19-04-2009, 23:35
|
|
|
חבר מתאריך: 02.10.07
הודעות: 208
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי eshely77
הבן שלי ישתתף במבצע בעזה כדי לשחרר חייל חטוף?
ברמה האישית אינוכית לא הייתי רוצה שיסכנו אף אחד מילדי,אחי או חברי בשביל שום מטרה.
ולא הייתי רוצה שהיקרים לי יעשו שום פעילות מבצעית.
אגב, גם בבי"ח הייתי מתעקש שרק רופא בכיר יטפל בי, ושהמתמחה יתאמן על החולה מהמיטה ליד.
ואיזה יופי שלא שואלים אותי.
השאלה, האם הניסוי הזה ודומיו שנערכים במסגרת הצבא הם לגטימיים ועומדים במבחן הסיכון הסביר.
ולמיטב ידיעתי, באופן חד משמעי התשובה היא כן
|
ההשוואות שהשווית לא דומות אפילו במעט למקרה הנ"ל.
בעוד שבמקרים שהדגמת האדם הנמצא בסיכון יודע לאן הוא נכנס ואילו סכנות כרוכות בדבר (חייל שמשתתף במבצע, יודע בדיוק אלו סכנות כרוכות בו, חולה המטופל בבי"ח שעומד לעבור טיפול כזה או אחר, מקבל טופס בו רשומים הסיכונים הכרוחים באותו טיפול, והוא צריך לחתום עליו ולאשר אותו),
במקרה המדובר באשכול, החיילים שעליהם עשו את הניסויים לא ידעו בכלל שהם תחת ניסוי, לא ידעו אילו סיכונים כרוכים בניסוי, ואף גרוע מכך, הוכרחו להשתתף בניסוי כי אחרת נענשו.
"מבחן הסיכון הסביר"? קל להגיד בדיעבד שהסיכון הוא סביר.
בזמן שהניסויים התבצעו, לא ידעו מה יהיו התוצאות. הן היו יכולות ליהיות חמורות יותר.
הדגש, כמו שאמר אחד החברים בהמשך הדיון, הוא עניין העיקרון פה.
לפי דעתי, לא משנה פה בכלל גם אם רמת הסיכון הייתה נמוכה יותר,
העיקרון פה הוא חוסר הידיעה ואף הכרחה של המשתתפים בניסוי, וזהו דבר הפסול מן השורש.
|