ציטוט:
במקור נכתב על ידי ab988
הסיכון בהתקף חרדה גדל כשאתה נמצא לבד ובחושך וכשאין משהו שיסיח את דעתך או יעזור אם יקרה משהו. ככה זה. תחשוב שניה על הדומגא של קלאסטרפוביה. נראה לאנשים כמוני וכמוך מטומטם לגמרי שמישהו יפחד מלהיות במעלית, אבל יש אנשים נורמליים לגמרי שלא מסוגלים לזה וחיים טוב מאוד. מי שהיפראקטיבי צריך משהו להתעסק בו. כל אחד נשרט במידה זו או אחרת מלא לעשות כלום 4 שעות - יש כאלה שיתחילו לטפס על ההקירות.
|
בתור התחלה זה בהחלט לא נראה לי "מטומטם". אבל קשה לי להעיד על אדם שסובל מהפרעה נפשית (קלסטרופוביה לצורך העניין) כנורמאלי לגמרי.
אחרת זו לא הייתה מוגדרת כהפרעה.
מה שכן - אנשים רבים, לעיתים רק באמצעות טיפול תומך, מסוגלים להתעלות מעל המגבלות שלהם, ולנהל חיים נורמאליים (כמעט) לחלוטין למרות מגבלות אלו. ד"א- אני מאוד מעריך אנשים כאלו, זה דורש תעצומות נפש שאין "לכל אדם".
בתור המשך - להיות בשמירה זה לא "לעשות כלום" בדיוק כמו שלשבת לראות סרט או לנסוע מכרמיאל לתל אביב בפקקים זה לא "לעשות כלום", למרות שבראשון אתה הרבה יותר פאסיבי ובשני המשימה משמימה לא פחות, ואולי אפילו יותר. זה פשוט הרבה פחות "כיף", ברוב המקרים
*, לעמוד 4 שעות בעמדה ולתצפת על תנועות חשודות בנוף. זו לא מטלה שהיא מעבר למה שניתן לצפות מהאדם הממוצע.
שלא תבין אותי לא נכון - יש אנשים שהם באמת היפר-אקטיביים או נוטים להתקפי חרדה ברמה כזו שהם לא מסוגלים לבצע משימה כזו. אנשים אלו צריך לאתר, לאבחן ולתת להם טיפול (מהותי או תומך, תלוי ברמת ההפרעה) רלונטי ולפעמים באמת לשחרר אותם מהמסגרת הצבאית.
אבל אדם שלא מסוגל לעמוד בעמדה בגלל התקפי חרדה - אתה באמת חושב שהוא לא יחטוף התקף באיילון כשרכבים "יחתכו" את נתיב נסיעתו במהירות של 140 קמ"ש? כשילד יקפוץ לו לכביש כשהוא יוצא מהחניה? יש מצבים מעוררי חרדה הרבה יותר משמירה בעמדה - בכל יום מימי חיינו. לפני כמה שבועות מישהו עבר באדום וכמעט הרג אותי
**. אני יכול להעיד על עצמי שאני לא נוטה להתקפי חרדה, בטח שלא במובן הקליני. ועדיין חמש דקות אחרי כן עדיין מצאתי עצמי חונה בצד הדרך עם דופק מואץ וזיעה קרה. מה יקרה למישהו שכן נוטה להתקפי חרדה? האם הוא ישלוט בעצמו מספיק בכדי לבלום בזמן?
אם באמת יש לו בעיה - הוא זכאי לכל התחשבות. אם הוא מסוגל להתמודד עם ה"בעיה" שלו בצורה נורמאלית לחלוטין במסגרות מסויימות, אבל במסגרות אחרות הוא לא - אז הבעיה של האדם היא לא הסיטואציה הספציפית - אלא עם המסגרת הספציפית, והוא משתמש ב"בעיה" שלו ע"מ לצאת מאותה מסגרת.
וזה כבר לא מקובל.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ab988
M16 עוצב במיוחד על מנת להרוג ומעלה קונטציות מידיות של מלחמה. איך אפשר להשוות אותו לאוטו? חוץ מזה, רשיון לנשק תלוי לא רק ביכולת שלך "סתם" להחזיק אותו, אלא איך תתנהג אם תצטרך להשתמש בו והאם אתה מספיק אחראי ושפוי כדי לא לעשות איתו טבח המוני.
|
אם היית מדבר על אוכלוסיה של הלומי קרב (ונגזרותיהם, נפגעי תאונות ציד וכדומה) היית צודק.
אבל אצל האדם הרגיל? רובה זה משהו שרואים בסרטים, ועושה הרבה רעש במטוח. הרוב המוחלט של האנשים לא "מרגישים" מה זה רובה עד שהם לא רואים מישהו חוטף כדור (או לפחות כשכדור פוגע לידם).
לרכב פוטנציאל להרוג, לסכין פוטנציאל להרוג וגם לאבן פוטנציאל להרוג.
מי שהורג זה לא הרובה ולא האבן - מי שהורג הוא האדם שהפעיל את האמצעי.
רובים לא הורגים - אנשים כן.
וגם רישיון לרכב
" תלוי לא רק ביכולת שלך "סתם" להחזיק אותו, אלא איך תתנהג אם תצטרך להשתמש בו והאם אתה מספיק אחראי ושפוי
" כדי לא להרוג איתו מישהו.
ההבדל היחיד הוא שרובה הוא נשק יותר יעיל מרכב. זה הבדל משמעותי - אבל הוא לא מהותי. שניהם נשקים יעילים. ע"ע פיגועי דריסה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ab988
השוויתי בין שירות בצה"ל לנהיגה, לא בין נהיגה לשמירה. מה לגבי סתם אנשים עם נטיות התאבדותיות? צה"ל פשוט לא לוקח עליהם אחריות, פתאום לא תיתן להם לנהוג? מישהו שלא מסתדר עם מוסד העבדות הזה? מי שמרוב חוסר מוטיבציה נשחק ונכנס לדיכאון? הכרתי מישהו שניסה להתאבד לפני הצבא, ביה"ח דיווח על זה, ולמרות שהוא הראה מוטיבציה והיה בנאדם טוב הוא קיבל 21 נפשי.
|
כמו יהודי טוב - אני אענה לשאלה בשאלה.
אתה חושב שנכון לאפשר לאדם עם נטיות אובדניוות מוכחות גישה לנשק?
אני חושב שלא.
לפחות לא כל עוד פסיכולוג קליני לא חתם על מסמך שהאדם כבר לא בעל נטיות אובדניות (באם זה בכלל אפשרי. אני לא מאמין שתוכל להחתים פסיכולוג כלשהו על מסמך כזה).
בכלל זה לא הייתי מאפשר לו לעבוד עם מכשור הנדסי כבד, רשיון נהיגה, או לעבוד בבניין גבוה עם חלונות שניתן לפתוח בקלות.
אני לא אקח את הסיכון.
ולי יש שני קברים של מתאבדים שאני מבקר בהם כל שנה (ועוד אחד שאני צריך, אבל עד היום לא אזרתי את האומץ לחזור לשם.)
וכהתייחסות לנושא ה"עבדות" - מושג שאני מגנה בכל תוקף - אני מבקש שתקרא את ההודעה שלי שבשרשור "
מה היתרון בשרות בצה"ל".
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ab988
צה"ל ירוויח אם יקצץ משמעותית בחלק מהמתגייסים, בייחוד אלה עם נתונים נמוכים. הוא לא יודה בפומבי שיש תקנים מיותרים ושהרופאים והמשק"יות ת"ש שממנים בשביל חיילים מיותרים גורמים לו להפסדים כי אז המויבציה להתגייס תקטן. בקיצור, חסרים חימושניקים אבל יש די והותר עובדי רס"ר. הבעיה היא שצה"ל לא יכול לאפשר למי שלא רוצה לא להתגייס באופן גורף מסיבות שכבר נאמרו.
|
יש עוד מספר סיבות, מעבר לעובדה שאתה מתגמל את מי שלא עובד, ולא יכול לתגמל את מי שכן.
בתור התחלה נושא החינוך.
היו לי חיילים שעד שהגיעו אלי המסר היחיד שהם קיבלו מהבית וממערכת החינוך הוא שהם יכולים להתחמק מכל דבר, לזלזל בהכל, ואז לא לשלם שום מחיר על מעשיהם - אם רק יסבירו כמה "קשה להם".
אתה באמת חושב שאדם כזה יכול לבנות לעצמו חיים?
יוכל להתמיד במקום עבודה? במערכות יחסים?
יש אנשים שהגיעו לגיל 18 מבלי לקחת אחריות על שום דבר בחיים שלהם. יש יותר מדי מהם.
ואני בכלל לא מדבר עדיין על להיות אזרח מועיל למדינה שלנו - אני מתמקד בכוונה אך ורק בטובתו האישית של הפרט.
הצבא מבחינה זו זה קו ההגנה האחרון של מערך החינוך. ולצערי, כיום, הוא גם קו המגע.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ab988
לגבי תגמול - עצלות של קצינים גרועים. הם רוצים לבצע את המשימה ושיהייה להם מינימום כאב ראש. אני לא בטוח אם אתה מאמץ את השיטה שלך כי זה טוב למערכת או כי אתה חושב שצריך לתגמל חיילים. אם מהסיבה האחרונה, אז לא חסדרים מפקדים שפשוט לא אכפת להם וכל עוד העבודה מבוצעת אין בעיה גם אם אין צדק.
|
אני חושב שבמערכת יעילה שעובדת נכון טובת הפרט היא טובת המערכת וההפך.
אם אתה תחזק צד אחד על חשבון השני - שכרך יצא בהפסדך.
זה נכון שיש מפקדים רעים/עצלנים/מטומטמים. אבל זה לא מוריד בכהוא זה מאחריות הפרט שנמצא בקצה השרשרת.
קודם כל תעשה אתה מה שנכון, רק אח"כ אתה יכול לדרוש זאת מאחרים.
זו האידאולוגיה שלי, ואני משתדל לחיות לפיה כל יום.
* (אלא אם אתה בעמדה בשטחים שבה ילדי מתנחלים משחקים "מחבואים" ו"תופסת" בשיחים
בשטח שבין הישוב שאתה שומר עליו לבין הכפר הערבי, שאתמול נתפס בו מבוקש עם מטען
מוכן. תאמין לי - זה שומר אותך עירני. מנסיון)
** (ותודה לנהג האלמוני שצפר והתנהג כמשוגע ובכך גרם לי להאט כי לא הבנתי "מה המשוגע
הזה עושה". אם הוא לא היה מתנהג כך, אני לא הייתי מאט מספיק מבעוד מועד בכדי לבלום
בזמן)