עומד מול השער
מחכה למכה הגדולה
הכואבת,האומללה
שתגמר במהרה

כמו מחטים ברגל
הכאב כואב
מתגברים,מנסים
מחכים שיגמר

השמיים כבר בוכים
ברגע אחד הם מסתיימים
הגיע הרגע,הטוב אך המר
אנחנו יצאנו אבל זה עוד לא נגמר

וככה כל בוקר אני נעמד מחכה לך מחוץ לחלון אולי את תבואי אולי יום אחד
את תסכימי אפילו לישון יש פה גינה וגם עץ מיוחד שחרטתי עליו חץ עם לב
ושני משפטים "טוב לבד" ו"מוות למי שעוזב". (יוני בלוך-סיבה לעזוב)