החיים הטובים ברשות השידור: 31 אלף שקל לעיתונאית נעמי לויצקי להנחיית תוכנית שבועית
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/TM08/r_new/nomi_gavish.jpg]
20:59 | 04.5.2009 הילה רז לויצקי טוענת כי הסכימה להנחות תוכנית בשל התחייבותו של יו"ר רשות השידור, עמו לטענתה ניהלה מערכת יחסים

תביעה שהגישה היום העיתונאית והסופרת נעמי לויצקי לבית הדין האזורי לעבודה נגד רשות השידור והיו"ר משה גביש, חושפת את מארג היחסים הפוליטיים, המקצועיים והאישיים בין בכירי רשות השידור.



לויצקי, לשעבר עיתונאית בידיעות אחרונות ובעיתון "חדשות", תובעת כ-800 אלף שקל מרשות השידור ומגביש, לאחר שלטענתה תוכנית שהגישה הופסקה לאחר שישה חודשים בלבד, והיא פוטרה מעבודתה, אף שהובטח לה כי היא תעבוד ברשות לפחות שנה.

לגרסת לויצקי, באוגוסט 2007 היא נפגשה בבית קפה תל אביבי עם גביש, שהציע לה להנחות מגזין תקשורת שבועי בערוץ הראשון. לויצקי מציינת בתביעתה כי לה ולגביש היכרות אישית עמוקה ורבת שנים, שכללה גם מערכת יחסים "אישית - אינטימית". לטענתה, בעקבות היכרותם העמוקה והתחייבותו של גביש שהתוכנית תשודר תשעה חודשים לפחות, הסכימה לויצקי להצעתו.

לויצקי ,לפי התביעה, חששה שהבאתה לערוץ על-ידי גביש, תגרור אנטגוניזם וביקורת נוקבת מצד עובדי הרשות ומנהליה, בשל העסקתה בתקופה בה עובדים רבים מפוטרים מרשות השידור. לכך השיב לה גביש לגרסתה "תבטחי בי נעמי, אני אשמור עלייך ושקלאר (מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור- ה"ר) עושה מה שאני אומר לו. הוא לא רלוונטי וממילא כבר הלכתי לראש הממשלה ודרשתי ממנו להדיח אותו". לויצקי טוענת שגביש הבהיר לה שהוא יו"ר פעיל של רשות השידור ועל פיו יישק דבר ברשות, ואף התחייב בפניה לגבות ולהגן עליה באופן מלא.

לויצקי מסבירה כי חודשים ספורים לפני הצעתו של גביש יצא ספרה, "העליונים", על שופטי בית המשפט העליון, שזכה לתשבוחות ולפרסום רב. לדבריה, בעקבות הצלחת הספר, היא קיבלה הצעות עבודה רבות, ממול"ים שונים ומאתרי אינטרנט, אך לבסוף הסכימה להצעתו של גביש.

כחודש לאחר הפגישה, בספטמבר 2007, העבירה לויצקי את הצעתה למיתווה התוכנית למנכ"ל שקלאר. שם התוכנית היה "מקורות יודעי דבר".

השכר שהוצע ללויצקי, לפי התביעה, גבוה למדי. לטענתה, שי נשר, הסוכן שלה, סיכם עם רשות השידור על שכר של 90% משכר מנכ"ל רשות השידור. באותה עת השתכר המנכ"ל כ-34 אלף שקל ברוטו. כלומר השכר החודשי ברוטו עליו סוכם לדבריה עמד על כ-31 אלף שקל. במהלך המשא ומתן על תנאי השכר וגובהו הבהירה רשות השידור כי לשיטתה לויצקי היתה זכאית ל-24 אלף שקל בלבד.

לויצקי מתארת כי הציעה להגיש תכנית תקשורת דינאמית שלא תתמקד בראיונות אולפן. לגרסתה, כחודש לאחר מכן, הודיע לה גביש שועדת הטלוויזיה ברשות השידור החליטה לקבל את הצעת התוכנית וציין בפניה, שמנהל התוכניות (דאז), אורי לוי, יצור עימה קשר לתיאום צילומי פיילוט לתוכנית. לויצקי מציינת בתביעה כי גביש העיר על אורי לוי כי "הוא בחור נחמד אבל לא חכם".

בנובמבר 2007, לפי התביעה, צילמה לויצקי את הפיילוט לתוכנית. לדבריה עוד באותו הערב התקשר אליה גביש ועדכן אותה שהפיילוט עבר בהצלחה.

לגרסת לויצקי היא הדגישה בפני גביש כי אם לא יינתן לתוכנית פרק הזמן הדרוש להצלחתה ייפגע המוניטין של לויצקי, וכן "ייכרת הענף עליו היא יושבת". לויצקי טוענת כי גביש התחייב בתגובה שהתוכנית תשודר חצי שנה לפחות, ובכל מקרה תינתן הודעה מוקדמת של שלושה חודשים לפני הורדתה. בשלב זה, לויצקי מדגישה, ההיכרות האינטימית, ויחסי האמון עם גביש היו הבסיס להסכמתה.

בדצמבר, לפי התביעה, ניהלו שי נשר, סוכנה של לויצקי, ולוי משא ומתן בנוגע לתנאי העסקתה של לויצקי. במהלך הישיבה הוסכם שההתקשרות תהיה לתקופה של שנה, ללא אפשרות לפיטורין ובמהלכה ישולם ללויצקי משכורת של 90% משכר מנכ"ל. בחלוף מספר ימים, מתארת לויצקי, לאחר שהודיע לה לוי כי דרישותיה בנוגע לתנאי העסקתה התקבלו, הוא ביקש שתחל בעבודתה על התוכנית באופן מיידי. על בקשתה לקבל הסכם העסקה בכתב לפני תחילת עבודתה השיב לגרסתה לוי: "ככה זה ברשות השידור. דברים אלו לוקחים זמן ואם נמתין לחוזה הכתוב לא נצליח להרים את התוכנית. אל תדאגי, זה רשמי לחלוטין, זה רשות השידור, היא גוף ממלכתי. זו התחייבות ואת יכולה לסמוך על זה".

לפי התביעה, חודש לאחר שהחלה לויצקי בעבודתה, בפברואר 2008, היא נפגשה עם גביש ושוב עמדה על בקשתה לקבל הסכם עבודה. לגרסתה גביש השיב לה: "אני משה גביש מתחייב לך, נותן לך את מילת הכבוד שלי שאעמוד בכל ההסכמים והסיכומים בינינו".

יומיים לאחר מכן קיבל נשר את טיוטת ההסכם ואז נוכחה לויצקי לגלות את הפער המשמעותי בין ההסכמות בעל פה, לבין ההסכם. לטענתה, בשיחה עם גביש הוא התחייב בפניה שהערותיה להסכם יתקבלו במלואן וביקש שתמשיך בעבודתה על התוכנית.

באמצע פברואר שודר הפרק הראשון של התוכנית. לויצקי מלינה על כך שגביש ביקש ממנה לוותר על תחקירים עצמאיים ולוי ביקש לוותר על צילומי חוץ.

כחודשיים לאחר שהתוכנית עלתה לשידור, באפריל 2008, לפי התביעה, הודיע שקלאר ללויצקי שהתוכנית לא טובה. סוכם כי תיערך פגישה נוספת במהלך יוני. לויצקי מציינת כי בשלב זה הבינה מגביש שלראש ועדת הטלוויזיה במליאת רשות השידור, יעקב שחם, יש השגות בנוגע לתוכנית, וכי גביש יכנס פגישה משולשת ביניהם.

ביוני קיבלה לויצקי מכתב מלוי שהודיע לה על הוצאת התוכנית לחופשה החל מתחילת יולי, בשל החלטת הוועד המנהל לצמצם את מספר התוכניות המשודרות כחלק מתוכנית חירום של הרשות להתמודד עם הגירעון התקציבי אליו נקלעה.

במקביל נפגשה לויצקי עם שחם, ולפי התביעה הוא הודה בפניה שהוא יזם את הורדת התוכנית לאחר שני מקרים שעוררו את חמתו: הזמנת ח"כ איתן כבל לאחת התוכניות ודיון בנושא רשות השידור בו הושמעה ביקורת על מנהליה של הרשות. לימים, כותבת לויצקי בתביעתה, נודע לה שבין שחם לבין כבל ניטש סכסוך אישי מהימים בהם כבל היה השר הממונה על רשות השידור.

כשבוע לאחר הפגישה, נשלח ללויצקי מכתב פיטורין בעקבות הורדת התוכנית. לדברי לויצקי הדבר נעשה ללא שימוע ובניגוד גמור להסכמות עם לוי וגביש. לויצקי דרשה לקיים שימוע, אך גביש לגרסתה הבהיר לה שעדיין אין צורך בכך. רשות השידור מסרה בתגובה כי היות שהנושא עומד ותלוי בערכאות, הרשות תמסור את התייחסותה לדברים בבית המשפט".