שלום,
אבקש לדעת מה ההבדל בין סדר דין מהיר וסדר דין מקוצר ומתי משתמשים בכל אחד.
כמו כן, מה קובע או לפי מה הולכים בעניין מיקום הגשת התביעה? לפי מיקום מגורים של הנתבע, של התובע, מיקום בו נעשתה העוולה, מיקום העסק, מיקום המקרקעין......

אשמח אם תוכל/י להפנות אותי לאתרים העוסקים בנושא.
תודה ויום טוב,
גלי.

או שהשאלה היא לשם הלימוד בלבד ?

שאלה ספציפית תוביל להתייחסות ספציפית.

כעקרון מדובר בשני סוגים של סדרי דין השונים זה מזה לחלוטין (ונראה משאלתך שאתה מבין זאת)
הסמכות המקומית להגשת התביעה נקבעת בהתאם לאותם קריטריונים בדין.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי/כלכלי ואין להסתמך על המידע הנמסר בשום דרך.

לא מצליחה להבין מתי משתמשים במי ומה ההבדל המהותי בינהם.
(חוץ מעניין ה-50,000 ש")

לגבי מיקום הגשת התביעה- האם כדי להבין כל מקרה לגופו עליי ללמוד כל חוק בנפרד או שיש משהו יותר כללי שיכול להסביר זאת? כלומר- האם אין איזו היררכיה שקובעת לפני שמגיעים לחוק ספציפי או שזה תלוי בנושא בו תובעים בכל מקרה? כך או כך- יש מקום שאני יכולה לקרוא על זה באופן יותר בהיר?

תשמעי, קשה יהיה ללמד אותך כאן בפורום את נושא הסמכות העניינית והמקומית.

אבל באמצעות ספר העוסק בסדר הדין האזרחי תוכלי לעשות את זה בקלות (ספר של גורן / זוסמן וכיו"ב)
יותר מכך, תוכלי לעשות את זה בקלות גם באמצעות קריאת הסעיפים הרלבנטיים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
(יש לך שם פרק הדן בסדר דין מהיר ופרק אחר הדן בסדר דין מקוצר)

אם קריאת החוק / הספרים תעלה שאלות נוספות - שאלי.

מיקום הגשת התביעה נקבע בד"כ בהתאם לפרק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי.
אני אומר בד"כ, שכן יש פעמים שהדבר משתנה בהתאם לערכאת השיפוט / הנתבע
כך למשל, בבית המשפט לענייני משפחה המצב שונה במקצת.
בבית הדין לעבודה קיימות הוראות נפרדות.
כשמדובר בנתבע שהוא מדינת ישראל - קיימים כללים אחרים
וכיו"ב.

יחד עם זאת, בתביעות רגילות פרק ב' הנ"ל יספיק לך לצורך מציאת הסמכות המקומית.
סמכות עניינית - זה כבר עניין אחר.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי/כלכלי ואין להסתמך על המידע הנמסר בשום דרך.

האם לפי סדר הדין, התובע מחוייב לצרף את תגובת הנתבע (באם נשלחה תגובה מהנתבע) לאזהרה שנשלחה אליו, לתביעה המוגשת ?

תודה
דרור