עלה על דעתי שאולי לא כולם מבינים את העקרונות הבסיסיים של בניית קשת/כיפה. אז הנה הסבר, ואני ממש מתנצל אם זה בסיסי מדי, או לגמרי מיותר.

אתחיל בקשת. הרעיון של הקשת, שהתגלה ופותח ע"י הרומאים (היוונים לא עשו שימוש בקשת, וגם אם כן - לא שימוש נרחב. כנ"ל המצרים) הוא לייצר מצב שבו ניתן לסדר אבנים מעל פתח, מבלי שהן תיפולנה לתוכו, למרות המשקל הרב שנעמיס עליהן (קיר, גג, וכו'). אז הנה דיאגרמה בסיסית של קשת, כאשר החיצים מסבירים את התפצלות הכוחות. המשקל של הקיר מעל הקשת מופנה, ע"י הקשת, לצדדים.




אז אם כך - מה מונע מהאבנים מליפול למטה? התשובה טמונה בצורתן: הן כמו פקק, צרות למטה ורחבות למעלה. כך שאם אבן "רוצה" ליפול, הצד הרחב שלה צריך לעבור ברווח שבין שתי האבנים שמשני צידיה, אבל המשקל גורם להן מאד להצטופף, והאבן שלנו, עם צידה הרחב, לא יכולה לעבור בפתח הצר הזה.

כשהצטרפתי לפורום הזה, שאלתי/בקשתי הראשונה היתה לגבי הקשת הצלבנית, זו המאויירת להלן מצד שמאל. זו הזדמנות (קצת מאוחרת) להסביר את שאלתי ההיא. אז מצד ימין אנחנו רואים קשת רומית, חצי עגולה, עם אבנים טרפזיות, שאינן יכולות ליפול. אבל מצד שמאל זו קשת צלבנית, שכמוה ניתן למצוא כמעט בכל מבנה צלבני. שאלתי אז, ואני שואל גם היום - מה, אם כך, מונע את נפילתן של האבנים בקשת הצלבנית? רק החיכוך?




נעזוב רגע את הצלבנים, ונחזור לקשת הרומית. ראו את הדיאגרמה להלן, המתארת חמישה זקנים קוראים עתון על ספסל בפארק. עכשיו תארו לכם שמגיע זלמן, ורוצה לשבת ביניהם. זקן ה' זז קצת ימינה (שלו), זקן ד' זז קצת שמאלה, וזקן ג' זז ממש טיפה שמאלה. עכשיו זלמן יכול להתיישב.
אבל מה קורה עם זלמן וקלמן מגיעים יחדיו? א' זז שמאלה וה' זז ימינה. אבל ב' ו-ד' מצטופפים לכיוון המרכז, ול-ג' אין לאן ללכת. הוא צריך להיות ממש קדוש כדי לא להתעצבן ולקלל.



אותו דבר קורה לאבנים בקשת, כאשר זלמן וקלמן הם המשקל של הקיר. האבנים מצטופפות כאשר המשקל לוחץ עליהן, והאבן האמצעית הכי סובלת. היא צריכה להיות ממש קדושה, או חזקה במיוחד, כדי לא להשבר. וזו הסיבה ששמים שם אבן גדולה יותר, וחזקה יותר, וגם קוראים לה "אבן ראשה".

אבל שימו לב: זה נכון לאירופה, ולא נכון למזרח. הסיבה היא טיב האבנים. הם, באירופה, בנו באבנים פושטיות, והיו חייבים לשים אבן אחושלוקי במרכז, כי אחרת היא היתה מתפוררת בלחץ. אצלנו יש יופי של סלע, ואין צורך באבן חזקה במיוחד באמצע: כולן חזקות. ולכן - כשאתם רואים אבן ראשה - זו השפעה מערבית. כאשר אתם רואים שאין אבן ראשה - זו בדרך כלל בניה מזרחית.

בואו נעבור לתלת-מימד. מה שנכון לגבי קשת שטוחה, נכון באותה מידה לגבי קמרון, ולגבי כיפה. ואת זה הרומאים הבינו. אבל אז התגלתה להם הבעיה הבאה של הקשת/קמרון/כיפה: הלחצים הלאטרליים (אופקיים).

לצורך העניין, עשו את התרגיל הבא: גלגלו דף נייר כדי שיהיה קמרון, ושימו אותו על השולחן. עכשיו - הפעילו לחץ קל עם האצבע באמצע הקמרון - הוא ישתטח.


זהו הכוח, או הלחץ הלאטרלי. השולחן הרי לא יתכופף מלחצכם, ולכן האנרגיה בורחת לצדדים. וזה קורה גם בארכיטקטורה. כאשר מפעילים משקל על הקשת/קמרון/כיפה, היא מעבירה את הלחץ לצידי הקשת, אבל רק חצי מהלחץ יורד למטה. החצי השני הולך לצדדים. הקשת רוצה לעשות מה שעשה הנייר המגולגל שלכם: להשתרע, להשתטח. ובאותה הזדמנות, להפיל לצדדים את העמודים או הקירות התומכים בה.

אז מה עושים? הפתרון הרומי היה פשוט: נשים שם ים של אבנים, כדי שהמשקל של הקשת לא יוכל להזיז אותן. באיור הבא, מצד שמאל, אתם רואים את הבעיה, ובמרכז את הפתרון הרומי. כך, למשל, הם בנו את הפנתיאון (יש שם עוד טריקים, אבל זה סיפור אחר).

מצד ימין אתם רואים את הפתרון הביזאנטי: כדי שהעמוד/קיר לא יתמוטט החוצה, משעינים עליו מבחוץ קשת נוספת, שמאזנת את הלחצים. אבל לקשת החדשה יש עוד צד, שעלול לקרוס, אז גם עליו נשעין עוד קשת. וכך הם בנו את הגיה סופיה.




אבל הפתרון הזה סבל מבעיה מאד מהותית: ככל שהבנין גבוה יותר, הוא רחב עוד הרבה יותר. כך שמי שרצה לבנות קמרון גבוה, כמו בכנסייה, למשל - היה צריך מגרש ריק בגודל של חצי עיר. ולא היה להם.

הפתרון הרומנסקי, במאות השביעית עד השתים-עשרה, היה לעשות תקרת עץ. שטוחה בדרך כלל, ומעליה משולש (גמלון) של רעפים. אבל זה יצר 3 בעיות חדשות: יש גבול לאורך של קורת עץ; הן נרקבות; והן נשרפות. והם די חיפשו פתרון אחר.

למזלנו כולנו - הצלבנים הגיעו למזרח התיכון, ופגשו שם את הקשת המחודדת.האם זה קרה באלבניה (כפי שהאלבנים טוענים, ויש להם הוכחות לא רעות) או כאן, בא"י? ברור שהם מצאו כאן קשתות מחודדות. למשל ברמלה, בבריכת הקשתות, אותן בנה הארון אל ראשיד כבר במאה התשיעית. הקשת המחודדת פותרת 2 בעיות: היא מלכתחילה גבוהה יותר; והיא מפנה את מירב הלחצים כלפי מטה, ורק חלק קטן מהם הופך להיות ללחצים לאטרליים.

הצלבנים ייצאו את הקשתות המחודדות חזרה לאירופה, ושם - באירופה - המציאו עוד 2 פטנטים: הקשתות הדואות והצריחונים. הקשת הדואה דומה במידה רבה לקשתות שנתנו קונטרה אצל הביזנטים, אבל באירופה חשבו שהיא לא חייבת להיות בתוך המבנה. היא יכולה פשוט להיות מחוצה לו. הפטנט השני הוא הצריחונים. במקום לשים "ים של אבנים" כפי שהרומאים עשו, הם פשוט בנו צריחון מעל העמוד, לאותו צורך בדיוק. זה עשה את העמוד לכבד יותר, ולפיכך קשה יותר להפיל אותו. אז הנה איור: מתד שמאל הבעיה, באמצע הקשת המחודדת, ומימין הפתרונות ה"גותיים", של ימי הביניים באירופה.



היו להם עוד כמה פטנטים, וזה מה שיצר את האדריכלות הגותית המקסימה, שממנה אין בארץ. למשל - הצלעות. וזה מוזר, כי חלק גדול מהקתדרלות הגותיות בצרפת, למשל, נבנו בהחלט בזמן שהצלבנים עוד היו כאן.

רמז על הסיבה לכך ניתן למצוא באולמות האבירים של עכו. לואי הקדוש, מלך צרפת, ואחד מגדולי הבנאים בסגנון הגותי המפואר, מגיע לעכו אחרי שהיה בשבי במצרים. האצילים המקומיים מכינים לו קבלת פנים, אבל קצת מתביישים בארכיטקטורה העלובה שלהם. אז הם מדביקים אלמנטים גותיים על הקשתות באולם האבירים, כדי שזה ייראה אופנתי. בעיקר מדובר על הצלעות, שבאדריכלות הגותית אפשרו תקרה דקה מאד, ובעכו הן פשוט מודבקות לתחת של הקשתות העבות והמאסיביות.

ולהשומע ינעם.

כשראיתי את התמונה שהעלה דידין ובה מתואר שחזור הקשת - חשבתי לעצמי כמה נחמד היה אם ארדיכל היה מסביר לנו אודות שני נושאים [1] בניית קשתות [לא אלה המיליטריסטיות כמובן..] [2] התפתחותו של בית ארבעת המרחבים ומדוע נעלם מנופי ארצנו. חשבתי כי זה יהיה מחוצף לבקש אז לא ביקשתי אף אחד משני הדברים.. אופס..

מרתק! בילדותי נהגנו לשחק בין העתיקות שמעל לאתר הקבורה בבית שערים, והקשת שנמצאת במקום תמיד הקסימה אותי. סגרת לי פינה.

בית ארבעת המרחבים הוא לכאורה הבית הישראלי של ימי ההתנחלות (הראשונה, של יהושע בן נון). וכמובן, כמו כל דבר שהוא שלנו - יש לו רק 3 מרחבים. מי כמונו יודע לקרוא לבית של 3 חדרים - בית ארבעת המרחבים.

הארכיאולוגים מאד מתלבטים בזיהוי שלו כ"בית ישראלי". הם גם לא בטוחים בכלל מתי בדיוק היתה ההתנחלות, ולפיכך קצת קשה להם להיות חד משמעיים בנקודה הזו. בכל מקרה - מדובר על בית ארוך, שנחלק לאורכו לשניים (וזה מייצר 2 אולמות מאד מאד צרים וארוכים). החדר השלישי הוא ברוחב מלוא הבית, אך הוא קצר יותר.

די קל להסביר את ההגיון שלו: הבעיה, לפני המצאת הקשת, היא על מה משעינים את הגג. הרי עצים ענקיים, שמייצרים קורות ארוכות וחזקות אין לנו, וכנראה אף פעם לא היו. אם כך, מחלקים את הבית עם קיר לאורכו, ומייצרים שלושה קירות מקבילים (שניים חיצוניים ואחד באמצע) שהמרחק ביניהם אינו רב. את זה, המרחק הקטן הזה, ניתן לגשר אפילו באמצעות קורות אבן. החדר השלישי הוא אמנם רחב יותר, אך קצר, ושוב - המרחק בין קיר לקיר איננו רב.

כאשר ארץ ישראל הופכת להיות חלק מהאימפריות - בבלית, אשורית, פרסית ולבסוף מוקדונית - היתה כבר בניה מפוארת יותר. הגיעו לכאן קורות עץ גדולות מצידון ומכוש, התפתחו טכנולוגיות של חציבה וסיתות, והבית הראשוני נעלם.

יהי זכרו ברוך.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

תרשים להמחשה




יותר מאוחר פתרו את בעית הקשת ע"י הוספת פס מתכת מתחתיה (דומה למיתר).

אבן ראשה היא גם סימלם של הבונים החופשיים

ח ג י ג ה
נהדר
ותודה לאדריכל וגם לדידין שירה לפתע באויר

לגבי ראשוניותם של הרומאים - כך חשבו עד שתי התגליות בעשורים האחרונים כאן בבית
שערים מקושתים מהתקופה הכנענית - לפני כארבעת אלפים שנה
האחד - השער הכנעני באשקלון
השני בתל דן שזכה כך שמעתי לכינוי שער ברהם הואיל ובעת בנייתו חי לו כאן אבינו
איני יודע מי הראשון מהשניים
שניהם בנויים לבני בוץ ושוחזרו רק לאחרונה
התמונות שאביא כאן צוולמו בעת השחזור

אשקלון

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/5nrhn2v4.jpg]

אשקלון


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/04z6bdyf.jpg]



תל דן
תמונה זו הוצגה בסיור שערכתי שם - לצערי איני יודע מה מקורה - צולמה עם השחיפה הראשונה של השער

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/2pvizrw9.jpg]



וזום על לבני הבוץ



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/jiulhjzy.jpg]



כל טוב
יואב

אכן, בחומות הערים הכנעניות נמצאו קשתות.
הנה שתי תמונות של שער העיר אשקלון הכנענית, עם הקשת, שצילמתי לפני כמה שנים.
אלא שאת ההיסטוריה של האדריכלות אנו סופרים לפי מבנים שנותרו על עומדם, ומהתרבות הכנענית לא נותרו כאלה.
(למעשה - גם בית ארבעת המרחבים איננו מהווה, למעשה, חלק ממה שאנו קוראים לו "ההיסטוריה של האדריכלות", מאותה סיבה: יותר מדי ניחושים, פחות מדי ידע ממשי לגבי גובה, חומרים, עיטורים וחמרי גמר).

בכל מקרה - בתקופות מאוחרות יותר, לרבות האימפריה המוקדונית, לא נעשה שימוש נפוץ בקשתות.



ותודה למגיבים.

ולאלה שרוצים לראות שנית ...(זו הסיסמא של "חלף עם הרוח") יו איזה זקן אני ! ! !
אני מביא לשירשור זה את תמונת הקשת בבית חנניא.

ליואב - אותך לסדר פעם ראשונה !

למיטב ידעתי יש בארץ רק במקום אחד , כנסיית הכרמליתים *בעיר התחתית (ליד כיכר פריז) . כשאעבור בהזדמנות , אצלם, או שאחד החיפנים באתר יקדים אותי.

* בכלל יש שם בנייה מעניינת ביותר ואני שולח מכאן את ארדיכל שיגש , יצלם, ויסביר .

הקדמתי אותך. אתה מתכוון לזו?:



ואכן, אני לפחות לא מצליח לחשוב על קשתות דואות בעוד מקום.
אבל אני לא ממש מתייחס בחרדת קודש לכנסיות שנבנו בא"י בסוף המאה ה19 ועד ימינו. הן למעשה "מודרניות", ורק מתחפשות לעתיקות.

יסודות? מוטות ברזל? סוג אבן? או שזה ענין של 'טעם'?

סטיתי ממסלולי הרגיל למען הגולשים היקרים, אבל אצרף עוד 2 תמונות להמחשה. הראשונה הקשתות במבט מהצד והשנייה - ישן מול חדש - שעונה לתהייתו של ישראלה .

הראשונה - מבט מהצד



השנייה - ישן מול "חדש"