01-07-2009, 22:33
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
|
|
לא מובן לי איזה יתרון יחסי יש למדינת ישראל בכל הקשור ליציקות פלדה. הרי אין לנו את חומר הגלם ויש לשלם על הייבוא לכאן. אין כאן בתי מלאכה גדולים שזהו רק חלק מסך עבודותיהם הנרחבות, כי משק תוצרת הפלדה אצלנו קטן.
למה להמקד בתחום שבו אין לנו לאן לפרוח ולגדול בו?
למה לא להתמקד בדברים שדורשים ידע ופיתוח? אילו משאבים שיש לנו. כאן יש לנו יתרון יחסי. אז את הפטנט ההנדסי (אם יש כזה) זה נהדר שפיתחו כאן, אך זה פותח כאן למרות שמשק המתכות אצלנו קטן, לא תא מפני שיש לנו תעשיות מתכת ענפות.
היתרון שלנו הוא ביכולת לתכנן ולפתח. אין לנו כל יתרון יחסי על פני האחרים בביצוע היציקות ה"טיפשות". אדרבא- אם יש לנו יתרון יחסי בתחום ייצור מיגון- את זה יש לשמר. אבל תובה וגלגלי מרכוב? האם זה מה שחשוב למדינה לפתח? את היכולת לשלם עבור ייבוא עופרות ברזל וביצוע יציקות בסדר גודל של מאות בודדות של כלים?!
למה מדינת ישראל צריכה לנסות לפתח תעשיית יציקות ברזלים טיפשים? מה זה משנה אם יש לנו קו ייצור כזה או לא? הרי מי שירצה לסגור לך את השאלטר, יקשה עליך לרכוש עופרות ברזל וחלקים למכונות היציקה (שכנראה מגיעים מגרמניה-ארה"ב-מדינה מערבית מפותחת כלשהי).
עזוב אותי מברזלים, תן להשקיע בשכל ואלקטרוניקה והנדסה!
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|