13-06-2009, 13:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.08.03
הודעות: 4,642
|
|
|
לא יודעת עד כמה זה קשור, סתם קטע קצר וישן שלי.
עונות
אף פעם לא הצלחתי להחליט איזה עונה אני אוהבת יותר.. האם זה
הקיץ? שחם כל כך.. לפעמיים אני מסוגלת פשוט לשבת בחדר מול
הטלוויזיה עם כוס מלאה בקרח ופשוט לבלוס אותו עד שהוא נגמר..
ומה אז? אז.. מביאים עוד קרח בכוס חדשה! אני מאוד אוהבת
ללכת לים.. לצפות בגלים מתנפצים על החול.. לראות את הקצף של
סוף הגל,לאסוף כמה צדפים... להשתזף קצת..
ומה עם הבריכה? לפעמיים ב8 בבוקר הייתי מתייצבת בבריכה
שבמושבי ועושה איזה 80 בריכות עד שהיה נגמר לי הכוח והייתי
מסריחה כבר מכלור..
אבל לפעמיים החום הוא בלתי נסבל!!! הוא גורם לבגדים להידבק
לגוף, לריח מגעיל של זיעה ולצורך של דאודורנט
בכמויות מסחריות..
וספורט? אני כל כך אוהבת לרוץ, זה גורם לי לשכוח מהכל, רק אני
והריצה, ביום מלא עצבים.. פשוט לרוץ, במשך חצי שעה, שעה,
לפעמיים שעתיים.. איך אוכל לרוץ בחום כזה??
והחורף? למה לא החורף? אני מאוד אוהבת לצפות בטיפות הקטנות
על השמשה.. לעקוב אחריהן עם אצבעי עד שהן נופלות במהירות
למטה.. ומשאירות שובל של טיפות קטנות מהן, שאחר כך הופך לטיפה
קטנה חדשה. ומה עם האוויר הנקי של הבוקר? אחרי שכל הלילה היה
גשם, מגיע האוויר הנקי של הבוקר שבו כיף לרוץ שעות ולפתוח
חלון על הבוקר ולנשום את האוויר עמוק לתוך הריאות, להרגיש
מסוחררת מרוב חמצן בגוף. אבל גשם? גשם זה לא בשבילי, קור.. כל
כך לא אוהבת את הטיפות המעצבנות על הגוף שלי, כאלה שלא משנה
כמה שכבות אלבש יחדרו מתחת לבגדים, מתחת לכל השכבות ויצננו
בטירוף את הגוף שלי, ויגרמו לי להסתובב שבועות עם נייר טואלט
בתיק בגלל החולי שתקף אותי פתאום.
ובכלל, ההרגשה הדביקה של הגשם בגוף, ללכת עם מטריה ולך תדע
איפה אתה תוקע אותה בכל חור שאתה מגיע אליו..
אני יוצאת החוצה, מכניסה אוויר עמוק לתוך הריאות... אופס, עף
לי עלה לפנים.. חוצפן קטן..
לא קר ולא חם בחוץ, אין גשם ואין חמסין.. אני לא עם סוודר ולא
עם חולצה קצרה, אני עם חולצת טרנינג שעוטפת בחמימות אבל
בקרירות מסוימת את הגוף שלי, השיער מפוזר והרוח שוטפת את פניי
בנעימות.. כן, עכשיו אני בטוחה.. אני אוהבת את הסתיו.
ולפעמיים, כשאני יוצאת לטיול בטבע, אני אוהבת גם את האביב...
_____________________________________
|