17-11-2007, 13:06
|
|
|
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
|
|
תגובה
1. מידע מעניין לגבי המאו"ג ב 1974, שמחזק את ההנחה שמדובר בחיים נדל (חבר ועדת וינוגרד דרך אגב), אם כי אז מדובר ככל הנראה בשנת 1975 ולא 1974. שלשת המח"טים היחידים שלמיטב ידיעתי נפצעו במהלך המלחמה הם אריה בירו, שנפצע בסיני ב 18 לאוקטובר, אמיר דרורי וחיים נדל, שנפצעו שניהם ב 22 לאוקטובר בעת מבצע קינוח. גם דני ורדי נפצע אולם זה היה כבר במהלך ההתשה שאחרי תום הקרבות.
2. העניין הוא שאריה בירו השתקם והחליף באפריל 1974 את האלוף גונן כמפקד מרש"ל. מעולם לא כיהן כמפקד אוגדה. (האלוף גונן הושעה כזכור מתפקיד העציץ שניתן לו עם פרסום דו"ח הביניים הראשון של אגרנט באפריל 1974. רק מעטים זוכרים שבפועל לא פרש מצה"ל אלא כעבור שנתיים. למעשה, בעקבות פרסום הדו"ח הסופי בינואר 1975, בו הומלץ שלא להניח לו לכהן בתפקיד פיקודי כלשהו במערך השדה, חזר גונן לשירות פעיל במטה הכללי אחרי 7 חודשי השעייה והוביל בין היתר את הקמתו של אגף התכנון החדש, בטרם פרש סופית מהצבא באמצע 1976). אמיר דרורי התמנה למפקד אוגדה 36 רק ב 1976, חיים נדל התמנה למפקד אוגדת מילואים כלשהי (יתכן שאוגדה 49?? לא מסתדר עם בר-כוכבא) רק ב 1975 ודני ורדי התמנה למפקד אוגדה רק ב 1979.
3. מעניין שאורי אור, שבפרוץ מלחמת יוה"כ היה עדיין אל"מ טרי (ולמעשה השני הצעיר ביותר בצה"ל, אחרי יוסי פלד, שהתמנה למח"ט בגיל 32 בלבד), בילה פחות משנתיים וחצי בדרגה רמה זו בטרם התמנה למפקד אוגדה 49 ב 1976 והוא בן 37 בלבד (גם יוסי פלד ואהוד ברק התמנו למאו"גים בגיל דומה)
נערך לאחרונה ע"י strong11 בתאריך 17-11-2007 בשעה 13:10.
|