[להכין אתים, לשים קסדות על הראש - זו עלולה להיות חפירה.]

סוגיית חיי הנצח תמיד עניינה אותי.

כאילו, מצד אחד, יש את האפשרות לחיי נצח, שהיא פחות או יותר אחד החלומות הכי נחשקים,
אולי מאז ומעולם, אצל בני האדם. הפחד מהמוות והבלתי נודע גורם לנו לרצות דברים שכאלה, ברור, מובן והגיוני.

מצד שני - חיי נצח? לא נשמע מלבב במיוחד.
בהנחה והשגת את האפשרות לחיות לנצח מבלי להזדקן, אתה תצפה בכל הסובבים אותך קמלים ומתים,
בעולם שסביבך מתחלף, ובתוך כמה שנים, מי יודע - אולי כבר תייחל למוות.

אז, מה אתם אומרים?
בעד? נגד? ולמה?

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

ואם תוכל לגרום לקרובים אליך לחיות חיי נצח?
בכל מקרה, חיי נצח עלולים להתברר כארוכים מדי. אבל בוא נאמר שעוד מאייה לא הייתה מזיקה בתנאי שאתה חי בה טוב.

נניח ואתה חברה שלך חיים לנצח.
אם אתם זוג נורמלי, רוב הסיכויים שיימאס לכם אחד מהשנייה מתישהו,
אלא אם אתם מאוהבים בטירוף ותהיו ביחד לנצח, ואז יש את הקטע של הילדים שלכם - שהם בטח לא יחיו לנצח. מה קורה אז? בדיוק אותו רעיון. ומה, תעשו ילדים כל 50 שנה?

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

אמרתי, אם גם הקרובים שלך יחיו הרבה זה יכול להיות נחמד. אם תראה את המשפחה שלך ואת הצאצאים שלך מתים כל העניין שווה לתחת, סך הכל בלי הקרובים לך, החיים הרבה פחות זוהרים.
אבל לחיות עם בחורה בת 170? זה עלול להיות אכזרי לא?

האמת, זה יכול להיות ממש מגניב.

ובנוגע למשפחה - אם הייתי נתקע עם המשפחה המורחבת שלי לנצח, זה לא היה עוזר יותר מידי...
אני ממילא לא הכי מתחבר אליהם. אם כבר, למה לא להפוך את כל המדינה לבני אלמוות וזהו?
נשמע נוח.

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

נשמע איוםםם..

אתה באמת רוצה את אותם אנשים לנצח? לפחות עכשיו שמוק א' מתחלף בשמוק ב', אז יש עניין מסוים. אבל אם שמוק א' יחיה לנצח? או שבסוף כולנו נהרוג את עצמנו כי כולם ישגעו את כולם.. או שתרצה בעצמך להתאבד.

לא תודה

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

כל מי שחי במדינה הופך לא רק לבעל חיי נצח, אלא גם לחסין בפני מוות.
אפשר לכבוש את העולם או משהו, וזה בהחלט נשמע לי יעיל XD

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

חח.. מכיר את הסרט הזה?

מומלץ בחום

שחקנים אדירים. עלילה משעשעת. תסריט אדיר. מדבר על הנושא..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

סיטואציה- כן. אבל זה כל הקטע

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

הלקח לא מועבר, ואז זה סתם גורם לאנשים להגיד "אה, אם הייתי מגיע בכלל לאפשרות של חיי נצח, הייתי פועל בצורה אחרת לגמרי"
או משהו בסגנון הזה..

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

אז זה אומר שהם פספסו את כל הקטע..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

"אין אנו יודעים מה לעשות בחיינו הקצרים ועם זאת אנו שואפים לחיי נצח"

מי רוצה לחיות כ"כ הרבה? רק המחשבה על זה גורמת לי לאגורפוביה. לא מפחדת מהמוות. לא רוצה לחיות לנצח. אם יבטיחו לי חיים בריאים עד גיל 70-80 ואז המוות, אני אהיה מרוצה. לא רוצה לחיות הרבה אם אני בכל מקרה אהיה מקרה סיעודי. ואם באופן היפוטתי מדובר על חיי נעורים ונצח- זה יהיה נורא משעמם! ומתיש! אין מה לעשות כ"כ הרבה זמן..

אני לא בעלת נטיות אובדניות ואני מאד אוהבת את החיים שלי, אבל בראייה לעתיד, זה דווקא מרגיע אותי איכשהו שאני לא אחיה לנצח. סתם כאב ראש מיותר.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

מצד שני, אני קצת מפחד להתבגר...
היה איזה סרט, טרויה נדמה לי, שאחת הדמויות אמרה משהו כמו "אף פעם לא תהיי יותר יפה ממה שאת עכשיו, לעולם לא תהיי נחשקת ממה שאת עכשיו"

זה גורם לי לחשוב שאני לא רוצה שיעברו השנים הכי טובות שלי.
קצת מציק.

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

זה נכון

אף פעם לא פחדתי מהמוות. הפחד היחיד שלי הוא ממומים ומזקנה. קהלת תיאר את זה טוב ממני.. וזה מפחיד. עכשיו העור מתוח, הפצעים מתאחים מהר.. הכל טפו טפו. אבל בזקנה הכל נעשה איטי יותר. הגוף מדלדל ומתקמט..

נראה לי שהשאיפה שלנו צריכה להיות הזדקנות בכבוד, ולא חיי נצח. יותר מציאותי, יותר כדאי.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אני חושב שבהחלט יספיק לי למות כשהגוף שלי יתחיל להתפרק, בגיל 40-50 ככה...

ושוב, מצד שני, אני לא אראה את המשפחה שלי גדלה...
הדילמה, כוסעמק.

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

אמא שלי אמרה שהיא לא רוצה לחיות אחרי גיל 40, והיא כ"כ שמחה שההוא שמה לא הקשיב לשטות הזו שלה

טפו טפו!!

העיקר לא להפוך לקרה סיעודי. כל השאר- קה סרה סרה.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

יש מצב שהיה סרט בשם הזה? אני לא סגור על זה,
אבל היה איזה סרט ממש חמוד שראיתי במסגרת מגמת קולנוע,
שהיה בו את השיר הזה.

בכל מקרה, אני הולך לישון
ומה שהכי מבאס זה שלא משנה מה ההעדפות שלך בנושא, בכל מקרה אנחנו כנראה נמות, ולאו דווקא איך שאנחנו רוצים.

וזה מוביל אותי לעוד שאלה - אם היית יכולה, היית בוחרת את המוות שלך?

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

http://www.eshelnet.org.il/he/catalog.php?mt=m&item=246

זה שיר מאד מפורסם, על בחורה ששאלה כל הזמן את אמא שלה אילו חיים יהיו לה, ואמא שלה ענתה לה את התשובה הזו. על הסרט לא שמעתי. אבל גוגל כן

ואני חושבת שכן. אם היה לי ניתן לשנות ולהחליט מתי ואיך, הייתי עושה זאת. מה שלא הייתי עושה, זה מבררת כיצד ומתי. את המידע הזה אני ממש לא רוצה.. והוא גם יכול רק להזיק. אבל לבחור בלי לדעת? למה לא?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

זה היה אמור להיות ממש מתוחכם ולא הבנתי אותך, או שהתבלבלת שם? XD

ציטוט:

ואני חושבת שכן. אם היה לי ניתן לשנות ולהחליט מתי ואיך, הייתי עושה זאת. מה שלא הייתי עושה, זה מבררת כיצד ומתי. את המידע הזה אני ממש לא רוצה.. והוא גם יכול רק להזיק. אבל לבחור בלי לדעת? למה לא?

פספסתי אותך לגמרי XD
כאילו, את היית רוצה לשנות את הדרך שבה את מתה, אבל לא רוצה לדעת אותה?

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

לבחור את הדרך - כן
לדעת בלי האפשרות לשנות - לא

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

נעם.

לא רוצה לדעת איך אמות, אם אין לי איך לשנות את זה. זה רק ידכא אותי ואני כל הזמן אחשוב על זה..
עם זאת, אם ניתנת לי האפשרות להחליט מתי ואיך (אפילו רק איך, לא ממש אכפת לי מתי..) אני אשמח מאד.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

סרט סטודנטים או סרט קלאסי?
אבל השיר נכתב ל-"האיש שידע יותר מדי" של היצ'קוק (משנות ה-50), שם דוריס דיי שרה אותו
הסרט שיעל קישרה אליו נראה כמו סרט סטודנטים ישראלי, עשרים ומשהו דקות..

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פאקטשלי אם יבטיחו לי חיים בריאים עד גיל 70-80 ואז המוות, אני אהיה מרוצה.

לפני שנה אמרת 60-70

נכון. אבל עכשיו אני מסתכלת על סבתא שלי כמודל P:

אם אוכל להראות כמוה, לחשוב כמוה ולנוע כמוה בגיל שלה, אין לי בעיה להאריך ל80. עם זאת, ברגע שאתחיל להתפורר (פיזית או שכלית, עם דגש על השכלית), מצידי אין לי בעיה להחזיר את הנשמה שלי לבורא.

>מפזרת חמסות<

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

קצת על דת, אבולוציה וחיי נצח:


החלק שמתחיל ב-8:08 רלוונטי לאשכול

אני חושב שמה שמרגישים אחרי המוות זה בדיוק אותה ההרגשה של מה שהרגשנו לפני שנולדנו. פשוט כלום.
בשביל זה צריך לנצל את החיים ולהנות, ול**** כמה שיותר כל עוד אנחנו צעירים.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אני לא חושבת שזה כול כך רע.
להיפך, זה נשמע לי ממש טוב..אין את הפחד הזה של "אני יכול למות בכול יום"-"האנשים שאני אוהבת יכולים למות בכול יום".
אבל מצד שני, כשאין את הפחד הזה..משהו חסר בחיים.
אני חושבת שאם נועדנו למות-כנראה שזה היה צריך להיות ככה :]

וממתי יש את האפשרות לחיי נצח?
אגב,אומרים שהדור של היום יחיה לפחות עד 200.

וככה כל בוקר אני נעמד מחכה לך מחוץ לחלון אולי את תבואי אולי יום אחד
את תסכימי אפילו לישון יש פה גינה וגם עץ מיוחד שחרטתי עליו חץ עם לב
ושני משפטים "טוב לבד" ו"מוות למי שעוזב". (יוני בלוך-סיבה לעזוב)