16-02-2010, 11:44
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.10.06
הודעות: 56
|
|
לגבי היחידה.
היחידה הוקמה מאנשים שהיו בעלי התמחויות שונות בנושאים צבאיים, האימונים כללו מגוון אימוני לוחמה זעירה למיניה ועד רכיבה על סוסים וגמלים.
בוצעו מספר פעולות בירדן ובסוריה למפגש סוכנים, מבחינת המרחק זה לא היה עמוק מאוד ומדובר היה בפעולות שנמשכו לילה אחד עד שלוש לילות אולם הפעולות הללו היו תרגולות לקראת האירוע שבגינו הוקמה היחידה וזה פעילות בעירק למפגש עם סוכן שלנו לחידוש הקשר שנותק עימו .
היחידה היתה קטנה מאוד (כיוון שמטרתה לא היתה לחימה אלא מודיעין). שתי חוליות בנות 5 אנשים כל אחת, כאשר חוליה אחת היתה חוליה ימית ואנשיה נהרגו בפעולה הראשונה שלהם כנראה ב-1965 לפי שמועה אולי באיזה נמל מצרי (הכל היה מאוד ממודר אז בניגוד לאוירה הסחבקית הכללית בצהל). מהחוליה שלנו אני האחרון ששרד (היום אני כותב את הפרק הזה "מעריב", הפרק האחרון).
ניסיתי לאתר חומר על היחידה ולא הצלחתי. אני גם לא מכיר את שמות אנשי היחידה כיוון שלכולם היו כינויים והיתה הוראה שמי שימסור פרט הזעיר ביותר על עצמו, יעוף מהיחידה, ואף אחד לא רצה לעוף. הכלל היה שמה שאתה לא יודע, אתה לא יכול לספר אם תיפול בשבי. מה שאני כן יודע זה שאחרי שנים רבות ראיתי תמונה של מפקד היחידה שכונה "טמטם" והסתבר לי ששמו אברהם ארנן, האיש שהיה אמן בהקמת יחידות מיוחדות בצהל.
לפני שנים הצלחתי לאתר את מיקום מחנה היחידה שהסתבר לי שהוא במרכזו של מטווח של חיל האויר בחרב'ת מחאז, נשארו שם חלקי שלושה מבנים, צילמתי מרחוק ובגלל התרגשותי מהגילוי, שכחתי לצלם מקרוב. לפני מספר שבועות ניסיתי לאתר את המקום וללא הצלחה, אין כבר חביות של מטווח צהל ואין שום מבנים על גבעה, הכל נעלם.
גם נסיון לצלם את יחידת הטירונות שלי במחנה חסה לא צלח, המחנה פשוט נעלם ומה שנשאר ממנו זה רק הכביש הפנימי, מחצית מבנה מטה הפלוגה (ה) , חלק מהמדרכה למאהל הפלוגה, סככת הטנקים של פלוגה ז וכן העץ המוזר שהיה ליד מטה הגדוד (82) שמאחוריו היה טנק הקרומבל (טנק הרנו היה בחזית בנין מטה הגדוד). היתר הכל נעלם, אפילו הבניינים שנבנו על ידי הבריטים.
מסתבר היה שהצבא הירדני הוא צבא מעולה וחיסולנו היה ענין של זמן וכנראה שהיתה איזו בעיית אגו, כיוון שלא היתה פעולה נמרצת נגדנו. בדרך לעירק (אורך המסע כנראה 435 ק"מ) כבר נראינו לא טוב למפקד יחידת רוכבי-הגמלים למרות שהכיסוי שלנו היה שאנחנו בדרכנו לעירק להביא כלה לחתן שלה בסוריה, וההתנהגות והמראה שלנו היו בדואים פרפקט בלי שום סטיה קלה שבקלות, ולמרות זאת אותו קצין כנראה דיווח עלינו, כיוון שכאשר היינו בחזרה אחרי כשבועיים ראינו טנדר סיור שמתצפת עלינו ומאוחר יותר היה הוא זה שנתקל בנו והזעיק תגבור של משאית עם חיילים ורק באמצעות שני מסוקים שהוזעקו למקום ובאחד מהם היו איזו מחלקה של צהל שסייעה לנו, נסוגנו למסוקים והסתלקנו בהשאירנו בשטח את הציוד (שהיה כולו בדואי/סיני/רוסי והגמלים.
היה כבר מישהו שאמר לי שזה שאי אפשר למצוא פרטים על היחידה, עוד יוכלו לאמר שזו המצאה שלי. עניתי שזה ממש לא איכפת לי, כי אני לא הולך לעשות מזה עסק, אני כותב זאת כזכרונות לעצמי, כמו כן את סימן ההיכר שלנו (כתובת קעקע על פרק היד) לא ניתן למחוק. בגלל זה, אני מכנה את הספר "רומן", מי שרוצה שיאמין ומי שלא, לא. זה ממש לא חשוב לי.
אני לא מוצא איך מצרפים תמונה אחרת הייתי מצרף את תמונת הגבעה שהיא היחידה שיש לי ואת כותר הספר.
_____________________________________
מאיר שפירא - מורה דרך
חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686
|
ראשי
צ'אט
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
מצב כלאיים
