 |
09-05-2009, 14:38
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
|
תל אביב, בתים מבפנים
כבכל שנה - ארוע מרהיב של הסטוריה ואדריכלות. כאשר האתר של הארוע עולה לרשת (והודעה על כך מתפרסמת בתקשורת), ולכאורה מאפשר להרשם לסיורים שמספר המשתתפים בהם מוגבל - כבר כל הסיורים נתפסו ע"י מקורבים, ולנו - שאינם כאלה - לא נותר אלא לקנא/להשתתף בסיורים הפתוחים/להתחנן להכנס לאחד הסגורים/להתעצבן. מחקו את המיותר.
בחרתי באופציות של להתעצבן (ולקטר, כאן ועכשיו), ולהצטרף לסיור פתוח. נסעתי לבקר את אחד מבתי הבאר, ביתו של סלים קאסר. מראש אני מודיע שכל המידע שאפרוש להלן הוא מידע שנאמר בעת ההדרכה, ואינני ערב לגבי מהימנותו. ובמאמר מוסגר - המדריך, אשר אין לי מושג מי הוא - היה נהדר. רהוט, ברור, מובן ומלא ידע.
וכהרגלי - עוד הקדמה קטנה: בתי הבאר תפשו השנה הילה נוצצת של אופנתיות, וקצת קשה לדבר על תל אביב מרוב שכולם מדברים על אותם בתי באר. חשיבותם אינה מוטלת בספק, יופים רב, וייחודם גדול. יחד עם זאת - וואו, כמה הרבה יחסי ציבור! כמעט עולה חשש שיש מי שמרויח מכך, אם כי לא הצלחתי למצוא מי זה. ומכאן ואילך - כל שאכתוב הם הדברים ששמעתי מפי המדריך.
לקראת מחצית המאה התשע עשרה קרו כמה דברים שיצרו מהפכה ביפו ובסביבותיה: נעשה ברור שאין יותר חשיבות לחומות, וניתן לחיות מחוץ להן, ואף להרוס אותן; זן השמוטי פותח, ויצר תפוזים נהדרים שיש להם ביקוש רב; מוחמד עלי הביא אוכלוסיה מצרית ליפו, והם בנו לעצמם שכונות סביב העיר; וכתוצאה מכל אלה - החל לזרום לעיר הון פרטי, מלווה בעשירים שבחרו להשתקע בעיר. אחד מאלה היה סלים קאסר, שהגיע לכאן ממלטה, קנה שטחים נרחבים וגידל עליהם תפוזי שמוטי.
במטע חפר סלים באר מים, עם משאבה אנטילית מופעלת ע"י בהמה, ולאחר מכן מנוע. המים שנשאבו מהבאר הוזרמו לבריכה טיפוסית, עם מדרגות (מבנה המדרגות נובע, ככל הנראה, מהצורך לייצר קיר עבה בבסיסו, שם לחץ המים הוא רב, ודק יותר ככל שמשקל המים ולחצם פוחת). מהבריכה הוזרמו המים לפרדס, מבור לבור. ליד בית המשאבה, בנה סלים בית קטן לפועלים שטיפול בפרדסיו. הנה המשאבה והבריכה:
 
לאחר זמן מסוים, התעשת האדון קאסר, והעתיק את מגורי משפחתו מיפו הצפופה והמסריחה אל לב הפרדס, ואף בנה לעצמו ארמון מפואר, מהיותר מפוארים ביפו. לימים התמקמה בארמונו של סלים קאסר מפקדת הגדנ"ע, שמרה עליו, סיידה אותו, והצליחה להביאו לסוף העשור הראשון במאה ה-21 כמעט שלם לחלוטין. הארמון נפתח לביקור של כל דכפין אתמול והיום.
בקומת הקרקע, כמו בכל הבתים הללו (המכונים "בית החלל המרכזי", או "ליוואן" או שלל שמות אחר), גרים אחרים: בהמות, או אריסים, או אריסים ובהמות, או חנויות, או מחסנים. המשפחה מתגוררת בקומה העליונה, תחת גג רעפים פירמידלי (4 שיפועים), עם תקרות גבוהות ומעוטרות. בליבו של הבית, חוצה את מלוא אורכו, משתרע החלל המרכזי - לעיתים מחולק לתת-חלקים ע"י שורת עמודים וקשתות. בחזית של החלל המרכזי נמצא תמיד את הדלת ושני החלונות לצידה, עם קשתות מחודדות מעליהם. בצד השני של החלל המרכזי, בקיר הנגדי של הבית, תימצא בדרך כלל דלת הכניסה לבית, ומדרגות חיצוניות המובילות אליה. בבית סלים קסר המדרגות הן פנימיות, ומהוות חלק מהאולם המרכזי.
הנה שתי החזיתות של הבית: מימין החזית המערבית, עם 3 החלונות האופייניים מעליה, ומשמאל החזית המזרחית, חזית הכניסה. החלל המרכזי משתרע בין שתיהן.
 
הנה האולם המרכזי:
ניתן לראות את העמודים והקשתות המפרידים בין "המבואה" ובה המדרגות, לבין הסלון הפונה מערבה. ורמז ראשון לציורי התקרה המרהיבים. הנה הם מקרוב יותר:
והנה עוד יותר קרוב:
והנה הרצפה:
והנה הרצפה בחדר הצדדי:
מרהיב, ותודה לגדנ"ע ששמר על הבנין.
נערך לאחרונה ע"י ארדיכל בתאריך 09-05-2009 בשעה 14:44.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
