קיבלתי בשנה שנתיים האחרונות לתיבת הדואר שלי בג'ימייל, מספר הודעות עם הצעות לקבלת (בחינם, אלא מה? מכירים מסיונרים שדורשים עבור הפרופוגנדת בולשיט שלהם כסף?) חוברות כאלו ואחרות, הן היו ישירות, ואחרי שתיים שלוש מילים הבנתי במה מדובר, מחקתי, והעברתי את כתובת השולח לספאם, והיום כשפתחתי את המייל, אחרי שבוע בצבא, קיבלתי עוד מייל, מכתובת לא מוכרת, ולהפתעתי (הספאם של ג'ימייל ממש טוב) לא עף לספאם, התחלתי לקרוא.. את הסיפור אני מעתיק פה.. ולאחר מכן הסיכום..

ה/ מ^ פ# ת^ ח ,

סיפור המבוסס על מקרה שקרה באמת...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mail.google.com/mail/?ui=2&ik=648629e5e2&view=att&th=12285b0e2e602d77&attid=0.0.1.1&disp=emb&zw]

(התמונות להמחשה בלבד)

/^.^OX,,^.^,^^**^!XX/,O!O,,^O,!X*^XX!^,!!**-/O-X,*!,X,*/,!!X.^**^./,^*.O*O,^XX!^^^.,!*^^^-,^!/XO./-!^-/,!X!.,!!-,*XOO!^!.*/!*,OO!O,-/^!!X!,^!!,**^,X.^*,!,-!X/XXX!*O,O-*^^!*O/,XX-O^!/.!O!,*,^,^-^*^,,X^!X!,*^X.-,^^!!O^X,*,.^*^^!X,^!^!/-^.,^OO.X,^./X,^,^*X,X!^/^*O-*O^-*O,.-.!^^!*!,-^

פרק א':



"מה קרה פולה?"



בפתח דירתי ניצבה שכנתנו בת ה-85 רועדת ומבולבלת.



הושבתי אותה במהרה בכורסת הסלון וניגשתי להביא כוס מים, בעוד אשתי מנסה לדובב את הקשישה לספר מה קרה: "זה הלב? הרגל? שנזמין לך רופא?"



פולה לקחה נשימה עמוקה ואמרה בקול חלוש: "חסמו את הרחוב... אני לא יודעת מה יהיה עכשיו..." ונראה היה כאילו חרב עליה עולמה...



אילו ידעתי מראש את חשיבותו של המקרה הכביכול זניח שבו הקשישה דפקה על דלתנו, ואת ההשלכות העתידיות על חיי בשנתיים הבאות - ברור לי כיום שהייתי נוהג אחרת...



הענין הוא כזה: אנו גרים המון שנים ברחוב קטנטן ושקט בלב-לבה של תל-אביב. השכנה הקשישה - פולה, הוותיקה מבין דיירי הרחוב, אפילו נולדה בבנין הזה ולמעשה גרה כאן כל ימי חייה. יש קיצור דרך מרחובנו הזעיר לרחוב הראשי והסואן, זה מן שביל בין שני בניינים סמוכים - שמוביל אותך מהפינה הכפרית ישר לתוך הבלגן... לתוך המולת הרחוב, בתי הקפה, הבוטיקים, האוטובוסים, הרעש, הפיח, והאקשן התל-אביבי...

-O,.,,.XX^._^-._O!*^^-^,.,*_^_^!-.^X-!_*__#,.#X,.!O*^.*_-O!/,,O,OO#XX_.*_/._^_!_/O-X_^,-,/O!,_*./X,X!!!^O!.XO.^^#_,__XO_,X.,O^_O!!.,#O__O_*X,,*.,.--_.X!,XXOX.X_X.!OOXXO-_,!O.^.#O_^/,,#^-,-X___,_,-X#.,,X..-_OOO!-XX-/X#-!#^X-,X-,.!-*!,O*XO*X/!,XX^-._,^^^*,--,O,_,,#*/OX.^*,!O^*^/,/.__.,*,*_O,-O__^___X

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mail.google.com/mail/?ui=2&ik=648629e5e2&view=att&th=12285b0e2e602d77&attid=0.0.1.2&disp=emb&zw]

תושבי הרחוב הקטן נהגו לקצר את המעקף לאזור הסואן ולחצות דרך המעבר שבין הבתים, עוד מהימים ששתיים וחצי מכוניות ביום חלפו באותו רחוב ראשי. וככה עשתה כמובן פולה שמונים וחמש שנה כאשר רצתה לצאת מהבית.



לפני מספר שנים התחלפו בעלי הדירות בבנין שסמוך לשביל.



תושבי הבניין החדשים, מיאנו לקבל את השגרה ארוכת השנים, וסירבו לאפשר מעבר חופשי בחצר שלהם. יום אחד הם לפתע הציבו שער ברזל. שכנתנו הקשישה וגם כל שאר דיירי הסמטה מצאו עצמם לפתע נחסמים ע"י גדר ושער נעול בבריח, והיה עליהם להקיף בלוק שלם, ולעשות סיבוב די גדול כדי להגיע לנקודה שמעבר לגדר.



תלונות, כעס ומרירות לא איחרו לבוא מצד דיירי הרחוב, עוד באותו יום בו גילו הקשישה והאחרים לראשונה את המחסום החדש. אני עצמי רתחתי מזעם!



"איך הם מעיזים אחרי יותר משמונים שנה לחסום את המעבר?!"



מילא אני ובנותיי, אנחנו יכולים ללכת בדרך הארוכה אבל מה יהיה עם כל הקשישים שגרים ברחוב? מה יעלה בגורלה של פולה וגם של הזקנה מהקומה הראשונה? הגברת ההיא גרה פה כבר 4 עשורים בהם השתמשה במעבר שבין הבניינים, ודווקא עכשיו כשהיא זקנה ובקושי הולכת עם המקל שלה, הם יאלצו אותה להקיף בלוק שלם של רחובות כדי לקנות חלב מהמכולת??!!



"איפה האנושיות?" זעקתי באוזניי אשתי. הזעם על דיירי הבנין הסמוך שטף אותי, ובסערת רוחות כינסתי מספר שכנים שמשתמשים בשביל והחלטנו לצאת למלחמה.



שלחנו מכתב לוועד הבית הסמוך ולא זכינו למענה. שלחנו מכתב נוסף שאף הוא לא זכה לתגובה.



האוירה התחממה וחלק מתושבי הרחוב, הוציאו את העצבים על האויב האכזרי: המנעול של השער.



הם שברו וכיסחו את המנעול... אולם דיירי הבנין הסמוך דאגו למנעול חדש. אופוזיצית חסימת השביל חיבלה גם במנעול הזה... וכן בכמה וכמה מנעולים נוספים שהוחלפו בזה אחר זה. הזעם והשנאה תפחו כגידול ממאיר בשני המחנות, תוך כדי משחק מלוכלך.



לאן כל זה לוקח אותנו?



לבית המשפט כמובן...



פרק ב':



הגשנו תביעה נגד הבניין הסמוך, אני הייתי זה שהוביל את המהלך ופנה לעו"ד. שכרתי את הטוב שבטובים, היושב בלשכה מפוארת בראש מגדל יוקרה, וממשרדו שמשקיף על כל העיר ועל הים התיכון יצאה תרועת המלחמה. אולי יותר קל לצאת למלחמה כשמסתכלים מחלון ענק כזה בקומה 26 - והרחובות, הבתים והעיר כולה נראים כצעצועי לגו. אי אפשר לזהות דמויות-אנוש, הכל הפך באותו רגע עבורי למין משחק כוחות דורסני.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mail.google.com/mail/?ui=2&ik=648629e5e2&view=att&th=12285b0e2e602d77&attid=0.0.1.3&disp=emb&zw]

כך מצאנו עצמנו חבורת שכנים ואני בראשם - אל מול תביעת נזיקין שהתנהלה בבית המשפט המחוזי, עם עורכי דין וגלימות ודיונים ו...כדור השלג המשפטי החל להתגלגל...



נאלצנו לשלם הוצאות משפט כבדות (בגלל שהשופט דחה צו מניעה שביקשנו להוציא), בנה של אחת הקשישות - בהתקף זעם קשר את השער הארור לרכבו הכבד, ומשך אותו בפראות. השער נעקר ממקומו. הוגשה נגדנו תלונה במשטרה מצד תושבי הבניין הסמוך, ואם חשבנו שגרוע מזה כבר לא יכול להיות - הסתבר שטעינו. קשה לתאר את כמות השנאה והאלימות שעברה לגור ברחוב שלנו.



בתוך תוכי תמיד הרגשתי קצת כמו איזה "רובין הוד". הרגשתי שזו מלחמת-מצווה, שאני לוחם למען הזקנים, החלשים... מה לעשות שהצדק גובה פה מחיר של אלימות?

"אני לא זה ששמתי שם את השער והתחיל את מעגל האלימות" אמרתי למצפוני ולכל מי שהקשיב, כדי שאצליח להמשיך לישון בשקט.





^!X,--!#O!X#X-^_#_.^.!-.!_,*_-!X-*X!X##^#/!X^X!-!^**^/_XXO!.!!-X.#_X!/!-/-__-!_^OX-#-!!*-,-._-,XX_O-!^X_X*X-,X/X,O!^_---.,_#,,_!,-_,#.,X._,.!#.,!,XX#X!!#!-/,^_!/__-/--__/!X_-OXX!X*O_!X_XX!,-#-,-!-.^,_O!-,#!._^--*,_X!!^#_-.*,-!,,!/X!-O,-#_,##-.^!#O!-,^^,!#.,.!,_/.X#!*X--X!XX^/!.!/!!!!X^-,.!XOX-

פרק ג':



והנה, התחילה עוד שנת לימודים.



בגן הילדים, הייתי נבוך לגלות שבתי בת ה-4 משחקת עם בתו של האויב הראשי, ראש הוועד של השכנים מהבניין הסמוך, האדם שאחראי לשער המקולל!



"מה עושים?" שאלה אשתי. הקטנטנות הפכו לחברות טובות כבר בשבוע הראשון של הגן, ולא מבינות למה ההורים "ברוגז". באמת לך תסביר לבתך שאתה לא רוצה ששיר החברה החדשה שלה תבוא לשחק אצלכם בבית, כדי שההורים של שיר לא יצטרכו לאסוף אותה בסוף היום...



כשראיתי שוב ושוב את הילדות משחקות יחד - לראשונה ספק החל לקנן בליבי. פתאום רציתי פתרון אנושי יותר לפרימת התסבוכת. אומנם אני מוביל מזה שנתיים מאבק "צודק" מול "אנשים גסי לב ואטומים", אני מוציא הון של כסף על עורכי-דין ואין לי שום כוונה לצאת פראייר ולהפסיד פה... אבל איכשהו לבי אמר לי שמספיק עם העצות של ההוא עם הגלימה מקומה 26.



"איך אני, אדם שכל כך אוהב לעזור לאנשים למדתי לשנוא במומחיות שכזו? מה לי ולגועל-נפש הזה?"

^_-^.*,,-_^_!,*^*,__O_,.,.^,_.-//,XO^!_-,/!-^!*^^_!**_*^*/^^/_OX!^^OO._O_!!,!.O^^O.-^^O^-,^,*/,,^_,_!_,/___!-!,/**O/-._!^_/X,_^,.^*^-OO*.O^*,^/*/O^_!^/./_,-__!.-/!OX_!//^_^!,^_!^_..^__,^O._,-.^!/,!/-^^_O,/__.X!^/_._!,,,/,!/^!!/-^_!**O,!,,^^^^/!^./-!,__.//O_^*,^_/^^.!!^.,_,,_,

סיפרתי בקצרה על הבעיה לחבר בעבודה, ולמחרת הוא הביא לי מתנה – ספרון שנקרא הדרך אל האושר ® מדריך הגיוני לחיים טובים יותר. הוא אמר שזה ספרון חכם שעוזר בנוגע לבעיות שונות וגם בפתירת קונפליקטים בין אנשים. "יאללה, מה כבר יש לי להפסיד?" חשבתי, והתחלתי לקרוא את הספרון.



מצאתי בפרקים 19-20 את קצה החוט שחיפשתי. מדובר היה בשני כללים פשוטים בתכלית, האחד "השתדל שלא לעשות לאחרים מה שלא היית רוצה שהם יעשו לך" והשני משלים אותו בהיבט החיובי "השתדל להתייחס לאחרים כפי שהיית רוצה שהם יתייחסו אליך" :



"רק קדוש היה יכול להעביר את חייו מבלי לפגוע, ולו פעם אחת, באדם אחר. אך רק הפושע פוגע בזולתו ללא מחשבה שנייה."



בעזרת הקריאה דברים החלו להתבהר עבורי, ולמרות שהיה לי קשה להודות שגרמתי בהובלת המאבק להרבה רגשות שליליים ופגיעה מיותרת... ראיתי שזו האמת.



"לפחות לפי הטקסט הזה אני לא פושע, כי הנה אני עסוק במחשבה השנייה..." ניחמתי עצמי, והמשכתי לקרוא: "... הרס חייו של אדם אחר יכול להרוס את חייך..."



חשבתי על ההרס שגרמתי מבלי שהתכוונתי: ההוצאות הכספיות שהבאתי על משפחתי ועל דיירי הרחוב, חשבתי על שעות העבודה שבוזבזו בהליכה לבתי-המשפט, על הזמן שהוקדש למלחמה במקום ליצירת עתיד, חשבתי על הילדה שלי שמנעתי ממנה לפתח חברות, על כמות האנרגיה ששנתיים אני ושכני שרפנו על משהו שאולי אפשר היה לפתור בדרך אחרת? האם באמת בצורה הזו עזרתי בכנות לפולה ולשאר הקשישים?



המשכתי לקרוא ולהסתכל על התסבוכת כאשר פיסקה בפרק הסיום, "סוף דבר" נגעה בלבי וריגשה אותי:



....אדם יכול להרגיש שהמצב כעת הוא כזה שכבר מאוחר מדי לעשות משהו, שהדרך שמאחוריו היא כה משובשת, עד כי אין סיכוי להתוות דרך עתידית שתהיה שונה במשהו: תמיד יש נקודה בדרך שבה אדם יכול להתוות לו דרך חדשה. ולנסות ללכת בה. לא קיים אדם שאינו מסוגל ליצור התחלה חדשה.



...אם אדם שומר על שולי הדרך, הוא לא יוכל לטעות בהרבה. התרגשות אמיתית, אושר אמיתי וחדווה אמיתית נובעים מדברים אחרים, לא מחיים הרוסים."



חשתי פתאום שאני יודע מה אני רוצה. אם כי... לא ברור לי איך עושים את זה... איך בבת אחת משנים הכל ב-180 מעלות?



התשובה הופיעה לה תוך כדי תנועה... באופן לא מתוכנן, בדיון שחל בביהמ"ש באותו שבוע.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mail.google.com/mail/?ui=2&ik=648629e5e2&view=att&th=12285b0e2e602d77&attid=0.0.1.4&disp=emb&zw]

קיימים עוד שני פרקי המשך לסיפור הזה...

אם ברצונך לקבל אותם שלח/י כעת בקשתך במייל חוזר!


(יש פתרון! ויש סוף טוב J )

עד כאן תוכן המייל.




אז ככה..

מכיוון שאני לא עד כדי כך טיפש, ויש לי קצת ידע על הרעיון,

ניגשתי לגוגל, הקלדתי את המילים "הדרך אל האושר" והופ, מה נמצא?

http://www.katot.org/KtDoc_ScientologyForKids.asp

וקיצור של כותרת המשנה:

תלמידי בית הספר "גנים" בראשון לציון קיבלו ספרון שכתב מייסד הכנסייה הסיינטולוגית במסווה של חוברת עבודה ליום המשפחה.

מופתעים? מסווה? בחינם? עצות הגיוניות לחיים טובים יותר?

בכ"א, למזלי, היה לי ידע מוקדם על זה, ואני אדם חשדן קצת מטבעי, ולכן לא נפלתי למלכודת,

רציתי גם להזהיר, וגם לשאול על מקרים שקרו לכם איתם, סיפורים ששמעתם או סתם שתפו בדעתכם על הנושא..

"וההרים עוד יבערו באש זריחות, ובין ערביים תנשב עוד רוח ים
אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות, הם שיעידו, כי זכרנו את כולם."

אנשי הכנסיה הסיינטולוגית מאוד מתוחכמים, לצערנו. לא שמעתי על מקרים כאלה, אבל אולי זה כי אני אוטמת את עצמי מפני בולשיט.
אפילו תוך כדי שקראתי את הסיפור שלך (שהמשכתי לקרוא רק כי סמכתי עליך שיש סיבה לאשכול הזה... וכמובן שלא איכזבת...) חשבתי - יאללה יאללה, את המסרים האלה שמעתי כחניכה בבני עקיבא, ואם זה לא מספיק - גם העברתי אותם כמדריכה. לא חבל להציף את תיבת המייל שלי בסיפורים כאלה שאני במילא מוחקת בלי לקרוא?

אז כנראה זו הסיבה שהסיינטולוגים, ומסיונרים בכלל, לא מצליחים להגיע אלי...

אבל קראתי בשבת מאמר של הרב אבינר, שאני חושב שמאוד רלוונטי לנושא, אני מביא אותו כאן לטובת הכלל..

בס"ד

הרב שלמה אבינר

האויב הנוצרי

יש לנו חשבון ארוך עם הנצרות, חשבון מלא דם. הנצרות היא ששפכה הכי הרבה דם יהודי בכל ההסטוריה - הן על ידי נוצרים אדוקים, נוצרים פחות אדוקים, ואנשים ספוגים תרבות נוצרית. השואה יצאה מידי גרמנים שמעולם לא הכחישו את נוצריותם.

הנוצרים הוציאו עלינו חוזה לחסל אותנו בחרב או בכל דרך אפשרית. אך למה? מה עשינו להם?

אלא שהנוצרים טוענים שהם עם ישראל האמתי. היה ניסיון שאנו נהיה עם ישראל, אך לשיטתם הוא נכשל, ולכן הוחלפנו על ידי עם ישראל חדש: אנו רק עם ישראל בבשר, אך הם עם ישראל ברוח, עם ישראל האמתי, VERUS ISRAEL. אנו עם ישראל הישן, איננו אלא פסולת הסטורית האמורה להיעלם כליל.

אבל על אפם ועל חמתם, איננו נעלמים אלא טוענים שאנו עם ישראל. לכן הם עושים הכל לעזור לנו להיעלם: פוגרומים, אינקוויזיציה והתנצרות בכוח. יהודים שסירבו להתנצר, נזרקו לאש, בטניהם רוטשו, הוכו עד מוות, הוטבעו ונחנקו, בנות נאנסו, כספים נחמסו - על ידי דת המכנה עצמה 'דת האהבה'. זו דת שמלמדת שאם קיבלת סטירה, תגיש גם את הלחי השניה, אך בפועל היא שהִכּתה אותנו ללא הפוגה, וגרוע מזה, הוחלפנו, שהרי אנו מיותרים, לכן עלינו לחדול, כלומר או להתנצר או להיעלם.

אך אנו עם עקשן ואיננו נעלמים. לנוכח זאת, הנצרות פיתחה עוד תיאוריה: לא נורא אם העם הזה נשאר, העיקר שיהיה בשפל המדרגה. בהיותו עם מסכן ומושפל, הריהו אנדרטה חיה-מתה המכריזה לכל שהנצרות דיברה אמת שהרי 'עם ישראל החדש האמתי' הוא חשוב, ומונה מאות מיליונים, מיליארד וחצי, לעומת היהודים שהם אפרורית של מסכנים עניים ומרודים. אדרבה, שיישארו כך לנצח בתור הוכחה מעולה. כך כותב הפילוסוף הדתי הנוצרי פסקל, שגם היה מתימטיקאי ידוע.

בסך הכל, יש שלוש ברירות: להיעלם, להתנצר או לפחות להיות מושפל בגלות, יהודי נרדף, יהודי בודד ונודד. לאור זאת רדפו אותנו עד חרמה והציקו לנו עד מוות.

לעומתם, הסכסוך הערבי הוא זניח. בהעדרותנו הם התרגלו לגור בארצנו, לכן פיתחו אמביציה שלטונית. זהו סכסוך טריטוריאלי. אך המאבק עם הנצרות, אינו על אדמה אלא על העיקרון, על המהות - מיהו עם ישראל. זה - אנחנו או הם. כך מתנהלת הנצרות באותו משולש גיהנומי: לרצוח, לנצר, להשפיל!

אבל הנה חלה תקלה בתוכניתם. חזנו לארצנו וקמה מדינת ישראל! הנביאים ניבאו שעם ישראל יחזור לארצו, ומי הוא עם ישראל לפי הנוצרים? הם! אך הם לא חזרו אלא אנחנו חזרנו. תקלה נוראה! בשלהי השואה, האפיפיור פנה לכל המנהיגים הנוצרים בעולם למנוע בכל תוקף את הקמת מדינת ישראל, כי בכך תלוי כל גורלה של הנצרות, ולא רק של כסאו שלו.

אכן נבואת הנביאים מתקיימת בנו. אנחנו כבר לא היהודי הנודד, היהודי הבודד, אנו עם מכובד היושב בארצו. כבר אי אפשר לתת לנו סטירות לחי כי צה"ל יודע להחזיר בכפליים - אלו שיתנו לנו סטירה על הלחי האחת, יקבלו שתי סטירות על שתי הלחיים, למען יראו וייראו ולא יזידון עוד.

חל שיבוש בתוכניתם, אך התעשתו מהר: אמנם קמה מדינה אך ודאי היא תתפרק ואנו נסייע לה להתפרק, בעזרת יצירת אי-יציבות.

עד כאן האסכולה הקתולית. לעומתה, הרשעות הפרוטסטנטית טוענת: אין דחיפות בעניין, שיחזרו לארצם, יבנו את מדינתם ואפילו את בית המקדש, וכאשר יסיימו את העבודה כולם יתנצרו. וזה יהיה אירוע מכובד מאוד.

כמובן גם עתה, יש להתאמץ לנצר יהודים. הרי כבר אי אפשר להורגם, כי יש להם צבא. גם להשפילם נעשה קשה מאד. אך עדיין אפשר לנצרם, ובזה עסוקים הפרוטסטנטים בעולם כולו ובמיוחד במדינת ישראל. תקציב המיסיון בארץ ישראל, מיליוני דולרים, הוא פי שניים מאשר בכל המדינות האחרות גם יחד.

בעיניהם, לנצר יהודי זו הצלחה גדולה, אך לנצר בארץ ישראל, זהו הדבר החשוב ביותר. כך עם ישראל יכלה. יש בארצנו מיסיונרים לרוב. 8000 במשרה מלאה ובמשכורת, ועוד רבים למחצה, לשליש ולרביע, ומתנדבים לעת מצוא כמה עשרות אלפים. כל אלה פועלים בשקט ובערמה, חכמים הם להרע.

הם מאתרים יהודי במצב כלכלי קשה, נותנים לו כסף בלי לדבר על נצרות, וכן עוד פעם ועוד פעם. כך קושרים קשרים ואחרי שנה-שנתיים מתחילים לדבר על דתם. כך הם פועלים במרץ בלתי נלאה, כאשר מטרתם היא לנצר את כל עם ישראל.

כמובן, אל דאגה, היה לא תהיה. אך גם את העשרות שהם מצליחים לנצר כל הזמן - הרי זה אסון. צריך לעמוד על המשמר ולהילחם נגד בושה וחרפה זו.

יש כת נוצרית המכנה עצמה 'עדי JEHOVA' המחלקת כסף וחומר קריאה הנראה תמים: "עם ישראל - מהו?", "יהדות מהי?", משיח מהו?", עליו מצוירים מגן דוד, מנורה ושאר סמלים יהודיים. והם חודרים לאטם לתוך העולם היהודי.

כל המיסיונרים האלה למיניהם נטפלים ליהודים במצוקה: מצוקה כלכלית, מצוקה נפשית, מצוקה בין איש לאשתו, מצוקה בחינוך ילדים. הם מדברים אל לבם ולאט לאט מחדירים את ארסם.

ויש גרועים יותר: "יהודים למען ישו", שחלק מהם אכן יהודים שהתנצרו. הם חובשים כיפה, מדברים עברית ומתגייסים לצבא. גם ילדיהם מיסיונרים, הילד חובש כיפה סרוגה, לומד בישיבה תיכונית והולך לבני עקיבא, אך הוא מיסיונר, וכן הבת באולפנא. הם הולכים לבית כנסת, לבושים כמו כולם, מתפללים כמו כולם, אינם חושפים עצמם. נותנים שיעור בתנ"ך שנראה רגיל לחלוטין, אך במשך הזמן מטפטפים לאט על נצרות. הם מונים כ-5000 וגרים בכל מקום, גם בהתנחלויות. במדרחוב בירושלים תוכלו לראות לעתים במוצאי שבת חסידי ברסלב שרוקדים ושרים. לא! הם מיסיונרים מחופשים. יש גם חסידי ברסלב אמתיים שעוברים שם, ובתמימותם נופלים בפח ושרים ומנגנים אתם.

יש מהם מחופשים לחסידי ברסלב, יש המחופשים ללאומים דתיים, ויש המחופשים לחרדים. עוברים מבית לבית בשכונות חרדיות ומחלקים כסף כאילו בשם ארגון חסד, חוזרים פעם אחר פעם וטווים את קורי עכביש שלהם.

כל כך הרבה הציקו לנו במהלך הדורות ועדיין הם ממשיכים לנסות לשכנע שיש אדם שהוא אל, הוא אל-אדם, שלושה-שהם-אחד, אחד שהוא שלושה. כבר שמענו על כל אלה, מול המוקד שמענו כאשר אמרו לנו: הצטרפו לדת הנוצרים או נזרוק אתכם לאש! וענינו: "שמע ישראל ד' אלהינו ד' אחד!". אז אולי עתה יניחו לנו וירפו מאתנו.

לא! הם אינם מפסיקים. הם נמצאים במדינת ישראל וצדים נשמות עשוקות. קונים אותן בכסף ואחר כך מנצרים אותן, מטבילים אותן בכנרת או בבריכה של בית המלון.

יש לפקוח עין ולהילחם נגדם. ארגון 'יד לאחים', לוחם זה עשרות שנים נגד המיסיון, אך אין זה תפקידם של 'יד לאחים' בלבד! זהו תפקידם של כל היהודים, דתיים וחילוניים, ימניים ושמאלניים, אשכנזים וספרדים, למנוע את המלאכה הבזויה והמתועבת הזאת, שהם מעיזים לבוא בתוך ארצנו לנצר אותנו.

גם בחוץ לארץ הם פועלים, אך היהודים שם פיתחו רגישות וזהירות. יש להם חושים ואנטנות והם יודעים להבחין. פה בארצנו קשה להבחין. ישובים להם שני צעירים בפינת רחוב בתל אביב ושרים שירים ישראליים ופסוקים, עם גיטרות - כיצד תדע שהם מיסיונרים?! הם מחלקים חינם חוברות יפות על יהדות, ורק לבסוף מוזכר ישו הנוצרי.

עלינו להישמר ולהיזהר, לפתח מודעות. הם פועלים רבות גם בקרב העולים החדשים מרוסיה, וחלק מהם בעצמם נוצרים שעלו בחסות חוק השבות.

לכן בל נשכח שהנצרות היא האויב הראשי שלנו לאורך כל ההיסטוריה. הערבים המרצחים השפלים הנם זוטרים לעומתם. גם הנשק הערבי הוא נשק נוצרי. ערבים אינם יודעים לייצר נשק. כבר ארבע מאות שנה הם דורכים על המקום מבחינה תרבותית, מדעית וטכנולוגית. הם אינם יודעים לייצר נשק, לכן אם הנוצרים לא ימכרו להם, יהיה שלום. השלום הנכסף יופיע באופן טבעי. אך הנוצרים מוכרים להם ומלמדים אותם כיצד להשתמש. הם הם האויב הראשי שלנו מדור דור.

הרמב"ם כותב שהתורה היא כולה מלחמה נגד האלילות (מורה נבוכים ג כט). הנצרות היא אלילות המחופשת לתנ"ך (אורות עמ' לד). היא אלילית מבפנים, יהודית מבחוץ. "אין יותר יהודי, אין יותר יווני", אמר פאולוס. אפשר להיות יהודי ויווני גם יחד: יווני אלילי מבפנים ויהודי מבחוץ. לכן מלחמתנו נגד הנצרות היא אותה המלחמה שנגד האלילות. אך הרבה יותר מסובכת ומתוחכמת.

לא מקרה הוא שבספר 'אורות', ספרו הגדול של מרן הרב קוק על תחיית האומה, שיבת ציון, בניין הארץ, המאמר 'ישראל ותחייתו', מרבה לדבר על הנצרות, ההפך שלנו, ועל הנזק העצום שהם מסבים לאנושות. והתשובה להם היא "ישראל ותחייתו". גם בשביל זה אנחנו קמים לתחיה, ב"ה, ב'אורות התחיה'. אנו שבים לארצנו ומתחזקים בעצמנו וגם נגדם.

חזק חזק ונתחזק.

- - -

"וההרים עוד יבערו באש זריחות, ובין ערביים תנשב עוד רוח ים
אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות, הם שיעידו, כי זכרנו את כולם."

ציטוט:

האפיפיור פנה לכל המנהיגים הנוצרים בעולם למנוע בכל תוקף את הקמת מדינת ישראל, כי בכך תלוי כל גורלה של הנצרות, ולא רק של כסאו שלו.

הפניה נעשתה גם לנשיא ארה"ב שהבטיח לאפיפיור להתנגד להקמת המדינה היהודית.
אבל בסוף משיקולי דעת קהל ארה"ב תמכה תוך שהנשיא מתרץ לאפיפיור שתוך שלושה שבועות ממילא הערבים ימחקו את המדינה היהודית.

יש לזכור היטב מי הם "ידידנו" לא לשכוח לרגע את הצביעות שלהם.

www.meirtv.co.il

"ערבים אינם יודעים לייצר נשק. כבר ארבע מאות שנה הם דורכים על המקום מבחינה תרבותית, מדעית וטכנולוגית. הם אינם יודעים לייצר נשק, לכן אם הנוצרים לא ימכרו להם, יהיה שלום. השלום הנכסף יופיע באופן טבעי. אך הנוצרים מוכרים להם ומלמדים אותם כיצד להשתמש. הם הם האויב הראשי שלנו מדור דור. "



איך אני אוהב את הפלפולים האלה

CHRIS MARTIN: Coldplay is for people with great taste, intelligence, incredible good lookingness, talent, ability, success, grabbing of life. Coldplay's for people who know what life's about. They're always entertaining. Delightful to talk to. Sweet, charming, incredibly good in bed. Virile. They have incredible success with girls, or boys, or both. They're generally just the world's best citizens.. Maybe I'm biased, but I'm definitely right

יש שם גם כמה דברים, שאני לא מסכים איתם בעליל, אבל נו שוין..

"וההרים עוד יבערו באש זריחות, ובין ערביים תנשב עוד רוח ים
אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות, הם שיעידו, כי זכרנו את כולם."

מחקתי ישר בזכותך לא בזבזתי את זמני על הרוע הזה

ידעתי שיש משהו מוזר באתר הזה...