פינת החי החמודה של בית ספרנו מחפשת חיות מתאימות (תוכים וכד' , אוגרים, שפנים, צ'ינצ'ילות). פינת החי היא עבור טיפול רגשי לכיתות מקדמות ולילדי גן. אין לנו כסף אבל אנו נספק טיפול מסור ותנאיי מחיה מהודרים לאורחים !

חושבים עליכם - בהצלחה !

שאלה- היכן נמצאת פינת החי?
מי אחראי על החיות ועל הטיפול בהן?
האם הפינה בהשגחה וטרינרית?

פינת החי נמצאת בבית ספר ממ"ד חב"ד בביתר עילית. יש רכז אחראי עליו - בחור נמרץ, אוהב חיות ועם לב גדול - ותחתיו נאמני פינת החי - תלמידי הכיתות המקדמות בבי"ס. יש השגחה וטרינארית - הוטארינאר של העיריה המקומית , שלקח על עצמו לפקח על הפרויקט. אם תבקשו נוכל לספק תמונות ומספרי טלפון. יוסף סירוצקי - מנהל בי"ס 02-5802770.

'טיפול רגשי' בעזרת בע"ח הינו מקצוע מתפתח. עדיין 'לא מדעי'. בטרם גייסתם פסיכולוג מומחה בנפח משרה ממשי אשר ישתלם בנושא ולצידו צוותי טיפול מיומנים וכללים קפדניים [מה עושים עם איזו חיה, מי מורשה לעשות מה תחת איזו מידה של השגחה, לאיזה פרקי זמן ולאלו מטרות טיפוליות] - אין זו פינת חי לטיפול רגשי אלא פינת ליטוף עם כוונות טובות... וכוונות טובות לא תמיד מועילות לבעלי החיים או לילדים.

פיקוח וטרינרי על פינת חי שכזו אמור לכלול יומני טיפול, וטרינר המודע למצבו של בעה"ח ועוקב אחריהם שכן הם חשופים לסטרס מתמשך ולמגע העברה עם בני אדם רבים. וטרינר עירוני ידאג כי בני האדם לא יפגעו תברואתית מן החיות אך לא יגיע במהרה לבחון כנף ספק שבורה של עוף שלוטף חזק מדי.


זה נכון לומר אינטואיטיבית כי מגע עם בע"ח יכול להועיל באופן כללי לילדים אך לא תמיד הדבר 'יועיל' [בבחינת לא יפגע] לבעה"ח. ילד עם קשיי וויסות אינו יכול סתם כך להכנס ולנקות את כלוב הארנבים בכדי לקבל אחריות או לפתח רוך. הדבר צריך להעשות לאחר פגישות מקצועיות עם פסיכולוג ובניית תוכנית אישית. למרבה הצער אין לרשויות המקומיות תקציב מספק לעשות זאת אפילו 'ללא בע"ח'. תוכל לבקר במרכז לטיפול בבע"ח בספארי בר"ג בכדי להבין כי טיפול רגשי בעזרת בע"ח מצריך מקצועיות הן בבע"ח והן בבני אדם.

אפשר לחשוף את הילדים לבע"ח ע"י אקווריומים, סיורי טבע, מבצעי האכלת חתולים או פיזור תיבות לעטלפים ולדורסים בשטח ביה"ס ובכך להמנע ממגע ישיר ומיותר בין הצדדים.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

לכבוד היפהפיה !
תבורך על ההערות -- אבל מה נעשה שאנו מתעסקים עם מאות ילדים ע"י מורים בשיטות לא מדעיות, הגרים עם אחים שהוריהם תטפלים בהם באופן לא מדעי, ואפילו אנחנו המורים - המפקחים הממונים עלינו גם מתייחסים באופן לא מדעי -- אלא אנו נאלצים בקו התחתון לסמוך , כמו אחינו החיות, על רגשות וחושים, וסייעת דשמיא --- כמובן שתוך כדל נקיטת כללי הבטיחות וכד' שבחוזר מנכ"ל עב כרס של משה"ח, והתייעצות עם בעלי מקצוע (כן בטיפול בבעלי חיים, והן בטיפול רגשי) --- אגב הוטרינר הוא גם אוהב חיות, תומך חינוך ושכן נדיב - אז נוכחותו מעבר למוכתבת ע"י כללי הפקידות.. בברכה - .