הוספתי את הקטע הבא לערך אלוהים (יהדות) בוויקיפדיה העברית.

מכיוון שאני מבין מעט מאוד בנושא, אשמח אם תציעו תיקונים. (כאן או ישירות בוויקיפדיה)

המקורות ההיסטוריים של האמונה היהודית באל

חוקרי המקרא בעולם האקדמי מניחים שאמונת העם היהודי באל אחד עברה התפתחות הסטורית‏‏[1]. על פי התיאוריה המקובלת נעבד אלוהים מלכתחילה כאל אזורי בתוך פנתאון של אלים אחרים. בראש הפנתיאון עמד אל עליון – הוא האל הכנעני "אל" הידוע מלוחות אוגרית, ואילו אחד מן האלים האזוריים בפנתאון היה יהוה. במהלך הרפורמות הדתיות בימי בית ראשון, ובייחוד עם החזרה מן הגלות בימי בית שני, חל איחוד הדרגתי בין האלוהיות "אל עליון" ו"יהוה", קיומם של אלים אחרים הוכחש, והונח היסוד לאמונה היהודית המונותיאיסטית המאוחרת‏‏[2].

מקורותיה של האלוהות "אל"
רוב החוקרים מניחים שמקורה של אלוהות זו הוא כנעני צפוני. מקבילות רבות קיימות בין "אל עליון" או "אל שדי" המקראי לבין ראש הפנתיאון של אוגרית. הם חולקים את שמם, רבים מכינוייהם (אל עליון, קונה ארץ), תיאורם הפיסי: כמלך שב היושב על כיסא כבודו, או כאל בעל קרניים ("כתועפות ראם לו"), מקום ישיבתם (בשמיים, או במוצא הנהרות), וחלק מן המיתוסים בהם השתתפו - בריאת האדם והעולם, המאבק במפלצות הקדומות בהמות, תנין, ולוויתן). ייתכן אף שמקור השם אל שדי נובע מן העיר שדי שהתקיימה בתקופת הברונזה על נהר פרת בצפון סוריה. עדות לעבודתם של כנענים שאינם בני ישראל את האל האוגריתי השתמרה בסיפור מלכי-צדק מלך שלם שהיה כהן לאל עליון ובשמות יישובים כנעניים כגון בית-אל .


מקורותיה של האלוהות "יהוה"
היסודות הקדומים לעבודת האל "יהוה" ברורים הרבה פחות, מספר חוקרים, וביניהם חוקר המקרא ישראל קנוהל סוברים שמקורה באלוהות דרומית שנעבדה באזור הר שעיר על ידי שבטים נודדים של מדייניים ומטבע הדברים לא השאירו אחריהם כתבים. במקרא נראה שיתרו – כהן גדול המקריב קורבן לאלוהי ישראל, – וחותן משה, מייצג את ההשפעה המדיינית הזו. במספר מקומות בתנ"ך מצויין מוצאו הדרומי של יהוה - "יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן" העדויות החוץ מקראיות למקור האל יהוה קלושות. עם זאת, ברשימה טופוגרפית מימי אמנחותפ ה-3, נזכרים שישה אזורים בהם ישבו ה"שוסו" – נוודי המדבר, וביניהם: ארץ "שעיר" בדרום ארץ כנען, וארץ "יהו" שמיקומה אינו מוזכר. מספר חוקרים מציעים כי השם "ארץ יהו" מראה ששבטים בחבל ארץ זה עבדו את יהוה.

מועצת האלים
הדים למועצת האלים, המופיעה באמונת העמים השמים בני הזמן, מצויים בתנ"ך בין השאר במזמור פ"ב בספר תהילים, שם מתאר הפשט מרד של האל "אלהים" באלים השונים החברים ב"עדת אל":

אֱלֹהִים, נִצָּב בַּעֲדַת-אֵל; בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.

... אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.

אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן; וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ.

קוּמָה אֱלֹהִים, שָׁפְטָה הָאָרֶץ: כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם.

במקרא מצויות עדויות לניסיונות של עורכי המקרא להצניע מסורת זו. לדוגמא, שירת האזינו בדברים ל"ב שמכילה על פי תרגום השבעים ומגילות קומראן את הפסוק "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי אֵל. כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ." תוקנה ל: "... יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." נוסח המעקר את פירוש הפשט לפיו אל עליון חילק לבני אל עמים וארצות, ונתן לבנו יהוה את עם ישראל ונחלתו.

ברור גם מן הכתוב במקרא שבבית המקדש הראשון נעבדו בתקופות מסויימות לצד יהוה גם הבעל, האשרה והתמוז. ממצאים ארכיאולוגיים כגון אלה שבכונתילת עג'רוד ובחירבת אל כום (המזוהה אולי עם מקדה המקראית) מראים כי בתקופת המלוכה נעבד יהוה כאל בעל בת זוג בשם "האשרה" בדומה לאל הפיניקי "אל" הידוע מכתבי אוגרית, ממצא זה רומז כי בתקופה זו חל כבר איחוד בין האלוהויות "יהוה" ו"אל" שכן אשרה היא בת זוגו של "אל" הכנעני.

אז מה

לגבי האל ברבים, יש לכך פירושים (תיאור כבוד). בנוסף, גם בספר בראשית מצויין שה' מתייעץ כביכול לגבי יצירת האדם - ובפירוש מוסבר שזה בכדי ללמד את בני האדם לא לתת דין ע"פ החלטת אדם אחד. כ"כ, אני חושב שהבנת הפשט שלך את אותו מזמור לוקה בחסר: מדובר על התנשאות של בני אדם כלפי ה'. לעניין הריבוי - שוב, זה עניין של כבוד, ובנוסף ניתן לצרף לכך פירושים על משפט וחוק מספר שמות, בו מתואר ה' כרבים כיושב במשפט, מאותו הטעם שציינתי. לעניין עבודת האלילית, ידוע כבר מהתנ"ך עצמו שהייתה עבודת אלילים בקרב בני ישראל. יתכן שבאותו הזמן כחלק מהעבודה הכללית צורף ה' אל אותו פנתיאון. בסופו של יום, התוספת נראית לי מופרכת משהו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי salak מכיוון שאני מבין מעט מאוד בנושא, אשמח אם תציעו תיקונים. (כאן או ישירות בוויקיפדיה).

הערה שקשורה ולא קשורה. ובשום פנים לא מתכוון להיות קנטרני.

האם לא עדיף להתמקד, ולהוסיף ערכים לויקיפדיה בנושאים שבהם יש לך מומחיות?

ויקיפדיה זה פרויקט חשוב, ואני דואג שמעשים כאלו דוקא פוגעים בפרויקט,
למרות שכוונתך בטח טובה.

יתרה מכך, ערכים שנכתבו ע"י אנשים שכן מומחים לתחום מסויים יערכו בקלילות וללא הנד עפעף ע"י אנשים שאינם מומחים לדבר. ומה שיכריע כיצד יראו בסופו של יום זו מלחמת עריכה או הסכמה בין מפעילי מערכת שאינם מומחים גם הם.

ויקיפדיה היא מיזם חביב ומועיל אך דוד שי אינו בנציון נתניהו [ואינו מתיימר להיות כזה], גילגמש לא היה ישעיהו ליבוביץ [למרות שלפעמים כן התיימר להיות כזה ].

ניהול גיגול מוצלח גורם לכך שויקיפדיה הפכה לכלי מרכזי בהכנת שעורי בית ורכישת ידע כללי. הפלורליזם הינו טיעון הסנגוריה העיקרית שניתן ללמד על כלי בו כל אחד יכול לכתוב, פוליטיקה ברמה 'פורומית' קובעת מי יכול לערוך ולנעול ו'כל מקור מלך' . מהות הפלורליזם הינו כתיבה אוטודידקטית ע"י אנשים בעלי יכולת כמו salak [מתוך תקווה כי הפורום הפוליטי האגרסיבי הפועל בויקפדיה לא יחליט כי ראוי להתנגח בערך שלו]

מי שמוכן להשחית זמן רב בכדי ללמוד נושא ולכתוב ערך יסודי מתוך הבנה כי נער ב14 יכול לשנותו מחרתיים - יבורך, גם אינו מומחה בנושא.

למען הסר ספק: הויקיפדיה הינה הדף הפותח במחשב המשפחתי שלי. בעזרתה אני מפליג למחוזות שלא ידעתי, חוזה בתמונות נאות וקורא ערכים מומלצים. הילדים נחשפים לנושאים אותם לא היו פוגשים בדרך אחרת וכל זאת, מתוך ידיעה מלאה כי הכותבים הינם 'חובבים' כמוני ולחלוטין 'לא מומחים'.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

בנושאים בהם יש לי מומחיות אני כותב מאמרים אקדמיים. ואילו וויקיפדיה, כמו הפורום הזה, היא תירוץ להפליג למחוזות מעניינים כשאני רוצה להנפש מתחום התמחותי.

אז מה