אחד הטיפים המובילים בכתבות מהז'אנר של "איך להצליח בראיון עבודה", הוא לבדוק פרטים ברשת על החברה שמעוניינים להתקבל אליה, וגם על המראיין. אבל בשנים האחרונות כללי המשחק השתנו. הרשתות החברתיות צברו תאוצה, כולם חברים של כולם בפייסבוק, לינקד־אין וטוויטר, כולם כותבים בלוג שנון על החיים וכולם חשופים בגוגל. וכך לא רק הדו"חות הכספיים של החברות ותחביבי המנכ"לים מפורטים בהרחבה ברשת: מרואיין שחבריו העלו תמונות מביכות שלו לפייסבוק עלול לזכות בהערות כמו "אני רואה שנהנית ביום שישי" מהמראיין, ועובד שכבר יושב בבטחה בכיסאו עלול להיקרא לחדרו של הבוס בשל הפוסט האחרון שפרסם.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3339042,00.html

looopy

חדירה בלתי נסבלת לפרטיות. מה, לאנשים אסור להנות ולצחוק יותר?

אולי נהפוך את העולם ואת חיינו לקוביית אינטל
שבה כל אחד מופרד מחבריו וזוכה לפרטיות?

אם עובד שלך היה מדווח על ימי מחלה והיה שם בטוויטר הודעת "איך עקצתי את העבודה אני בנופש באילת" מה היית אומר?
בגדול, אולי הייתי אומר שזו חדירה לפרטיות, אבל מי שבחר לפרסם את כל מעלליו בפייסבוק ודומיו הופך את פרטיותו לנחלת הכלל.

גם נכון, אבל תלוי לאיזה כיוון.
אם באמת הראיון עוקצים מישהו על הדברים שהוא עושה, זה פסול. אם הוא מתפאר באיך הוא 'עקץ' אז זו כבר בעיה שלו

מנועי חיפוש מתוחכמים יעקבו ויאספו חומר על מחפשי עבודה למיניהם מהרשת ותוכנה מיוחדת תצליח "לברור" את המתאימים..
אם לא ימצאו מילה אודותיך..משמע אתה לא קיים..
מי יודע, אולי כמות העצמאים תעלה ביחס לשכירים..

looopy

יעלמו? לא.
מה שכן, אני מניח שיבצעו חיפוש על מועמדים.