השחיין טבע, צוללת חיל הים חילצה אותו

הטייסים שהעלו לשלטון את נסראללה
חיסולו המסתורי של מורנייה השבוע עורר את זכרונות המשתתפים בחיסול מזכ"ל חיזבאללה עבאס מוסאווי לפני 16 שנה, שמציגים את הסיפור מפיהם לראשונה

פליקס פריש, סופשבוע
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]

16/2/2008 7:23
הנסיבות המסתוריות שאפפו השבוע את חיסולו של קצין המבצעים של חיזבאללה, הארכי-טרוריסט עימאד מורנייה, גרמו למזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, למהר ולאיים בנקמה על ישראל שאותה האשים במותו. ובעוד מנהיגינו שומרים על שתיקה באשר למעורבות ישראל בפעולה, נזכרו אנשי הטייסת הוותיקים של 1992 ב"סיכול הממוקד" הראשון שהנחיל לנסראללה את תפקידו הנוכחי: חיסולו מהאוויר של עבאס מוסאווי, מזכ"ל חיזבאללה דאז. אנשי הטייסת הוותיקה משחזרים באזני מעריב, לראשונה, איך מרגישה מכה בכנף.
"המראנו למבצע בשני זוגות מסוקים", משחזר סא"ל (מיל') א', וחוזר בבת אחת 16 שנה אחורה. "אני ומספר שתיים שלי נחתנו במחניים, והזוג השני במנחת בצת. חיכינו שעתיים-שלוש ואז הודיעו לנו שהשיירה יצאה. קיבלנו אישור להמריא. טסנו בשיא המהירות. לא רצינו לפספס אותו".
"תכננו את התקיפה כך שנפגוש את השיירה בכביש פתוח יחסית, בלי מבנים, במקום שבו לא נפגע במישהו אחר. בשלב מסוים בטיסה החלטנו לוותר על הנתיב שתוכנן מראש כדי להגיע לשיירה הכי מהר. הזוג השני המריא וטס להמתין מעל הים, מתוך הערכה שאם מישהו יצליח להתחמק, הוא ייסע לכיוון כביש החוף ושם הוא ייאלץ לפגוש אותם. בסופו של דבר, גם להם היתה עבודה.
"אחרי עשר דקות בערך זיהינו את השיירה. היו שם כמה כלי רכב: מרצדסים שחורות, יפות מאוד, ועוד לנדרובר מאחור, שבו היו המאבטחים. אתה מיד מבין שמדובר במישהו חשוב. המכוניות נעו בנסיעה מבצעית, מאוד מהר. זיהינו את רכב המטרה במקום מסוים בשיירה והתחלנו לעקוב אחריו. במהלך הנסיעה הוא החליף מספר פעמים את המיקום שלו. ליתר ביטחון, אמרו לנו לחסל את כל המכוניות בשיירה. כדי להיות בטוחים.
"את הטיל הראשון ירינו ממרחק חמישה קילומטרים. מרחק טוב. הוא פגע ברכב הנכון, הרכב של מוסאווי. המכונית התפוצצה לחתיכות. אני בטוח שהוא לא הבין מה עומד לקרות איתו. הוא לא ראה את הטיל מגיע. הוא לא שמע את הפיצוץ. הטיל הראשון חיסל אותו".

"תשמעו חדשות כשאתם נוחתים"
"מול הרכב שלו נסע רכב אחר. בדיעבד התברר לנו שהיו בו פעילי אמל. המרצדס שמאחורי מוסאווי סטתה הצדה מעוצמת הפיצוץ והתנגשה ברכב של אמל. המשכנו לקצר טווח ועברנו מעל השיירה. בינתיים הלנדרובר התקרב לרכב שנפגע. המאבטחים יצאו והרכבים האחרים התחילו לברוח לכיוון הים. כמו שחשבנו. קצת הופתעתי שהם לא עצרו אלא נמלטו, אבל אולי ישבו בהם אנשים אחרים, לא מאבטחים ולא לוחמים.
"יריתי טיל שני על הלנדרובר. זה היה מטווח קרוב מדי. פספסתי. הטיל השלישי פגע בו והשמיד גם אותו. אלא שבינתיים האנשים יצאו ממנו והוא עמד ריק. בן הזוג שלי ירה בברחנים בתותח, אבל אני לא יודע אם מישהו מהם באמת נפגע. בינתיים הזוג השני, שהמתין מעל הים, התקרב למרצדסים שנמלטו וירה טיל לעבר מרצדס נוספת. הרכב נכנס לפתע מאחורי מבנה, והטייסים הסיטו את הטיל לרצפה. המרצדס יצאה מאחורי המבנה. בטיל החמישי היא נפגעה. בהמשך ירה הזוג השני במרצדס נוספת.

כרזה של השייך מוסאווי בעיר צור. מקור: וויקיפדיה

"בשלב הזה התחילו לירות עלינו מכל הכיוונים. היינו מאוד קרוב לשיירה. רק כשנחתנו ראיתי שהמסוק שלי נפגע קצת מן הירי, באזור הרוטור. בשלב הזה מחלקת מבצעים ויחידת הבקרה גירשו אותנו מהשטח. חזרנו הביתה. היה לנו מספיק דלק, טסנו לרמון, והבנו שמשהו גדול קרה. בטיסה חזרה הבקר אמר לנו לשמוע חדשות כשאנחנו נוחתים.
"כל העסק נמשך מעט מאוד זמן: עשר דקות טיסה ממחניים עד שראינו את השיירה, ועוד חמש דקות התקיפה עצמה. חזרנו לטייסת. משה (מפקד הטייסת) היה מאוד שבע רצון, ושלח אותנו מיד לתחקיר. ואז התחילו להגיע אנשים מכל הבסיס לשמוע ולראות מה קרה".

סומכים על חיה"א ולא שואלים שאלות
ועדיין לא ידעתם במי מדובר?
"לפני התקיפה לא סיפרו לנו ולא שאלנו. זו ההתנהגות המקצועית, ואין למידע שום חשיבות לביצוע המשימה. אבל מהתכנון, מגודל השיירה ומהמרצדסים, אתה מבין שמדובר במישהו מאוד חשוב. רק כשנחתנו שמענו בחדשות וראינו בטלוויזיה מי זה היה. עבאס מוסאווי היה עבורנו אדם מוכר מאוד. כמי שנלחם בלבנון מתחילת שנות השמונים, די הרבה שנים, ידעתי היטב מי זה:ראשהנחש, האויב המר שגרם לאבידות רבות בקרב כוחות צה"ל. נלחמנו בהם במלחמת לבנון, ברצועת הביטחון, ואחרי שהתברר מי זה, היה ברור שהוא קיבל את מה שהוא ראוי לו.
"היום, יותר מ-15 שנים אחרי, כשאני מחוץ למערכת וכמעט בן 50, אני חושב שאולי היה גם משהו רגשי בכך שלא רציתי לדעת מראש במי מדובר. אבל אז ממש לא היו לנו עכבות או פקפוק בלגיטימיות של המשימה. סמכנו מאוד על מי ששלח אותנו. התחנכנו בחיל האוויר וידענו שלא שולחים אותנו סתם".
"ואתה יודע", מוסיף סא"ל א', "בשלבים הראשונים מעטים התייחסו למבצע כזה ברצינות. גם להגיע במסוקי קרב לנקודה, ולמצוא שיירה של כלי רכב דומים שנוסעים במהירות, ולזהות את כלי הרכב הנכון, וגם לתקוע אותו? לא, הצלחה במבצע כזה נתפסה כבדיחה בידי רוב האנשים, כולל בכירים בחיל האוויר. למעשה, רק שני אנשים התייחסו למבצע מההתחלה ברצינות הראויה: קצין הפקודות של הטייסת, ואני, לאחר שמפקד הטייסת ביקש ממני להוביל את העניין. ראינו את המשימה הזאת עם מידה של חזון, כאפשרות מאוד מעניינת להפעיל מסוקי קרב, שעד אז נועדו להילחם בעיקר בטנקים. חשבנו שזה יכול להיות היהלום שבכתר".

הציפורים צייצו והטילים שוגרו
בדיוק לפני 16 שנה, ב-16 בפברואר 1992, יצא אל הפועל מבצע "שעת לילה". אחר הצהריים היו בהירים, הציפורים צייצו, מסוקי האפאצ'י הגיחו, טילי ההלפייר שוגרו, ונשמתו של עבאס מוסאווי, 39, מזכיר החיזבאללה החדש, נאספה אל רחמיו של אללה. ולא רק הוא: גם אשתו סיהאם ובנו בן השש חוסיין, ולפחות עוד חמישה ממאבטחיו - כולם נשא הרוח, לצד רבים שנפצעו.
לא היה זה רק חיסול של בכיר החיזבאללה בלבנון. היה זה גם "הסיכול הממוקד" הראשון, לראשונה באמצעות מסוקי קרב, תשע שנים לפני שניתן לפטנט שמו הרשמי (ככל הנראה על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, ד"ר אליקים רובינשטיין). אבל מעל הכל, הביא המבצע - המוצלח מבחינה צבאית גרידא - בשורה חדשה ומרה לתושבי מדינת ישראל: במותו של עבאס מוסאווי החלה הקריירה של יורשו. אחד, חסן נסראללה שמו.
סא"ל (מיל') א' הוא היום אזרח בן כמעט 50. לפני כמה שנים הפסיק לטוס גם במסגרת שירות המילואים. לא גבוה, מוצק מאוד, מתחיל לגדל כרס. בביתו המטופח, בטרנינג ונעלי בית "קיפי", רק הברק בעיניים והדיבור הטייסי-ענייני מסגירים את הסערה שבעינה עמד השבוע לפני 16 שנה. זו הפעם הראשונה שבה הוא מסכים לדבר על החיסול המכונן ההוא עם מישהו מחוץ לכותלי חיל האוויר.

חסן נסראללה מחליפו של מוסאווי בהנהגת החיזבאללה. מקור: וויקיפדיה

חיסולו של מוסאווי היווה מכה קשה לחיזבאללה. התגובה הראשונה של הארגון היתה כואבת, אם גם צפויה. עשרות רקטות קטיושה נורו על הגליל בימים שלאחר ההתנקשות, אחת מהן הרגה ילדה ישראלית, אביה אליזדה, בת חמש. כעבור שלושה שבועות נהרג קצין הביטחון של שגרירות ישראל באנקרה, אהוד סדן, ממטען שהוצמד למכוניתו.
אבל אלה היו רק הנקמות המיידיות. בדיוק חודש לאחר החיסול, ב-17 במרס, התפוצצה מכונית תופת מתחת לבניין שגרירות ישראל בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, וקטלה 29 ישראלים ומקומיים. עשרות רבות נפצעו. וכאמור, הדובדבן המורעל שבקצפת היה קידומו לבכורה של חסן נסראללה, איש דת צעיר וכריזמטי, במקום סגנו של מוסאווי, נעים קאסם.

ההחלטה התקבלה בשרלטנות
תחקירים מאוחרים יותר, בהם אחד שבוצע בידי בכיר אמ"ן לשעבר, תא"ל עמוס גלבוע, העלו כי תהליך קבלת ההחלטות לפני החיסול היה נגוע בשרלטנות ובשלומיאליות.
תא"ל גלבוע, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, ערך תחקיר מטעם אגף המודיעין על חיסול מוסאווי. ב-2006, במהלך הרצאה במרכז למורשת המודיעין, נתן פומבי לחלק מן הממצאים. מתברר כי בחודשים שקדמו לחיסול החלה קהילת המודיעין לגלגל את הרעיון של חטיפת מוסאווי לצורך מיקוח על הנווט השבוי רון ארד, שנפל בשבי באוקטובר 86'. אמ"ן החל לעקוב אחריו, יחידות מיוחדות "ישבו" עליו, ומכאן לשם, כנראה בשל הקושי לחטוף, הוחלט להרוג.
בפרסומים אחרים נטען כי ראשי חטיבת המחקר סברו שהסיכון בחיסולו של מוסאווי יגבר על התועלת, אך ההחלטה בושלה - בניגוד להמלצה - על ידי ראש אמ"ן, אלוף אורי שגיא, והרמטכ"ל רא"ל אהוד ברק, כששר הביטחון משה ארנס מאמץ את הרעיון בשתי ידיו. ארנס היה גם זה שהתייצב באולפן "מבט" ערב לאחר התקיפה והסביר אותה.
ערב לפני המבצע נטבחו שלושה טירונים במאהל בגלעד, במחדל שזכה לכינוי "ליל הקלשונים". האווירה הציבורית רתחה. האישור הסופי לחיסול מוסאווי ניתן שעות מעטות לפני הפעולה. בתא השליטה של חיל האוויר ישבו מפקד חיל האוויר אביהו בן-נון, שגיא וברק.

לה לה לה, אפאצ'י
אל"מ (מיל') משה היה באותה תקופה מפקד טייסת האפאצ'י "הצרעה", שותף מרכזי בתכנון התקיפה, ומי שפרגן ל-א' את הובלת ארבעת המסוקים. הוא נותר נחוש בדעתו עד היום: "אחרי שמוסאווי נהרג מן הטילים שלנו, ואחרי שנסראללה עלה והתבסס, התחילו להגיד שמוסאווי היה מתון יחסית", הוא מפליט. "איזה מתון? על מה הם מדברים? הוא הנהיג את הארגון בתקופה קשה מאוד. אויב מר. אנחנו חיים בעולם קשה, באזור קשה, וצריך להילחם.
"אמת, צריך להיות נכונים לשלום, לדבר עם מי שצריך - אבל גם נכונים למלחמה. חיזבאללה הוא ארגון שנלחמנו בו אז, ולצערי נלחמים בו גם היום. את אנשי חיזבאללה, וגם את הבכירים שבהם, צריך להרוג. אני יודע שזה נשמע לא אנושי, לא יפה, וגם ההרגשה האישית כשמבצעים דברים כאלה היא לא נעימה. אבל זה אופי המלחמה, ובמלחמה הורגים את האויב".
ההחלטה לרכוש את מסוקי האפאצ'י ולשלבם בחיל האוויר ניתנה על ידי מפקד החיל דאז, אביהו בן-נון. משה, המפקד הראשון של הטייסת בימי האפאצ'י, מספר שלמרות שהמסוק, המכונה בחיל האוויר "פתן", הגיע עם רקורד של עשור בצבא האמריקני - טייסי הקרב שעומדים בראש החיל לא ששו להשקיע מיליארדים בכלי מלחמה שהוא לא מטוס.
בספטמבר 90' נחתו בישראל ראשוני המסוקים. קבוצה מצומצמת של טייסים וקצינים טכניים בראשות משה וסגנו א' עברו תקופת הכשרה אינטנסיבית בארצות הברית, ועם שובם ארצה החלו להקים את הטייסת בבסיס רמון, להכשיר צוותי אוויר וצוותי קרקע, לפתח תורת לחימה, ולהתאמן למלחמה.
עבור משה, אז בן 38, זה היה תפקיד שני כמפקד טייסת, אחרי פיקוד על טייסת הקוברה הצפונית. משה, נכדו של אחד מראשוני וממגני תל חי, צמח בהתיישבות העובדת. הוא החל את דרכו בחיל האוויר כטייס קרב ובשלב מוקדם מאוד הוסב למסוקים. "רציתי לעזוב הכל וללכת לשריון", הוא מספר, "אבל כעבור זמן קצר הגיעו ארצה מסוקי הקוברה הראשונים. התחברתי מאוד לטיסה הנמוכה, לקרבה לקרקע, ושם גם למדתי את הייחוד של טייסי המסוקים: אנחנו עובדים בשביל הירוקים, וצריכים להתחבר לקרקע. אסור לנו להגיד שהירוקים עובדים בבלגן".

התאונה שקטלה חצי טייסת
סגנו הבכיר, א', היה צעיר בכמה שנים, אבל סיפורו האישי דומה מאוד. גם הוא החל את דרכו כטייס קרב, הוסב למסוקים, והגיע לטייסת מגע הקסם, שהפעילה מסוקי קרב מדגם דיפנדר (להטוט).
כשלושה חודשים לאחר הגעת האפאצ'י לישראל, ב-13 בדצמבר, התבטלה גיחת לילה בטייסת בשל מזג אוויר גרוע, וארבעה מן הטייסים החליטו לצאת הביתה. הם קיבלו אישור לטוס במטוס הססנה של הבסיס, וצירפו אליהם את קצינת המבצעים, סרן שלומית יאיר. דקות לאחר ההמראה התרסק המטוס על צלע הר סמוך לבסיס. בנוסף ליאיר נהרגו בתאונה רס"ן עופר זהרוני, רס"ן גידי זכאי, רס"ן דניאל נובוגרוצקי וסגן זיו גרוך. הם היו כמעט מחצית מאנשי הטייסת החדשה.
"אפילו לא הספקנו להגיע לשבעה, כי המלחמה בעיראק עמדה לפרוץ, והתאמנו לקראתה", מספר משה. א' משלים: "מסוקי האפאצ'י נועדו להילחם בטנקים, אבל מיד בהתחלה התחלנו לחשוב אילו משימות נוספות הם יכולים לבצע, והתחלנו להתאמן על ציד משגרי סקאד. איך לאתר את המשגר ולתקוף אותו. באחת הגיחות הצטרף אלי למסוק אביהו בן-נון, הראיתי לו מה אנחנו עושים, והוא די התרשם, למרות שלא ממש היה רגיל להסתכל על העולם בלילה, דרך מערכת הפליר" (מערכת ראיית לילה תרמית, המייחדת את מסוק האפאצ'י ושהיתה אז המילה האחרונה בעולם מסוקי הקרב - פ.פ).
הגיחה המבצעית הראשונה בוצעה בלבנון, אבל משה לא בדיוק זוכר את מי הוא תקף. מה שזכור לו מאותה גיחה היה בעיקר מאמצי ההסתרה: "התקיפה היתה די פשוטה, אבל היא היתה הראשונה אז עשינו מודל. חזרנו מן התקיפה והיה אסור שיידעו שמסוקי האפאצ'י תקפו ושנורו טילי הלפייר. נחתנו אחרי הגיחה בקצה המסלולים, הגיעו לשם כמה קצינים טכניים שו"סים (חתומים על מסמך 'שומר סוד'), ותלו טילים חדשים על המסוקים, שאף אחד לא יידע שירינו. בין לבין המשכנו להתאמן, לגבש נהלים חדשים ובתוך שנה, למרות שאיבדנו חלק גדול מאנשינו באסון, איישנו את כל המסוקים".

ביקור מסיירת מטכ"ל הוליד את המבצע
האפאצ'י האימתני החדש עשה לעצמו כנפיים בצה"ל, ובוקר אחד קיבלה הטייסת טלפון מאחד מקציני המבצעים בסיירת מטכ"ל, ששאל אם יוכל להגיע ולשאול כמה שאלות על מערכת הפליר. הקצין הוזמן אחר כבוד לטייסת, ו-א', סגן המפקד, התיישב להסביר לו. כך נולד מבצע "שעת לילה".
סא"ל א': " הם שאלו אם אפשר לצלם אדם בתוך רכב בלילה. מאוחר יותר הם הסבירו שהם רוצים לצלם גופה בתוך רכב. הבנתי שהם רוצים שרק נצלם. אולי הם התכוונו להרוג מישהו בצורה אחרת, ואנחנו היינו צריכים להביא את הראיות. עשינו ניסיון לצלם. אחר כך שאלתי אותו מה הם רוצים לעשות, להרוג בן אדם? שאלתי אם הם מבינים מה קורה לרכב אחרי שטיל הלפייר, עם ראש קרב של בערך עשרה קילו פוגע בו. הסברתי שאחרי הטיל אי אפשר לצלם, אבל גם לא צריך לצלם. כי לא נשאר מה.

מסוק אפאצ'י AH64 חמוש ומאיים. מקור: וויקיפדיה

"התחלנו להמציא תרגולת, כי לפני כן איש לא ירה טילים על מכונית מאפאצ'י. צריך להתחבר למכונית, המודיעין צריך לראות שמי שבפנים הוא מי שרוצים לפגוע בו, הטייסים צריכים לתפוס את הרכב בנסיעה מהירה, בין בתים, לא לפגוע במי שלא צריך לפגוע. היום הדברים האלה מוכרים ופשוטים, אבל אז היינו צריכים להמציא את זה. היה מסובך מאוד. אחרי שפיתחנו, התחלנו לטוס ולעשות מודלים. שלחנו את הקמ"ן במכונית, עקבנו אחריו עם המסוקים וצילמנו. בדקנו אם אפשר לשגר עליו בנסיעה, מאילו טווחים הירי אופטימלי".
כמה מודלים כאלה עשיתם? חמישה, חמישים?
"את האמת, שלושה. היום אני יכול לומר שזה לא מספיק. המיומנות שלנו לא היתה מספיק טובה, אבל זה מה שהיה. הטייסים הצעירים של היום מנוסים מאוד ויודעים לבצע את הדברים ברמה יותר טובה מכפי שידענו לבצע אז".

סרטי הצילום של המבצע נעלמו
השגת המודיעין למבצע היתה פשוטה לכאורה: מוסאווי נסע באותו יום לכפר ג'יבשית, סמוך מאוד לרצועת הביטחון, כדי לשאת דרשה לזכרו של ראלב חארב, ממקימי חיזבאללה, שחוסל בשנת 84, ושגם חיסולו מיוחס לישראל.
שיירת המכוניות שלו זוהתה נכנסת לכפר, ובזמן שמוסאווי החל לשאת את נאומו, נאמר ל-א' ולחבריו להיכנס למסוקים ולהניע אותם. עם תום הדרשה זיהה כוח קרקעי מיוחד של צה"ל את המכונית שאליה נכנסו מוסאווי ובני משפחתו, והיא סומנה עבור מסוקי האפאצ'י על ידי הכוח. מרגע שהופיעה המרצדס השחורה בכוונת המסוק, זה לקח, כאמור, חמש דקות. אגב: סרטי הצילום של המבצע, שהוטמנו בכספת כלשהי, נעלמו באופן מסתורי ועד היום אין להם כל זכר.
"עד הרגע האחרון לא האמנו שנעשה את זה. היה נראה לנו שמי שמעלינו מתייחס לזה כאל ניסיון שלא יצליח. ובכלל, איזו יחידה מיוחדת מוותרת על ביצוע כזה לטובת חיל האוויר", אומר א'. " אנחנו, שמונת הטייסים, הבנו כבר אז שזו אחת מגולות הכותרת שלנו בחיל האוויר. שזה אחד הדברים המעניינים שנעשה בחיים. עד היום אני חושב כך, למרות שמאז עשיתי עוד כמה דברים שלא נופלים ואפילו עולים על המבצע הזה.

גאים בתרגולת החדשה שפותחה
אחרי התחקירים בטייסת, שבהם התבררו כמה תקלות וטעויות של הטייסים וכמה מגבלות של המסוקים, החלה טייסת הצרעה בתהליך פיתוח ותכנון ממושך של טקטיקת החיסולים מן האוויר. הבכירים שישבו ביום החיסול בבור לא הגיעו לטייסת לברך, ומפקד חיל האוויר שלח תשורה צנועה שמשה ו-א' מתקשים לזכור היום בדיוק מה היא היתה.
"התחילו להגיע כל אנשי הבסיס לשמוע אותנו ולראות את הסרטים", נזכר א', " אבל כעבור כמה ימים קיבלנו פקודה להפסיק עם זה ולא לדבר יותר, מחשש לביטחון האישי שלנו. היתה תחושה מקצועית מאוד טובה. היינו מאוד גאים על כך שהצלחנו לפתח תרגולת חדשה, על מסוק חדש, בלי ניסיון מבצעי. מיעטנו לדבר על ההחלטה האסטרטגית, אם זה היה טוב או לא טוב להרוג אותו.
"אחרי הפיגוע בשגרירות בארגנטינה הבנו שזה קשור אלינו בעקיפין. היו על זה שיחות מרפסת, ועד היום חושבים על זה לפעמים. אני עדיין סבור שזו היתה פעולה לגיטימית ונכונה מבצעית. אם לחשוב בהיגיון, הרי לא ייתכן שחיזבאללה הרים מבצע כזה מורכב ופוצץ שגרירות ב-40 יום. זה היה מבצע שהוכן קודם וחיכה להזדמנות או לתירוץ. ותירוצים להגיב ולהילחם יש למכביר. גם להם וגם לנו".

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 12 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה