...

כמובן שאתה משתדל להיות כמה שפחות מפריע. לא לעמוד בדרך למי שמחלץ נפגעים וגם להושיט יד כשצריך (ראיתם פעם צלם קורא בקשר לעזרה ומושיט את האזיקים לשוטר שנאבק בפורץ? ראיתם פעם צלם, פארמדיק ואיש 669 בהכשרתו, שמגיע לת"ד- מטפל בפצוע עד להגעת מד"א ורק אח"כ מוציא מצלמה ומצלם? אני ראיתי קולגות מכל הסוגים, ולא בכולם אני גאה...), ועדיין אתה ממשיך לצלם ולתעד את ההתרחשות...

אח"כ אתה מגיע למשרד (היום כבר מעבירים תמונות מהשטח) ואז זה לוקח זמן עד שאתה מתחיל לעכל את הסיטואציה שבה היית. אתה רואה תמונות שאתה לא זוכר שצילמת, ולפעמים המראות קשים, ורק מול התמונה אתה פתאום קולט מה היה ומה קרה... וכבר ראיתי צלמים שחוזרים מזירת פיגוע (האוטובוסים בירושלים) וקורסים...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הכל נכון, רק שאם ניחשתי נכון את תיאור האירוע, הצלם שם היה מסופח לכח, ולא הגיע כגורם חיצוני לאירוע.
כך שמטבע הדברים, באירוע אשר מאופיין בהלם רב כמו פגיעת מטען, יכול להיות שהצלם ירגיש כ"נזרק" לתוך ההתרחשות ויתקשה לתפקד כגורם מתעד - לפחות בדקות הראשונות.
זאת לעומת התקלות מסוג אחר (למשל קרב נק"ל וכו'),שגם בה הצלם נזקק לקור הרוח והניסיון, אולם שם לדעתי, הוא יוכל לגשת לתפקיד הצלם בטבעיות רבה יותר.

*תיקון: "ניחשתי"= הבנתי

תגובתו של salak והקישורים שבה הבהירו את העניין.

זה רק אני או שבתמונה האחרונה רואים בברור יד שלא מחוברת לכלום ?

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

זה רק אתה... שוכב שם כנראה חייל שרואים רק את ידו מונפת ללמעלה... כנראה החייל שמגן על עורפו ונמצא הכי משמאל בתמונה - בא לטפל בו.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אסוציאציות...

A friend in need - is a friend indeed

ללא מילים.
ישמור עליהם האל שם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://inapcache.boston.com/universal/site_graphics/blogs/bigpicture/afghan_08_28/a06_20071273.jpg]


איזה טופס הצבעה מוזר. נראה כמו בחינת פסיכומטרי.

מטען צד רב עוצמה דיו לקרוע לגזרים כלי משוריין כאילו היה מודל מנייר ישאיר אחריו פצועים קלים כאלו מרובי איברים? כל הצוות הזה היה צריך להתפרק, להישרף ו/או להתעופף עשרות מטרים מפגיעת מטען בעוצמה שכזאת ובטח לא לשכב ממש בסמוך אליו. היכן האש, העשן והמתכת השרופה/חרוכה? ? היכן שלוליות הדם הנספגות בחול והאיברים הקטועים? הפגיעה עצמה נראית כמעט כירורגית, כאילו חתכו את הרכב במסגריה. העדר הקסדות על החובשים/מחלצים באמצע סצינת קרב נראה גם כן מוזר - לאחד מהם יש כובע בייסבול!! לא יודע, נראה כמו תמונה חצי מפוברקת או אולי זירת אימונים.

יש כאלו שיש להם מזל והם נקרעים לגזרים
יש כאלו שמרוחקים ממוקד הפיצוץ כמה עשרות מטרים ורק סופגים הדף ורסיסים
ויש כאלו שמרוחקים כמעט מאה מטר ורצים לתוך המוקד מיד אחרי הפיצוץ כדי לטפל בחברים הקרועים שלהם.
להם אין בכלל מזל.
הם אולי שלמים בגוף ואין להם שום פציעה פיזית חיצונית.
הם יכולים לחבוש כובע מצחיה.
אתה רוצה להתחלף איתם?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

איני יודע אם זה דווקא פגיעה של IED, אבל נראה לי אמיתי לחלוטין ומזכיר לי נשכחות מזירות דומות.

.

על פי הניו-יורק טיימז שמצטט את AP.
פרטים כאן (תמונה שלישית)
אלה חיילים מפלוגת האפאצ'י (לא המסוק, השבט) של רג'ימנט 87 של הצבא.
הצלם, דייוויד גולדמן, ליווה אותם כמה ימים לפני התקרית ותיעד במצגת את חיי היום-יום שלהם.

אז מה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 העדר הקסדות על החובשים/מחלצים באמצע סצינת קרב נראה גם כן מוזר - לאחד מהם יש כובע בייסבול!! לא יודע, נראה כמו תמונה חצי מפוברקת או אולי זירת אימונים.

לא הייתי ממהר לשפוט תמונה כזו, אם אתה לא בקיא במאפייני הפעילות של היחידה/צבא הנ"ל, כמו נהלי חבישת קסדות בנסיעה, ובכלל, או למשל, השפעת פגיעת המטען המסויים, על הרכב המסויים שבו הם משתמשים (שאת שניהם אני לא בטוח שאתה או אני מכירים מספיק).

ד"א, אני יודע בוודאות שיש יחידות בצבא ארה"ב שלא משתמשות כמעט בקסדות במשימות כאלו.
השערתי לגבי החייל בעל כובע הבייסבול, ללא חולצה צבאית מתחת לשכפץ ובעל החזות המזרחית, שהוא המתורגמן שסופח לכוח.

לגבי האימונים - יחידות הצבא האמריקאי והבריטי, מתאמנות בדר"כ כפי שהן נלחמות, ואם יש פערים בין צורת הלחימה לאימונים, הם נוצרים עקב שינויים מהירים בזירות הלחימה השונות, אשר מקבלים התייחסות מהירה ומוטמעים בתו"ל ובאימונים בצורה יעילה וכוללת.
כדאי לך לצפות בקטעי הווידאו הרבים שמצולמים במתקני האימונים של הצבא האמריקאי, ואני מאמין שתתרשם מהמשאבים המושקעים שם בכדי לדמות זירת מטען - כולל חיילים לשעבר, קטועי גפיים, אשר עובדים כשחקנים במתקנים אלו, ומרמת ההתייחסות של המתאמנים לתרחיש.
אף אחד שם לא יחשוב להתאמן ללא קסדה/שכפץ קרמי, במתאר אשר בלחימה מחייב להשתמש באחד מהנ"ל.