אם מישהו זוכר, פתחתי כבר לפני שנה אשכול בסיגנון:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E9%F0%F8%E9%E4

וחזרתי לכאן גם כדי להגיד שלום וגם כדי לשאול שאלה

אז נכון להיום המטרה שלי היא להיות וטרינר ולהיות מוסמך כאן בארץ. לא רואה את עצמי לומד בחו"ל.
בכללי אני מאוד חושש לגבי הלימודים [והפירוט באשכול הקודם], אבל נגיד והתגברתי על החששות. מה הלאה? מה עושים בתור וטרינר צעיר בשוק?
הבנתי שהשוק הוא מאוד אכזר ואין דרישה להרבה וטרינרים, מה גם שכל שנה בערך כ80-100 וטרינרים מצטרפים לשוק [45 מהפקולטה לחקלאות ועוד כמה עשרות שחוזרים מחו"ל].

האם מישהו מכיר\יודע\ראה\שמע על וטרינר צעיר ו\או סטודנט לוטרינריה בשלבים המאוחרים ויוכל לענות לי על השאלה?

מה המשכורות לשכירים? עד כמה קשה להצליח בתור וטרינר פרטי?

תודה רבה מראש!

לאיזה תחום חשבת להצטרף בסוף הלימודים? למגזר הפרטי? לחיות המחמד? משק? גופים גדולים?
תן כיון יותר ספציפי, ואנסה לעזור יותר בפירוט.

אני לאחר מספר שנים של עבודה עם וטרינר החלטתי שלהיות וטרינר זה לא בשבילי,
אם תרצה לשמוע למה, אסביר לך, אם אתה לא רוצה שאהרוס לך את החלום, זה גם סבבה

מאוד רוצה שתסבירי לי.
אני חושב על המגזר הפרטי וחיות מחמד, אך גם גופים גדולים יבואו בחשבון.

תודה .

לפי דעתי, אם אתה מתכוון להתחיל כבל עסק עצמאי, כדי למנף את ההצלחה שלך אתה צריך להקריב הרבה וההיגיון הפשוט שלי אומר - עזרה לעמותות.
פשוט לעבוד עם עמותות להצלת בע"ח, קודם כל זה דבר שיתן לך המון המון ניסיון כיוון שתמצא שם מחלות שלא דמיינת
דבר שני, ברגע שיש לעמותה כלשהי קשר רציף איתך, ברגע שכלב ימסר לאימוץ מאזור, אני לא מאמין שמישהו יפנה את הבעלים שאימצו את הכלב החדש לווטרינר אחר באזור.
ומשם כל מה שנדרש ממך זה יחסי אנוש.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

להיות וטרינר בארץ זה פשוט בזבוז זמן, קריירה והתפתחות אישית.
לומדים כלכך כך הרבה שנים ובסוף נתקלים בלקוחות שלא רוצים או לא מוכנים וייתווכחו אתך על כל עשרה שקלים.
אתה תשב במרפאה חנוונית קטנה כמו רוב הוטרינרים בארץ ותספק תת-רפואה שבכל מדינה מערבית היו שוללים ממך את הרישיון בגלל זה ותתחרה עם קולגות שלמדו ברפובליקה של מזרח רומנוסלובקיה וחושבים שגם הם רופאים.
חבל על כל השנים הללו של הלימודים. אם אתה מספיק טוב להתקבל, סימן שיש לך שכל בראש ותשקיע את זה בכיוונים אחרים. אם אתה אוהב ורוצה לעזור לחיות תמיד תמצא דרכים אחרות לעשות את זה.

+ 10

בנוסף למה שכבר נאמר,

בשנים שעבדתי עם וטרינר נתקלתי בהרבה מאוד לקוחות שלא אכפת להם מצב הכלב, לא רוצים להשקיע,
בורות ורוע לב זה בשגרה.
המקרה ששבר אותי היה בוקסר בן שנתיים בערך, שעבר תאונה ויצאה לו העין, הבן הביא אותו למרפאה וישר התחלנו ניתוח חירום, באמצע הניתוח מתקשרת האמא, ומבקשת להרדים את הכלב, כששאלנו למה, שתיתן לו צ'אנס, היא הסבירה בפשטות "שהכלב לא איסטטי יותר"

לי אישית אין יכולת להתמודד עם האנשים האלו,

בנוסף, תתכונן למצוא בכניסה למרפאה הרבה מאוד גורים של חתולים וכלבים,שנזרקו שם.

אין מספיק מודעות, ולדעתי זה נורא, כשבאים לעשות חיסון, מעניין אותם אם אלו מחלות שמסוכנות לילדים שלהם, בלי קשר לסיכויי הכלב לצאת מהמחלה.

אולי זה בגלל האיזור שאני גרה בו, שלא מספיק מפותח, ואולי לא, וככה זה ברוב הארץ..

אני אגיב גם לך וגם לויטמאן:

אני בחרתי במקצוע מתוך איזשהי אידיאולוגיה ותחושה של שליחות. הדבר שהכי מעניין אותי זה חיות, הדבר שאני הכי אוהב זה חיות - אין שום סיבה שקושי כלכלי או אטימות של בני אדם ימנעו ממני לעסוק גם במקצוע שמעניין אותי וגם במקצוע שאני אוהב ויודע שאהיה בו טוב. דיברתי עם כמה וטרינרים על הנושא, הם אמרו לי שאומנם המקצוע קשה, האנשים קשים, המשכורות הן לא כמו של מהנדס חשמל או מכונות, אבל הסיפוק הוא אדיר. לבוא כל בוקר עם חיוך על הפנים ולדעת שאתה הולך להציל חיות זה משהו שאי אפשר לתאר במילים וצריך רק לראות את ההבעה של הוטרינר.

אני לא הולך למקצוע שיש בו כסף, למרות שאני מאמין שב90% מהמקצועות - אם אתה טוב אתה גם תרוויח את הכסף שלך בהתאם. תמיד אפשר להתפתח כמו בכל מקצוע, להיות מנהל מחלקה בבית חולים, לפתוח קלינקה פרטית, לעבוד בממשרדים ממשלתיים ובגופי ביטחון - יש המון אופציות של קידום. עבודה קשה לא מפחידה אותי ולימודים קשים גם כן.

בנוגע לאנשים: אכן הסיפור עם הבוקסר קורע לב. אין לי כ"כ מה להגיד על זה, חוץ מזה שאני מקווה שבעתיד הקרוב [10 שנים הקרובות], עיניין הצער בעלי חיים יתחיל להיכנס לתודעה של האדם יותר ויותר [ועושה רושם שהוא אכן יתפתח בשנים הקרובות].

בנוגע לתרומה לחיות אך לא בתור וטרינר: אז נכון שלתרום ולהתנדב בעמותות כאלה ואחרות זה מעשה חסד [ואני אכן עושה זאת], אבל זה לא אותו דבר. תרומה לחיות ועזרה לחיות זה משהו שאני רוצה להקדיש לו את כל החיים שלי. אני באמת חושב שזה מה שיעשה אותי מאושר. לדעת שהצלתי חיה, לדעת שעשיתי משפחה מאושרת [ויש ה-מ-ו-ן משפחות שהחיות שלהן הן כמו ילדים שלהן]. אז לפי דעתי וטרינריה זה גם מקצוע שאני אשכיל בו המון על משהו שמעניין אותי, גם בסופו של דבר אני כן אמצא את השכר שלי ובנוסף לזה והכי חשוב - המקצוע שבאמת יביא אותי לסיפוק ומימוש עצמי. יש המון אנשים שהולכים ללמוד ועוסקים במקצועות שלא מעניינים אותם רק בגלל השכר, ואז הם קמים כל בוקר ומתייסרים. אז נכון שהם קמים בבוקר ומתניעים את ההונדה סיויק החדשה שלהם, אבל הם נוסעים איתה למשרד שהם יעבדו בו 10-12 שעות ביום ויסבלו מכל דקה - אני לא רוצה את זה.

אני לא דיברתי לרגע על הצד הכספי, אלא נטו על הסיפוק.
לצערי לחיות המחמד יש בעלים, ואיתם, אני לא מסוגלת להתמודד.

תשמעי זה נכון, גם הוטרינרית שדיברתי איתה אני רואה איך היא מתעצבנת על לקוחות ורבה איתם בגלל האטימות שלהם. אבל לדעתי זה מתגמד ביחס לשאר הדברים.

יצא לי לראות את האשכול הזה בהודעות אחרונות והתחלתי לקרוא את התגובות פה וזה באמת עניין.

בתגובה האחרונה שלך אמרת את הדבר הנכון ביותר. ללכת לעשות משהו שאוהבים, לא לוותר על חלומות.

רק שתדע שמעל 97% מהאוכלוסיה לא עוסקים במה שהם באמת אוהבים.

אני דוגל בעשיית דברים מתוך אהבה ורצון רב.

אני יכול לשמש כדוגמא אישית (אומנם לא קשור ללהיות ווטרינר, אבל קשור ללעשות משהו שבאמת אוהבים ולהתמיד בו אף על פי הקשיים, ולפעמים חוסר האהדה מהצד.. ועוד ועוד).

שורה תחתונה, לך אחר החלום שלך, וכבוש אותו!

Bad Spellers Unite!

שמע. יש רק פקולטה אחת לווטרינריה בארץ.. תחשוב על כל הבחורים והבחורות הצעירים שיש בארץ שרוצים להגשים את החלום הזה, וזה כמו לנסות להכניס את כולם לחדר אחד... מה זה כמו? זה בדיוק אותו דבר! כי בסופו של דבר ישנה רק כיתה אחת! מה זה אומר מבחינתך? שזה מעלה את הדרישות! זה אומר שכדאי שתשלים בגרויות טוב טוב ממה שחסר לך! שיהיה לך פסיכומטרי טוב, ושיהיה לך את ארבעת האסים של העולם האקדמאי (שזה 5 יח"ל ב;אנגלית מתמטיקה כימיה ופיזיקה) כמו כן מומלץ עבר רפואי כמו למשל אם עברת קורס חובשים במד"א או קורס פאראמדיקים ואתה יכול לכתוב את זה בקורות החיים שלך זה מראה על היסטוריה ענפה יותר בעולם הרפואה וזה מוסיף לך נקודות זכות ומקל עליך בכל אורך הלימודים. מי שלא מתקבל יכול לנסות שוב בפעם הבאה או ללכת ללמוד בחו"ל כמו שהרבה עושים... בחירה שלך!

ועכשיו לתחום הפיננסי. כן, זה שוק לא קל.. אני לא אשקר לך. זה לא עסק לעצלנים. אתה יכול ללמוד 7 שנים ולגמור בקליניקה פרטית, לטפל בכלים חתולים וציפורים בלבד.. וכן.. אתה לא תגרוף המון כסף לכיסך כי זה הרבה טיפולים שלהמון אזניים יקרים מדי בשביל "כולה כלב" או "כולה חתולה" או what ever...
או.. או שאתה יכול גם לפתוח קליניקה פרטית! לעבוד במשקים של בקר וכד'! לעבוד בגני חיות! לצאת למשלחות מחקר בחו"ל במימון מלא וככה גם לראות עולם! אתה יכול גם לעבוד באוניברסיטה ברחובות ולהיות מורה בין היתר! אתה יכול להיות ווטרינר בשירות של חברות כלבנים! בחוות סוסים! יש אפילו בית חולים לחיות ברעננה! וכד'.

ווטרינרים צריך בהרבה מקומות! פה זה כבר עניין של כמה אתה טוב בלתמחר את עצמך.. כמה אתה כריש? לייחצן את עצמך!! לא לשבת כל היום בקליניקה ולחכות להורם רגזניים! השוק פתוח ויש תחרות.. עדיף לדעתי לפתוח קליניקה בשותפות עם מישהו ולעשות חצי יום בקליניקה וחצי יום במקומות אחרים. תמיד יהיה את המקומות שידרשו אנשים טובים. השאלה אם תהיה ווטרינר עם כרס שמנה או ווטרינר חרוץ שעוסק בעבודה בהרבה תחומים. שלא תחשוב שאתה עומד להפוך לרופא ביושב בבית חולים ויחכה למשלוחים של פצועים באמבולנס... לא כך העולם מתנהל לצערי..

אני חושב שהשאלה האמיתית היא... כמה אתה רוצה את זה? אני יודע שאני הולך על זה גם אם אני ארד לחרפת רעב (מה שלא יקרה) ואני אלחם על זה... תכלס? אם אני אלך ואלמד הייטק.. הנדסת תוכנות... ואכנס לכל עולם המחשבים אני מניח שאני אוכל לחיות חיים רווים בכסף ותענוגות ולגדל כל חיה שארצה והיו לי ווטרינרים שידאגו בשבילי. אבל אלה לא החיים שאני בוחר לעצמי. ואתה?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זה בסדר, מבחינת ה"אסים", הפסיכומטרי והקבלה לתואר הראשון אני מסודר בצורה טובה.

מסכים איתך לגבי כל מה שכתבת, אחלה תגובה. מי שרוצה להצליח - יצליח, השאלה כמה אתה מוכן להקריב בשביל זה, ואני מוכן להקריב הרבה.

בן כמה אתה?

ביררת בכלל לגבי קבלה לפקולטה? וטרינריה לא נלמד בארץ כתואר ראשון. לצורך קבלה יש לעבור קודם תואר ראשון במדעי החיים, מדעי הרפואה או מדעי בע"ח. בתוך התואר - צריך להקפיד לעשות את כל הקורסים הנדרשים (פיזיולוגיה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה אמבריולוגיה וכו') על מנת לעמוד בתנאי הסף. בנוסף - בזמני הייתה דרישה לפסיכומטרי מעל 600. בגלל שזה תואר שני - הבגרות בכלל לא מהווה פקטור, והרשה לי לגלות לך שאני למדתי מדעי החיים עם שלוש יחידות מתמטיקה, ללא בגרות בפיזיקה או כימיה. וטרינריה היה פעם גם החלום שלי, אבל באמצע התואר הראשון התברר לי שמחקר מעניין אותי הרבה יותר.....

לפאניק - התמחויות ניתן לעשות בביה"ח הוטרינרי בבית דגן.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אני יודע, רציתי קצת יותר פירוט לגבי איך נעשות ההתמחויות.. כמה שנים, תנאי קבלה, סוגי התמחות.

זה תלוי בסוג ההתמחות וכמה אנשים מעוניינים בה. בהתמחות באפידמיולוגיה של חיות משק יהיו סיכויי קבלה טובים יותר מאשר באורטופדיה של יונקים קטנים - ולו בגלל הביקוש...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

מה עם אורטופדיה של כלבים וחתולים? כמה שנים ומה תנאי הקבלה
אני רוצה לדעת בכללי, בערך.

מה בעיניין ההתמחויות השונות? לאחר שמקבלים את התואר דוקטור ורוצים להתמחות [אורטופדיה, כירורגיה, רפואה של חיות אקזוטיות ועוד] - כיצד הפרוצדורה מתבצעת? איפה הלימודים מתקיימים? תנאי קבלה וכמה זמן ההתמחות?

תודה.