הנגמ"ש החדש שעבר ניסויי שטח בצבא הגרמני וההולנדי, יעבור לייצור סדרתי ואמור להיכנס לשירות במבצעי בשני הצבאות בסוף השנה, הנגמ"ש נחשב לדור חדש של נגמש"ים גלגלים עם רמת מיגון וניידות גבוהים ביותר ומערכות מתקדמות ( למידע על הנגמ"ש BOXER)

13:18 GMT, May 5, 2009 New versions of the Boxer development and series production contracts are in place. The OCCAR-EA Deputy Director and the Managing Directors of ARTEC, Stefan Lischka and Karl-Ulrich Zulauf, signed the contracts on 30 April, the Birthday of The Netherlands’ Queen Beatrix, known as “Koninginnendag”.




The new contract amendments are necessary due to changes in homologation requirements, changes of vehicle interior due to latest developments in other national programmes and changes in qualification procedures that are more focused on the quality of the series vehicles than was the case on the prototypes.

The contracted changes have already been introduced into the series production, with the first drive module hulls and mission modules for the vehicles now on the assembly line of Krauss-Maffei Wegmann (KMW).

The programme is on track for the roll-out of the first Boxer series vehicles on 10 September 2009 at KMW facilities in Munich.

BOXER – The Next Generation of Multi Role Armoured Vehicles

The Boxer is an 8x8 all terrain heavily-armoured utility vehicle that will be produced in nine different vehicle variants.

The Boxer Programme will provide the German and The Netherlands Armies with a new generation of all terrain armoured utility vehicles. Boxer provides balanced capabilities of transport-capacity, mobility, protection, survivability, growth potential and efficient life cycle costs. Boxer can operate in high intensity conflict, in rapid reaction peace support and in humanitarian operations worldwide, offering improved capabilities and higher levels of performance and protection than other vehicles on the market.

In December 2006, OCCAR placed the contract for series production of 272 vehicles for Germany and 200 vehicles for The Netherlands with ARTEC GmbH - a consortium formed by Krauss Maffei Wegmann (GE), Rheinmetall Landsysteme (GE) and Rheinmetall Nederland (NL), the former Stork PWV. The Boxer will be delivered to Germany in four different vehicle versions, and to The Netherlands in five different vehicle versions. ARTEC GmbH also sees to the development of the Boxer.

The concept of a drive module and an exchangeable mission module makes it a flexible military vehicle, thus ensuring a maximum strategic and tactical deployability in a wide range of operational scenarios. The unique modular concept of the Boxer offers major opportunities for developing new vehicle variants.

The Programme represents a major bi-national cooperation between Germany and The Netherlands, which will bring great operational benefits including interoperability with the armies, as well as financial savings. Sharing of development costs, technologies and economies of scale in production are just three of the major attractions and benefits of this cooperation.

The vehicle prototypes are undergoing an extensive qualification programme. Series production is started up, in order to commence delivery of vehicles in 2009. The Boxer is designed for an in service lifetime of some 30 years.

http://www.defpro.com/news/details/7189/




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm4.static.flickr.com/3321/3506061036_5cfe85d447.jpg?v=0]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm4.static.flickr.com/3552/3506061040_a5c85cbcac.jpg?v=0]



סירטונים של הנגמ"ש החדש בניסויי שטח עם הצבא הגרמני

הוא יפיפה
דבר אחד שלא הבנתי בנגמשים עם הגלגלים זה מה הם עושים כשתוקעים להם כמה כדורים בגלגל?
ואם רגילים לא חודרים אז איזה .50 יחדור.

אני חושב שהכלי מתוכנן לנסיעה לא ארוכה גם בלי אוויר בגלגלים (אם אכן יש לו אוויר בגלגלים), וכמובן הוא לא צריך את כל הגלגלים עם אוויר כדי ליסוע, כך שאפשר שהוא יסע על 5 גלגלים ולא על כל השמונה.
מעבר לכך, אולי בתוך הגלגלים יש לו את החומר ששמים גם בגלגלי משאיות כבדות - נוזל שסותם חורים תו"כ נסיעה. וגם יכול להיות שיש לו משאבת אוויר ששומרת על לחץ מינימלי של אויר בגלגל.

בכל אופן, אני מניח שהוא יהיה ממוגן במערכת האקטיבית הגרמנית (זו שהשתתפה במכרז מול ה"מעיל רוח" הישראלית וזכתה, לדעתי זה היה במכרז על הכלי הנ"ל).

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

כולל הינע נפרד לטובת נסיעה במקרה שמוקש-שניים מורידים איזה גלגל.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt אני חושב שהכלי מתוכנן לנסיעה לא ארוכה גם בלי אוויר בגלגלים (אם אכן יש לו אוויר בגלגלים), וכמובן הוא לא צריך את כל הגלגלים עם אוויר כדי ליסוע, כך שאפשר שהוא יסע על 5 גלגלים ולא על כל השמונה.

כן..במקרה פגיעה בגלגל אחד או יותר של הכלי, אז הנגמ"ש יכול ליסוע גם אם כמה מהגלגלים שלו נפגעו ממטען או מוקש, וזה לדעתי אחד היתרונות של נגמ"ש גלגלי לעומת נגמ"ש זחלי שאם הזחל שלו נפגע הוא לא יוכל ליסוע...

ציטוט:

בכל אופן, אני מניח שהוא יהיה ממוגן במערכת האקטיבית הגרמנית (זו שהשתתפה במכרז מול ה"מעיל רוח" הישראלית וזכתה, לדעתי זה היה במכרז על הכלי הנ"ל).

לא ידוע לי על מכרז כזה ,אולי אתה מתכוון למכרז ההודי למערכות הגנה אקטיבית עבור טנקים שבו בן השאר המועמדים הייתה מערכת גרמנית (AMAP-ADS) ומערכת ישראלית "טרופי" אולם בסוף המערכת השוודית היא זאת שניבחרה...

יש שתי מערכות הגנה אקטיבית לרק"מ מתוצרת גרמניה, אבל עדיין לא הוחלט על המערכת שתורכב על טנקי הלאופרד 2 ושני הנגמ"שים (BOXER & PUMA)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ralf כן..במקרה פגיעה בגלגל אחד או יותר של הכלי, אז הנגמ"ש יכול ליסוע גם אם כמה מהגלגלים שלו נפגעו ממטען או מוקש, וזה לדעתי אחד היתרונות של נגמ"ש גלגלי לעומת נגמ"ש זחלי שאם הזחל שלו נפגע הוא לא יוכל ליסוע...

לאו דווקא. כל כלי מבוסס זחל יכול ליסוע ללא זחל אחד, אבל רק ישר לפנים או לאחור (ע"י היגוי לכיוון הזחל הפגוע) או לפנות לכיוון בו יש עדיין זחל (ע"י נסיעה ללא היגוי).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ralf לא ידוע לי על מכרז כזה ,אולי אתה מתכוון למכרז ההודי למערכות הגנה אקטיבית עבור טנקים שבו בן השאר המועמדים הייתה מערכת גרמנית (AMAP-ADS) ומערכת ישראלית "טרופי" אולם בסוף המערכת השוודית היא זאת שניבחרה... יש שתי מערכות הגנה אקטיבית לרק"מ מתוצרת גרמניה, אבל עדיין לא הוחלט על המערכת שתורכב על טנקי הלאופרד 2 ושני הנגמ"שים (BOXER & PUMA)

צודק, לזה התכוונתי (למכרז ההודי). בנוגע לרק"מ הגרמני, האם גם חברות ישראליות משתתפות במכרז?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt צודק, לזה התכוונתי (למכרז ההודי). בנוגע לרק"מ הגרמני, האם גם חברות ישראליות משתתפות במכרז?

עדיין אין מכרז לבחירת מערכת הגנה אקטיבית, אולם מערכת הביטחון הגרמנית נוטה יותר לכיוון המערכת AMAP-ADS שהוכיחה את האפקטיבית שלה בניסוי ירי ועמדה בהצלחה בנטרול מגוון איומים כגון רקטות וטילים ואפילו חודרנים קינטיים, גם צרפת ושוודיה בוחנות את המערכת שהותקנה על רק"מים משתי המדינות..

טבלת השוואה בין שלושה מערכות הגנה אקטיבית מגרמניה, ארה"ב וישראל מאתר גרמני לענייני אמל"ח וטכנלוגיה צבאית..


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm4.static.flickr.com/3392/3507809418_f0d40ac29d_o.jpg]

אם כך (ואנחנו סוטים קצת מנושא האשכול, אבל לא נורא, נכון? ) לפי הטבלה הנ"ל למערכת הישראלית אין אף יתרון של ממש על המערכות מתוצרת גרמניה וארה"ב מלבד זמינות מיידית...?
ממה שאני יודע, חלק מהנתונים שם בטבלה שהבאת שגוי - חלק ממעלות ה-Trophy שפורסמו ע"י רפא"ל היו דווקא שהאפשרות שחיילים הסמוכים לרק"מ הממוגן במערכת, לא יפגעו במידה והמערכת תנטרל טיל שנורה לעברה, וגם שהיא מסוגלת לטפל באיומים מטווח קרוב במיוחד (10 מ'?)...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ההפך יש לה יתרון כמעט בכל תחום.
היא לא תלויה במהירות המטרה, בעלת יכולת גילוי פסיבית שלא ניתנת לגילוי, מסוגלת לפעול נגד כמה איומים. ללא ריסיסים ולכן פחות קטלנית לכוחות שכנים.

לפי הטבלה מתוך שמונה סעיפים שניתן להשוות בינהם ב7 מהמקרים היא עדיפה על המערכת האמריקאים וב 6 סעיפים על הגרמנית.

לא. אתה טועה, קרא שוב. התבלבלת בין המערכת הגרמנית לבין הישראלית. AMAP-ADS היא המערכת הגרמנית.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

צודק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt אם כך (ואנחנו סוטים קצת מנושא האשכול, אבל לא נורא, נכון? ) לפי הטבלה הנ"ל למערכת הישראלית אין אף יתרון של ממש על המערכות מתוצרת גרמניה וארה"ב מלבד זמינות מיידית...? ממה שאני יודע, חלק מהנתונים שם בטבלה שהבאת שגוי - חלק ממעלות ה-Trophy שפורסמו ע"י רפא"ל היו דווקא שהאפשרות שחיילים הסמוכים לרק"מ הממוגן במערכת, לא יפגעו במידה והמערכת תנטרל טיל שנורה לעברה, וגם שהיא מסוגלת לטפל באיומים מטווח קרוב במיוחד (10 מ'?)...

קודם כל, משרואים בטבלה זה נתונים לגבי שלושת המערכות, אין להסיק מסקנות בקשר ליכולות של המערכות מטבלה כזאת- סך הכל מראים נתונים שפורמו לגבי המערכות, יש שם כמה נתוני על המערכת הישראלית עם סימני שאלה כי יש דברים שלא ידועים על המערכת הישראלית כגון איך המערכת בעצם מיירטת את האיום ובאיזה אמצעי היא משתמשת לצורך זה...

בקשר לזמינות, אז המערכת הגרמנית הייתה זמינה לשימוש כבר בשנת 2008 אבל כמובן הכל תלוי בהחלטת הצבא להצטייד במערכת, לדעתי בשנה הזו תהיה הכרעה בקשר להצטיידות במערכת הגנה אקטיבית לרק"ם בצבא הגרמני בין היתר בגלל הפיגועים וההתקפות של הטאליבן על הכוחות הגרמנים שמוצבים באפגניסטן, אז בהחלט יש צורך מבצעי למערכת כזו..

כמה יתרונות של המערכת הגרמנית על פני המתחרים-

* המערכת מודולרית ויכולים להרכיב אותה על מגוון רק"מים החל מרכב ממוגן ועד טנק מערכה עיקרי.

* אין חלקים נעים במערכת.

* זמן תגובה מהיר ביותר ובלעדי למערכת (560 מיקרושניה) בין היתר הודות לזה שאין חלקים נעים במערכת.

* יכולת להתגונן מפני מגוון איומים שמערכות אחרות לא יכולות, כגון חודרנים קינטיים במהירות עד 2000 מ' לשניה ומטעני EFP.

* היכולת לנטרל איומים שנורים באותו הזמן (multi-hit).

* שימוש בחיישנים פסיבים בלבד.

תמונה של המערכת מותקנת על נגמ"ש שוודי


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm4.static.flickr.com/3268/3508284153_f5617a8570.jpg?v=0]



וגירסה של המערכת עבור הצבא הצרפתי


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm4.static.flickr.com/3383/3508284145_9cd78a79ac.jpg?v=0]

זמן התגובה של המערכת הגרמנית הוא דוקא הכי גרוע וגדול ב כ 200 מילישניות משאר המערכות.

היתרון העיקרי של הטרופי היה שהיא היתה המערכת הכי זמינה בזמן בכל שאר המערכות היו עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים. היתרון הזה הולך ונעלם.

אבל לפי מה שראיתי יש למערכת הגרמנית חיסרון רציני אחד מול מערכת ה-trophy - אין לה את האפשרות למנוע 2 או 3 איומים שנורים עליה מאותו הכיוון.
המערכת הגרמנית מזכירה לי מערכת רוסית ישנה שראיתי פעם, שמתבססת על מטענים מנתרים שקבועים מסביב לרק"מ (אצל הרוסים המטענים היו רק על פלטות הבזוקה, למיטב זיכרוני).
כאמור, אני יודע איך ה-trophy מיירטת את האיומים (ודיי מוזר לי שאלה שהרכיבו את הטבלה לא יודעים, כי פשוט חיפשתי עליה חומר באינטרנט ומצאתי) ובצורה הזו היא עולה על המערכת הגרמנית.
הנה סרטון שממחיש את פעולת המערכת הגרמנית:

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt אבל לפי מה שראיתי יש למערכת הגרמנית חיסרון רציני אחד מול מערכת ה-trophy - אין לה את האפשרות למנוע 2 או 3 איומים שנורים עליה מאותו הכיוון. המערכת הגרמנית מזכירה לי מערכת רוסית ישנה שראיתי פעם, שמתבססת על מטענים מנתרים שקבועים מסביב לרק"מ (אצל הרוסים המטענים היו רק על פלטות הבזוקה, למיטב זיכרוני). כאמור, אני יודע איך ה-trophy מיירטת את האיומים (ודיי מוזר לי שאלה שהרכיבו את הטבלה לא יודעים, כי פשוט חיפשתי עליה חומר באינטרנט ומצאתי) ובצורה הזו היא עולה על המערכת הגרמנית. הנה סרטון שממחיש את פעולת המערכת הגרמנית:

לא...את חייב להבין את אופן הפעולה של המערכת (המערכת הרוסית שהזכרת שונה לחלוטין ואין קשר) המערכת הגרמנית מורכבת מצמדים של חיישנים ומיירטים (15 עד 30 תלוי בגודל של הפלטפורמה) ובלי שימוש בסוג כלשהוא של חומר נפץ ובהחלט יכולה להתגונן מפני איומים שנורים לאותו כיוון ובו זמנית,עכשיו, אם צמד חיישן-מיירט(נקרא לזה "יחידה") מופעלת כתוצאה מירוט איום, אז הצמד חיישן-מיירט שלצדו יכול לנטרל גם איומים שנורים לאותו מקום של היחידה הראשונה, וכך למנוע מצב של "שטח מת".

Moreover, the innovative AMAP-ADS protection concept is significantly better than other systems at intercepting multiple projectiles, giving it an impressive "multi hit protection" capability. The system is equipped with numerous sensors – as many as twenty or thirty depending on the size of the vehicle to be protected. Each sensor has its own assigned interceptor device. The trick here is that the sensor zones overlap. If a combined sensor-intercept system – let’s call it "System A" – triggers a countermeasure in order to protect a specific part of the vehicle, and the same part of the vehicle is immediately fired on again, neighbouring "System B" can take over protection of this section, intercepting the second projectile by initiating a countermeasure. During this brief but critical timeframe, "System A" can reload in order to react to subsequent threats.

ניסוי שנערך למערכת בשיתוף פעולה עם הצבא השוודי...

השאלה כמה יריות של טילי נ"ט מאותו כיוון הופכות שטח בכלי לשטח מת מבחינת המיגון? ומעבר לכך - איך מחמשים מחדש את המערכת? ב-trophy, כל עוד יש תחמושת בכלל לכלי אין שטח מת כזה, וגם אני משער שבשביל לחמש אותו מחדש לא צריך יותר מחייל אחד שיכול לעשות זאת בשטח ובמהירות, אולי אפילו מבתוך הכלי.
מלבד חוסר היכולת לפגוע בתחמושת קינטית, אני לא רואה חיסרון רציני אחד ב-trophy.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt השאלה כמה יריות של טילי נ"ט מאותו כיוון הופכות שטח בכלי לשטח מת מבחינת המיגון? ומעבר לכך - איך מחמשים מחדש את המערכת? ב-trophy, כל עוד יש תחמושת בכלל לכלי אין שטח מת כזה, וגם אני משער שבשביל לחמש אותו מחדש לא צריך יותר מחייל אחד שיכול לעשות זאת בשטח ובמהירות, אולי אפילו מבתוך הכלי. מלבד חוסר היכולת לפגוע בתחמושת קינטית, אני לא רואה חיסרון רציני אחד ב-trophy.

במערכת AMAP-ADS יש לך 30 "יחידות" (מיירטים) שמוכנים לפעולה באופן משולב או אטנומי, היחידות יוכלות להיות מותקנות גם בתנאי שטח.

תראי כמו שאמרתי מקודם,אין הרבה מידע על המערכת טרופי, לא ידוע מה היא משגרת לעבר האיום כדי לנטרלו ואיך בדיוק המערכת נטענת מחדש וכמה זמן לוקחת טעינה כזאת. מערכות שדומות לטרופי כמו המערכת האמריקאית Quick kill והמערכת הגרמנית השנייה AWISS , מורכבות ממכ"ם ומשגר או שניים שמיירטים את האיום עלי ידי שיגור "רימון" שפוגע באיום ומשמדו. למערכות מהסוג הזה יש כמה חסרונות כמו יכולת multi-hit מוטלת בספק שהרי כדי ליירט איום צריך לגלות אותו לבצע עקיבה ויחידת העיבוד מבצעת חישובים כמו מסלול האיום ומהירותו ואפילו סיווג של האיום ואז ניתנת הפקודה למיירט, וכל זה לוקח זמן של 300-400 מילישניה מה גם שבמערכת הטרופי אחרי שמיירטת את האיום צריך לטעון את המערכת מחדש, אז במצב של ירי שתי רקטות בו זמנית על אותו סקטור, המערכת לא תוכל ליירט את שני האיומים. וכבר כיום לרוסים יש מרנ"ט מיוחד שתוכנן בכדי לחדור מערכות הגנה אקטיבית על ידי כך שנורים שני רימונים לעבר המערכת אחד להטעיה והשני כבר יעשה את העבודה. ( אשכול על המרנ"ט הרוסי)

2- המערכות הללו מורכבות על הכלי והן בולטות ופגיעות להרבה גורמים, כמו ירי נק"ל או בצלפים אנטי-חומר, מספיק לפגוע במכ"ם או במשגר כדי לשתק את המערכת.

ידוע גם ידוע מה trophy משגרת על האיום, ולכן הטבלה שהבאת הנה לדעתי לא משקפת את המציאות, אלא מסלפת אותה לטובת המערכת הגרמנית, במקרה הטוב. מה גם ש-trophy תוכל גם בקרוב לסכל חימוש קינטי (קרא את החלק המודגש):

According to Defense Update, the Trophy Active Defense System (ADS) has already effectively neutralized anti-tank rockets and guided missiles with a high degree of safety, insignificant residual penetration of the vehicle, and minimal collateral damage in live-fire tests–hundreds of times. Trophy’s Threat Detection and Warning subsystem utilizes full hemispherical-coverage sensors (including flat-panel radars) to detect the threat. Once the incoming threat is detected, identified, and verified, the Countermeasure Assembly goes to work, opening up and positioning the countermeasure device in the direction needed to intercept the threat. The countermeasure device is then launched automatically and intercepts the threat with a "beam" of fragments at a range of 10-30 meters from the protected vehicle. A future version of Trophy ADS is reportedly being developed to protect against kinetic energy (KE) threats (high-speed/high explosive penetration projectiles).

מקור: http://www.defensereview.com/video-...apcs-and-tanks/

כמו שאתה קורא, החימוש בו ה-trophy משתמשת הוא לא קטלני כלפי מטרות רכות (חי"ר לדוגמא) בניגוד למערכת הגרמנית שמשתמשת במטענים נפיצים (שמן הסתם עלולים לפגוע בחיילים הסובבים את הכלי או שנמצאים בטווח הפיצוץ, וגם צריך שלא לשכוח שגם מטען הנפץ של טיל הנ"ט שמשוגר כלפי הכלי גם כן ניזום).
כמובן שהמערכת מסוגלת לטפל בכמה איומים בו זמנית, כלומר מסוגלת לירות כמה וכמה מטחים לפני שהמחסנית (או הדבר המקביל לה) מתרוקנת:

So, what if multiple attackers fire at the Trophy APS-protected vehicle at the same time from different directions in a coordinated attack? Well, apparently nothing–once the system is perfected, of course (assuming it can be perfected). The fully-developed Tropy system should be able to detect, track and engage several incoming threats simultaneously, even if they’re arriving from different directions/locations. The system can be utilized for structural protection as well, since it will reportedly work just as well on stationary platforms, as it does on mobile platforms.

הדבר היחיד שלא ברור לי לחלוטין הוא נושא המיגון של המערכת עצמה, אבל ניתן להניח בבטחה שאם היא מיועדת למיגון טנקים וכלים שפועלים בשטח קשה ותחת אש, היא תהיה ממוגנת לפחות מירי ממקלעים כבדים ומטה.

אגב, לפי איך שהמערכת הגרמנית נראית, גם לה מטח קליל ממקלע כבד לא יעשה טוב...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt כמו שאתה קורא, החימוש בו ה-trophy משתמשת הוא לא קטלני כלפי מטרות רכות (חי"ר לדוגמא) בניגוד למערכת הגרמנית שמשתמשת במטענים נפיצים (שמן הסתם עלולים לפגוע בחיילים הסובבים את הכלי או שנמצאים בטווח הפיצוץ, וגם צריך שלא לשכוח שגם מטען הנפץ של טיל הנ"ט שמשוגר כלפי הכלי גם כן ניזום). כמובן שהמערכת מסוגלת לטפל בכמה איומים בו זמנית, כלומר מסוגלת לירות כמה וכמה מטחים לפני שהמחסנית (או הדבר המקביל לה) מתרוקנת:

מערכת "טרופי" הוצעה בעבר לצבא האמריקאי והיא נדחתה בגלל כמה סיבות...

קודם כל, המערכת משגרת לעבר האיום רסיסים, אבל לא ידוע מה סוג הרסיסים, בקשר לסיכון חיילים/אזרחים שבקרב הרק"מ בעת ניטרול האיום, זה משהיה לצבא האמריקאי להגיד בנושא :

Another worry is collateral damage, he said. “In a tight urban area, the Trophy system may take out the RPG, but we may kill 20 people in the process,” Sorenson said. “That is a concern we have that we haven’t fully evaluated.”

מערכת AMAP-ADS לא משתמשת בחומרי נפץ ולא ברסיסים שיכולים לסכן את החיילים-

Developed and manufactured by ADS Gesellschaft für aktive Schutzsysteme mbH, a company jointly owned by IBD and Rheinmetall, the new AMAP Active Defence System (AMAP-ADS) represents a revolution in vehicle protection technology. The biggest difference compared with conventional concepts: the system doesn't use explosive projectiles to intercept incoming enemy rounds. Instead, it relies on directed energy.

בקשר לניטרול איומים שנורים בו זמנית- הכוונה היא ליכולת להיתמודד מול שתי רקטות שנורות בו זמנית לעבר אותו סקטור (כמו במצב עם המרנ"ט הרוסי), למיירט הטרופי יש יכולת ליירט איום אחד ואז לטעון את המערכת מחדש, וזה אומר שמבחינה טכנית לא תוכל ליירט את שני האיומים שנוראים על אותו סקטור בו זמנית...

ציטוט:

הדבר היחיד שלא ברור לי לחלוטין הוא נושא המיגון של המערכת עצמה, אבל ניתן להניח בבטחה שאם היא מיועדת למיגון טנקים וכלים שפועלים בשטח קשה ותחת אש, היא תהיה ממוגנת לפחות מירי ממקלעים כבדים ומטה. אגב, לפי איך שהמערכת הגרמנית נראית, גם לה מטח קליל ממקלע כבד לא יעשה טוב...

גם לי לא ברור נושא המיגון, אבל באופן כללי במערכות שמשתמשות במכ"ם ומיירט (או שניים), פגיעה במכ"ם או המיירט תשתק את המערכת, זה היה הטיעון נגד המערכת הגרמנית השנייה AWISS.


במערכת AMAP-ADS , כמו שאמרתי מקודם, פגיעה ב"יחידה" אחת או יותר, לא משפיע על תיפקוד המערכת בצורה כללית.



אגב ,בקשר למצב התפתחות פרויקט AMAP-ADS

Pre-production of the AMAP-ADS starts this year, with serial production set to begin in 2009. The armed forces of Sweden and Great Britain are currently conducting specially designed tests to assess the new system’s effectiveness. The outcome will be important in determining whether these two countries eventually decide to procure it. .

כמו שאמרתי, המערכת הייתה זמינה כבר בשנת 2008 , והשנה יתחיל ייצור סדרתי של המערכת, וכמה מדינות באירופה בוחנות כבר את האפקטיביות של המערכת בנוסף כמובן לצבא הגרמני...


שורה תחתונה- לטרופי כמו כול מערכת אחרת יש את היתרונות והחסרונות שלה, וצריך לקחת את זה בחשבון, אם צה"ל בחר במערכת אז אני רוצה להאמין שהבחירה נעשתה מתוך שיקולים עניניים...


דבר אחד לא ברור לי, אני יודע שכרגע האיום העיקרי על טנקים ישראלים הוא רקטות וטילים מונחים אבל צריך גם להתגונן לעתיד וללחימה "קונבצינלית" נגד צבאות סדירים וטנקים של האויב, אז למה להשקיע מילונים ברכישת מערכת שאומנם יכולה להגן מפני רקטות וטילים אבל לא יכולה להתגונן מפני חודרנים קינייטים, בזמן שיש מערכת ישראלית אחרת שהיא "אגרף ברזל " של תעש, שבנוסף לטילים היא גם נותנת מענה לחודרנים קינייטים...

לפני הכל, קרא נא בעיון את תגובה מס' 23 (נכון לכתיבת שורות אלה) של "פשוט שיריונר" באשכול זה.

ועכשיו לעיניינינו - כמו ה-trophy, גם AMAP יכולה לפגוע בחיילים בדרך (תנחומי לחייל שיעמוד בדרך של אחד המיירטים האלה - הוא גם קרוב לוודאי יהרג וגם יגרום לכך שטיל הנ"ט יפגע בכלי), אבל פה אני חושב של-trophy יש יתרון. בעוד ה-AMAP מורכבת, נניח, על דופן הטנק בגובה בערך של פלג גוף עליון של אדם, התותח של ה-trophy מותקן גבוה יותר:





ובעצם, הנק' הנמוכה ביותר שהמערכת תירה בה תהיה בנק' הנמוכה ביותר שטיל הנ"ט יטוס בה במרחק של 10-20 מ' מהטנק, מה שיוצר משולש דיי רחב וגדול כדי שחיילים יוכלו להסתובב בו מבלי להפגע.

בקשר לירוט של 2 איומים בו-זמנית מאותו הסקטור - גם כאן אני לא מבין את דבריך. הרי זה לא שלמערכת יש 4 תותחים - אחד מכל צד של הכלי - ולכל אחד מהם יש יריה אחת. מדובר בתותח אחד או שניים לכל הכלי, וכמו שאני מבין יש לכל אחד מהם כמה וכמה יריות לפני שנגמרת לו התחמושת לגמרי, כך שאני מסיק שהמערכת כן יכולה ליירט אפילו 3 או 4 איומים מאותו הסקטור...

בנוגע לחימוש קינטי, כאמור האפשרות ליירט חימוש כזה היא בפיתוח, אבל לדעתי זה בעדיפות נמוכה יותר, אם כי זה אכן יועיל ליצוא. בגזרתנו, בקרבות שב"ש אנחנו ברמה טכנולוגית גבוהה בהרבה מהאוייב שמקיף אותנו, ואם יהיה עימות כזה בקרוב סביר מאוד להניח שנפגע בטנקי האוייב עוד הרבה לפני שהם בכלל יוכלו לראות את הטנקים שלנו, שלא לומר לשים עליהם צלב. בין היתר, הנושא של המנעות מפגיעה מפגזים קינטים מטופל בהרחבה בתו"ל של קרבות שב"ש בצה"ל, מה גם שלטנקי צה"ל יש עדיין את המיגון הפאסיבי שלהם שנועד להגן מפני פגיעות כאלה בראש ובראשונה, וכפי שאני יודע מהמצב הטכנולוגי כיום בשיריון, הסיכוי לפגיעה כזו קטן באחוזים ניכרים מבעבר.
באשר לפגיעה בכלים "רכים" יותר, הרי שהם לא אמורים להיות (לפי התו"ל) בעימות ישיר עם טנקי אוייב ולכן לא אמורים להפגע, אבל שוב - לצה"ל יש כיום כלים "רכים" ממוגנים מאוד בעזרת מיגון פאסיבי כמו לטנקי המרכבה, מיגון שכאמור נוצר לעמוד בפני פגיעות כאלה.
בגזרה העולמית - אני לא יודע מתי בפעם האחרונה היה קרב שב"ש שלכל הצדדים שלחמו בו היו טנקים באותה רמה טכנולוגית. הנקודה שלי היא שקרב שב"ש בו לצד אחד יש טנקים מתקדמים יותר מטנקי האוייב (גם אם רק מבחינת בק"ש וטווח אש), הסיכוי של הטנקים הללו להיפגע כבר יורד בצורה דרסטית, וזה נכון לגבי כל מתווה שטח בו מתרחש העימות. בסופו של יום, ירוט פגז קינטי הוא תוסף נחמד מאוד למערכת ויקנה לה קרדיט ניכר, אבל עליונות טכנולוגית חשובה בהרבה מהגנה מפני האיום הנ"ל, מבחינת נתונים יבשים כמובן - יכול להיות שיש צבאות שמאוד חשובה להם הגנה כזו...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בסיפא של דבריך כתבת שיש דבר אחד שלא ברור לך...אשרי המאמין...

דווקא בעניין זה (הצטיידות במעיל רוח ולא ב"אגרוף ברזל") יש אפשרות אחת, יחידה וברורה : טמטום מוחלט של מקבלי ההחלטות כאן.

לא, רגע, בעצם יש אולי עוד אפשרות: האם יתכן שלא כל מה שכתוב באינטרנט וכל מה שמפרסמות החברות המסחריות נכון???

לא. כנראה שבכל זאת כולם מטומטמים.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

"פשוט שיריונר", ניכר כי אתה מעורה בדברים מעבר לרמה של איסוף מידע ממקורות פומביים - קרי יש לך ידע ממקור ראשון. הייתי רוצה לבקש ממך לחדד פה חלק מהטענות שהועלו על ידי ועל ידי רלף במסגרת מה שניתן לגלות, וגם את התייחסותך להשוואה בטבלה שרלף הביא הנה (ואני לא מתכוון ל"שטויות זה לא נכון" אלא לאיפה יש טעות, ואם ניתן לומר - מהי).
כמו כן - מהם היתרונות של "אגרוף ברזל" מול "מעיל רוח"? שוב פעם, כמובן רק במסגרת מה שניתן לומר. אני כבר אומר שאת "אגרוף ברזל" אני לא מכיר יותר מדי, מעבר לכך שאני יודע שהיא עובדת על עיקרון דומה ל"מעיל רוח" ושהיא משתמשת בתחמושת נפיצה מתכלה לירוט טיל האוייב, ונורית מתוך כוורת מדוכות ע"ג הכלי.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

הבעיה היא שאנחנו קצת חוזרים על עצמנו ועלולים לשעמם מאד את חברי הפורום.
הנושא נדון כאן פעמים רבות מאד בעבר.

כללית לגבי הגנה אקטיבית ניתן לומר כי מעט מאד ממה שמתפרסם הוא מדוייק (וטוב שכך).

מדינת ישראל היתה הראשונה שהכירה בצורך במערכת כזו - להגנה היקפית בפני טילי ורקטות נ"ט וגם התחילה לעבוד על מערכות אלה ראשונה (לפני למעלה מ- 20 שנה).

לא קיימת טכנולוגיה שעובדים עליה היום בעולם שלא נבחנה כאן ביסודיות. ברור כי לכל אחת מטכנולוגיות ההשמדה יתרונות וחסרונות. בסופו של דבר נבחרו שתי טכנולוגיות לפיתוח. האחת, טכנולוגיות "מעיל רוח" שפותחה ברפאל והיא (רשמית לפחות) עדיין מסווגת. השניה, טכנולוגית "אגרוף פלדה" המפותחת בתעש והמתבססת על מיירט, בדומה למרבית המערכות המפותחות היום בעולם (אם כי המיירט "שלנו" יחודי במספר תכונות חשובות לעומת מערכות אחרות). שתי המערכות הן ממערכות ההגנה האקטיביות המובילות בעולם (ומי שלא מאמין לי שישאל את ההודים).

כפי שכתבתי מספר פעמים - ההחלטה על ההצטיידות ב"מעיל רוח" נבעה מהעובדה הפשוטה מאד שהיא המערכת היחידה בעולם שהיתה מוכנה להצטיידות. אני משוכנע שכאשר תהיינה מערכות נוספות מוכנות להצטיידות - הנושא ישקל שנית. נכון להיום - יחלפו עוד מספר שנים עד ש"במחנה" (או מקביליו בעולם..)יפרסם על מחלקת טנקים/נגמ"שים שנבחנת בשטח עם מערכת אחרת.

הטכנולגיה שבה משתמשת חברת IBD הגרמנית מוכרת וידועה (למי שהיא צריכה להיות מוכרת וידועה). זו טכנולוגיה טובה מאד (לאחר שתתגבר על מספר בעיות שכבר נידונו כאן בהרחבה) להגנה על כלי רכב ללא צריח במשקל בינוני (עד 30 טון) ועם דופן עבה מספיק לשאת את הפיצוץ. IBD גזרה מתוך מערכת זו גם מערכת להגנה על כלי רכב קלים (ג'יפים) - אך כאן הדרך ארוכה אף יותר. לצערי לא ניתן להרחיב על הסיבות שאצלנו החליטו שלא להתקדם בכיוון הזה.

באמת שלא הייתי רוצה להתייחס ל"טבלת ההשוואה" אשר משווה בין כלום לכלום. כל מי שמכניס לטבלת השוואה בין מערכות הגנה אקטיביות קריטריון שנקרא "יכולת הגנה בפני מטעני EFP" ניכר בו שאינו בעל מקצוע. כל מי שיודע איך נראה מטען EFP, איך הוא נוצר, מה המסה שלו ובאיזו מהירות הוא נע, מבין כי בכדי להגן בפניו דרושים אמצעים אחרים (וקיימים גם כאלה).

התייחסתי כבר פעמים רבות לבחינה האמריקאית של "מעיל רוח". אין כל קשר בין הסיבות שהם החליטו שלא להצטייד במערכת לבין מה שצויין כאן. מי שמתעניין דווקא בנושא זה - מוזמן לעקוב אחרי כתבות התחקיר בנושא שערכה רשת NBC למשל כאן: http://www.msnbc.msn.com/id/14686871/ או כאן: http://www.msnbc.msn.com/id/16545885/ או כאן: http://www.msnbc.msn.com/id/18356061/ ועוד...

התייחסתי פעמים רבות לנושא של ניטרול כדור קינטי. נראה לי שהנושא מוצה.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

תראה... כבר אמרתי שהיות וצה"ל בחר דווקא במערכת הזאת, אז אני רוצה להאמין שטובת צה"ל ולא שום דבר אחר הביא לחלטה הזאת...

ולא..לא כולם מטומטים, אבל לכולם יש אינטריסים ושיקולים מרובים כמובן גם לובי חזק של כמה מהחברות, הדברים כאן מזכירים את התנהלות משרד הביטחון בקשר להספקת פתרון כנגד בעית הקסאמים בדרום ועל כך שהעדיפו שחברה מסוימת תפתח מערכת חדשה שעולה הרבה מאוד כסף על פני מערכות שכבר קיימות והוכיחו את היעלות שלהם גם בתנאי קרב, אבל בגלל שיקולים שלא חפים מאינטרסים מסוימים בחרו בהם, והנה אחרי שהשקיעו הרבה מאוד כסף באותה מערכת התברר שהיא לא בדיוק מיועדת ליירוט קסאמים אלה לרקטות לטווח בינוני/ארוך , ובסופו של דבר דווקא קנו את מערכת הפלנקס האמריקאית ...

קישור- ברק עשה זאת בניגוד לעצת מומחיו ממערכת הביטחון וטוב שכך.


אני גם לא רוצה להיכנס איתך לוויכוח עוד פעם לגבי מערכות הגנה אקטיבית, אתה לא בדיוק אובייקטיבי בעניין זה, וברור למה..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי blancoynegro זמן התגובה של המערכת הגרמנית הוא דוקא הכי גרוע וגדול ב כ 200 מילישניות משאר המערכות. היתרון העיקרי של הטרופי היה שהיא היתה המערכת הכי זמינה בזמן בכל שאר המערכות היו עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים. היתרון הזה הולך ונעלם.

יש לך בעיה בהבנת הנקרא...

זמן התגובה של המערכת הגרמניה הוא 560 מיקרושניה וזה התגובה של המערכת הישראלית והאמריקאית הוא 300-400 מילישניה.

בזמנו כשמערכת "מעיל רוח" היתה חזק בכותרות השתתפו בדיונים עליה ועל מערכות הגנה אקטיביות ככלל מספר מומחים. מעניין יהיה לשמוע את דעתם על מהמנות הנתונים (והמסקנה המובלעת) בטבלא.

אתה צודק פעם היינו מגיבים יותר. התעייפנו קצת אבל ננסה לסכם בקצרה:

• המכרז היחידי בעולם להגנה אקטיבית מתנהל היום בהודו לטנקי T-90.
• במכרז מתחרות חמש חברות: תעש, רפאל, Zaslon (אוקראינית), LEDS -150 (חברת SAAB) ו- Arena-E2 (רוסית).
• למכרז שלושה שלבים. טרם הסתיים השלב הראשון וממילא אין כל זוכה במכרז.
• המערכת היחידה בעולם הנמצאת בייצור סדרתי ובהצטיידות היא "מעיל-רוח" לטנקי מרכבה 4.
• קשה מאד למצא אות או ספרה אחת מדוייקת ב"טבלת ההשוואה" שהובאה כאן.
• גאוניותו של מר דייזנרוט, נשיא חברת IBD הגרמנית, מעבר להיותו גאון בשיווק, היא בהמצאת מערכת "צמודת דופן". המערכת פשוטה (יחסית): היא מגלה את האיום במרחק 10 מטר מהרק"ם ומשמידה אותו במרחק 1-2 מטר מהרק"ם. כל יתר הדברים שנאמרו לגבי מערכת זו - משוללי כל בסיס. למערכת זו יש פוטנציאל עתידי רב (בפרט עם ישולב בה בעתיד מכ"ם פשוט הנמצא בתכנון בחברה וכבר הוצג בתערוכות)
• המערכת של IBD נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. עד ייצורה יחלוף עוד זמן לא קצר.
• אין (עדיין) מערכת אקטיבית בפיתוח (בעולם) שיכולה למנוע מקליע קינטי (גדול) או ממטען צד (מסוג EFP גדול) לחדור רק"ם קל/בינוני.
• פגיעה באנטנת מכ"ם של מערכת הגנה אקטיבית כמעט ולא פוגעת בביצועיה.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

האם אתה חושב שהגישה של IBD- גם אם היא אינה בשלה עדיין- מייצגת את העתיד של מערכות הגנה אקטיביות?

אין דרך יחידה להשוואת מערכות הגנה אקטיבית.

הדרך המקובלת ביותר היום היא עפ"י טווח ההשמדה מהרק"ם.
הטכנולוגיה בה משתמשת IBD היא השמדה בטווח קרוב (פחות מ- 10 מ'). ניתן להשמיד בטווח קרוב באמצעות מספר טכנולוגיות שונות (מיירט / שיגור ישיר וכו'). IBD בחרה בדרך של שיגור ישיר באמצעות מערכת צמודת דופן שלה יתרונות (המרכזיים שבהם - פשטות /אין חלקים נעים) וחסרונות (המרכזיים שבהם - שטח כיסוי / אפקט שיורי).

מערכת מסוג זה טובה (על יתרונותיה וחסרונותיה) לשימוש בסוג מסויים של רק"ם (בעיקר רק"ם במשקל בינוני ללא צריח) ופחות טובה לגבי סוגי רק"ם אחרים.

אני מודע לעובדה שזו לא תשובה מלאה אך זה מה שניתן לומר במגבלות המדיה הנוכחית.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

השוואה של נזק משני של Trophy ושל Qick Kill:

Trophy:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img10.imageshack.us/img10/3380/90422313.jpg]




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

Qick Kill:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img9.imageshack.us/img9/3916/36447354.jpg]




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

וואו המערכת האמריקאית מהירה! בחיים שלי לא ראיתי טיל משוגר, מתמרן ומתפוצץ כ"כ מהר! מרשים מאוד! הבעיה היא שהמערכת האמריקאית פועלת על עיקרון של overkill רציני. הפיצוץ שלה פשוט לא נורמלי בגודלו, ומן הסתם אם ישאר כזה, לא ישאיר שום סיכוי לחיות לחיילים בקירבת איזור הפגיעה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

לגבי APAM-ASD:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img383.imageshack.us/img383/5239/apam1.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img10.imageshack.us/img10/9317/amapc.jpg]


הם טוענים, שדבר הזה משמיד באוויר פגזי ח''ש ויחד עם זה גורם ל "very low risk of collateral damage"? פחחחחח

אני לא הבנתי משהו - אם אחד הזחלים נפגע, זה אומר שהוא לא מתפקד?
אם כן, לא הבנתי איך הטנק יסע קדימה. אם רק אחד הזחלים פועל, אזי הוא עושה סיבובים סביב עצמו (לא בדיוק סביב עצמו - עושה סיבובים כשזחל אחד פשוט לא עובד).

אם לא - איך הזחל השני ממשיך לפעול (חלקית?) ?

זחל שלם פגוע שלא יכול לזוז בכלל, זה רק מתוצאה מפגיעה שמשביתה הינע, וזה דבר שלא פשוט לעשות. בד"כ פגיעה בזחל מתבטאת בפירוק שלו (כלומר לדוגמא פגיעה באחת החוליות שלו, כך שהזחל נופל מהמזקו"ם), אבל פגיעה כזו כאמור בכלל לא מונעת מהטנק (או כל כלי רק"מ אחר לצורך העיניין) להמשיך וליסוע קדימה או אחורה. הרי המנוע לא נפגע, והוא מסוגל להמשיך ולהסיע את הכלי, רק שעכשיו כשחסר לו זחל אחד כל מה ש"אבד" לטנק הוא היכולת להסתובב לכיוון בו הזחל נפגע, כי ההינע שלו מסתובב על ריק (אין לו זחל לתפוס).
זה לא פשוט להסביר את זה במילים, אבל מי שמבין את המכניקה מאחורי נסיעה על זחלים יבין את העקרון הדי פשוט הזה. איבוד זחל לא משבית טנק.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

האם ידוע לכם אם היו נסיונות בעבר לפתח רק"מ זחלי שיוכל לנסוע לזמן מה ישירות על הבוגים במקרה של פריסה (כדי לצאת משטח השמדה למשל)?

אז מה

לא שידוע לי. יש עם זה בעיה רצינית, בהתחשב בצורה בה עובד הזחל - הרי כל הכח שמגיע לזחל מגיע מגל ההינע שבתורו מחובר להינע, שבתורו מחובר למנוע. בפשטות, זה ההינע במרכבה (מסומן באדום. ההינע נמצא בטבעיות היכן שהמנוע נמצא, במקרה זה מלפנים, אבל בטנקים עם מנוע מאחור, כמו טנקי ה-T למינהם למשל, ההינע נמצא מאחור):


עכשיו, נסה לגרום לשאר המזקו"ם (מסומן בכלליות בכחול) לנוע ללא זחל, ועם מספיק כוח כדי להניע 70 טון של טנק... אם תצליח, כל הכבוד

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

- תודה

אז מה

חס וחסה, לא טמבל - שואלים, ומקבלים תשובה. הרי זה העקרון שעומד מאחורי הפורום הנ"ל

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

לסדרת טנקי BT הסובייטים משנות השלושים הייתה אפשרות לנוע ללא זחלים אבל זה דרש חיבור שרשרת בין הזר המניע לבוגי הסמוך (הקרדיט לוולטר כריסטי).
זכור לי במעומעם שהיה גם טנק בריטי שהייתה לו האפשרות הזאת.

יכול להיות שאלו צמיגים כמו בלינק הזה. לפני כמה שנים קראתי על חומר שמעניק חוזק מסויים לצמיגים ומגן עליהם מכדורים (לא יודע אם גם מכדורי 0.5, אבל זה גם משהו). אני אחפש את המאמר, בתקווה שאמצא אותו.

הוא בהחלט יפהפה, ונראה גדול מאוד ביחס לחיילים, האם הוא גדול יותר מהסטרייקר, או הנמר?

כמו כן- הוא מגיע ל-103 קמ"ש על כביש! האם זה אומר שיותר לו לנוע על כבישים במקום על מובילים?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

לא יודע אם יתנו לו לנוע על כבישים, אבל בהחלט יהיה איום ונורא להיות מעורב בתאונה עם אחד כזה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אושקושים נעים על כבישים והם לא פחות נוראיים להיכנס בהם.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

סטרייקר אחרי התנגשות עם רכב משתולל על כביש 6. כל הפרטים באשכול הזה, וגם היה לפחות מקרה אחד בארה"ב

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אתה לא רציני, אני קצת בהלם... מוזר שלא שמעתי על זה.

מה באמת עשה שם הסטרייקר?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

נסע ממקום למקום.
יצא לי לראות את הסטרייקר על הכביש לפני כשנתיים אני חושב, די הופתעתי לראות רק"מ גלגלי בישראל.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לא יודע עד כמה אפשר להסיק מזה אבל פורסם בזמנו שהם משמשים את חטיבת הצנחנים בגזרת טול כרם.