אני אכתוב על היום סיירות שהתקיים בינואר 2010.
אני כותב מכיוון שלפני היום סיירות שעשיתי נעזרתי המון במידע שאחרים פירסמו ולכן מחובתי לספר גם.
ככה.
קיבלתי זימון ליום סיירות בשעה 7:00 בוינגייט. בפועל הגעתי ב6:30 וטוב שכך. ככול שמגיעים מוקדם יותר יש יותר זמן לנוח אחרי ריצת ה2000 מטר שמתקיימת במקום הבראור המסורתי.
הגעתי לוינגייט ונקלטתי במערכת, שם קיבלתי את מספר החולצה שלי - 10.
אחרי הקליטה במערכת הולכים לחובש המקומי שבודק לחץ דם, מקבל את האישור הרפואי מרופא המשפחה ושואל אם הכל בסדר ואם אני יכול לבצע את היום סיירות.
קצת זמן אחרי זה קוראים במגה-פון לכל המועמדים שמספרם בין 1-60 לבוא לרחבה המרכזית שם יערך חימום לקראת הריצת 2000. חשוב מאוד להגיע מוקדם כי ככול שמגיעים מוקדם יותר יוצאים במקצה מוקדם יותר ואז יש יותר זמן לעשות מתיחות ולהרפות את השרירים עד החלק הקשה של היום סיירות.
אחרי חימום קצר לקחו אותנו למסלול שבוא תתקיים הריצת אלפיים. יוצאים בשביל עפר ברוחב נתיב אחד בערך 60 אנשים. חשוב מאוד לא לצאת מהר ולא לדפוק ספרינטים על ההתחלה (הרבה עושים את זה בשביל הפוזה) וחשוב לשמור על קצב אחיד ברוב הריצה.
אני התחלתי את הריצה במקום ה16, בסוף הק"מ הראשון איפה שמסתובבים וחוזרים הייתי שלישי וסיימתי את הריצה במקום הראשון עשיתי 7:05.
בסוף הריצת 2000 מקבלים כרטיס שאיתו ניגשים לנקודת הרישום בסוף הריצה. אחרי הריצה שותים קצת מים וכשכולם מגיעים מרכזים את ה60 חבר'ה ביחד ומגיע מפקד שאומר שמי שרוצה לעזוב את היום סיירות ולא מרגיש טוב שיקום וילך למקום שבו נקלטנו בהתחלה וידחו לו את היום סיירות לתאריך אחר.
בשלב זה סינג'רו את חלק מהחבר'ה לסדר כל מיני דברים במקום בזמן שהשאר ישבו ונרגעו.
אחרי שכל המקצים מסיימים לרוץ את ה2000 (בסביבות השעה וחצי) אוספים את כולם ביחד ועוד פעם מגיע המפקד שאומר שאם מישהו רוצה לעזוב ולקבל דחייה לתאריך אחר זה הזמן, אחריו מדבר רופא שמסביר את כל העניין של הבריאות וכו' וכו'.
אחרי עוד קצת בירוקרטיה שבה ממלאים את סדר העדיפויות, מחלקים את כולם לקבוצות.
היה ביום סיירות בסביבות ה400+ איש שחולקו בערך ל20 קבוצות פחות או יותר. בשלב זה רואים מי המפקד שיהיה אחראי על הגיהנום שתעברו המפקד בודק שכולם נמצאים והופ יוצאים לדרך..
סוחבים את הציוד הנדרש שכולל כיסאות למפקדים, כמה אלונקות, את השקי חול (כשהיו עוד ריקים) וג'ריקנים עד לדיונה המבוקשת.
אנחנו באופן אישי קיבלנו דיונה ממש ממש ממש קשההה!! ארוכה ומייגעת.
בשלב הראשוני המפקד אומר שהיום הזה הוא מאוד קשה ושאפשר לפרוש וכו'.
יושבים 4 מפקדים מול הקבוצה כשכולם עם פינקסים שבהם הם רושמים את כל ההערות שלהם על כל מועמד..או שהם סתם מקשקשים בו..לא יודע :S
בכל אופן, המפקד מעמיד את כולם בשורה ומזניק אותנו לספרינט קבוצה שבו צריכים להקיף את חפירה שממוקם בקצה הדיונה. המפקד כמובן מציב לנו זמן בלתי אפשרי בעליל והוא מריץ אותנו בסביבות ה5-6 פעמים. בשלב מסויים המפקדים הביאו קופסאת קוראסונים חמים עם שוקולד וגבינה ואמרו לנו שמי שיפרוש יקבל קוראסון וכוס תה. שיחנקו עם זה. אחרי הספרינטים הקבוצתיים המפקד מכריז שעכשיו הוא רושם רק את 6 הראשונים שמגיעים.
שטויות - הוא מסתכל על כולם. כמובן שעדיף להגיע בין הראשונים אבל לא להשבר אם לא!
אחרי שהוא מתזז אותנו בסביבות ה25 דקות נגמר התרגיל הראשון.
בתרגיל הזה הגעתי כל הזמן בין 3 הראשונים, פרט לפעם אחת שבה הלכתי הצידה להקיא את הנשמה ובינתיים הוא הזניק את הקבוצה.
המפקד נותן 6-7 דקות לשתות 4 כוסות מים ולמלא שלוש וחצי שקי חול ולהעמיס אותם על האלונקה.
התרגיל הזה פועל האותו עיקרון כמו התרגיל הקודם רק שכאן 4 הראשונים סוחבים את האלונקה, מקומות 5-6 ג'ריקנים והשאר עושים עוד ספרינט בלי כלום עליהם.
בעיקרון תנסו להגיע כמה שיותר לאלונקה זה מאוד מאוד חשוב. ואצלנו באופן דבילי העמיסו יותר מדי משקל על האלונקה באופן שזה פשוט שבר את הכתפיים בחיי. אבל חשוב לזכור! הכאב רגעי - הגאווה ניצחית!
חצי שעה של תיזוזים עם האלונקה ואני אישית כל הזמן הגעתי לאלונקה. לרוב, ראשון או שני.
אחרי התרגיל הזה המפקד נותן בסביבות ה8 דק' לשתות עוד 4 כוסות מים ולמלא שקי חול. חשוב לדעת שהספרינטים נגמרו ושהחלק הקשה ביותר עבר!
אחרי ההפסקה הקצרה התבקשנו לעמוד בצורת -ח'- עם אתי חפירה ביד. פיזרו אותנו על הדיונה ואמרו לנו שאנחנו צריכים לחפור בור במידותיו הם 1*1*1 (אורך-רוחב-עומק) אנשים מתברברים בתרגיל הזה שזה פשוט בזבוז בסה"כ יש בערך 25 דקות לחפור את הבור וזה לא הרבה מאוד זמן!
בסוף התרגיל הם עוברים בין הבורות ושואלים קצת שאלות על הבורות ועלייך עצמך.
אחרי שהם שואלים את השאלות צריך לכסות חזרה את הבורות שלא ישאר זכר.
המפקד נותן שוב כמה דקות הפסקה ואז מתחיל התרגיל האחרון: סחיבת שקי חול.
בתחילת התרגיל המפקד אומר שלא חייבים לסחוב שקים אם לא רוצים, שלא חייבים לעשות את התרגיל בכלל ושהתרגיל יהיה בערך שעה וחצי...--> הכל שטויות במיץ.
המטרה של התרגיל היא לעשות כמה שיותר הקפות מסביב לדיונה עם השק חול בין השכמות.
הרבה אנשים היו בשוק מזה שהתרגיל יהיה שעה וחצי כי כולם תשושים אששש אני בכל אופן ידעתי שהתרגיל לא ימשך יותר מחצי שעה ולכן במהלך התרגיל דירבנתי את החבר'ה להמשיך ולא להפסיק!
אני אישית הגעתי ראשון במספר ההקפות ועשיתי 13 הקפות בחצי שעה...רק שתבינו על איזו דיונה נפלנו.
אגב, הערה חשוב! לקשור טוב טוב את השקים שלא יפתחו באמצע! למי שנפתח השק צריך לעצור ומלא אותו ולקשור שוב!
בסוף התרגיל הזה נגמר הקטע הפיזי של היום!
כולם יושבים ב -ח'- והמפקדים עושים סבב שבו כולם אומרים את שמם (כי עד אז אתה מספר), את מקום מגוריהם, איך הם התאמנו ליום סיירות ומה הם כתבו בעדיפות ראשונה.
אחרי החלק הזה לוקחים חזרה את הציוד לרחבה המרכזית שבה נקלטים בהתחלה.
שם הגיעה אלינו איזו אחת עם שאלוני דירוג סוציומטרי שבו מדרגים את מי שאתה חשוב שהכי יתאים להיות ביחידת מובחרת, מהכי מתאים-להכי פחות. אחרי זה חיכה לנו תה ושולחן עם לחם וממרחים (גבינה, קוטג', שוקולד וריבה).
אח"כ שוב מחכים בסביבות השעה-שעה וחצי עד שמרכזים את כולם ביחד ומקריאים מי קיבל מה.
בהתחלה הקריאו את מי שקיבל גיבוש 'היחידה' (בערך 30 חבר'ה)
אחרי זה הקריאו את אלו שקיבלו גיבוש שייטת (20 בערך [בניהם אני ])
אחריהם מקריאים מי קיבל גיבוש חובלים (בערך 50)
והשאר משוחררים הבייתה..
קצת מספרים
הגיעו - 450
סיימו-250
קיבלו גיבושים- בסביבות המאה...

אני אישית קיבלתי שייטת מחכה לגיבוש ומקווה שעזרתי לכם!!
אגב, בערב קודם לכן אכלתי פסטה ובבוקר בקושי הכנסתי משו לפה...

תודה על המאמר גבר.
ותגיד לא היה לכם שכיבות שמיכה,בטן או מתח??
ואיך אפשר להגיע לשם ב וחיצ בבוקר?
כל הכבוד שקיבלת שייטת!!!